בתשובה להפונז, 18/02/24 13:42
הערה עם שאלה בסופה 767071
אמרתי בדיוק את זה ואין טעם שאחזור על מה שאמרתי. אבל המצב הזה לא קרה בשבעה באוקטובר אלא הוא קיים שנים רבות. בשבעה באוקטובר רק התברר שזה המצב, והיה לנו מזל גדול שזה לא התברר בצורה הרבה יותר חמורה. אפשר אפילו לומר ששוב אויבינו הצילו אותנו, הפעם כשהחמאס רצה שרוב הקרדיט על השמדתנו יירשם על שמו. העניין הוא שכמו שאני, למשל, לא ראיתי ולא הבנתי את חומרת המצב, כך כולנו, ובמיוחד הגורמים המקצועיים שתפקידם לאבחן את מצבנו, למעט האלוף בריק, שלי, לפחות, נשמע בטעות די מגזים, אבל הוא היה היחיד שראה את התמונה הנכונה.
הערה עם שאלה בסופה 767105
'אפשר אפילו לומר ששוב אויבינו הצילו אותנו'.

בחור בשם יוסי אליעזר פרסם תמצית של בערוץ הטלגרם - העולם הערבי 301 - וזאת בהתאם לתחקיר מקיף של "אטלנטיק". ‏1

1. לישראל לא היה מודיעין ברצועה, שום מושג על הנעשה שם. אטימות מוחלטת, בעיקר בתחום המנהרות, כמות הסייבר, תקשורת.

2. ב-‏7 לאוקטובר החמאס השתלט על 27 ישובים ו-‏4 בסיסי צה"ל. 300 חיילים נהרגו במכה ו-‏1100 אזרחים. לא היה מענה צבאי, עיוורון מוחלט, גבול ומחנות צה"ל מופקרים לחלוטין לחסדי החמאס, לא פטרול ואפילו לא חייל אחד להגנה בגבול.

3. בשעה 16.00 עפ"י התחקיר, החמאס היה אמור להגיע ל-‏12 ערים בישראל, כולל פריצה לכור ולמחנה בדימונה.

4. בפלישה הראשונה פלשו לישראל 3200 חמאסניקים ועוד 5000 היו בהכנות לכניסה. הצבא הישראלי היה בשנת דובים בחורף, מנוטרל לחלוטין, ראשיו היו באווירת חג חרף אין סוף התראות כולל התראות מחצות.

5. ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לא דווחו על התראות אלו, לא העירו את המזכירים הצבאיים, לא של גלנט ולא של נתניהו בעצמו.

6. ביידן התעורר משנתו והבית הלבן היה כמרקחה. טלפונים בהולים לישראל: מה קורה איתכם לעזאזל?

7. בבית הלבן הוכרז מטה צבאי מיידי תחת האיום: מה יקרה אם ישראל תקרוס ומדינות כדוגמת אירן או ארגון חיזבאללה יצטרפו בשבת אחה"צ ללחימה.

8. בנוסף, היתה דעה ברורה שבממשלת ישראל יושבים שרים שלא מעודכנים ואין להם מושג מה נעשה בשטח, והיחידים שמבינים משהו זה גלנט, ביבי, דיכטר, שיקלי, אבל נמנע מהם דיווח עדכני בזמן אמת.

9. לבית הלבן נודע שמילואימניקים תפסו יוזמה אישית ויצאו לשדה הקרב. מערכת גיוס המילואים בזמן חירום בישראל לא תיפקדה כלל. לא היו תקנונים לגיוס, צה"ל היה בתרדמת חורף מופקרת ובלתי מובנת.

10. בכל הגבול ברצועת עזה היו 10 טנקים מיושנים ומעט חיילים. חיל האוויר היה בהדממה. לשם המחשה, בגבול פולין או גבול גרמניה או גבול הונגריה, גבולות שקטים ורגועים, היו הרבה יותר אנשי ביטחון וצבא מאשר בגבול עם הרצועה.
----------------

1 לא מצאתי/טרחתי למצוא את התחקיר המקורי, אני מקווה שהתמצות נכון ומדויק.
הערה עם שאלה בסופה 767110
כשכתבתי את הפיסקה שציטטת התכוונתי לכך שלא הותקפנו על ידי חמאס וחיזבאלה סימולטנית, מה שהיה יכול להביא אותנו למצב קשה מאד.
הערה עם שאלה בסופה 767146
1 ככל הנראה פייק או חצאי אמיתות בשילוב ידיעות מדומיינות. טל"ח. במקרה הנוכחי הסתמכתי על ציטוט הנתונים מבלוגר אחר שמסתבר שגם הוא הסתמך על... - הסומך על הסומך, סומא.
הערה עם שאלה בסופה 767106
אתה סותר את עצמך.
מצד אחד "המצב הזה לא קרה בשבעה באוקטובר אלא הוא קיים שנים רבות. בשבעה באוקטובר רק התברר שזה המצב, והיה לנו מזל גדול שזה לא התברר בצורה הרבה יותר חמורה."
מצד שני "אני חושב שבגלל טיבם של מה שקרוי "פלשתינים", אסור לתת להם שטח שבו הם יהיו חופשיים לעשות כרצונם, ואם אתה עושה זאת אינך יכול לסמוך על דמי פרוטקשן מחד גיסא או מנגנוני הרתעה למיניהם מאידך גיסא שבעזרתם תוכל לייצב מצב שאפשר לחיות עמו, שזו בעצם הקונצפציה. לכן, אני חוזר כל הזמן לאוסלו וההתנתקות."
תחליט - או ש"ידענו"‏1 שזה המצב עוד מאז אוסלו וההתנתקות, או שהמצב התברר רק ב-‏7/10.

בכלל, הרטוריקה בימין הקיצוני מוציאה אותם דבילים יותר ממה שהם בפועל.
אם הם לא העריכו את חמאס נכון, בגדול מדובר באותה טעות שעשו גם אחרים.
אבל עכשיו כולם שם צווחים שהם לא היו חלק מהקונספציה, והם בכלל ידעו מראש עד כמה חמאס מוסכן. רק כשאני מנסה לברר לגבי צעדים אופטיביים שכל אותם אלה שידעו והתריעו והיו בעמדות הנהגה ניסו לבצע, כל מה שיש להם לומר זה תירוצים בסגנון "אבל השמאאאאאאל!", כאילו השמאל זה לא רק איזה תמנון רב זרועות שיכול לבלום כל מהלך של הממשלה, אלא גם מצליח לאיכשהו למנוע מהממשלה בכלל לנסות לקדם מהלכים.
הממשלה הזאת הייתה בשלטון לא מעט זמן לפני ה-‏7/10. בזמן הזה הם ניסו (והצליחו חלקית) לבצע הפיכה משטרית, להשתלט פוליטית על הצמרת הקצועית של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, להעביר תקציב סקטוריאלי ולסמן חלק משמעותי מהעם בתור אויב הציבור. אז איכשהו התנגדות "השמאאאאל" לא הפריעה להם.
לא ראיתי אותם מנסים להפסיק את מזוודות הכסף לחמאס‏2, להתנקש בבכירי הארגון‏3 או כל פעולה אחרת, טריוויאלית ככל שתהיה, שמראה על הבנה, אכפתיות או אפילו התעניינות כללית באיום הבטחוני מכיוון עזה, למשל להציע לדרג הבטחוני לעבות כוחות מסביב לרצועה.

"למעט האלוף בריק, שלי, לפחות, נשמע בטעות די מגזים, אבל הוא היה היחיד שראה את התמונה הנכונה." כאמור, ליברמן.

________________
1 אתה אישית/נתניהו/סמוטריץ. מחק את המיותר.
2 להבדיל ממשלת השינוי, שעשתה מהלך סימבולי בעיקרו, אבל עדיין יותר ממה שה"ימין על מלא" עשו.
3 כפי שליברמן דרש פומבית ומאחורי דלתיים סגורות במהלך הכהונה הקצרה שלו בתור שר בטחון.
הערה עם שאלה בסופה 767109
כמעט כרגיל איני מבין מילה ממה שאתה כותב. נתחיל מכך שכתבת "ידענו" במירכאות. זה ציטוט שלי? של מישהו אחר?
הערה עם שאלה בסופה 767120
וכמעט כרגיל, אתה לא קורא את ההודעות ואז מתלונן שאינך מבין.
אם היית ממשיך לקרוא רק טיפה, היית רואה שממש אחרי המרכאות הוספתי הערת שוליים בה אני מבהיר שאני מתייחס אליך אישית, ראש הרשימה שהצבעת עבורה (אני מניח) וראש הממשלה בו אתה תומך, או שילוב כלשהו של השלושה.
הערה עם שאלה בסופה 767123
קראתי את זה ולא הבנתי. כששמים משפט או מילה במירכאות מתכוונים לכך שהדבר מצוטט מפי מישהו. איפה אמרתי "ידענו"? משהו משני האחרים אמר "ידענו"? שלושתנו צעקנו במקהלה את המילה הזאת? על מה אתה מדבר?
הערה עם שאלה בסופה 767133
אתה רוצה להתווכח על סימני פיסוק? ברצינות?
נניח שבהתחלה באמת לא הבנת את הערת השוליים או המרכאות. אתה עדיין, או שאתה סתם נטפל לזה כדי להתחמק משיחה עניינית?

כשתמשתמשים במרכאות לא בהכרח "מתכוונים לכך שהדבר מצוטט מפי מישהו".
בגדול, מרכאות יש 3 שימושים, והשימוש שלי נעשה במובן השלישי - כשכתבתי "ידענו" לא דיברתי על עצמי בלשון רבים, אלא ייחסתי את הידיעה לכאורה לאחרים, שטענו שהם ידעו (וכאמור, הבהרתי למי הכוונה). לכן היה צורך להדגיש שהמילה לא משמשת במשמעותה הרגילה ומכאן המרכאות.
אתה בעצמך כותב ' "פלשטינים" ' ולא 'פלשטינים'‏1. אתה מצטט מישהו? את מי? למה? על מה אתה מדבר?

____________
1 כשזה בכלל 'פלסטינים', אבל לא משנה.
הערה עם שאלה בסופה 767140
או קי. עדיין איני מבין מה זה ה"ידענו" הזה וגם אם התכוונת למשמעות השלישית של המירכאות לפי האקדמיה של הדגשה במקום להשתמש במנגנון הרגיל של הדגשת האותיות של האייל כפי שאני עושה, עדיין זה לא ברור.
אבל בכל זאת אני מבין עכשיו‏1 על איזו סתירה אתה מדבר ואנסה להסביר.
אין סתירה. קרא את המשפט האחרון במאמרי דיון 3929 , ואחר כך את תגובתי תגובה 763152 .
ואוסיף עוד משהו שגם אותו כתבתי לאחרונה אני חושב יותר מפעם אחת. הבעיות הביטחוניות שהיו לנו טרם האירוע כשחצי מדינת ישראל הייתה בטווח טילים של ארגון טרור שלא אכפת לו משום דבר, המוכן, כדי להציק לנו, לסבול מידי פעם פגיעות כאלה ואחרות, היה אף הוא לא פשוט, וחייב גם הוצאות ענק של מכשולים תת קרקעיים וטילי הגנה, והפתרון היחיד לבעיה היה כיבוש מחודש של הרצועה. כולנו, כולל אני, לא היינו מוכנים לשלם במלחמת כיבוש לא פשוטה, והשלמנו לא לעשות זאת ולהשלים עם המצב הזה, ושום מנהיג לא היה יכול לקבל תמיכה למעשה כזה. האירוע הנורא, הוא זה שאפשר לקבל תמיכה כדי לעשות צעד לא פשוט כזה.

1 ובכנות לא הבנתי, כי אולי לי צריך להסביר טוב יותר.
הערה עם שאלה בסופה 767182
בוודאי שיש סתירה. כפי שכבר כתבתי, אם "ידעו" את גודל הסכנה, למה לא ניסו לעשות משהו? נניח אפילו שלא הייתה אפשרות ריאלית להשתלט על עזה, נתתי דוגמאות לכמה מהלכים אופרטיבים מועילים שהייתה להם היתכנות, וממשלות נתניהו, בדגש על הממשלה הזאת, אפילו לא ניסו לבצע אותם. במקום זה בחרו לבזבז אנרגיה על דברים אחרים.
התירוץ של "לא יכלנו לכבוש את עזה לכן לא עשינו כלום" רק ממחיש שהעניין האמיתי הוא בכיבוש עזה והנושא הבטחוני נע בין רציונליזציה במקרה הטוב ורטוריקה ריקה במקרה הרע. מהבחינה הזאת, אין הבדל בינכם לשמאל קיצוני שטוען שרק הקמת מדינה פלסטינית יביא בטחון‏1.

"ושום מנהיג לא היה יכול לקבל תמיכה למעשה כזה" למה, מה לדעתך היה קורה אם הקואליציה הייתה מנסה לקדם השתלטות על עזה?
גורמי מקצוע היו יוצאים נגד ההחלטה?
מאות אלפי אנשים היו יוצאים לרחובות?
חסימות כבישים על בסיס שבועי?
אנשים היו מפסיקים להתנדב למילואים?
הקואליציה הייתה מתרסקת בדעת הקהל?
שער השקל היה צונח?
בג"צ היה מתערב ומוציא צו נגד ההחלטה?
משקיעים היו בורחים מישראל?
אולי אנשי מערכת הבטחון, בעבר ובהווה, ואפילו שר הבטחון מטעם מפלגת השלטון היו מתנגדים ומזהירים מפני השלכות הרות אסון?
אתה מתכוון להיעדר תמיכה מהסוג הזה, שלא היה מאפשר לנתניהו לצאת למהלך כל כך הכרחי לבטחון המדינה?

אתה "לא מבין"‏2 לא רק אותי, אלא גם את האקדמיה ללשון העברית. קרא שוב את ההסבר שלהם: "מילה הזקוקה להבלטה במשפט, בייחוד כשאינה משמשת במשמעותה הרגילה או בתפקידה הרגיל".

__________
1 ההבדל העיקרי הוא שעופר כסיף לא מכהן בתור שר במשרד הבטחון ועזמי בשארה אינו השר לבטחון פנים.
2 הסיבה למרכאות, למען הסר ספק, היא כי לדעתי אתה לא מנסה להבין, אלא מחפש תירוצים לשלול.
הערה עם שאלה בסופה 767187
הסברתי כבר וחזרתי על ההסבר שוב ושוב שטרם השבעה באוקטובר (למעט האלוף בריק) בעצם לא ידעו, והעריכו רק שמדובר במצב מטריד עם סבבים מידי פעם, שאפשר איך שהוא לחיות אתו, כשהאלטרנטיבה היא כיבוש רצועת עזה שמחירו רב, ואני מניח שזו תהיה תגובתי האחרונה ב''סבב'' הזה.
הערה עם שאלה בסופה 767238
"טרם השבעה באוקטובר (למעט האלוף בריק)‏1 בעצם לא ידעו, והעריכו רק שמדובר במצב מטריד עם סבבים מידי פעם ,שאפשר איך שהוא לחיות אתו"
אוקי, אז לפני ה-‏7/10 לא ידעו. למה פשוט לא אמרת?

כששאלתי אותך על הסתירה בין שני המשפטים שציטטתי בהתחלה‏2, יכלת פשוט לומר "קודם חשבתי כך, ועכשיו אני חושב אחרת". במקום זה ניסית להתעקש שאין סתירה. ניחא.
תוכל להסביר מה חשבת על הפלסטינים בהקשר הזה קודם?

_________________
1 פעם שלישית - וליברמן.
2 השני היה: "מצד שני "אני חושב שבגלל טיבם של מה שקרוי "פלשתינים", אסור לתת להם שטח שבו הם יהיו חופשיים לעשות כרצונם, ואם אתה עושה זאת אינך יכול לסמוך על דמי פרוטקשן מחד גיסא או מנגנוני הרתעה למיניהם מאידך גיסא שבעזרתם תוכל לייצב מצב שאפשר לחיות עמו, שזו בעצם הקונצפציה."
הערה עם שאלה בסופה 767111
א. מסתבר שלא ראיתי את ההודעה הזו קודם. אז נראה שלפחות שנינו מסכימים שהמצב מחורבן. הידד!
ב. לגבי 'שנים רבות': משפט ערך הביניים מראה שאם ב-‏2009 לחמאס כמעט לא היו מנהרות והיום יש לו אלף מנהרות, מתישהו בשנים מאז להיום היו לו רק 300 מנהרות. ומה לעשות, 300 מנהרות מהוות פחות איום תת-קרקעי (שבמלחמה הזו הוא הקלף החזק וכמעט היחידי של החמאס, - זה והחטופים).
זה נכון גם לאמצעי לחימה אחרים, וגם מעבר לזה (אימונים, תרגולים וכו').
אז האמירה לפיה המצב הבטחוני לא השתנה במשך עשור וחצי לא מבוססת על המציאות, אלא על האג'נדה.

אבל זה יכול להוביל אותנו לעוד הסכמה: לפי התיאור שלך, המצב הבטחוני כל כך יציב שנים, ואין לראש הממשלה שום אחריות או יכולת לשנותו, אז כנראה שיכולנו למנות קוף (מטאפורי, מאלה שזורקים מטבע לכל החלטה) לראש ממשלה והוא לא היה מתפקד פחות טוב מנתניהו.
ולזה גם אני מסכים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים