 |
ההתבטאויות על שימוש בנשק בקרב הישראלים החילוניים הן מצערות ביותר ממובן אחד.
כתבת בצדק שהירידה מהארץ היא פיתרון ליחידים ולא למגזר. גם האיומים הריקים לאחוז בנשק הם ביטוי של יאוש ואכזבה מיכולתו של המגזר להפעיל כוח פוליטי וציבורי. טרור אישי, מתאפיין בכך שהוא פעולה אישית שאינה מצריכה תמיכה וארגון ציבורי ובד''כ היא מבטאת את חולשתו וחוסר התוחלת של הציבור ממנו היא באה.
יש לנו בציבוריות הישראלית דוגמה נהדרת של הציבור החרדי שללא שימוש בטרור ובאלימות אישית, השיג הישגים פוליטיים כל כך מרחיקי לכת שהם מעמידים את המדינה על עברי פי פחת.
במקום לדבר על נשק וטרור אישי יש לדבר על חולשת ההנהגה הפוליטית של המגזר ועל תחושת הבלבול וחוסר הכיוון שהם משרים.
בהזדמנות זו, ברצוני להביע הזדהות ואהדה למפגינים במוצאי השבתות. בלא הנהגה ותכנית פוליטית ההפגנות לא יועילו הרבה. אבל אני חרד לשלומם של המפגינים וקורא למארגני ההפגנות לדאוג לאבטחה ולא לסמוך על התרנגולת כרותת הראש שאין טעם לנקוב בשמה.זכרו, אברושמי יושב ליד שולחן השבת שלו ויורשיו כבר משחרים להזדמנות. ונשמרתם לנפשותיכם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש