 |
האלמנט שחסר לך במארג הנקרא בני ציפר הוא כישרון המשחק שלו. ציפר משחק את תפקיד הקויזלינג הבוגד באריסטוקרטיה וחובר אל ה"עם". אני מציע לך לא להאמין לאף מילה שלו. אתה צריך לקרוא איך הוא מתאר את שרה נתניהו כאשה נעימה, משכילה ובעלת טעם אופנתי משובח. ברור שמדובר בפרודיה זדונית על חשבון הקורא.
במשחקו זה משקף ציפר את משחק אדוניו, נתניהו. בעצמו נצר אחרון לשרשרת האליטיסטים הרוויזיוניסטים מרחביה היושבים בשורות הראשונות של כנסי "חירות" כאשר מאחוריהם יושבים המוני העם המזרחיים.
מי היה שומע על בני ציפר, עורך מדור הספרות של הארץ, אלמלא תפקיד הביביסט שנטל על עצמו.
ב-50 השנים האחרונות היו לא מעט אירועים שגרמו לתומכי השמאל הרהורי כפירה ורבים חצו את הקווים. אחד המאורעות, ליתר דיוק ההתפתחויות האלו היה התדלדלות המשאבים של המדיה התקשורתית הבלתי תלוייה והתגברות הצפיפות של מי שמנסים להתקיים ממנה. אחד המפלטים של אנשי התקשורת היא התקשורת המשרתת האלטרנטיבית שהתחזקה מאד (ישראל היום, ערוץ 20, ערוץ 7, מקור ראשון וכאלו) ואנשי תקשורת רבים מצליחים להשלים הכנסה בערוצים האלו. בני ציפר הוא הצבעוני והתיאטרלי שביניהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש