בתשובה להאייל הקוטב, 27/10/24 2:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מכיר היסטוריה אחרת בדבר פרסום ספרו של קופרניקוס. De_revolutionibus_orbium_coelestium - [Wikipedia] בהקדמה (שנוספה ע"י רטיקוס) נאמר שמדובר בתרגיל מתמטי ותו לא, כנראה בתקווה שהכנסיה תוכל לחיות עם זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסייה יכלה לחיות עם זה איך שהוא אם היו הבהרות מצד הסופר שזאת מטאפורה ואין אללה מלבד אללה. אבל קח בחשבון את המאבק בין האסכולות הנוצריות שהקצינו את העמדות. לותר בעצמו היה המתנגד הכי בולט של התיאוריה ההליוצנטרית ואפילו יותר מהקתולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין להשוות את ברונו וגלילאו עם בני זמנם ברהה וקפלר. הם היו אסטרונומים שהיו חייבים להתמודד עם נתוני התצפיות. הם הבינו שהמודל ההליוצנטרי הוא ההסבר הסביר היחיד. ברהה עוד ניסה להציע מודל שמסתדר עם התחושה האינטואיטיבית שהארץ היא המרכז: הוא הציע מודל שבו השמש והירח מסתובבים סביב הארץ וכל השאר מסתובב סביב השמש. קפלר השתמש בכל הנתונים שברהה אסף והציע להם חוקיות מוצלחת יותר: הכל מסתובב סביב השמש, והמסלולים הם אליפטיים ולא מעגליים. הוא לא סיפק הסברים. שניהם גדלו באזורים הלותרניים של צפון גרמניה ודנמרק. ולשניהם היה גם מזל גדול לראות כוכב חדש (סופרנובה) מופיע בשמי הלילה. הם הצליחו בסך הכל להימנע ממפגשים לא רצויים עם הכנסיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסוד הצלחתם להשאר מחוץ למחלוקת דתית היה שבזמנם היתה סברה שהמסלולים שלהם יכולים להתיישב עם כל מיני מודלים קוסמולוגיים ולכן לא בהכרח מתנגשים עם אריסטו ותלמי. לקח לכנסיה הקתולית עוד מאתיים שנה כדי להבין מה שהרמב"ם הבין במאה ה-12: שלא כדאי לכנסיה להתעסק בעניינים שאינם מטאפיזיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: את הלקח הזה הכנסיה לא ממש הפנימה גם עד אמצע המאה העשרים, כפי שהדיאלוג בין Lemaitre לאפיפיור הראה. ומה שהרמב"ם אולי הבין במאה ה 12 עדיין לא מקובל על חלק גדול מהיהודים, מגדולי הרבנים גדולים ועד קטני המאמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שציינת, הגיאוגרפיה היא זאת שהבדילה בין כתיבה בין השורות המהולה בפחדים קיומיים לבין כתיבה פחות מאויימת, וכך זה בא לידי ביטוי במכתבו של קפלר לגליליאו מ-1597 , 3 שנים לפני הוצאתו להורג של ברונו : ״ הייתי חפץ כי אדם בעל שכל מצוין כשלך ינקוט עמדה אחרת. בחשאיות שכזאת על עצמך אתה מחזק בדוגמא אישית את הגישה שלפיה צריך אדם להיסוג מפני מפני הבערות השלטת בעולם ולא לעורר על עצמו… את זעם הפרופסורים הנבערים. אולם אם נזכור כי בתקופתנו החל קופרניקוס להרים את המשא העצום ואחריו הולכים מתמטיקאים מלומדים רבים מאוד, עד כי היום שוב אין עניין תנועת כדור הארץ בבחינת חידוש… כי אכן, לא רק בני ארצך האיטלקים ממאנים להאמין שהם חיים על ארץ נעה מפני שאינם חשים בזאת, גם כאן בגרמניה אין השקפות כאלו מקנות לו לאדם שם טוב בציבור…. התחזק באמונתך גליליי וצעד קדימה!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, הערה צדדית: אני מוצא את אמירתו של ויטגנשטיין על הנושא מחכימה וראויה לקצת יותר תשומת לב ממה שהיא מקבלת. (מי שלא הכיר אותה ירים בבקשה את היד. הו, שום יד לא מורמת?! אני רואה שבויטגנשטיין אתם מבינים יותר מאשר בבארסה. בושה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מחכימה אבל מתחכמת. כי התשובה ה"אינטואיטיבית" היא שאם הארץ היתה מסתובבת היינו מרגישים את זה. _____ אני לא הכרתי את התשובה הזו ספציפית. מצד שני, לקח לי כמה שניות להבין מה זה בארסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארור. הנקודה המעניינת לטעמי היא שאנשים חכמים - חלקם חכמים מאד - לאורך הדורות לא הבינו שהאינטואיציה הזאת לא בהכרח נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אנשים חכמים מאד, אוהבים לראות את עצמם במרכז. לפעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |