|
||||
|
||||
בהערת ביניים, יש לי הרבה בעיות עם פורום קוהלת. או, יותר נכון, עם הרעיון של "מכוני המחקר" שלא באמת עוסקים במחקר אלא ב"גיבוש מדיניות" שכל מטרתה (של המדיניות) היא להחזיר את ההשקעה הכספית של המקימים שלהם תוך כדי ניצול העצלנות של הציבור והציניות של הפוליטיקאים. אין לי באמת פיתרון, אבל הפופולריות של המכונים האלה מפחידה אותי. אבל התגובה שלי התייחסה לכותרת - "מחאה אלימה: פעילי שמאל חסמו את משרדי פורום קהלת בשקי מלט" (מדהים שהם עדיין לא שינו אותה). לא, זאת לא מחאה "אלימה", זאת לא "אלימות", אולי ונדליזם, חוסר התחשבות, פגיעה ברכוש... אבל לא אלימות. אדם קם בבוקר ומגלה ששינו לו את השפה, שיש משהו כמו "אלימות כלפי המכונית". זהו, עכשיו כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם זה "אלימות". כמו שהם מחקו את המשמעות של מילים כמו "דמוקרטיה" "ליברליזם", "חופש הדיבור"... מעצבן. |
|
||||
|
||||
שיחדש זה הלחם והמרגרינה של דיקטטורות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך לגבי ה-"אלימות" של המחאה הזו. אני כן חושב שהיא לא מוצדקת. אני לא אוהב את הדמוניזציה לארגונים אזרחים, לא אהבתי אותה כשהקרן החדשה לישראל הייתה במוקד, ואני לא אוהב אותה כשפורום קוהלת במוקד. אני בעד קיומם של מכוני מחקר שמנסים לגבש מדיניות מנומקת ומושכלת1 ולהציע אותה לח"כים ולשרים. שרים וח"כ אינם עוסקים במדיניות. זו אמנם פסאדה שהם אוהבים, אך העבודה שלהם היא השתתפות בתחרויות פופלריות ולא שום דבר אחר. אין שום בסיס לציפיה שיהיה להם מושג או יכולת בעניינים מהותיים, ולרוב אין להם. ללא מכוני מחקר כאלה, מדיניות ציבורית עניינית תקודם אך רק ע"י פונקציונרים ופקידים2 וע"י לוביסטים של גופים מסחריים. אקו-סיסטם של מכוני-מחקר אזרחיים, ממומנים ע"י בעלי אינטרסים או קבוצות אידיאולוגיות, שלא עוסקים בשדלנות עירומה וגסה אלא במחקר, פרסום מסמכי מדיניות, גיבוש תכניות מפורטות וכו'3 עליהם אפשר לדון ולהתווכח, מקדם בדיוק את סוג הדיון הציבורי ש-"פנאלים בתוכניות אירוח" מדכאות. וזה נהדר. כמובן, שאם חברי-הכנסת והשרים לא מתייחסים להצעות האלה בביקורתיות רבה, ומנצלים את מכון המחקר של הכנסת, העוזרים הפרלמנטרים שלהם, ומומחים עצמאיים כדי להעריך את טיב התוכניות האלה ולשפרן ולשנותן לפני שהם מקדמים אותן אז יש כאן בעיה חמורה. אבל הבעיה הזו לא נוצרת ע"י מכוני המחקר, והיא לא הייתה חמורה פחות אילו הם היו נוהגים כך גם בלי מסמכי המדיניות ברקע. 1 אין סתירה בין זה, לבין העובדה שהיא מקדמת אינטרסים מסויימת. סביב כל החלטה וכל פעולה - ענייניות וישרות ככל שתהיינה - יש מנצחים ויש ויש מפסידים. 2 שזה סבבה, אבל המשאבים שלהם מוגבלים. וכמו כל אחד, גם הם לא חפים מאינטרסים. 3 וזה בדיוק מה שפורום קוהלת עשו ועושים. אני לא מסכים עם הרבה מהן, אבל השיח איתם ענייני בעשרה סדרי-גודל יותר מאשר שיח עם פוליטיקאים. |
|
||||
|
||||
לקרוא לביקורת שלי על מכוני "מחקר" דמוניזציה לארגונים אזרחים זה לא הגון. כן, הם סוג של ארגון אזרחי, וכן, אני "תוקף" אותם, אבל זה כמו לקרוא לביקורת על נתניהו מתקפה אנטישמית (בגלל שהוא יהודי). יש לי ביקורת מאד ספציפית על סוג מאד מסויים של ארגונים אזרחיים. פוליטיקאים צריכים לעסוק במדיניות. התחרות בה הם משתתפים צריכה להיות תחרות בין רעיונות ולא תחרות יופי. צריכה להיות לנו ציפיה שיהיה להם מושג בעניינים מהותיים. אם אין להם אנחנו צריכים להמנע מלבחור אותם. יש (או, לפחות היו) פוליטיקאים שבאמת עושים את זה. "אקו-סיסטם של מכוני-מחקר אזרחיים, ממומנים ע"י בעלי אינטרסים או קבוצות אידיאולוגיות, שלא עוסקים בשדלנות עירומה וגסה אלא במחקר, פרסום מסמכי מדיניות, גיבוש תכניות מפורטות וכו' עליהם אפשר לדון ולהתווכח, מקדם בדיוק את סוג הדיון הציבורי ש-"פנאלים בתוכניות אירוח" מדכאות. וזה נהדר." אולי, תודיע לי כשזה יקרה. אבל מכוני ה"מחקר" לא באמת עוסקים במחקר אלא ב"מחקר", במקום לנסות להגיע לחקר האמת הם מציירים המטרה מסביב לחץ. חלקם אנשים חכמים שנאלצו למכור את מוחם ויושרם למרבה במחיר, ורבים מהם גמדים עם אגו גדול שלא מבינים למה האקדמיה לא נתנה להם את ההכרה שאמא שלהם סיפרה להם שהם זכאים לה, וחלקם פנאטים שמאמינים שיש ערך בהסתרת האמת. הם לא באמת עוסקים במחקר אלא בניסוחי מדיניות שהוכתבה על ידי התורמים במטרה להכיל אותה מהר ככל הניתן לפני שיתעורר דיון ציבורי (שזה בדיוק ההפך מכל מה שמכון מחקר צריך לעשות לדעתי). זה מה שקרה בבריטניה עם התקציב של ליז טראס, זה מה שקרה בארה"ב עם הביטול של רו נגד וויד, וזה מה שקורה בישראל. מכון מחקר שבאמת רוצה לשנות חוקה של מדינה מפרסם אותה מראש ודואג לניהול ויכוח ציבורי ער על ההצעות שלו. האקו סיסטם אותו מקיימים מכוני "מחקר" כאלה הוא לא אקו סיסטם אינטלקטואלי שמעורר שיח בין אנשים בעלי דעות שונות אלא אקו סיסטם פוליטי בין פוליטיקאים ובעלי הון ציניים ובין עטים להשכיר שמשרתים את בעל המאה. "כמובן, שאם חברי-הכנסת והשרים לא מתייחסים להצעות האלה בביקורתיות רבה..." משעשע, אבל אז לא היה טעם מאחורי קיומם של מכוני "מחקר" כאלה. |
|
||||
|
||||
ב-"דמוניזציה" לא התייחסתי לביקורת שלך, אלא לביקורת של המפגינים שחסמו את משרדי קוהלת, לעליהום בטוויטר, ולשלטים בהפגנות וכו'. יפה שאתה חושב שהם צריכים, אבל זה לא מה שהם עושים ולא מה שהם יעשו. זה לא אישי. מערכת התמריצים הפרטית שלהם, ופונקציית הכשירות בתהליך הברירה-הטבעית שבורר ומטפח אותם, מבטיחים זאת. מנקודת המבט של נבחרי הציבור "דמוקרטיה" היא לא יותר מתחרות פופולריות לבחירת מלך ומלכת הכיתה. פוליטיקאי שלא מבין זאת יכשל, ופוליטיקאי שמקדיש אנרגיה לדברים לא חשובים כמו "מדיניות" יפסיד לפוליטיקאי ששומר על פוקוס. אין בכוונתי להגן על הטענה המובנת מאליה שאין שום קשר, גם לא דל שבדלים, בין פופולריות לבין כישרון וכישורים בענייני מדיניות. אם אתה מחזיק בתאוריה הבאמת מדהימה הזו, הפער ביננו גדול מידי מכדי לגשר עליו כאן ועדיף שעצור ונסכים בינתיים לא להסכים. הפסקה השלישית שלך, למיטב ידעתי, מלאה בטעויות עובדתיות. אפשר לא להסכים עם האג'נדה של פורום קוהלת ועם חלק מהנחות העבודה שלהם (גם אני לא מסכים איתם לרוב), ואיכות המחקר לא תמיד אחידה, ובכל מקרה יש הרבה מקום לשיפור - אבל הם עוסקים באמת במחקר1. יש לו ערך, והוא מקדם את השיח הענייני בתחומו לא פחות, ולפעמים הרבה יותר, מכל גוף אחר שפועל להשפיע על השיח הציבורי בישראל. אין ספק שיש בהם אנשים חכמים שמכרו את מוחם למרבה במחיר (כמו כולנו?), וחלק אולי - במידה מסויימת - גם את יושרם. את הניתוחים הפסיכולוגים שלך אני לא מקבל, אבל אין לי עניין להכנס לפינה הזו. אני חושב שהאשמת מכוני המחקר בארה"ב בביטול של "רו נגד וייד" היא אבסורד2, ואני לא חושב שליז טראס יכולה להאשים מישהו מלבד עצמה. לבעלי הון יש אכן יותר השפעה מלי ולך. זו עובדת חיים שלא קשורה לנושא. אני מעדיף בהרבה שהם ינצלו את כוחם במימון מכוני מחקר מאשר עוד ערוצי-14. 1 פרסומים. אני מקשר כדי ליישר קו, זו לא הזמנה ל-peer review. 2 בוודאי שהם היו פעילים בעניין, אבל שופטי העליון לא היו זקוקים להם כדי לגבש דעה עצמאית על אחד מפסקי הדין הכי מפורסמים בהיסטוריה האמריקאית. לכל היותר אפשר להאשים אותם בכך שהם עזרו לפוליטיקאים לאתר ולבחור את השופטים "המתאימים" לעליון, אבל אתה לא מתכוון לומר שבחירה מושכלת של שופטים היא רעיון גרוע, נכון? שורש הבעיה היא במעורבות הפוליטיקאים בבחירת שופטים, לא במעורבות מכוני המחקר המייעצים לפוליטקאים. |
|
||||
|
||||
אין לי דעה על המפגינים. זה לא מחויב המציאות, היו פוליטיקאים לפני שהסטנדרט ליושב ראש מפלגת העובדה נהפך למרב מיכאלי, יש בעולם עוד פוליטיקאים רציניים שנבחרים. אין סיבה שזאת תשאר הנורמה. כמובן שזה לא באשמתם אלא באשמתנו, והדרך היחידה לשנות את זה היא לשנות את הגישה לגבי הדרך שבה אנחנו שופטים פוליטיקאים. אני לא חושב שהפרסומים שלהם עונים להגדרה של מה שאני קורא "מחקר", ואני לא חושב שהוא מקדם את השיח האינטלקטואלי בישראל (אלא אם כן אתה קורא לחסימת משרדים שיח). שופטים כמו איימי קוני בארט נהפכו לשופטים ב"זכות" תכנון מראש של שנים. ליז טראס יכולה וצריכה להאשים את עצמה, אזרחי בריטניה יכולים גם להאשים מכוני מחקר שהמציאו "כלכלה חדשה" בלי קשר למציאות. לבעלי הון יש השפעה, הם יכולים לנצל אותה בלהשקיע בערוץ 14, בלהקים מכוני מחקר, בלתת תרומות לפוליטיקאים בשתדלנות וכו', כל אלא הן דרכים לגיטימיות בעיני, מצד שני, הם יכולים להשקיע אותו בהקמת מכוני "מחקר" וזה בעיני כבר הרבה פחות לגיטימי (לא שחס וחלילה הייתי שוקל לאסור על זה, אבל אולי כן קצת יותר מודעות ציבורית, כמו שכשאתה צופה בערוץ 14 אתה יודע שמדובר בפוטניציאל לתעמולה, ככה כשאתה שומע שבנט מוציא את "תוכנית סינגפור" אתה צריך לשאול את עצמך כמה הוא באמת יודע על מה הוא מדבר, וכמה מי שבאמת כתב את התוכנית הזאת באמת עומד מאחוריה, וכשמכון "מחקר" מפרסם הצעה לחוקה אפשר לפקפק בקשר למניעים שלו ולשקול את האפשרות שמה שעומד מאחוריה זה לא באמת ערכים (בלי קשר למידת ההסכמה לך איתם) או רצון להטיב עם מישהו). |
|
||||
|
||||
אני טוען שזה מחוייב המציאות, ונימקתי בהודעה הקודמת. אני לא מאמין שיש טעם אפילו להרהר, לא כל שכן לתלות איזשהי תקווה, ברעיון שההמון יקח את עצמו בידיים ויחליט שבעצם אולי כדאי להתנהל בצורה שקולה ומחושבת. קואורדינציה בת-קיימא אפשר להשיג רק ע"י מנגנונים ומוסדות (ובהקשר הנוכחי, את המעט מאד שיש לנו באה ההפיכה של ביבי\לוין\רוטמן\דרעי\גפני לבטל). אני חושד שאנחנו בדרך לעוד וויכוח ריק על הגדרות. אתה יכול לקרוא למה שהם עושים איך שאתה רוצה, ומה שלא תהיה המילה שתבחר - על זה אני מדבר. |
|
||||
|
||||
היו ויש, בישראל ובעולם, פוליטיקאים שהיו מסוגלים ואף עסקו במדיניות. ספציפית, נתניהו הוא דוגמא מובהקת לפוליטיקאי מהסוג הזה וההבדל בינו לבין בנט צועק לשמיים. אם הציבור שמפגין עכשיו נגד הרפורמה (ולשפני זה הפגין נגד השחיתות ונגד מחירי הקוטג') היה משכיל לבחור מנהיגים ראויים (או, לחלופין, לדאוג שלצד המנהיגים שהוא בחר יהיו אנשים שעושים יותר מלהגיד כן בשלל גוונים) במקום הדוגמן והמגישה הוא היה חוסך לעצמו את הצורך להפגין. תחשוב למשל על "חוקר" רפואי שממומן על ידי דובק (או פיליפ מוריס) במטרה "לחקור" את התועלת הבריאותית שבעישון טבק (ושכמובן, כל "מחקר" שיראה שטבק לא מועיל לבריאות ישוכתב או יגנז, ושכמובן, לצורך ה"מחקר" עיוותים של עובדות יהיו כלי כשר לחלוטין) - האם גם אותו הית מגדיר כחוקר (ללא מרחאות כפולות)? אם כן, אז כן, אנחנו פשוט מגדירים את המודש "מחקר" בצורה שונה. |
|
||||
|
||||
הביקורת מובנת, אבל נראה לי שהבעיה הזו שייכת יותר לארה"ב (למשל המחקרים שמימנו בחשאי חברות הנפט) ואנחנו מקבלים רק ריקושטים. אצלנו חברות הגז עשו תעמולה in your face ולא טרחו לעטוף אותה ב"מחקרים אובייקטיביים". בפורום קהלת אנחנו רואים קו אידאולוגי מובהק. זה הרבה יותר טוב לדעתי ממניעים נסתרים. ההסתייגות של מיכאל שראל מהרפורמה המשטרית, גם אם באה באיחור, עקבית עם הקו האידאולוגי. פורום קהלת לא אמור לקדם הגנה לחלשים, ולכן הוא לא חסיד גדול של בג"ץ ואמור לתמוך בהגבלת זכות העמידה למשל, אבל כן אמור להתנגד לממשלה כל יכולה. לדעתי לקח להם זמן לקלוט שזה בעצם הסיפור. |
|
||||
|
||||
כן, זה יבוא אמריקאי. זה לא הועיל שם ולא מועיל בישראל. גם במכון שלם (למשל) אנחנו רואים קו אידאולוגי מובהק, אבל (למיטב ידיעתי) הם כן מכון מחקר שעוסק במחקר. |
|
||||
|
||||
יצא לי להיות בפרזנטציה או שתיים של פורום קהלת, והייתי גם בלא מעט הרצאות של גופים אחרים (אוניברסיטאות, מכוני מחקר ויחידות מחקר ממשלתיות) כדי ליצור בסיס השוואה. ניקח את המחקר שלהם בנושא האם הוצאות הממשלה בישראל נמוכות בהשוואה בין לאומית, והאם רצוי להגדילן? בתור דוגמא. בגדול, המחקר מראה למה מדידת ההוצאה הציבורית בישראל מוטה כלפי מטה. כששאלו אותם מה קורה כשמתקננים עבור ההטיות האלה, הם ענו שזה לא היה הפוקוס של המחקר. כששאלו אותם האם נבדקו גם הטיות כלפי מעלה, הם אמרו שזה לא היה הפוקוס של המחקר. האם צריך לענות על השאלות האלה כדי להבין האם הוצאות הממשלה בישראל נמוכות בהשוואה בין לאומית? כן, בוודאי. הם אשכרה נמנעו מלענות על שאלת המחקר בטענה שזה לא הפוקוס של המחקר. יש שם נקודות חשובות שראוי לתת עליהן את הדעת, ויש למחקר ערך אם מביאים אותו בהקשר הנכון. אבל כפי שהוא פורסם, מה שהם עשו זה cherry picking במטרה להטעות את הקורא ולגרום לו לחשוב שמוצגת בפניו בדיקה רוחבית ואובייקטיבית. האם הוצאות הממשלה בישראל נמוכות בהשוואה בין לאומית? לפורום קהל אין מושג, אבל הם ישמחו להסביר שהשאלה מסובכת ולתת רשימת סיבות למה אולי התשובה שלילית. זה כמו שאשאל אותך איך מתקדמת הדיאטה, ותענה שאתה מקפיד לאכול רק פיסת טוסט בארוחת בוקר. לא זיהיתי חתירה למטרה כל כך אגרסיבית ומטעה בשום גוף מחקר אחר. גילוי נאות: אני מתנגד חריף לקו האידאולוגי של פורום קהלת. |
|
||||
|
||||
תודה, לא ידעתי שהם מוטים כל כך. ועדיין- האידאולוגיה והאג'נדה שלהם ידועות ומונחות על השולחן ולא מתחתיו, וזה כבר טוב. עצם האפשרות להפגיש רעיונות בשיח הפוליטי תהיה התקדמות אדירה מהמצב הנוכחי, ולכן אני מקדם בברכה את פורום קהלת והמכון הישראלי לדמוקרטיה מנגד. אולי יום אחד המפלגות הגדולות גם ינקטו קו אידאולוגי ואז לבחירה בהן יהיה ערך כלשהו |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |