בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/06/22 10:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראש הממשלה בנט מתייחס לתחקיר של אילה חסון על הבית ברעננה: 'לא ידעתי, אם הייתי מעלה על דעתי שיבנו מבצר סביב הבית שלי, הייתי לוקח שק שינה ונכנס לבלפור. זה היה יקר מאוד'. ------ אם לסבתא שלי היו גלגלים. בנט מתחיל להזכיר לי את בני גילי.חרטטנים מלידה.והבא אחריו יותר חרטטן. הגיע הזמן להגביל את גיל ראשי הממשלה ל-70 לפחות. בני ה-50 עדיין אדיוטים לצערי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בני ה-70 ברובם אינם איינשטיינים (ידע אישי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. היה כבר ניסיון להגביל את גיל ראש הממשלה עד גיל 70. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאידיוט חרטטן מגיע לגיל 70 הוא נהיה אידיוט חרטטן סנילי. יש לי פתרון יותר טוב בשבילך, למסע החיפוש שלך לראש ממשלה מושלם: הגיע הזמן שנפסיק להיות כל כך אובססיביים לגבי תפקיד ראשות הממשלה. החיפוש הזה אחרי ״האבא של האומה״ הוא עיסוק אינפנטילי ומזיק, שבני אדם מבוגרים צריכים להיגמל ממנו. שמים בתפקיד מישהו זמני עם דרישות מינימום (אזרח ישראלי, נושם, לא מואשם בפלילים) ומחליפים במישהו אחר בהזדמנות הראשונה. יש לחוקק חוק המגביל זמן כהונה ולחיות בשלום עם הפוליטיקאים האידיוטים, החרטטנים, הבובות והעציצים השונים שנכנסים ועוזבים את התפקיד כל כמה שנים. תמיד אפשר (וצריך) להשתמש בחרטטנות שלהם כחומר טוב לתוכניות סאטירה, אבל אין ממה להתרגש. מדינה לא אמורה לקום או ליפול בגלל איזה פוליטיקאי פוץ שמאייש תפקיד אדמיניסטרטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הגיע הזמן שנפסיק להיות כל כך אובססיביים לגבי תפקיד ראשות הממשלה. החיפוש הזה אחרי ״האבא של האומה״ הוא עיסוק אינפנטילי ומזיק, שבני אדם מבוגרים צריכים להיגמל ממנו' מסכים. --------- אם כי אני לא יודע איך אפשר לשכנע את הציבור הישראלי שאין לו יותר 'אבא'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לשכנע את הציבור (בדיוק כמו שלא היה צריך לשכנע את הציבור לא לעשן במקומות ציבוריים). צריך להעביר חקיקה שמקטינה את התפקיד למימדים הראויים לו. אפשר להתחיל מהגבלת כהונה, להמשיך לאיסור על ראש ממשלה להחזיק *באף תיק נוסף* (אפילו לא אחד) ואפשר להמשיך משם. המצב הראוי הוא ראשי ממשלה שבאים והולכים. המצב הזה בו פוליטיקאי נתקע בתפקיד ליותר מעשור או שמערכת פוליטית שלמה נכנסת לאי יציבות בגלל אדם אחד הוא מצב חולני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש לתת לחברי הכנסת שמייצגים את הציבור את הכח האמיתי ולא לאישיות בודדת את הכח לכפות את ערכיו על יתר המייצגים. זהו שינוי שיכול לבוא אולי בפיילוט של הענקת סמכויות שלטוניות לעיריות, מה שיעביר את מרכז הכובד הפוליטי מירושלים לכל חלקי הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיילוט הפשוט ביותר (ועם הסיכוי הגדול ביותר שיהיה אפשר לגייס עבורו רוב) הוא הגבלת כהונה לראש ממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיכול היה לעמוד על הפרק כרגע הוא רשיוות תחבורה מטרופוליניות שיקבלו חלק מסמכויות משרד התחבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בעד הגדלת כוחן של הרשויות המקומיות? חמש דקות של צפיה במיקום אקראי של "ארץ עיר" יגרמו לך לחשוב אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בריבוע. דבר נוסף שהממשלה הזו הראתה, זה שאפשר להיות ממשלה מצויינת וביצועיסטית גם כשכל שר מנהל את ענייניו וראש הממשלה מנהל ומתעסק בחלק מהנושאים אבל מתוך שיתוף ולא מתוך ''אני ואני ואני''. ואז מסתבר שמערכת הבטחון והממשלה יודעים לטפל בחמאס ובטרור לא פחות טוב מאשר כשהמשטר פסאודו-מלוכני עם ראש ממשלה מורם מעם שאין בלתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל"כשכל שר מנהל את ענייניו", כשהתעוררה ההמולה בגלל שלפיד מיעט להשתתף בישיבות הקורונה חשבתי שהתגובה הנאותה היתה צריכה להיות בדיוק זאת, במקום ההתנצלות האוטומטית. כל עוד אין לישראל יחסים דיפלומטיים עם קובידיה אין שום סיבה אמיתית ששר החוץ ישתתף בישיבות כאלה, אלא אם בנט מנוע מהשתתפות - כידוע מדי פעם מישהו צריך להלחם באיראנים - ואז ראש הממשלה החליפי צריך למלא את מקומו. כל מי ששהשתתף בישיבה המונית מימיו יודע שהחל ממספר קטן למדי של משתתפים לא "כל המרבה הרי זה משובח" אלא "כל המוסיף גורע", במיוחד בישראל בה הנוהג לא לתת למדבר לסיים לפני שקופצים ומפסיקים אותו הפך לנורמה, כך שהנושא הנדון מתנהג כמו חלקיק בתנועה בראונית. אנקדוטה: היתה תקופה בה ניסיתי ליישם את שיטת token ring לישיבות שניהלתי. לא הצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המונח ההייטקי למקל דיבור אינדיאני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא ידעתי בכלל שהאינדיאנים התעסקו עם רשתות לוקאליות. יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד לא דיברנו על האינדיאנים הקטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם עם קונכייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על נכדתי הוטל מטעם בית הספר לקרוא את ''בעל זבוב'' (בתרגום לעברית). אז גם אני קראתי (בדילוגים, אבל הקטע עם הקונכיה נקלט). לא ידעתי שיש גם סרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני קורא עכשיו בוויקיפדיה, מסתבר שיש שלושה סרטי "בעל זבוב", ועוד סרט רביעי שהוא אדפטציה של הספר לעלילה עם גיבורות-בנות בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שגיבורי הספר כולם בנים, ואין שם אף בת אחת. כשקראתי זה נראה לי די מוזר, אבל אולי המחבר רצה להתמקד בבעיות מסוימות, מבלי להתפזר לעוד אחרות. אגב, אם נחזור לקונכייה, ולדיון על תרבות דיון, נזכרתי בסצנה מתוך סרט יפני בשם ''קגמושה'' שראיתי לפני שנים רבות. היה שם דיון באיזה נושא מלחמתי מאד טעון, ודובר בוויכוח מאד קשה בשאלה מסוימת. רואים שם את כל המתדיינים יושבים על כסאות נמוכים, ורק הדובר עומד. כל עוד הוא מדבר שומעים רק את קולו ושוררת ממש דממת מוות. אחרי שהוא מסיים, קם אחר ומדבר ואך ורק קולו נשמע. כל זה למרות שכאמור, נושא הדיון מאד טעון ונפיץ. אני זוכר שהשוותי זאת לדיונים אצלנו, וזה מאד הרשים אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד token ring אזרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שעל העיסה הזאת מעיד רק הנחתום (והעדות הזאת היא בעצם הדבר היחיד שהוא עושה), אבל עכשיו אני רואה שיש עוד מעידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך דוגמה למשהו בתחום הבטחוני שממשלת בנט עשתה פחות טוב מקודמתה? (דוגמאות למה שהיא עשתה יותר טוב יש כמה בקלות, וכבר פירטתי אותן, אבל רק בשביל רפרנס לתפיסת המציאות - אתה יכול לומר על משהו במישור הבטחוני/מדיני שממשלת בנט עשתה טוב יותר מקודמתה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הסוגריים מבלבלים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מלאה לשאלתך דורשת תגובה ארוכה, ומטעמי עצלות אתייחס רק לגזרת עזה ויו"ש. על ניהול הביטחון בגזרת עזה היו דיונים ארוכים באייל ובהם גם המאמר שלי דיון 3929 . מה שטענתי כל הזמן הוא שלאחר נסיגות אוסלו וההתנתקות נוצר שם מצב שבו החמס יכול להחליט מתי הוא מחמם את הגזרה ומתי לא. הממשלות מאז ועד עתה פעלו בהמלצת "גורמי הביטחון", כפי שהן פועלות בגזרת יו"ש. זה נכון שבשנה האחרונה כמעט ולא נורו טילים מעזה, אך לעומת זה היה לנו חודש רמדן הרבה יותר "שמח" בתחום הטרור. את הטוב מממערב כמו את הרע מהמזרח איני תולה באיזה פעולה מיוחדת של הממשלה. תגובת הממשלה לנוכח ירי הרקטה על אשקלון, שבה גרם חיל האוויר נזק לאיזה מגדל תצפית של החמס מול נתיב העשרה, תוך הזהרת החמס שיפנה משם אנשים וציוד אופטי טרם הפעולה, מדגימה שדבר לא השתנה, והממשלות פועלות בדיוק באותה מתכונת בהתאם להמלצת "גורמי הביטחון". החמס שיקם את המגדל הזה תוך יום, והוא שם עד היום מבלי שאנו מנסים לפגוע בו שוב. אין שום ראיה לכך שיש לבנט איזה יכולת הרתעה ספציפית שלא הייתה לממשלה הקודמת, כפי שהוא מתהדר. זה שהחמס החליט בשלב זה לא לירות טילים אבל לעסוק יותר בחימום הטרור ממזרח הוא שיקול שלו שאיני יודע את סיבותיו1. אני גם לא יודע היום כפי שלא ידעתי אז לתת איזו עצה איך לפעול יותר טוב. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לכבוש את עזה, אבל גם איני בטוח שהייתי ממליץ כרגע לעשות זאת. גם העברת הכספים לעזה שלא במעטפות כסף שבה מתהדר בנט, אינה חשובה. הכסף מגיע בסופו של דבר לאותו מקום. גם העובדה שמצעד הדגלים עבר השנה בשער שכם, שבנט מתהדר בה, אינה איזה הישג של הממשלה. פשוט המצב היה שונה. המודיעין העריך בשנה הקודמת שהדבר יביא לירי מעזה והממשלה נסתה ללא הצלחה למנוע זאת על ידי שינוי נתיב המצעד. השנה הייתה הערכה של גורמי המודיעין שהחמס לא יגיב ולכן אפשר היה לקיים את המצעד כמתוכנן. שים לב גם ששרי הביטחות בממשלות הקודמות היו אלה שמכהנים במקומות מכובדים בממשלה הנוכחית: ליברמן יעלון (שאמנם לא נמצא בממשלה הנוכחית, אך היה יכול לכהן בה במקום מכובד לו היה לו הכישרון לאסוף מנדטים), בנט וגנץ. אין שום סיבה לחשוב שהמעבר שלהם מימין לשמאל הפך אותם לביטחוניסטים יותר טובים. הישג של הממשלות הקודמות הוא בניית המכשול. איני חושב שממשלת בנט הייתה מסוגלת להעמיד פרוייקט כזה, כשמיליארדי שקלים מנותבים לפורעים הערביים בצפון ובדרום, וגדלים כל פעם שאלה מאיימים להפיל את הממשלה. ואפרופו מכשול, נתניהו הקים את הגדר בסיני כנגד המסתננים בניגוד להמלצת גורמי הביטחון ומדובר בהצלחה גדולה. ויש עוד הצלחה גדולה של ממשלת נתניהו שאינה קשורה בביטחון ובכל זאת אציין אותה, וזה פרוייקט הגז שנעשה תוך התנגדות של גורמים רבים שחלקם בתוך הממשלה הקיימת, ואפילו בית המשפט השמאלני אם אני זוכר נכון ניסה להכניס שם איזה מקל לגלגלים. היום הממשלה הזאת מתהדרת ביצוא גאז לאירופה, אבל מדובר בבירור בהישג של נתניהו ושטייניץ שהתעקשו על כך בתוך סביבה עויינת. כזכור ביקש לפיד באמצעות שליחתו שרת האנרגיה, לבטל את הרשיונות לחיפוש גז כדי להיראות יותר "סביבתי", אבל הם חזרו בהם מכך לאחרונה עקב בקשה של האירופים שאף הם נפלו היום בגלל רצונם להיות "סביבתיים". 1 אולי בכך שהוא לא יורה טילים הוא עוזר בכוונה לא להחזיר את נתניהו. אם זה כך זה שהממשלה נסמכת חוץ מאשר על האחים המוסלמים כאן גם על החמס שם לא נשמע כל כך טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שממשלת בנט הפסיקה את העברת הכסף המזומן לרצועה (כזכור, ממשלת החמאס כל הזמן דרשה לקבל כסף, או שהיא תגביר את האש) ובמקום זה הרשה ליותר „סוחרים״ (כמעט כולם פועלים) מעזה להיכנס לארץ. כך קיבלה ישראל אמצעי לחץ על ממשלת חמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא הצלחת לענות ישירות לשאלה שלי (למצוא דוגמה למשהו שממשלת בנט עשתה פחות טוב מקודמתה), אבל אני אנסה לזקק מהתגובה שלך דוקא את העיקר, המפתיע לטובה מבחינתי: אתה כותב: א.'הממשלות מאז ועד עתה פעלו בהמלצת "גורמי הביטחון", כפי שהן פועלות בגזרת יו"ש. זה נכון שבשנה האחרונה כמעט ולא נורו טילים מעזה, אך לעומת זה היה לנו חודש רמדן הרבה יותר "שמח" בתחום הטרור. את הטוב מממערב כמו את הרע מהמזרח איני תולה באיזה פעולה מיוחדת של הממשלה.' ב. 'אין שום ראיה לכך שיש לבנט איזה יכולת הרתעה ספציפית שלא הייתה לממשלה הקודמת, כפי שהוא מתהדר. זה שהחמס החליט בשלב זה לא לירות טילים אבל לעסוק יותר בחימום הטרור ממזרח הוא שיקול שלו שאיני יודע את סיבותיו' ג. 'גם העובדה שמצעד הדגלים עבר השנה בשער שכם, שבנט מתהדר בה, אינה איזה הישג של הממשלה. פשוט המצב היה שונה. ' הסיכום של כל אלה הוא פשוט: אתה מסכים עם התיזה ארוכת השנים לפיה *מדיניות הבטחון של ישראל לא תלויה במי עומד בראש ממשלת ישראל*. אצלך כשיש הישגים לממשלה מסוימת (למשל של בנט), הם לא בזכות ראש הממשלה, וכשיש כשלונות לממשלה מסוימת (למשל של נתניהו, כשאין מצעד דגלים) - שם לא בגלל ראש הממשלה, אלא כי "המצב היה שונה". במקרה הזה, אני מוכן לקבל שוויון במקום >= ולראות זאת כהישג מרשים. אמור מעתה - גם דב מסכים שמבחינה בטחונית אין שמאל ואין ימין בישראל. שאפו בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסיק מדבריי מסקנות לא נכונות. זה נכון שייתכן מצב שבו בנושא מסוים הדבר הכי טוב שהממשלה יכולה לעשות הוא לתת לגורמי הביטחון לפעול כפי שהם פועלים. בגזרת עזה אין "פתרון". על כך כתבתי במאמר אליו הפניתי. אבל מצד שני אם הממשלה עושה את הדבר הזה, זה גם לא חכמה, ואל לה להתהדר בכך. כל אחד יכול לא לעשות שום דבר באותה מידה של הצלחה. לכן הממשלה נבחנת כאשר היא צריכה כן להחליט. למשל, החלטת ממשלת בגין לחסל את הכור הגרעיני של סאדם חוסיין הייתה החלטה ביטחונית של הממשלה. אילו היו במקומו אחרים הם לא היו עושים זאת. למשל, פרס ועזר ויצמן פעלו לטרפד את המהלך הזה, ולכן גם בגללם הפעולה הזאת נדחתה פעם אחת. לו הם היו במקומו לא היה מתבצע מבצע כזה. לכן, בכך בגין היה יכול להתהדר, כי לדעתי היה נכון לעשות זאת. אתה התעלמת מהישגים של ממשלות נתניהו שהזכרתי בתגובתי. בניית המכשול ובניית הגדר בגבול סיני. בהישגים האלה יכול נתניהו להתהדר, כי מדובר בהחלטות ממשלה ולא בפעילות ביטחונית שוטפת שאותה מבצע הצבא ויתר גורמי הביטחון. אני לא בא בטענות אל בנט שהוא לא יכול להצביע על שום הישג מסוג זה. לא בכל רגע ורגע אפשר להצביע על הישג. אבל מצד שני אין לו גם על מה להשויץ. וזה די משעשע לראות שכל עיסוקו הוא, כפי שציינתי קודם, "עדות של הנחתום על עיסתו": "אך כמה שאנחנו נפלאים", לא מצאתי במעשי הממשלה בביטחון שום "פלא" אחד. מעולם לא באתי בטענות אל בנט (וגנץ) שהוא עשה משהו לא בסדר בגזרת עזה. מי שמעלה את הנושא הזה זה הוא עצמו, למשל כשהוא מייחס את העובדה שעפו רק מעט טילים מעזה לאיזה פעילות הרתעתית שלו. שום פעילות הרתעתית מיוחדת לא ניכרת בשטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בכל זאת אני, בניגוד אליך, חושב של*פעולות* של הממשלה יש השפעה על המציאות. ולכן תוצאות חיוביות (כמו אלה שאתה בעצמך הבאת בתקופת ממשלת בנט) אני זוקף לזכותו, שלו כמוך. רק שלפעולות האלה אין קשר להצהרות נושאי התפקידים לגבי היותם "ימין" או "שמאל". יש לי עוד כמה וכמה הסתייגויות לגבי איזה החלטות הן "ביטחון שוטף" לשיטתך ואיזה לא, אבל נראה לי שאסתפק בהישג הנוכחי שלי להפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שלפעולות של הממשלה יש השפעה על המציאות. אבל כפי שציינתי, בגזרת עזה, לא היו שום פעולות של הממשלה. אילו פעולות היו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו, אבל עזוב, לא נצא מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהאיראנים דוקא מאד מתרשמים מתוצאות הפעילות הבטחונית של ממשלת בנט בשנה האחרונה, שלא כמו דב. שזה סבבה מבחינתי, עדיף על המצב ההפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי,תוצאת פעולות אלו בושלו בממשלות העבר וזאת בדומה להסכמי השלום הבאים עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה לי ספק שזה ייאמר. בניגוד להסכמי שלום, פעולות כאלה הרבה יותר מיידיות וישירות, ואין שום סיבה להעניק את הישגיהן לממשלות העבר, למרות שאני יודע שלפי דת מסוימת הביבי הוא מקור כל הטוב ואין טוב בלתו, והשאר יודעים לעשות רק את הרע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תגזים. לא כולם. לפיד למשל לא יודע לעשות רע. אמנם הוא לא יודע לעשות עוד כמה דברים, אבל אין בו רוע. יאיר הוא אח. מה גם שבקרוב הוא יהיה קצת ירושלמי, וירושלמים הם אנשים טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל... יש הבדל עצום בין ההחלטה על פתיחת המב"מ לבין ההחלטה להמשיך את המדיניות הזאת אחרי שהיא הוכחה כמוצלחת. ביבי לא ידע מה תהיה התגובה האירנית/חיזבאלונית, ולקח כאן סיכון להתלקחות איזורית שלשמחתנו לא התממש. עבור בנט כבר היו הרבה פחות סימני שאלה, ולעומת זאת עבורו דווקא שינוי המדיניות היה מסוכן מאד פוליטית (וגם טפשי. If it works don't fix it). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המשמעותי הוא לא סתם מב''מ, אלא ההחלטה להעביר את זה לאיראן עצמה ולא רק לסוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני ששריפות מסתוריות, צנטריפוגות שיצאו בהורה סוערת עד כלות, מדעני גרעין שנפטרו בטרם עת וכד' היו כבר בימי נתניהו. בנט אמנם התפאר בכך ש"שינינו אסטרטגיה מול איראן, העלינו הילוך. פועלים בכל זמן ומקום" אבל אני לא מתרשם במיוחד מנחתומים שמעידים על עיסתם. אגב, ציניקנים יכולים לטעון שההתרברבות המיותרת הזאת נועדה להפיק תגובה אירנית של ממש, הרבה יותר מנסיונות להרוג כמה תיירים, מה שבעקבות הפרדוקס הישראלי היה יכול דווקא לעזור לממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכולם פה נחתומים ועיסות, הבה נחזור להודעתי המקורית כלשונה. היא הסתמכה על ידיעות מהאיראנים עצמם, לא משופרות תעמולה ישראלים של שום נחתום. יש לך ידיעות "האיראנים מודאגים" מהממשלה הקודמת? יאללה, הביאוה לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההודעה האיראנית מתייחסת לסך הפעולות של השנים האחרונות ולאו דווקא למשהו שקרה בזמן האחרון, וכך גם הדחתו של חוסיין טייב. לפחות אפשר להסכים על כך שהתשתית הנדרשת פותחה בימי נתניהו. אבל ראיתי כעת "דיווח בארה"ב: "ישראל הגבירה את הפעילות נגד איראן" כך שאולי בכ"ז ישנה איזושהי הסלמה. רק בנט! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, פעולת ההתנקשות הכי מרשימה שנעשתה על ידי ישראל בתוך איראן הייתה חיסולו של פאחרזידה שעמד בראש התכנית הגרעינית הצבאית של איראן. האיראנים ידעו שהאיש הזה הוא יעד להתנקשות, ולכן אמצעי הביטחון שנקטו כדי לשמור על שלומו היו מעל ומעבר. ההתנקשות בו דרשה חשיבה יצירתית חריגה, ולכן החיסול היה לא על ידי איזה אקדוחן על אופנוע כמקובל, כי כנראה אמצעי הביטחון המיוחדים של האיראנים לא אפשרו פעולה סטנדרטית כזאת, אלא על ידי "עמדת ירי" משוכללת והפעלה מרחוק. הפעולה הזאת נעשתה בתקופת ממשלת נתניהו, וזו לא הייתה פעולת ההתנקשות הראשונה במדענים איראנים בתוך איראן. בוצעו אז גם המון פעולות סייבר של שיבוש וגרימת נזק למערכות האיראניות לייצור דלק גרעיני. וזכורה, כמובן, פעולת גניבת התיעוד האיראני שתיאר את תחילת פיתוח הנשק הגרעיני שם, פעולה ה"לקוחה מהסרטים". בנט לא חידש שום דבר חוץ משכלול מערך ההתרברבויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מופעו של הרבבב"צ עם ארכיון הגרעין האיראני אי אפשר לשכלל יותר את מערך ההתרברבויות. אם היית טוען שבנט שיפר את שיאו של בולט בריצת 100 מ' זה היה הגיוני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את ראשי התיבות האלה אך קל לנחש שהכוונה לנתניהו. כאן אני חולק עליך לחלוטין. אני חושב שהופעת נתניהו הייתה חלק חשוב של המבצע, ולולא היא לא היה טעם בכלל לסכן אנשים כדי לעשותו, כי קל לנחש שגופי המודיעין שלנו, כמו רבים מגופי המודיעין בעולם ידעו פחות או יותר את האמת שמתארים המסמכים האלה. היה כאן שילוב של מבצע מופלא ומופע תקשורתי, שהכינו את דעת הקהל בעולם להטלת הסנקציות על איראן, וגם באופן מסוים אפשרו לטראמפ לעשות את הצעד הזה. דווקא זאת דוגמה מצוינת ליכולתו החריגה וליצירתיות של נתניהו. קשה לי לראות את בנט מצליח ליצור שילוב חשוב וכה מוצלח כזה1. 1"היצירתיות" של בנט התגלתה בהופעה המגוחכת שלו מעל בימת האו"ם כאשר כאשר תיאר לעולם כמה הוא מוצלח יותר ממומחי משרד הבריאות במלחמה בקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארור. אם מטרת העלאת הארכיון האיראני ארצה נעשתה לצורך המבצע התקשורתי (שהרי לדבריך הערך המודיעיני של אותם טרה-בייטס נתונים הוא בערך אפס) הרי שלא מדובר ב"מבצע מופלא" אלא בהימור חסר אחריות שלמרבה המזל לא גרם לקטסטרופה). קצת קשה לי להאמין שנתניהו נאיבי מספיק כדי לחשוב שמופעים אורקוליים כאלה משנים משהו למישהו בעולם, מלבד לחלק קטן מהציבור הישראלי - אתה ואני לא נמצאים באותו "חלק קטן". על ההופעה של בנט באו"ם אפשר לפחות לומר בביטחון שהיא לא הזיקה, והיא לא סיכנה רשת של המוסד ומשתפי פעולה באיראן. אבל כל דו שיח שלי איתך בנושאים אלה חסר טעם כי התודעות שלנו בונות הוויות שונות כלומר פסיכולוגית אנחנו חיים ביקומים מקבילים; אתה הרי חושב גם שהופעת נתניהו בקונגרס בימי אובמה הועילה למדינת ישראל. המילה האחרונה בעניין מסורה לשיפוטך. __________ רב ביבי בן בן ציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אלא שהיקום שלך הוא לא משהו. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
tell me about it...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהדיון הסתיים אך לאחר קריאת הערך בויקיפדיה מצאתי לנכון לצטט את הקטע הבא: חשיפה פומבית של מבצע מודיעיני זמן קצר לאחר עריכתו היא צעד חריג ביותר. על פי הפרשן אמנון אברמוביץ', הפרסום נעשה על דעת שר הביטחון, ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש אמ"ן. לעומת זאת, חבר הכנסת יאיר לפיד מתח ביקורת על חשיפת המבצע המודיעיני, וביקש לכנס את ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים לדיון בשאלה זו.13 הפרשן הצבאי אמיר אורן טען שהפרסום גרם נזק מודיעיני, משום שלדעתו האיראנים ידעו שהארכיון נפרץ, אך לא ידעו מי עשה זאת, ונתניהו בנאומו העניק להם מידע זה. יאיר לפיד ואמיר אורן היו נגד. שכחו שם להוסיף לרשימה הזאת גם את שכ"ג, שחוות דעתו חשובה לפחות בעיני עשרת מונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא נראה שאילו נשמעה דעתו של איזנקוט, הייתה ישראל מוצאת ערוץ עקיף לפירסום תוצרי הארכיון. אבל מה אלה כל הזוטות האלה ליד עידודו הנלהב של נתניהו בענין הגרעין האיראני ליציאת ארה"ב מההסכם, מה שכבר מוסכם כאחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות בתולדות המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם? אולי בסביבתם של יאיר לפיד ואמיר אורן, השניים היחידים שהוזכרו בויקיפדיה כמתנגדי הפרסום הפומבי. השתדלתי לחפש בסבך פיתוליו של אמיר אורן במאמר אליו שלחת אותי איזה אזכור לכך שאייזנקוט התנגד לפרסום הפומבי שהיו שותפים לו כפי שכתבתי שר הביטחון, הרמטכל, ראש אמן, וראש המוסד. אולי פספסתי משהו בתוך הקשקשת הזאת, אבל נדמה לי שאין שם דבר כזה, והקשר עם אייזנקוט הוא איזה תרגיל מחשבתי של המחבר שאולי לא התאמצתי מספיק כדי להבינו. אבל גם אם תוכיח לי באותות ובמופתים שאייזנקוט גם שייך לקבוצה הזאת, זה לא ישנה מבחינתי הרבה. מדובר במי שמחפש את דרכו לפוליטיקה בקבוצת האנטי ביבים, אצל יאיר לפיד. אז ברור שדברי שבח על איזה מעשה של נתניהו לא תצליח להוציא ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר ״מוסכם״ על עצם דחיפת האמריקאים לצאת מההסכם, בלי קשר לארכיון. אני חושב שהוא לא דייק וגם זה איננו ״מוסכם״ על הכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו לפיד, אחרי שאייזנקוט הצטרף דוקא לגנץ ולסער, נשאלת השאלה מדוע בחר כך. קודם כל, צריך לברך על הצטרפותו לפוליטיקה. הצטרפותו של כל אדם מוכשר וראוי לשטח החשוב הזה, היא דבר טוב. מספיק נזק גרמו שלי יחימוביץ ושותפיה בחוק הצינון המופרז. במה חטאו אנשי הצבא הרוצים להצטרף לפוליטיקה ביחס נניח להצפה באנשי תקשורת ועורכי דין? יאיר גולן טען השבוע, לשמחת דב וחבריו, שדעותיו של אייזנקוט הן במר"ץ. אני מאד מקווה שהוא טועה. למרץ אין דעות. יש לה רק כוונות טובות, המובילות אותה שוב ושוב להיות מוצגת ככלי ריק (ע"ע השיריון של חה"כ זועבי). מבחינת עתידו הפוליטי נראה שאייזנקוט היה נשכר יותר מהצטרפות ללפיד מאשר למחנה הפליטים של גנץ. יש הרבה סיבות אפשריות לבחירה זו. נראה לי שבעיקר אייזנקוט בחר ללכת למקום שרוצה אותו במקום למקום שפחות. אני חושב שלפיד טעה. הצטרפותו של אייזנקוט ליש עתיד, מן הסתם היתה תורמת לאלקטורט באופן מזערי, אבל היתה חשובה ליצירת מוקדי הנהגה נוספים במה שנראה כהצגת יחיד. בלאו הכי, נראה שגוש המרכז הזה המפוצל לשתי מפלגות, מושפע יותר מדי מסכסוכים אישיים. התופעה המוכרת של מפלגת אנטי שמתפוררת לרסיסים ברגע שהיא מצליחה להדיח את היריב, היא תופעה נפוצה. אבל לשם שינוי, מדוע שאנשים כמו גנץ, סער, אייזנקוט ולפיד לא ימצאו דרך לחיות ביחד במקום להסתמך על הבטחות והשערות על מה יעשו החרדים. הליכוד נראה נחוש בדרכו לשרש מתוכו את כל אלו שאינם ביביסטים. לכן ההליכה בנפרד היא כרגע המהלך האלקטורלי לכאורה. שיקולים אלקטורליים רגעיים מתגלים בד"כ לאורך הזמן כחופי פלא כוזבים. לטווח הארוך עדיף להשקיע ביצירת מפלגת מרכז גדולה ולגלות יושרה ועקביות במקום לנטות כקנים בכיוון הרוח של סקרים ותחזיות. אני מקווה שאייזנקוט יצליח למצוא את מקומו במרחב הפוליטי ולא ידחק החוצה ע"י פופוליסטים, פרובוקטורים ואופורטוניסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במה חטאו אנשי הצבא הרוצים להצטרף לפוליטיקה ביחס נניח להצפה באנשי תקשורת ועורכי דין?" - יש חשש שגנרלים ינצלו את סוף כהונתם לקידום הקריירה הפוליטית שלהם (וההיסטוריה מלמדת שלא מדובר בחשש תיאורתי, ע"ע שרון, שחק, מופז...) על חשבון האינטרסים של הציבור. לאנשי תקשורת ועורכי דין פרטיים אין את הבעיה הזאת (זאת בעיה של מחזיקי המניות בגוף התקשורת, או במשרד עורכי הדין שמעסיק אותם). אני חושב שאותה מגבלה קיימת גם על עורכי דין בפרקליטות ובוודאי על שופטים. לעומת זאת, עורכי דין ואנשי תקשורת לא מקבלים פנסיה מלאה מגיל 40. "למרץ אין דעות. יש לה רק כוונות טובות, המובילות אותה שוב ושוב להיות מוצגת ככלי ריק" כמו כל מפלגה, לאנשי מרץ יש מגוון דעות די קרוב זה לזה (התנגדות להמשך הכיבוש ותמיכה בסיומו בדרכי שלום, תמיכה זכויות אדם, תמיכה בהפרדת דת ומדיה, תמיכה במדיניות סוציאליסטית, תמיכה בהגנה על הסביבה... אפשר לקרוא את זה במצע שלהם). "מדוע שאנשים כמו גנץ, סער, אייזנקוט ולפיד לא ימצאו דרך לחיות ביחד..." במצב הפוליטי כרגע, בו אין אף מפלגה שצפויה לקבל מעל 40 מנדטים, ההשפעה של באדר עופר היא די שולית - אין באמת יתרון למפלגות גדולות על פני מפלגות קטנות, בוודאי בהנחה ששתי המפלגות יחתמו על הסכם עודפים (להפך, דווקא ריצה ביחד תאלץ אותן להפסיד מנדטים או לחתום על הסכם עודפים עם העבודה, מה שישאיר את המר"צ ללא מפלגה לחתום איתה על הסכם עודפים, מה שיכול לעלות מנדטים לגוש). כל זמן שהמפלגות עוברות בוודאות את אחוז החסימה, ריצה בנפרד עדיפה להן ולגוש. מה מפלגה גדולה תתן להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת צינון - אתה צודק. (ואגב, הרבה יותר גרוע מהשמות שאתה זוכר היה משה דיין). חוסר האיזון שיצרה יחימוביץ היה בכך שתקופת הצינון לגנרלים נקבעה ל-5 שנים, בעוד שלעובדי המדינה הבכירים זה שנה אאז"ן. יחד עם זאת, כדאי לזכור שהנזק הגדול נגרם ע"י אנשים שיוצאים משירות המדינה ולא ע"י אלו שנכנסים. אפשר לסמוך על המפלגות האחרות שיגבו מן הגנרל שלא הצטרף אליהן את המחיר של מעשים לא נאותים שעשה לפני המעבר. אין לי בעיה עם הדעות של מר"ץ. למחזיקי דעות אלו יש בעיה עם המציאות. נראה כי גם היום, מצביעי הסמול והמרכז ואפילו חלק ממצביעי הימין היו חיים טוב עם הסדר חלוקה כלשהו. הבעיה היא ששום פרטנר לחלוקה כזו אינו נראה בעין. אבו מאזן הוא פרטנר כזה בפוטנציה, אבל לא בפועל. הוא פחדן מדי מכדי להצהיר על כך בערבית ואולי גם באמת חלש מפני לעמוד בעול הזה. אם היו נערכות בחירות פלשתינאיות, ספק אם אבו מאזן היה זוכה. ולכן העמדה של מר"ץ משולה לעמדת מפלגה שתתמוך בחלוקה שווה בין המינים של עול הילודה. מצביעי מר"ץ הם אופוזיציונרים מקצועיים וספק אם יש להם יכולת לתפקד כשלטון. בעצמי כתבתי שהמצב האלקטורלי הנוכחי מחייב הליכה בשתי מפלגות, אחת מתוייגת קצת סמולה והשנייה קצת ימינה. דעתי היא שכל התחזיות הללו מתפוצצות בפני החוזים והמתחכמים כעבור חודשים ואפילו שבועות ספורים (אתמול אמרנו שגנץ גמר, והיום יש לו בסקרים 12 מנדטים). דוקא מאייזנקוט הייתי מצפה לשבור את המסורת של שבשבות פוליטיות. המנהיג הפוליטי שאני ארצה להצביע לו אינו שבשבת המנסה לנחש את כיוון הרוח, אלא קברניט על סיפון ספינתו הקובע את כיוון היעד ומקווה שהרוחות ינשבו לטובתו. הכיוון שאני רואה הוא מפלגת מרכז חזקה שתציג הנהגה קולקטיבית עם שני גנרלים ושני פוליטיקאים שצברו ק"מטראז' במרחב הפוליטי. אין זה בלתי סביר שמפלגה כסו תשבור את מחסום ה-35 מנדטים שנקבע ע"י כחול-לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני רואה את הנזק הבהגדלת תקופת הצינון לגנרלים. גם בגלל שאין מה להשוות את הנזק שיכול לגרום אלוף או רמטכ"ל לנזק שעלול לגרום (נגיד) פקיד בכיר במשרד החינוך או האוצר וגם בגלל שלגנרל יש מקורות מימון חוקיים במהלך תקופת הצינון. יש הבדל בין "למרץ אין דעות. יש לה רק כוונות טובות" לבין "למרץ יש דעות שאני לא מסכים איתם"1 כל מפלגה שנמצאת באופוזיציה יותר מעשור מרחיקה מעליה פוליטיקאים שרוצים להיות בקואליציה ובוחרים שרוצים להרגיש חלק מהקונצנזוס. זה נכון למר"צ כמו שזה נכון לליבור בבריטניה, למפלגה הסוציאליסטית בצרפת, או אפילו למפלגה השמרנית בקנדה. זה עדיין לא אומר שאין להן דעות. אני לגמרי חולק על הטענה שהמצב האלקטורלי הנוכחי מחייב הליכה בשתי מפלגות. להפך, אם אחד הגושים יחליט לרוץ ברשימה אחת הוא יפסיד מנדטים בגלל ההחלטה הזאת. אם גוש ה"מרכז-שמאל" ירוץ ביחד, חלק ממצביעי הרשימה המשותפת ומרץ לא יצביעו לרשימה עם ליברמן, סער וגנץ, וחלק ממצביעי סער, גנץ וליברמן לא יצביעו לרשימה עם בל"ד, טיבי או גלאון. ואותו הדבר גם לגוש הימין, וכמובן, אחרי שהפסדת את המנדטים בגלל ההחרמות, עוד מנדטים ילכו בגלל חוסר היכולת לחתום על הסכם עודפים בתוך הגוש. שיטת הבחירות בישראל שונה מאד מזאת שבארה"ב, והמפלגות בוחרות טקטיקה שמתאימה לשיטת הבחירות באופן די מוצלח. אני לא רואה שום סיבה או הגיון ביצירת שתי מפלגות. לדעתי המטרה של כל גוש צריכה להיות לרוץ במספר זוגי של מפלגות שיעברו את אחוז החסימה בוודאות ושיהיו נאמנות לגוש בוודאות. המספר חייב להיות גדול מספיק על מנת להתמודד עם ההחרמות הפנימיות בגוש וקטן מספיק על מנת שאף רשימה לא תהיה בסכנה לא לעבור את אחוז החסימה. גוש שיכשל בבניית קונפיגורציה כזו מגדיל משמעותית את הסיכוי שלו להפסיד בבחירות. בעבר היתה אפשרות להריץ מפלגה עם יותר מ-40 מנדטים ובו בזמן לדאוג שמפלגות הלווין לא ירדו מתחת לאחוז החסימה. אז בניית מפלגה גדולה היתה רעיון הגיוני (בגלל באדר עופר). אבל ההחלטה להעלות את אחוז החסימה2 גרמה לקונפיגורציה הזאת להיות פחות מוצלחת, והגושים התארגנו בהתאם. ממי שהיה רמטכ"ל אתה מצפה לשבור את המסורת של שבשבות פוליטיות? איך אתה חושב הוא הגיע להיות רמטכ"ל? המנהיג שאתה רוצה להצביע לו הוא קברניט הקובע את כיוון היעד... רגע, אבל קברניט הקובע את כיוון היעד ימצא את עצמו כאופוזיציונר מקצועי (אלא אם כן הכיוון הוא במקרה הכיוון אליו הרוח נושבת כרגע, ואז איך תבדיל בינו לבין שבשבת?). 1 אגב, איך עובדת המראה - "נראה כי גם היום, מצביעי הפת"ח ואפילו חלק ממצביעי החמאס היו חיים טוב עם הסדר חלוקה כלשהו. הבעיה היא ששום פרטנר לחלוקה כזו אינו נראה בעין. לפיד הוא פרטנר כזה בפוטנציה, אבל לא בפועל. הוא פחדן מדי מכדי להצהיר על כך בעברית ואולי גם באמת חלש מפני לעמוד בעול הזה. אם היו נערכות בחירות ישראליות, ספק אם לפיד היה זוכה..." מדוייק עד כאב 2 לא ברור לי אם הם העבירו את ההחלטה הזאת (שנקראה, כמה אירוני, "חוק המשילות") מתוך טמטום או בכוונת לגרום למשבר הפוליטי הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורות מימון: מקור המימון של אשכנזי ושל גנץ בתקופת הצינון שלהם היה עבודה בחברה פרטית. תקופת הצינון הזו רק מעודדת אנשי צבא למעורבות גדולה יותר על מימון חלופי כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק מסוג התגובות הדנואות עליי. פתחת כאן לפחות 4-5 נושאים. כולם חשובים, מעניינים וראויים לדיון. במקרה, גם דעתי הפוכה בכל השאלות האלו. פתחת פה פתח לתגובות באורך הגיהינום. נקווה שאחרים יתעניינו ויעזרו לשאת בעול. לא אענה לפי סדר שאלותיך, אבל אשתדל לענות. 5 שנים זו תקופה ארוכה מדי. רוב הקצינים הבכירים מנצלים אותה כדי להרויח כסף. בהרבה מקרים זה כסף מפוקפק מפני שהעסקה היא כסף תמורת שימוש כפרונט לכל מיני עסקים מפוקפקים (ע"ע גנץ והמימד החמישי). מי שיצליח בתחום העסקי עשוי גם להישאר שם. בכלל יש פה תמריץ מאד גדול לגנרלים לוותר על הפוליטיקה. בגלל שירות החובה ובגלל הסכנות הקיומיות, הצבא הישראלי אינו בעל אופי פוליטי. הסיכוי שהצבא הישראלי יתערב במשחק הפוליטי דומה לסיכוי שצבא ארה'ב יעשה זאת. הפוליטיקה הישראלית מפסידה אנשים ראויים ובעלי ניסיון וקרדיט רלאבנטיים. לגבי מידת הסיכון במעבר אתה צודק. הערתי היא, שבפועל עיקר הנזק הוא של פקידי מדינה בכירים ופחות בכירים שעוד בהיותם בשרות המדינה, שימנו לעצמם את הדרך אל השוק הפרטי ע"ח טובת וקופת המדינה. יחימוביץ וחבריה התיחסו לצפיפות של קציני צבא בכירים בשורות הפעילות הפוליטית כאילו מדובר בסכנה קיומית. הקביעה שלך שאיני מסכים עם הדיעות של מר"ץ היא ריקה. צריך להבהיר אלו דיעות. אם הדעה של מר"ץ היא שיש כרגע סיכוי גדול לפשרת חלוקה עם הפלשתינאים, אז אני לא מסכים איתם. מבחינת היחס לפשרת חלוקה, אני לא רואה הבדל גדול בין מר"ץ לבין גנץ ולפיד. וזה שמי שהחזיר את סיני למצרים היה דוקא בגין, כבר נאמר? בגלל הפוזיציה, מר"ץ עשוייה להתפתות לפשרות חסרות תמורה יותר מאחרים ולכן איני מצביע עבורה ולא בגלל "דיעות" שלה. אני לא נלהב מן המראה שלך. היא ממש לא מדוייקת. נכון שבשנים האחרונות חזית הסירוב הישראלית הולכת ומתחזקת בדרכיה של חזית הסירוב הערבית. זה שכל אחד מאיתנו יצביע על הסרבנים שלו זה deadlock בויכוח שלנו. איכשהו נראה לי שחזית הסירוב הערבית מושרשת יותר. החזון של חיים במדינת עולם שלישי בנוסח מצריים, ירדן או מרוקו, אינו בבחינת פיתוי מספיק לוותר על חלומות משיחיים. לגבי שתי המפלגות, גם טעית לגמרי בהבנת כוונתי ואני גם מתנגד למה שאמרת בלי קשר. אני בכלל כיוונתי לאיחוד בין גנץ-סער ללפיד. נראה שכולם מסכימים שאין כרגע רווח אלקטורלי ממהלך כזה. להיפך. כוונתי היתה לומר, שאני עורג למנהיגים שאינם שבשבות של רוח האלקטורט. אם האיחוד יסייע לקיום ארוך ימים של מפלגת מרכז, אני מצפה שילכו על זה גם אם יפסידו כמה מנדטים בבחירות הקרובות. לגבי שתי המפלגות שלך, אני לא חושב שארה"ב פחות דמוקרטית מדמוקרטיות אחרות. לדעתי בשיטת שתי המפלגות יש לקח לימודי חשוב לבוחרים: היא מלמדת אותם שיש להם זכות בחירה, אבל, אין להם את הזכות לבחור במפלגה תפורה על צורכיהם האישיים. את אייזנקוט כמובן שאיני מכיר אישית ומי ידע צפונות ליבו של אדם. איני מאמין שאייזנקוט הוא איש הסמול האידאולוגי. במעמדו ובמוצאו יכל לעשות קריירה יפה עם הליכוד. בכל זאת בזמן דירותו הצבאי, הוא לא התפתה לצווחני הימין ומעריצי אלאור אזריה ושמר באופן עקבי על קור רוח צבאי ואזרחי, בניגוד לרוח הזמן. מדוע שלא אהיה אופטימי ואתן לאיש את הקרדיט שהוא יצדיק את תקוותי? ללא תקווה, הפוליטיקה אינה אלא סחר סוסים בין גנבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, אני אתייחס לרוב הנקודות שהעלת. אני מרשה לך להתעלם ממה שלא מעניין אותך. "... בהרבה מקרים זה כסף מפוקפק מפני שהעסקה היא כסף תמורת שימוש כפרונט לכל מיני עסקים מפוקפקים (ע"ע גנץ והמימד החמישי). מי שיצליח בתחום העסקי עשוי גם להישאר שם. בכלל יש פה תמריץ מאד גדול לגנרלים לוותר על הפוליטיקה..." וזה רע? נראה לי שלוותר על אנשים שמוכנים לשמש כפרונט לכל מיני עסקים מפוקפקים זה טוב, ונראה לי שתמריץ לגנרלים לא ללכת לפוליטיקה זה טוב. "...הצבא הישראלי אינו בעל אופי פוליטי..." אתה צוחק? הרמטכ"לים מאז דן שומרון היו: ליפקין-שחק, ברק, מופז, יעלון, חלוץ, אשכנזי, גנץ ואייזנקורט. לא רק שכולם הצטרפו לפוליטיקה מייד אחרי פרישתם, אלא שאף אחד לא הופתע לשמוע את הדעות של אף אחד מהם. " הסיכוי שהצבא הישראלי יתערב במשחק הפוליטי דומה לסיכוי שצבא ארה'ב יעשה זאת" - הפעולות של הצבא הישראלי נמצאות עמוק בלב המחלוקת הפוליטית, בגבול עזה, בגדה, בגבול הצפון, ואולי גם באיראן. כמעט כל אזרחי ישראל מקיימים יחסים עם הצבא (כחיילים בסדיר או במילואים או כקרובי משפחה של חיילים בסדיר או במילואים). הצבא הוא שחקן פוליטי מובהק, לרמטכ"ל יש יותר כח פוליטי מאשר לשר החינוך. אין שום דימיון בין זה לצבא האמריקאי. והצבא הישראלי מעורב בפוליטיקה יורת מכל דמוקרטיה אחרת (ויותר מהרבה דיקטטורות). "יחימוביץ וחבריה התיחסו לצפיפות של קציני צבא בכירים בשורות הפעילות הפוליטית כאילו מדובר בסכנה קיומית" לא סכנה קיומית, אבל לא משהו חיובי. גם בגלל הנזק שרובם (שלא להגיד, כולם) גורמים לפוליטיקה, גם בגלל הנזק שהם גורמים לצבא, וגם בגלל שזה יוצר משחק לא הוגן, לא בתחרות בין הדעות ולא בתחרות בין הפיוליטיקאים. "הקביעה שלך שאיני מסכים עם הדיעות של מר"ץ היא ריקה. צריך להבהיר אלו דיעות... אז אני לא מסכים איתם." קיבלתי את התיקון. בכל זאת, אני מוצא שהמשפט: "למרץ אין דעות. יש לה רק כוונות טובות" הוא לא נכון. יש לה (ז"א גם למצביעים שלה וגם לפוליטיקאים שלה) דעות שעם חלקן אתה לא מסכים. זה לא אותו הדבר. "...זה שכל אחד מאיתנו יצביע על הסרבנים שלו זה deadlock בויכוח שלנו...." ולהצביע על הסרבנים בצד השני מוציא אותנו מה-deadlock? " איכשהו נראה לי שחזית הסירוב הערבית מושרשת יותר." אני חושב שמדובר בהסכמה שבשתיקה סימטרית לחלוטין. כל פעם שההנהגה הפלשתינאית מוכנה לדבר על פשרה, ההנהגה הישראלית מסרבת, וההפך. כזכור, ישראל עוד לא השיבה ליוזמה הערבית... פעם אחת נשברה הסימטריה הזאת, והפוליטיקאים משני הצדדים למדו מה"טעות" הזאת. "...אם האיחוד יסייע לקיום ארוך ימים של מפלגת מרכז, אני מצפה שילכו על זה גם אם יפסידו כמה מנדטים בבחירות הקרובות..." למה? אתה צריך לתת להם תמריץ להתאחד, כרגע יש להם תמריץ מובהק לרוץ בנפרד. "...אני לא חושב שארה"ב פחות דמוקרטית מדמוקרטיות אחרות..." כמובן שלא, אבל קיומן של שתי מפלגות נובעת משיטת הבחירות (ולא ההפך!). שיטת הבחירות הישראלית שונה. "...יש להם זכות בחירה, אבל, אין להם את הזכות לבחור במפלגה תפורה על צורכיהם האישיים..." גם זה נובע גם משיטת הבחירות (וזה לא מדוייק, ז"א כשמישהו בוושינגטון מצביע עבור "המפלגה הדמוקרטית" הוא מצביע עבור דלבנה ודלבנה בלבד, הוא לא מצביע עבור AOC או עומאר, ולכן אין את הבעיות שקיימות בשיטת בחירות רובית). "מדוע שלא אהיה אופטימי ואתן לאיש את הקרדיט שהוא יצדיק את תקוותי?" לא יודע, הוא יכול להיות עוד מופז, אשכנזי, עוזי דיין, יעלון, שרון או גנץ, ומצד שני, הוא יכול להיות עוד אחד מהרשימה הארוכה של גנרלים שהשפיעו לטובה על ישראל מייד אחרי פרישתם כמו ... אה, כן, אולי ... רגע, יכול להיות שהרשימה ריקה? לא שיש לי בעיה עם תקווה, אבל אני לא מבין על מה היא מבוססת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהאלמוני אמר, ובפן האישי- אייזנקוט, כמו אשכנזי בשעתו, לא מעוניין להיות ח''כ. הוא מעוניין להיות בתפקיד ביצועי, היינו שר. לכן הוא צריך ללכת למפלגה שהסיכויים שלה להיות בקואליציה הם הגדולים ביותר. בנוסף, למען דילוגים עתידיים, הוא לא מעוניין שתדבק בו תווית ה''סמולני''. נראה לי שהוא בחר נכון. לדעתי האישית אם נתניהו לא יתבל היטב את רשימת הליכוד לכנסת בכמה דמויות ''ממלכתיות'' הליכוד יפסיד מנדטים לגנץ-סער-אייזנקוט. מנדטים שעלולים לעלות לו בעוד קדנציה באופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן מאליו שדעתך טובה כמו דעתי, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שאייזנקוט הוא היוצא מן הכלל. אדם שאינו מרבה להתבטא ואיכשהו מצליח לשמור על יושרה אישית וניקיון הדעת. אני מזכיר לך שמלה"ע בין אשכנזי לברק פרצה בגלל אייזנקוט ובכל זאת מי שהסתבך והתלכלך היה אשכנזי ולא אייזנקוט. ולשם השוואה זכור גם איך מנדלבליט יצא מן הפרשה. אצטט את ניב שטנדל-"אנשים שעבדו איתו מביעים קונצנזוס על היותו אדם בעל סולם ערכים יצוק מבטון, שעמד פעם אחר פעם מול לחץ ציבורי ופוליטי בלי להתקפל. הוא ישר אבל גם מתוחכם, טוען בכיר לשעבר במערכת הביטחון, "לא יערבבו אותו". "בני וגדי שונים ב-180 מעלות", אומר ענבר, "לגדי יש דרך, ראייה מאוד עצמאית. הוא לא ממצמץ". בעניין זה יש פחות או יותר חזית אחידה בקרב מכיריו. העובדה שאייזנקוט כמו גנץ לא מכוון על משרת ח"כ אינה לגנותו. הוא תפקד בהצלחה כמנהל המסגרת הארגונית הגדולה והחשובה בישראל וברור שהוא מועמד עם כישורים ופוטנציאל למשרה מיניסטריאלית הרבה יותר מאנשי תקשורת ועו"ד שמומחיותם בלשונם או בידם הכותבת. "הוא צריך ללכת למפלגה שהסיכויים שלה להיות בקואליציה הם הגדולים ביותר. בנוסף, למען דילוגים עתידיים, הוא לא מעוניין שתדבק בו תווית הסמולני" - אני חושב, שבראי בחירתו של אייזנקוט, דבריך אינם תקפים. לדעתי הם נובעים מטעות. גם קשקשני הימין וגם גורמים בסמול (יאיר גולן) ממקמים את דעותיו של א' במר"ץ. לדעתי זה פשוט לא נכון. המקום הטבעי שלו היה אצל לפיד. שם היה ממקסם את הנפח והפוטנציאל הפוליטי שלו. אפשרי שהוא הלך דוקא למפלגה הקטנה יותר בגלל שקבל כתף קרה מלפיד. אני נוטה יותר לחשוב שהוא הלך למפלגה שמשקפת יותר את דעותיו. אמרנו יושרה. אני חולק עליך גם בעניין הליכוד. הליכוד הולך והופך בשנים האחרונות לשכונת המגורים בה גרים באושר בכירי האופרטונוסטים מלחכי הפנכה יחד עם ה"שונאים" שיעשו כל מה שירגיז את ההם (האשכנזים) בלשון הזהב של הביש גד"א הזאת. בעובדה, רוב הקולות של סער באו ממחנה המרכז ולא מהליכוד. הסיכויים שהנבחרת העלובה של הליכוד תוריד אותם מתחת ל-30 מנדטים קלושים. מי שיביא את הטמא מבלפור בחזרה לכס הואלאר הם בני בריתו חובשי הכיפות שאינם בליכוד ומבחינתם אין כל הבדל בין גדי אייזנקוט למיקי חיימוביץ. בקיצור אין מה לבנות על התפוררות בליכוד. אני מעריך שזה יקרה אבל לא לפני הבחירות הקרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין מה לבנות? בפוליטיקה קורים כל מיני מאורעות לא צפויים מדי פעם וחשוב להיות ערוכים לסייע להם כאשר הם קורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מה שנאמר על אייזנקוט נכון, אני צופה לו קריירה פוליטית קצרה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין תפקיד ביצועי- מה שאמרת. לא התכוונתי לגנותו. בעניין רשימת הליכוד- רוב הציבור יבחר מה שבחר קודם. תעמולת הבחירות מכוונת למתנדנדים, המהססים והלא בטוחים. במערכות האחרונות אלו היו בסך הכל 5-6 מנדטים שקובעים את תוצאות המאבק הבין גושי. אם שני מנדטים יעברו מהליכוד לגנץ-סער-אייזנקוט בגלל רשימת הליכוד ובזכות שחקן החיזוק שהניגוד בינו לבין רשימת הליכוד ממרקר אותה עוד יותר- זה הרבה מאוד. אלו שני מנדטים פחות לגוש הר"ב ושניים יותר לגוש הרל"ב, וזה יכול להכריע. כ"הוכחה": במערכות האחרונות אפילו אם מנדט אחד של כחול לבן הגיע ממצביעי ליכוד לשעבר (שלא היו ממלאים את ליבם להצביע "יש עתיד"), הרי זה מה שמנע ממשלת ימין על מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמה שנכון להגיד הוא שממשלת 61 קולות, אינה יציבה ואינה טובה למדינת ישראל ולא חשוב מאיזה צד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע פה ושם את הטיעון הזה, והוא נשמע לי תמוה ביותר. מה זה "לא חשוב מאיזה צד"? ואם צד אחד הוא כזה שדואג לאזרחים, מקדם את הכלכלה, הבטחון וזכויות האדם, וצד אחר הוא פשיסטי, אנטי דמוקרטי וכזה שרוצה להרוס את המערכות השלטוניות וירמוס כלכלית וחברתית מיליוני אזרחים אם טובתו של המנהיג תדרוש זאת, זה לא חשוב קצת יותר מיציבות? היו לך 12 שנה של 'יציבות', שהרקיבו יפה יפה כל חלקה טובה במערכות המדינה, ממערכת החינוך דרך המשטרה והשב"ס, מהר מירון ועד מערכת הבטחון וכלה באמון במערכת המשפט. במה זה היה *טוב* יותר משנה של ממשלה ראויה שהחלה להשיב את השפיות החברתית, השלטונית והפוליטית? המסקנה שלי מהשנים האחרונות היא בדיוק הפוכה. עדיפה אי יציבות שבה הנבחרים יודעים שאם לא ימלאן את תפקידם כהלכה, יאבדו אותו בקרוב, מאשר מונרכיה במסווה של דמוקרטיה שבה השולטים בטוחים בכסאם והם מסתאבים והולכים ושוכחים שתפקידם לשרת את האזרחים ולא להיפך. הכי יציב זה דיקטטורה. מה לזה ול*טוב*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מונרכיה לא יותר יציבה מדיקטטורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שזה משנה לעצם הטיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהטיעון שלך אני נאלץ לקבל את החלק שממשלה יציבה עשוייה לבסס תחושה של "אלוהים, לשלטון בחרתנו". התופעה של הסתאבות שלטונית מוכרת וידועה. הבעיה היא שאנו מצויים בצד השני של הקשת. ממשלה הנסמכת על כל כך הרבה מפלגות, על מפלגה אירידנטית (רע"מ) ובסה"כ 61 ח"כים (כולל קריקטורות כמו סילמן), פשוט נעדרת את השקט הנדרש לביצוע. חוששני שהתמונה שאתה רואה, היא לא מה שרואים רוב הישראלים. בד"כ שינויים משמעותיים לוקחים זמן רב עד שהם מורגשים (מודל הספינה הגדולה המנסה לשנות כיוון) ולכן ממילא שינויים לטובה אינם צפויים בטווח המיידי. בינתיים ממשלת הדינוי רק החמירה את הבעיות הכלכליות (יוקר המחיה והדיור בעיקר). המצב הביטחוני הפנימי והחיצוני הוא ללא שום שינוי ובעניין זה עמידה במקום היא נסיגה. מי שמאד רוצה יכול לשבח את הסבב האחרון בעזה (שאפילו שמו כבר נשכח ממני). אבל בכל ראייה לאורך זמן, מדובר בשום כלום. כל זה מעלה על הדעת, שאת השינויים המבורכים כל כך אתה רואה מהרהורי לבך. מה שאני רואה זה למשל פקק תחבורתי ההולך ומחמיר ונתקל בשרה המחוייבת לרעיונות פמיניסטיים בחלקם צבועים, בחלקם שוליים ואיזוטריים ובחלקם סוליפסיסטיים (כמו שיוויון בשפה). וזאת לתשומת לב: מפלגת העבודה יכולה להיות פמיניסטית, מפלגה פמיניסטית אינה יכולה להיות מפלגת העבודה. המסקנה שלי מן השנים האחרונות היא שהבחירה הישירה והיחסית היא סרטן במדינה שבטית ועדתית כמו שלנו. הדבר היחיד שיכול לעזור הוא מהפיכה חוקתית ביזמת המפלגות הלאומיות למעבר לשיטת בחירות אזורית שתאפשר לשלטון לשלוט ולא רק לעסוק בהבטחות שוא בבחירות. (זה גם יאפשר החלפת שלטון ללא גלישה לאנרכיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת השינוי לא החמירה את הבעיות הכלכליות. לפניה היה גרעון של 140 מיליארד שקל ואחריה היה עודף. באיזה עולם זה 'החמירה'? אם זה החה חשבון הבנק האישי שלך, היית מעלה זבחי תודה על הישג כזה (שבחלקו נבע ישירות מההתעקשות שספגה גם כאן באתר ביקורות חריפות לא לעשות אפילו יום אחד של סגר בשני גלי קורונה משמעותיים). מחירי הדירות והמחייה הם תוצאות של תהליכים יותר ארוכי טווח. אגב, בדירות כבר מורגשת בלימה משמעותית, אבל כדי להיות הוגן וקוהרנטי, אני זוקף זאת לזכות העלאות הריבית בהלימה עם תיזה ארוכת שנים שאני מצדד בה כאן. במישור הבטחוני לדעתי יש שיפורים בינוניים, שגם זה משהו. בטח לא הרעה, ובאזורינו אי-הרעה היא לא משהו זניח (למשל, פוגרומים בלוד זו לא 'אי-הרעה'). אני כמובן מסכים שהתלות בחמש עשרה דקות התהילה של סילמנים ושיקלים למיניהם היא חסרון משמעותי שאכן קיצר את ימי הממשלה ומנע ממנה להמשיך להישגים משמעותיים יותר. כמו כן נכשלה הממשלה בהעברת חוק הגיוס (עןד מחדל בשרשרת הכשלונות של גנץ) ובהעברת החוק המוצדק מאין כמוהו שנאשם לא יכול להרכיב ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הגיוס הוא מוקש מובנה שמושאר לכל ממשלת ימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים לא יכולים להצביע בעד משהו שבגצ יקבל. אם היה לאופוזיציה קצת שכל, הם היו צריכים לעזור לקואליציה (בחוסר התנגדות) להעביר את החוק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה זה חוק הגיוס? ברור לך שגיוס חרדים הוא חלום באספמיה. לא יקרה גם אם תחוקק עשרה חוקים. מצד שני, ברור גם שהצורך ה"ביטחוני" מפוקפק מאד. מה שנדרש זה חוק שיבטל את גיוס החובה. ויחליף אותו באיזושהי צורה של שירות בתמורה הוגנת (חינוך אקדמי או הכשרה מקצועית חינם, מימון דיור נדיב מאד וכיוב'). דעתי היא שהשינוי הזה עשוי בתסריטים מסויימים לסכן את קיומה הפיזי של ישראל. הנקודה היא לדעתי, שהמשך המצב הקיים, בו שרים שילדיהם פטורים משירות, שולחים לשדה הקרב את בניהם ובנותיהם של אזרחים רבים מאד שאינם מכירים בסמכותם ואינם שותפים לערכיהם, הוא מצב בלתי נסבל. המצב הזה כבר עכשיו מתבטא בדומיננטיות של השתמטות אפורה. זהו אחד מהתורמים העיקריים להפיכתה של מדינת ישראל למציאות של "אחד בפה ואחד בלב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלשום שוחחתי עם חרדי בשנות השלושים לחייו, ליטאי ליברלי יחסית. הוא סיפר שרצה להתגייס לצבא לפני כעשר שנים בערך, כשכבר היה נשוי. בעקבות הנסיון של לפיד לכפות על החרדים את חוק הגיוס, כל המגזר התקומם נגד החקיקה ונהיה עבורו בלתי אפשרי להתגייס כיון שלא רצה להתנתק מהקהילה שבה חי. הוא טען שבשנים שקדמו לנסיון החקיקה היתה עליה משמעותית ומתמשכת במספר המתגייסים החרדים, ושיש תהליכים שמוטב לאפשר להם להתרחש בצנעה ובשקט כדי שיתמידו לאורך זמן. הוא נוטר ללפיד עד היום על קוצר הראות שגרם לו לפוצץ את התהליך הזה מסיבות פופוליסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר את מי שדיבר אתך ולכן אתה מיטיב ממני לשפוט את כנות דבריו. מה שאטען בתגובתי הוא בעיקרון טענת נגד למה ששמעת ממכרך. איני מחזיק במידע בדוק המוכיח שטענתי היא הנכונה, אבל היא מתאימה לתיאורים שנמסרו ע"י עמית סגל ואבישי בן חיים שאיני חושב שיש להם אג'נדה של תקיפת חרדים. להערכתי, מה ששמעת הוא מסוג טיעוני השווא שחרדים מספרים לעצמם ולזולתם, כאשר הם בעצמם בקושי מאמינים בכך. הטיעון של "תניחו לעניין, ובשקט בשקט החרדים יתגייסו מעצמם" הוא מסוג השקרים שח"כ חרדים מרחו בהם את עמיתיהם החילוניים בהקשר של תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון בנוגע לשילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות צבאי ובתעסוקה מ-2013. האמת היא, שהחרדים מקשיבים מעט מאד למה שאומרים מחוץ לקהלם וללפיד עוד פחות. למה שקורה בעולם החילוני יש מעט מאד או בכלל לא, קשר לגיוס חרדים. ההתנגדות היא מבפנים. הדימוי של המתגייסים בעיני החרדים הוא של שב"בניקים שהם נוער שוליים הנמצא על או כבר מעבר לגבולות אורח החיים החרדי. מילים נרדפות לשב"בניק: חרד"ק, שייגעץ(מיידיש: שקץ), פרחח, "מקולקל" ו"פושטק". לענ"ד גם הדיווחים על אלימות כלפי המתגייסים מוגזמים. היה בזמנו קמפיין פרסומי נגד הגיוס. אבל בסה"כ מניחים שמי שמתגייס מסתכן בירידת ערכו בחברה ודי בכך להרתעה. ע"פ ביה"מ העליון שפסל את תיקון 21, מספר החרדים שהתגייסו בשנים 2014-2016 פחת ולא גדל. לפי אבישי בן חיים, אין כמעט בכלל מתגייסים חרדים. המתגייסים הם מה שמוגדר חרד"לניקים (דתיים לאומים שאורח חייהם חרדי). הללו התגייסו קודם לשירות רגיל. הקמת המסגרות לשירות חרדים כביכול, איפשרו להם לקצר את שירותם לשנתיים (בשנה השלישית, תקציב צה"ל אמור להשלים להם את מה שהחסיר החינוך החרד"לי. דבר אחד שהחרדים טוענים הוא כנראה נכון. צה"ל לא ממש מתלהב לגייס חרדים. החייל ה"חרדי" הוא חייל יקר מאד. רבים מהם מבוגרים ורבים יותר בעלי משפחות. קיום אורח החיים החרדי עולה לצבא כסף ונוסף על כך צה"ל מחוייב לספק השלמות ללימודי ליבה והכשרה מקצועית. מצד שני החיילים החרדים מעוררים קשיים במגמה אחרת של צה"ל: שילוב נשים כמעט בכל תפקידי הצבא. אין זה בלתי מתקבל על הדעת שמפקדי הצבא היו שמחים לוותר על גיוס חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אגב, בדירות כבר מורגשת בלימה משמעותית'' מה שמורגש זאת ירידה בכמות העסקאות. כתבים גרועים לפעמים מציגים זאת כ''בלימה בהיקף המשכנתאות'', מה שיוצר רושם מוטעה שהמשכנתא הממוצעת קטנה. בפועל, הקיטון בכמות העסקאות כנראה נובע יותר מירידה בהיצע הדירות למכירה ולא מירידה בביקוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה בשכונה שלי דירות שהוצעו להשכרה במחיר X לפני חודשיים, ועד עכשיו ירדו ב-15 אחוז. ולא אחת או שתיים. היה פיק של מחירים לפני ארבעה חודשים, ומאז ממש רואים שהמחירים יורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז האיזור שלך לא אופייני. מחירי השכירות לחוזים חדשים עלו, מזיכרון, ב-7% בחודש האחרון. אני מכיר מישהו שמחפש בנרות דירה בישוב מסויים הרבה זמן, ומאוד מתחרט שלא לקח דירה לפני 4 חודשים במחיר שנראה אז מופקע, והיום היה מחיר מציאה. מה גם שבהתחשב בעליה בהיקף העסקאות, עליית הריבית אמורה לגרור עליה במחירי השכירות (בעלי הדירות להשכרה לא מוכרים את הדירה, אבל המשכנתא, למי שיש, עולה והם ירצו לגלגל אותה לשוכרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגנונו של אמיר אורן מעורר געגועים לעיתונאים/פרשנים של פעם שלפחות התיימרו להחזיק במידע שאינו בידי הציבור ולא הסתפקו במחזור דפי מסרים מן הפוזיציה. הבעיה איתו היא שקשה לדעת אם הוא מדבר מתוך המידע או מתוך הפוזיציה. גם אני חושב שפרסום הארכיון האיראני הוא טעות לא מקרית. נתניהו איבד מזמן את שיקול הדעת המאפשר להבחין בכך שהדיבידנד בציבור הישראלי על פרסומי "ביד חזקה ובזרוע נטוייה" הוא מזערי וחולף ואינו שווה במחיר נזק אופרטיבי שנגרם. במילא חלק ניכר מהאלקטורט של נתניהו הוא של שונאי מרדכי ולא אוהבי המן. הבעיה שלי היא שהטיעון של אורן (המידע על המסמכים מזכה את איראן) לפחות לענ"ד, טומן בחובו כשל לוגי. נכון שמדובר במידע ישן ובעיקרון ידוע. אבל איך יכול מידע ישן לומר משהו על מה שאיראן עושה היום? נהפוך הוא. הטיעון הוא שהם שיקרו אז ולכן הם כנראה משקרים גם היום. אורן טוען שהאיראנים אינם מעוניינים בנשק גרעיני (זו גם העמדה הרשמית שלהם), אלא מנסים לסחוט "ויתורים" תמורת הויתור עליו. זה באופן ברור אינו מתיישב עם מה שהם עושים. כמומחה בגרוש הייתי אומר שאילו האיראנים רק רצו להשיג פצצה אטומית, כבר מזמן היו להם אחת או שתיים. ההשקעה האיראנית המתמשכת במרכזי מחקר, כורים ניסיוניים ומרכזי צנטריפוגות, מלמדים על כוונה להפוך למעצמה גרעינית מקומית. המטרה אינה הגנה עצמית, אלא הפיכה למרכז כוח של האיסלם השיעי, והפצתו בכל האיזור. ההתלהבות המטורללת של נתניהו להכות באיראנים בפומבי משחקת לידיהם בטיעון של הגנה עצמית. אבל בטווח הרחוק לישראל אין שום עניין להכות באיראן. האוייב של אויביך, אתם יודעים. המדיניות האיראנית היא באופן בולט תוקפנית ולא הגנתית. אפשר אולי להסביר את המעורבות האיראנית בלבנון ובמקומות אחרים, אבל איזו הגנה יוצרת חאיראן התמיכה בג'יהאד האיסלמי ברצועת עזה? עושה רושם שאיראן מתעניינת הרבה יותר בתקיפת ישראל מאשר בסיוע לבני בריתה בעירק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לכם להשתתף בתחרות 'יקום נולד' בהנחיית שלמה פילבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלהכריע אם זה היה כדאי או לא, אבל אני חושב שמופעים אורקוליים כאלה יכולים במצבים מסוימים לשנות הרבה מאוד. אם נניח ששורת מקבלי ההחלטות בארה''ב חלוקה בדעתה, שידם של ''תומכי איראן'' (דחליל, דייק לפי הצורך) כרגע על העליונה, ושהציבור והתקשורת שם לא ממש מתעניינים - אז מופע כזה, אם הוא מצליח ליצור סערה תקשורתית וציבורית ''נגד איראן'' (כנ''ל) יכול לתת רוח גבית ל''מתנגדי איראן'' (כנ''ל) בין מקבלי ההחלטות ולהפוך את המאזן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהשיקולים לפעולות כמו גניבת הארכיון דורשים סיבות קצת יותר מוצקות מ''יש אולי אפשרות כלשהי שנצליח להפיק ממנו איזושהי תועלת הסברתית''. לו הארכיון היה מוכיח שאיראן הפרה את ההסכם היה אולי טעם להציג זאת באופן שבה זה הוצג. מאחר שכל מה שנמצא היה שאיראן שיקרה בקשר לכוונותיה הגרעיניות בתקופה שקדמה להסכם, מה שהיה ידוע היטב לכל מי שהתעניין בשאלה, לי אין כמעט ספק שההצגה נועדה לצרכי פנים ולא לצרכי חוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בשיחה מוזרה שנהלנו אני ואשתי עם מישהו שמסר לנו מכונית ששכרנו בעיר אנקורייג שבאלסקה לפני יותר מעשרים שנה1. לאחר שהזדהינו כישראלים, אמר לנו האיש בערך כך: "אתם הישראלים מוכרחים לחסל את מתקני הגרעין באיראן2. זה חשוב מאד לעולם." אמרתי "מוזרה", כי נשמע לי אז מאד מוזר שדווקא נציג הגדולה במעצמות העולם, מבקש שירות זה מישראל, ולא ההפך. נזכרתי בשיחה הזאת כדי להראות שנושא הגרעין האיראני מטריד לא רק אותנו אלא גם אחרים בעולם, ואפילו אמריקאים באיזה חור נידח בעולם, כבר הרבה זמן. אני חושב שנתניהו שיש לו מתנגדים רבים בקרב ה"מתקדמים" בארץ ובעולם, וגם טראמפ שלא תמיד נראה כל כך טוב עשו ביחד כמה דברים גדולים, כהסכמי אברהם למשל. גם הטיפול באיראנים באמצעות הסנקציות, היה, לדעתי, הדרך האופטימלית אם נמנעים מאופציה צבאית באמצעות פגיעה מרחוק. גניבת הארכיון והצגת תוכנו היו חלק חשוב במהלך הזה. 1 מדובר בהמשכו של אותו טיול שעל חוויה אחרת ממנו סיפרתי ב תגובה 723620 2 (מיד, כמובן, התחלתי לערוך בראשי את סוגי הנשק שבידיי כדי להתארגן לקראת המשימה שהוטלה עליי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע ליחב''ל, טראמפ היה טוב מקודמיו. אולי חכמה קטנה כי בוש ואובמה היו איומים, אולי דווקא חכמה גדולה כי בוש ואובמה היו איומים. זה כמו הפרשנויות הסותרות של ''נח איש צדיק תמים היה בדורותיו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראמפ הצליח לפורר את הבריתות של ארצות הברית ולא הרוויח כמעט כלום. בחזית הישראלית הוא הצליח להתקדם, למרות נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סותר את מה שאמרתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירועי הימים האחרונים בגזרת עזה הנמשכים גם עד רגע זה מאפיינים את המצב בגזרת עזה. בעקבות מעצרו של מחבל בכיר בג'נין בוצעו חסימות של דרכים בעוטף עזה החשופים לירי נ.ט. ורבים מהתושבים בחרו לעבור את הלילה בממ''דים. החיים הרגילים שם השתבשו לחלוטין. איני מאשים בכך את הממשלה הנוכחית. אני מניח שלו היה קורה דבר דומה בזמן ממשלת נתניהו היינו עדים בדיוק לאותו דבר. איני יכול לחשוב על שום פתרון שבו השליטה ברצועה אינה בידינו ובעוטף בכל זאת מתנהלים חיים רגילים. ואפילו ההתנתקות אינה האשמה העיקרית במצב הזה. האשמים העיקריים הם הסכמי אוסלו שמומשו על ידי ממשלת רבין. את המצב המחורבן הזה אפשר לשנות רק על ידי השתלטות מחודשת על כל רצועת עזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הפסקה הראשונה אני מסכים בעקרון (או מוכן לקבל ולא לנטפק כרגע). השנייה קצת משונה בעיני. לומר מחד שההתנתקות לא אשמה ומאידך שהפתרון הוא להשתלט על רצועת עזה, האין זו סתירה? והרי לולא ההתנתקות השליטה ברצועה היתה גדולה לאין ערוך מהיום, שלא לומר שבסבירוץ גבוהה החמאס לא היה שולט ברצועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנתקות הייתה נסיגה מגוש קטיף שהינו חלק קטן של הרצועה בדרומה ומציר פילדלפי, הגבול עם מצרים. בכל יתר השטח רגל חייל ישראלי לא דרכה. פעם כבר תקנתי אותך והזכרתי לך שירי טילים על עוטף עזה היה עוד לפני ההתנתקות, אבל אולי הספקת לשכוח שוב. וירי ישיר של נשק נ.ט. על כלי רכב ואולי בעתיד כולל רכבות, היה יכול טכנית להתבצע אז כמו שהיום הוא אפשרי. אולי היה קצת יותר קשה לעזתים להבריח נשק כזה כשציר פילדלפי בידינו אבל אני בטוח שהיו מסתדרים איך שהוא בעזרת המנהרות שלהם. למנוע אפשרות כזאת צריך להיום שם. טרם הסכמי אוסלו לא הייתה שום בעיה ביטחונית בעוטף עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לומר משהו שאינו קשור ישירות לדיון אך כרגע איני מוצא מקום אחר לומר זאת. אתמול גרם לי נתניהו לראשונה מזה זמן רב אכזבה גדולה (ההצבעה בעד ההתנתקות הייתה לפני הרבה שנים). מדובר בעימות המילולי עם חה"כ אמסלם. אמסלם אמר באיזה ראיון שאסור להקים ממשלה שבה רעם לשון המאזניים אבל אם יהיו 61 מנדטים אפשר יהיה לצרף גם את רעם לממשלה אם תרצה בכך, כי הממשלה לא תהיה תלויה בה. זו, בעצם, גם עמדתי. נתניהו הגיב בתקיפות, תוך פגיעה (לדעתי) באמסלם, על הדברים האלה וכתב שהוא "נדהם" לשמוע אותם כי בכל מקרה אסור להקים ממשלה עם "תומכי טרור" ו"אנטישמים". בזמנו אחרי הבחירות האחרונות היו שיחות בין נתניהו ומנסור עבאס ודובר על כך (כלומר היו שמועות שהוכחשו) שתוקם ממשלה משותפת עמו. באותו זמן (כמו היום) עמדתי הייתה כמו זאת של סמוטריץ לפיה אסור להקים ממשלה עם רע"ם, וראיתי שהדוברים העיקריים תומכי נתניהו בערוץ 14 (שהיה אז 20) לא שללו אפשרות כזאת, ואולי הביעו אז את עמדת נתניהו (איני יודע ואיני בטוח בכך). היום כולם שם מתיישרים עם העמדה החדשה של נתניהו לפיה בכל מקרה גם אם יש רוב בלעדיו מנסור עבס פסול. זה קצת מזכיר את "נוהרים לקלפיות" טרם הבחירות ההן הצהרה שבזמנו לא הפריעה לי, אבל כשזה הופך לשיטה זה כבר מתחיל לעצבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו דה. יש לך בכלל ספק שאם שלטונו של נתניהו יהיה תלוי בקולו של עבס, נתניהו יהיה מוכן לצרף אותו גם אם אין להם 61 בלעדיו? הרי כל הסיפור היה שעמדתו של סמוטריץ׳ בזמנו היתה הדבר שהפריע למהלך. *בארור* שנתניהו לא התנגד לתסריט הזה אז וגם לא עכשיו, למרות שהוא משחק אותה תמים ואומר את ההיפך1. נתניהו הוא שקרן. גם בנט הוא שקרן, אבל שקרן צעצוע יחסית לביבי השקרן. מגדולי השקרנים והזגזגנים שהיו בפוליטיקה הישראלית אי פעם2. איך עדיין לא למדת את הפרט הטריביאלי הזה? ____________________ 1 זה פרי של הדמיון שלי קטע סאטירי/חרצופי בו רואים את הבובה של ביבי כקקטוס בשחור לבן שרה את השיר של קשקשתא ״אני?! מה פתאום!״, או שבאמת היה קטע כזה פעם? 2 זה שהוא סופר שקרן - אפילו אלה שמעריצים את ביבי יודעים את העובדה הטריביאלית הזאת. הם מעריצים אותו על כך. ״הקוסם״, ״הגאון הפוליטי״, ״משקר לאויבים וליריבים הפוליטיים, אז זה בסדר״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כניתי מספר פעמים את בנט ''שקרן'', אבל ככל הזכור לי בכל פעם שכניתיו כך הצמדתי איזה שהוא שקר שלו להצדקת הכינוי. אתה לא טורח כלל לדבר על שקרים של נתניהו אלא משתמש ב''ידוע לכל''. בעניין כינון הממשלה עם עבס, ממשלה כזאת כידוע לא קמה, ולכן אין שום הוכחה שמדובר אכן בשקר. ללא הבאת השקרים, כאילו לא אמרת דבר, ואין על מה לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שקרים בריאיון אחד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> בעניין כינון הממשלה עם עבס.. אין שום הוכחה שמדובר אכן בשקר אם למישהו היה ספק.. "הוא שקרן בן שקרן. לא רצה ללכת עם רע"מ? רצה באבי אביו.. אני מיישר קו עכשיו עם הנראטיב שהוא מייצר כי הוא משרת את מה שאני חושב שנכון לעם ישראל" הקלטה של סמוטריץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה גם סמוטריץ׳ מישר קו עם נתניהו, תוקף את אמסלם ומשקר גם כן: "מפלגת הציונות הדתית לא תשב בשום מצב באותה קואליציה עם תומכי טרור. נקודה" הסיבה לכך היא ברורה: אנחנו לפני בחירות והישיבה עם עבס זה כלי ניגוח של האופוזיציה כנגד הקואליציה. אמסלם אמר בטעות אמת וזה מקלקל להם את השקר, אז נבהלו והגיבו מהר עם הכחשות גורפות. אחרי הבחירות הם ישנו את עמדתם על פי תוצאות הבחירות ויחזרו אחרי עבס אם זה יהיה נוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אעשה משהו מאד לא אופייני1 ואגבה את סמוטריץ': בניגוד לנתניהו, שכבר ישב עם מנסור עבאס בעבר, סמוטריץ' אכן התנגד בזמן אמת להכנסתו לקואליציה אחרי הבחירות האחרונות, ובכך היה מהמאפשרים של ממשלת בנט-לפיד. 1 שאני מצפה להתהדר בו אם יצא לי, כטיעון בארגומנטים עתידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו אני לגמרי מבולבל. באיזה אופן דעתו של סמוטריץ׳ היא בדיוק כמו דעתו של דב שהיא בדיוק כמו דעתו של אמסלם, אם סמוטריץ׳ תמיד התנגד ותמיד יתנגד בעתיד לישיבה עם עבס בכל תסריט אפשרי? יש את העמדות הבאות: 1) המאהל הבדואי: ישיבה עם עבס היא אפשרית אם צריך זאת כדי לגייס רוב. 2) אהלן וסהלן מותנה: ישיבה עם עבס אפשרית רק אם יש קודם רוב של 61 בלעדיו. 3) לא יושבים עם תומכי טירור, נקודה: לא יושבים עם עבס בשום מקרה. ואל פירוט השחקנים: הממשלה היוצאת היא 1. אחרי הבחירות הקודמות טענו שביבי הוא 1 וסמוטריץ׳ הוא 2. אתמול אמסלם אמר שהליכוד זה 2 ומיד קפצו ביבי וסמוטריץ׳ ואמרו שהוא מקשקש ושהם בכלל 3 (ותמיד היו 3). אם כולם דוברי אמת, אז נשאלת השאלה: אם סמוטריץ׳ הוא 3 והוא תמיד היה 3, אז למה דב אמר בדיון הזה שהוא 2 כמו אמסלם וכמו סמוטריץ׳ ועל מה היה בכלל הסיפור אחרי הבחירות הקודמות על ההתנגשות בדעות בין סמוטריץ׳ ונתניהו אם שניהם תמיד היו 3? כדי שכל הנתונים יסתדרו זה עם זה, זאת דעתי המציאות: ביבי הוא לגמרי 1 (גם אז וגם עכשיו). הוא אומר שהוא 3 כי הוא, נו, שקרן ואנחנו לפני בחירות. סמוטריץ הוא 2 (גם אז וגם עכשיו), אבל יותר נוח לו לפני בחירות להכחיש. לראיה - דב עצמו אמר שדעתו (2) היא בדיוק כמו דעתו של אמסלם ודעתו של סמוטריץ׳. אתה חושב שדב טועה לגבי אנשי המפלגה לה הוא מצביע? אמסלם יודע שביבי הוא 1, אבל הוא חשב שזה מספיק טוב לצרכי בחירות להציג אותו כ-2 (ניסה לשקר, אבל לא הלך רחוק מספיק). לצערו (ולהפתעתו) הם עשו לו זובור פומבי ומיד קפצו להגיד שהם בכלל 3 ושאמסלם מקשקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. דב חידד את הנקודה ואומר שהוא מאמין לסמוטריץ׳ שהוא 3. אז ביבי הוא בטוח 1 או 2 (תלוי למי מאמינים). דב הוא בטוח 2 (העיד על עצמו). אמסלם הוא לכל היותר 2 (לדעתי הוא יתישר תמיד למה שביבי יחליט). וסמוטריץ׳ הוא כנראה 3 (בהעדר סימנים לחשוב אחרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל - ברור שביבי הוא 1, וגם במציאות האמפירית של הבחירות הקודמות ההיסטוריה הוכיחה שהוא היה 1. סמוטריץ' לצורך הענין היה כנראה 3 גם אז, למרות שכנראה לא הועמד למבחן האם הוא 2 או 3 כי לא היה תסריט של 2. יש מצב שסמוטריץ' לאורך הקדנציה הפנים שכדאי לו להיות 2 ולא 3 כדי לא להיות באופוזיציה, אבל אין שום סיכוי שהוא יאמר זאת לפני הבחירות. אמסלם גילה שלהילחם עם שקרן (אלוף אולימפי, נתניהו) בשקר זה לא יצא טוב. אבל האמת - אמסלם לא גילה כלום, נתניהו תמיד שולח מישהו לומר משהו שהוא דוקא חושב בעצמו (את הילד שלו כדי לנבל וללכלך, את אמסלם, את יולי אדלשטיין) ואחר כך רק משתמש בזה כדי להתלהם בכח ולזרוק ססמאות שנעימות לבייס בגב. 1 זה שדב לא משתכנע כי זה לא קרה בסוף, לא משכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור: אני מסכים. אפשר לדלג על המשך התגובה. זה שביבי הוא 1 גם אני חושב. לי ולך זה ברור. דב לא חושב ככה. אין לי איך להוכיח לו ללא צל של ספק שהוא טועה. נאלץ להסכים אחד עם השני, למרות שזה ממש משעמם :-). אני גם מסכים איתך לגבי סמוטריץ׳. הוא יציג את עצמו כ-3 כל עוד לא נוצרה הקונסטלציה הודאית ש-2 בכלל אפשרי (ושזה ישתלם לו להכנס להרפתקה כזאת). השתכנעתי ממך ומדב שזה מוגזם לכנות את זה שקר (הרי פוליטיקאים צריכים איזשהו מרחב תמרון בין הצהרות לבין האמת כפי שהיא - בטח שבתקופה לפני בחירות). התסריט שאתה מתאר בו נתניהו השתמש באמסלם גם נשמע סביר ועקבי לגמרי עם דרך הפעולה הנכלולית של נתניהו. אמסלם כאידיוט שימושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסמוטריץ היה בעניין זה מלכתחילה עמדה שונה משל נתניהו. הוא תמיד אמר שאסור בכל מקרה להקים ממשלה עם רעם. עמדה זו שונה מעמדתי, כי אני חושב שאפשר להקים עמו ממשלה בתנאי שיהיה לה רוב גם בלעדי רעם. אני כן מאמין לסמוטריץ שבשום תנאי לא יסכים להיות שותף לממשלה שרעם בתוכה. הוא לא משקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי אמירות של פוליטיקאים לאחרונה בעקבות "עלות השחר", שופכות אור שונה מתשובתי הקודמת על ההבדל בין פעולות שתי הממשלות בגזרת עזה. מנסור עבאס אמר שבממשלת מעבר אין לו מנופי לחץ על הממשלה, ולכן לא יכול היה למנוע את המבצע. ונחמן שי בראיון אצל איילה חסון אישר ממש את אותם הדברים: הממשלה יכולה הייתה לנקוט בפעולה הצבאית רק בשל היותה ממשלת מעבר. אם כך ,התמונה אינה בכלל כפי שתיארתי בתגובתי. ידיה של ממשלת "הריפוי" היו, בעצם, קשורות, ולא היה באפשרותה להגיב על התגרויות מעזה בפעילות צבאית. הדבר היחיד שהייתה יכולה לעשות הוא "תמות נפשי עם פלישתים", כלומר לצאת למערכה ולהפסיק להתקיים ולעבור להיות ממשלת מעבר. או לחילופין להמשיך לקיים את הסגר על יישובי עוטף עזה. הדברים האלה מחזקים עוד את דבריו של חה"כ ניר אורבך: הניסוי לא הצליח. . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |