|
||||
|
||||
זה מסוג הדברים שכדאי לבדוק בשבע עיניים. השחקן הזה היה ידוע בחיבתו לבע''ח בכלל. |
|
||||
|
||||
לפי טמקא האיש היה בטוח שכלבו ימות משברון לב לאחר מותו שלו כך שבעיניו (הסניליות במקצת לדעתי) זה היה מעשה חסד: "דלון הצהיר... על כוונותיו המטרידות: "אם אמות לפניו, אבקש מהווטרינר שייקחו אותנו ביחד. שירדימו אותו בזרועותיי. אני מעדיף לעשות את זה מאשר לדעת שהוא ימות בסבל על הקבר שלי". |
|
||||
|
||||
לא יודע, זה נשמע לי נרקסיזם קיצוני, ובגיל כזה אפילו קצת פתטי. די תואם את הסטריאוטיפ על שחקנים. |
|
||||
|
||||
מסכים. באמת נראה שדלון היה שחקן סטראוטיפי. חידה - מה משותף לאלן דלון, דניס הופר ומאט דיימון? |
|
||||
|
||||
אגב, בניגוד למה שכתוב בויקיפדיה העברית, הספר ''המשחק של ריפלי'' דווקא כן תורגם לעברית בהוצאת כתר. אמנם זה קרה אחרי מותה של המחברת פטרישיה הייסמית (כנראה שהיורשים פחות אנטישמיים ממנה). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |