|
||||
|
||||
כבר אמרו חז"ל שדמוקרטיה זה שמותר לומר הכל, אבל אפאחד לא חייב להקשיב. ממילא מה שריקלין עושה אינו נכלל תחת חופש הביטוי. הוא הרי לא אומר שום דבר לאפאחד. ריקלין קורא, ריקלין מפגין את צדקת הימין. נו, אז פעם אחת מפגינים מולו. הרי אינך מתכוון להצטרף לדב בחשש שיש סכנה שריקלין ישאר בלי במה לראיונותיו? |
|
||||
|
||||
אני לא חושש מכך שריקלין יישאר בלי במה, אני חושש שבעקבותיו *אני* אשאר בלי במה ("אני" במובן מטאפורי, זה לא שיש לי פינה ברדיו). |
|
||||
|
||||
למה? אתה מתכוון לפתוח שולחן בכיכר ציון או בבני ברק? לפני כשבוע ראיתי בטלביזיה כתבה על המכות הנמרצות באגרופים ובמקלות שחוטף רב ששמו פרח מזכרוני שכל חטאו הוא שהוא מפגין עם הפלשתינאים באיו"ש ואתה חש צורך לגלות הבנה עם הקוזקריקלין? אנסה לומר זאת פעם נוספת ואדגיש שאני מדבר ברצינות ולא מתחכם. מה שריקלין עושה אינו דיבור במובן של שיחה או Parler בצרפתית. זה סוג של הפגנה. הוא בא להפגין ששהם הרוב בשטח ובכל העם. אין בכך פסול. זה חלק מכל תעמולה או מערכת בחירות פוליטית. כל הניסיון להתכסות כאן בשלמת חופש הדיבור הוא זיוף ושקר. במובן זה אני מצטרף לטענה של אריק. ריקלין בא כדי להפגין על הספוט של הפגנות מפגיני בלפור והם דחפו אותו החוצה. תרבות ויכוח והקשבה מקומם אינו ברחוב וברחבת ההפגנות. לא ראיתי שמישהו דאג לחופש הביטוי של פרס כאשר צעקו ועשו לעברו תנועות מגונות בעצרת בפ"ת ב-1995. אני לא יודע הרבה על בן שטרית ועמדותיו, אבל מן המעט שראיתי כאן הוא אינו אדם אלים ויש לו הרבה חן וחוש הומור. בשלב מסויים הוא בקש אפילו לשבת לשולחנו של ריקלין. כל מה שריקלין היה צריך לעשות, הוא להזמין אותו לשבת ולהניח לו להמשיך לצעוק במגאפון או לחילופין לראיין אותו. במקום זאת בחר ריקלין לסרב בתקיפות של דודה שעלבו בה ולהמשיך לקרוא למשטרה. זהו חופש הביטוי שאתה יכול לצפות לו מאנשים כמו ריקלין. במחשבה ראשונה חשבתי שזה היה עושה רושם הרבה יותר טוב, אם במקום אדם עם מגאפון היו שם כמה עשרות מפגינים עם חולצות ודגלים שחורים והיו משתיקים את ריקלין בשריקת משרוקיות. אבל במחשבה שנייה, דוקא ההתפרעות של האיש הבודד עם המגאפון מותירה לארוע עננת לוואי נעימה. סופסוף אדם אחד סתם פעם אחת ולרגע אחד, את התעמולה הבלתי נפסקת של שלטון הימין. |
|
||||
|
||||
צ''ל סתם את הפה, ..., לתעמולה של הימין. |
|
||||
|
||||
ברגע שאתה נוטל לעצמך סמכות לקבוע ש"מה שריקלין עושה אינו דיבור במובן של שיחה או Parler בצרפתית. זה סוג של הפגנה" ולפיכך אינו מוגן ע"י חופש הביטוי, אתה מאיים על חופש הביטוי שלי. מה הקשר בין זה לבין הגבעות-יוגנד? מה הקשר לשאלת האישיות של בן שטרית (שאגב, ממה שראיתי ממנו הוא רחוק מאד מלהיות אדם מלא חן, אבל טעמך כבודך)? מה זה משנה מה אתה חושב שריקלין היה צריך לעשות? הנקודה היחידה כאן היא השאלה אם לגיטימי לחסום בכוחניות את זכותו של מישהו להתבטא, כשהוא מממש אותה בלי לפגוע בזכויות של אחרים, וכשהוא אינו עובר על קוים אדומים שיש קונצנסוס רחב לגביהם ("היטלר צדק" או "מוחמד חזיר" נניח). |
|
||||
|
||||
לגבי החן של בן שטרית אולי הפלגתי בחוםש הפואטי שלי. כאמור, אני לא יודע עליו הרבה ואני נוטה לשפוט לקולא אנשים בעלי חוש הומור. לגבי מה אני מציע לריקלין לעשות, אני חושב שכתבתי על כך במפורש בתגובתי. בגדול, אני חושב שבסיטואציה של רב שיח וחילופי דברים, צריך לשמור על זכותו של כל אחד לומר את דבריו. בסיטואציות של פוליטיקת כיכרות והפגנות חוצות, הדינמיקה היא אחרת. צעקות במגאפונים זה מול זה היא חלק מן המשחק. אל תחפש את חופש הביטוי במגרשי הכדורגל למשל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |