 |
נראה לי שלהקשיב ללקוחות זה א"ב של שיקול כלכלי.
בהקשר של הדיון הזה, נראה לי ששיפוט זה שאדם עשה משהו רע, ואנחנו, כחברה, מענישים אותו על מנת שישנה את דרכיו ועל מנת שאחרים ילמדו שזה רע וימנעו מלעשות ככה. לכן, כשמשנים את הכללים ומענישים את מי שעשה משהו שנחשב לטוב לפני שינוי הכללים זה נראה לנו כמו עוול1. זאת הדוגמא שנתנה דיסטל עם הצמחונות. אני חושב שמה שאתה מדבר עליו הוא קביעת הנארטיב, ז"א להתסכל על ההיסטוריה ולספר סיפור עם רעים וטובים, כאן הבחירה שלנו של מי טוב ומי רע, ואיזה מעשים הופכים את הטוב לטוב ואת הרע לרע היא לא אותו סוג של שיפוט (אף אחד לא יענש), היא יותר סיפור. אני לא חושב שכאן יש למישהו בעיה עם העובדה שהכללים משתנים, הרי זה קורה כל הזמן, הרי זה בדיוק מפעל חייו של וודרו ווילסון23. הבחירה שלנו ברעים ובטובים צריכה להיות כפופה לערכים שלנו כחברה, כמובן שלערכים העכשוויים, הערכים שהיו בעבר לא מעניינים בהקשר הזה. אחרת, מה הטעם בכלל? לכן, אם ראשי פרינסטון (או, אם הסטודנטים של פרינסטון) חושבים שהמעשים שלו היו רעים לפי ערכיהם, ברור שאין להם שום סיבה הגיונית להתעקש להמשיך לקרוא לקולג' על שמו. אני בכלל לא מבין איפה כאן הדילמה. זה נראה לי מובן מאליו, והטיעון של דיסטל נשמע לי דמגוגיה לשמה.
1 אם כי, לא תמיד, אני מקווה שאין צורך בדוגמאות של שינוי הכללים שאני די בטוח שגם דיסטל, גם שוקי וגם השוטה ירגישו די נוח איתם.
2 להפוך את הצפון מלוחמים נגד העבדות ולמען האחדות לכובשים אכזריים ואת הדרום מבוגדים וטרוריסטים שנלחמו למען עבדות, ללוחמי חופש שנאבקו בכובש אכזרי
3 ככה שאם זה מעשה פסול, אז מראש ווילסון אדם רע בלי קשר להיותו גזען4.
4 אלא אם כן הכלל שאסור לשנות את הכללים הוא כלל חדש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש