בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/04/21 22:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההסבר לא היה ברור לי. אתה אומר ש''ברור לגמרי'' שהם היו המדליפים, כי אחרת היתה חקירה. אבל לי זה לא ברור לגמרי, כי הדלפות מחקירות משטרה הן דבר נפוץ, והחקירה של ההדלפה של גלאט-ברקוביץ' היתה יוצאת דופן. הייתי רוצה שלא יהיו הדלפות מהחקירות, ושכל הדלפה תחקר. אבל זה לא המצב, ולהסיק מכך שמנדלבליט (דווקא הוא ולא שי ניצן, נניח, או איזה בכיר במשטרה) הוא האחראי להדלפה לא נראה לי ''ברור לגמרי''. ואתה צריך לתת לי גם מניע. אם אתה מציג תמונה שבה מנדלבליט תפר תיקים לנתניהו, ואחר כך דאג להדליף מהחקירות, אתה צריך להסביר מה יוצא לו מזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מיתמם. חיות בקשה בפרוש ממנדלבליט לחקור. לו היה מדובר בהדלפה שנעשתה בניגוד לרצונו הוא לא היה חוקר? אגב, הייתה כאן ממש עכשיו תגובה של מישהו שציטט חוק לפיו העונש על עובד ציבור שהדליף צריך להיות שלש שנים, והתגובה הזאת משום מה נעלמה. אם זה נכון אז כבר לא מדובר באמות המידה שלי אלא בחוק. לו אני הייתי המחוקק הייתי משפר את החוק הזה ואומר שאם מדובר בעובד ציבור (שאינו נבחר) בכיר כמו פרקליט מדינה, שופט או יועץ משפטי, העונש צריך להיות חמש שנים ללא אפשרות להפחתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרת על אותם דברים שאמרת ולא הסברת לי כלום. האם גם על כל ההדלפות האחרות שלא נחקרו בזמן כהונתו מנדלבליט אחראי? מה יצא לו מההדלפות האחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו "הדלפות אחרות"? איני יכול לענות מבלי שאני יודע במה מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתלבט איך לענות לך- "אתה מיתמם?" או "תבין לבד". אתה המומחה. מה יותר מתאים כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנות מלאה איני זוכר שום ''הדלפה אחרת''. אני מציע שתציג הדלפה כזאת כדי שאוכל לענות על שאלתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות והתביעה המשטרתית: "הדלפות מחדרי חקירות - מכת מדינה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנציב רוזן, שהעיד על עצמו שהוא חברו של מנדלבליט עוד מהצבא, החליף, כזכור, את השופטת גרסטל, ומאז הביקורת נעשתה בלתי נשכנית ונוחה לפרקליטות. בעניין ההדלפות הוא נוהג כמוך. הוא לא מציין לאילו הדלפות הוא מתכוון, ובכתבה שהבאת מובאות רק תגובות תומכי נתניהו שמביאים את ההדלפות בתיק שלו. הכתבה הזאת לא עוזרת לי לענות לך. עדיין איני יודע באילו הדלפות מדובר. אולי מדובר רק בהדלפות בתיק נתניהו. אולי מדובר בהדלפות אחרות שניתן להסביר בהקשרן מדוע מנדלבליט מעוניין בהן. הדוח שלו לא עוזר לי לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש למטה תגובה1 ובה מקור שבו כל הסיפור על הדרישה לחקירת ההדלפות ועמדת היועץ המשפטי. שים לב. כנראה2 הדלפה היא לפי החוק עבירה שדינה שלש שנות מאסר. לנוכח העובדה הזאת האם תשובת היועץ המשפטי נראית לך סבירה? בעיני זו שערורייה הזועקת לשמים. 1 כיוון שאני "חושד" שמחבר התגובה הוא ab איני עונה ישירות לתגובה. 2 בתשובה לי הופיעה אמש תגובה של משתתף תחת הכינוי "בנץ" שציטט את החוק הזה, אבל התגובה הזאת נעלמה באורח פלא זמן קצר אחרי שהופיעה. ניסיתי גם לשאול את המערכת באי מייל ל editors של האייל, מה הסיבה להיעלמות, אבל משום מה יש איזו תקלה שאינה מאפשרת לי לשלוח אי מייל לכתובת הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שבמקרים לא מעטים ההתנהלות של הפרקליטות היא שערורייתית. זכור לי הנסיון של הפרקליטות לפגוע בקידום של ד"ר מאיה פורמן-רזניק מהסכין המשוננת במשפט זדורוב. הספק שלי הוא לגבי המניעים הפוליטיים שמיוחסים למנדלבליט. לי נראה שמנדלבליט מציג באופן עקבי המנעות מעשיה של דברים קשים. כמו שהוא לא פתח בחקירות על הדלפות כך הוא גם משך ומזמז את הגשת כתב האישום נגד נתניהו. החקירות בפרשות נערכו ב 2016, הפגנות מול ביתו החל מסוף 2016 לא שכנעו אותו להגיש כתב אישום. בסוף פברואר 2019 הוא הודיע שהחליט לשקול העמדה לדין, ורק אחרי תשעה חדשי הריון הודיע על הגשת כתבי האישום. גם זה שערורייתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני סבור שמנדלבליט הוא המדליף הראשי בתיקי נתניהו. מה סיפר מנלבליט לעתונאי הטלוויזיה ב 18 פגישות לפחות במשך שנתיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרשמותי היא שלעיתונאים הרלוונטיים יש קשרים חזקים יותר בפרקליטות עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם פועלים ביחד. ישנן הדלפות המהוות עבירה. למה מנדלבליט לא חוקר? ההתרשמות שלי היא שהוא חלק מכל העניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכיוון שאתה רומז שאולי נפגעת מ''אתה מיתמם'' אני חוזר בי מההתבטאות הזאת, ובמקום ''תבין לבד'', אסביר. ובכן, מלבד מערכה משפטית בין הפרקליטות ונתניהו, מתנהלת גם מערכה ציבורית בינה ובין מבקריה. הפרקליטות מנסה כל הזמן בעזרת ''כתבלביה'' בתקשורת להציג התנהלות עניינית, ולא אינטרסנטית כפי שסבורים רבים ממבקריה. המלחמה הזאת בתקשורת מתבטאת בדיוק בביטוי ''ודי לחכימא'' של שי ניצן. לכן ברור שמנדלבליט לא שש לפרסם את פשעי המשטרה בחקירת תיקי נתניהו שעלולים לצוף ולהאיר את פרצופה המכוער של המערכת. חשבתי שזה מובן מאליו, אבל אם טעיתי לפניך ההסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מנדלבליט, לטענתך, מבצע עבירות פליליות כדי להציג התנהלות עניינית ולא אינטרסנטית של הפרקליטות? זו התמורה שהוא מסתכן בכלא עבורה? לא נשמע לי מתאים לטיפוס. זה מניע די עלוב לעובד מדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנדלבליט כל כולו דמות עלובה. איני יודע אם שמעת הקלטה שהביאה פעם איילה חסון שבה הוא משקר שקר עלוב ממש דומה ברמת עליבותו לשקר של ראש ההוצאה לפועל לשעבר עליו סיפרתי בדיון 2036 אגב, כל עניין צווי החיסיון על ההקלטות האלה של מנדלבליט מלמדות רבות על המערכת. מה קרה? אסור לציבור לדעת מי הוא היועץ המשפטי? פגיעה בביטחון המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שזה לא מסתדר לי. או ''דמות עלובה'' או ''ראש ארגון פשע''. לא הולך ביחד. בגלל זה שאלתי על המניע. המניעים של דמויות עלובות ושל ראשי ארגוני פשע שונים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב תגובה 710651 ניסיתי לעמוד על ההבדל בדמויותיהם של שי ניצן ומנדלבליט. מנדלבליט הוא אכן דמות עלובה, והעבירות שביצע ישנן חמורות מהן. אבל בחיים קורה לפעמים שדמות עלובה נמצאת בעמדת כוח. מה שקרה שהוא איך שהוא נדחף גם בזכות יכולת הלקקנות והחנופה שלו להגיע לעמדה בכירה במה שכינה הנשיא הנוכחי "כנופיית שלטון החוק", ויש לו הגב של הגוף הכי חזק במדינת ישראל: בית המשפט העליון שמפעיל את "הדיקטטורה של בג"ץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך גב למנדלבליט. חיות די דרשה ממנו לחקור את ההדלפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התוצאות רואים כמה זה היה "די". מבחינתה צריך גם שתהיה הצגה. לו באמת רצתה, היא הייתה מאלצת אותו לחקור, והסיפור שלו כיועץ המשפטי היה נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה גם את הטיפול בדוח הזה של רוזן. יש בדוח המלצה לממלא מקום פרקליט המדינה לבדוק לעומק את הטענות כדי לפזר "עננה כבדה" מעל הפרקליטות. וממלא מקום פרקליט המדינה, כצפוי, לא עושה שום דבר. כשעיתונאי ערוץ 20 פונים אליו מדי פעם הם מקבלים תשובה ש"הנושא בבדיקה". האם אתה מאמין שה"בדיקה" הזאת תסתיים פעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 735894 כתבתי שהעבירות שעשה מנדלבליט אינן חמורות. אבל אני חוזר בי מדבריי אלה אם אותו "תרגיל חקירה" של הזמנה לחקירה של המאהבת של ניר חפץ, נעשה על דעתו של מנדלבליט ובאישורו המוקדם. אם זה כך אז בעיני הוא פושע יותר רציני ממה שחשבתי. מה שמעצבן הוא שלעולם לא נדע. זה חלק מהשיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף עוד משהו. כל העניין המעצבן והמקומם הוא שהוא בכלל לא מסתכן בכלא. הוא לא יכלא את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
55 מליון ש"ח זו תמורה שלא שווה להתסתכן בכלא עבורה?! לא מעט עבריינים "יושבים" על סכומים הרבה יותר קטנים (חישוב: פנסיה תקציבית של 92,000 ש"ח לחודש כפול 12 חודשים בשנה כפול 50 שנות פניסה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה שופטי העליון שמבצעים עבירות פליליות ומסתכנים בכלא כדי לקבל מיליון ש''ח פנסיה בשנה. עכשיו הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רוצים מהשופטים, מעובדי המדינה ומהפנסיה התקציבית? למה ככה? כשאין לך את הכוח לעשות קומבינות עם ביטחון המדינה, עשירים מהמשפחה, צוללות ותעשיות נשק, צריך למצוא דרכים אחרות כדי להתפרנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להעיף את היוהמ''ש ואת מי שמינה אדם מושחת כזה לתפקיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הדלפות מחקירת ברק, והדלפה של המכתב של היועץ המשפטי לברק, היו הדלפות על חקירת שרון, והדלפות מחקירת אולמרט. היו גם הדלפות מחקירת הרצוג, היו הדלפות מחקירת נתניהו הראשונה, הדלפות מחקירת פריצקי והדלפות מחקירת ליברמן. היו הדלפות בחקירת רמון, חקירת הנגבי, קצב... מחיפוש בגוגל, נראה לי שהפוליטיקאי הבכיר היחיד שנחקר ולא זכה להדלפות היה הירשזון והיחידות שנענשו על הדלפות, היו גלט-ברקוביץ' (השעיה, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל) וסבידור גולדנצווייג (השעיה, דין משמעתי ועונש שכלל נזיפה וקנס של חצי משכורת חודשית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף, שמעתי מספר פעמים עורכי דין מפורסמים שהתראיינו בתקשורת והודו שמאד נפוץ שהדלפות מגיעות דוקא מפרקליטי הנאשמים, לא רק מהתובעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה תחילתו בשאלתו של אריק: "האם גם על כל ההדלפות האחרות שלא נחקרו בזמן כהונתו מנדלבליט אחראי?" עבודה יפה אבל לא קשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זו תטל"א, אבל עולה ממנה תבנית שלרוב יש הדלפות מחקירת פוליטיקאים בכירים. המניע מבחינתי ברור - חקירה של פוליטיקאי בכיר אלו חדשות עסיסיות במיוחד ולכן לתקשורת יש תמריץ גדול במיוחד לגלות ממנה פרטים. כשהתמריץ גדול תמיד תמצא דרך. זה הסבר חלופי ויותר משכנע מבחינתי מאשר תאוריות קונספירציה שבמרכזן עומדת דמות לקקנית1. _____________ 1 לתאוריות הקונספירציה על שי ניצן יותר קל לי להאמין, כי הוא מצטייר כדמות כוחנית, ולהלביש עליו "ראש ארגון פשע" זה לא מתנגש עם הגיון בסיסי כמו עם מנדלבליט. כדי להאמין על מנדלבליט צריך שהוא יהיה מין קייזר סוזה שהצליח לעבוד על כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מתחילים לחזור שוב ושוב על דברינו, איש באמונתו. אם מנדלבליט לא המדליף או שלפחות תומך בהדלפות, מדוע לא פתח בחקירה כדי להעניש את העבריינים כפי שעשה אחד מקודמיו רובינשטיין? לעניין ההשוואה עם שי ניצן, לדעתי בתקופת ההדלפות הגדולה שי ניצן היה אז פרקליט המדינה ו"אחז בגרונו" של מנדלבליט. שניהם עבדו ביחד ולדעתי הדליפו ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לך הסבר אלטרנטיבי פשוט: על ההדלפות כנראה אחראים הפרקליטים של נתניהו. פתיחה בחקירה נגד נתניהו או באי כוחו בגלל זוטות כמו הדלפה (שכפי שהראו למעלה זה די שגרתי) זה בזבוז זמן ומשאבים של המערכת שמתרכזת בתיקים הקיימים נגד נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שדוד, המורה שלי למתמטיקה מהתיכון היה אומר: יפה מאד אבל לא נכון. רוב ההדלפות באו מיד אחרי החקירות ולפעמים ממש תוך כדי החקירה. הרבה הרבה לפני שהועברו לסנגוריה, והן נראו מבחינת תכנן והצגתן כתומכות בצד המקטרג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב זה לא כל. האמת היא שכנראה שני הצדדים שיחקו משחקים והדליפו כשהיה נוח לצד שלהם לעשות זאת. במילים אחרות: התנהגות שיגרתית של כל החלאות הנוגעות בדבר. ידע לגבי מי בדיוק הדליף אין לך. רק אמונות וניחושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתף בשם ציון ענה לך בשתי תגובות. כיוון שאולי הוא ייעלם וכיוון שהייתי עונה בדיוק אותה תשובה אשיב. אין שום בעיה שההגנה תפרסם את החומר שהועבר לה, אין בכך שום עבירה פלילית וזה נתון לשיקולה. לעומת זה החוק אוסר על עובד ציבור להדליף מידע שברשותו ובעשותו כך הוא עובר עבירה פלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שיש בעיה בכך בעיה? תסריט לגמרי אפשרי הוא שההגנה מוסרת מידע לעיתונאים ושומרים בסוד מי בדיוק מסר את המידע. ככה ההגנה מרוויחה פעמיים - היא גם מסרה את המידע שהיא רצתה למסור וגם מתעורר חשד שהתביעה מדליפה חומרים, מה שעוזר להגנה ליצר חשדנות בציבור כלפי המניעים של התביעה. מכיוון שאין לך שום ראיות או אפילו ידיעה ברמז מי דיבר עם העיתונאים, אין ברשותך שום דבר מעבר לאמונות אישיות וניחושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז שמנדלבליט יחקור ויתברר אילו טריקים עושה ההגנה. למה הוא לא חוקר אפילו אחרי שנשיאת העליון בקשה זאת ממנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי על זה למעלה. להתחיל חקירה לגבי הדלפות וטריקים של ההגנה זה בזבוז משאבים של מערכת שהיא גם ככה מוגבלת משאבים. הרי אתה עצמך אמרת שאם ההגנה העבירה חומרים לעיתונאים, אין בכך ממש שום עברה פלילית. לכן, בשביל מה לחקור? כדי להוכיח שזאת לא יותר מהסחת דעת? להכנע להסחות דעת כאלו של ההגנה רק היה לשחק לידי ההגנה. עדיף לספוג קצת ביקורת של פנטזיונרים ומושכנעים בעצמם שכותבים על כל מיני קונספיקציות לא מוכחות באינטרנט על זה שמנדלבליט הוא המדליף מאשר להתחיל להניע את גלגלי החקירה והנסיון לאסוף ראיות למשהו שקשה עד בלתי אפשרי לחקור ו/או לאסוף ראיות ו/או עדויות לגביו. איזו חקירה אפשר לעשות בדיוק בנושא הזה? לזמן עיתונאים לחדרי חקירות ולדרוש מהם בתוקף לפרט ולציין את כל המקורות שלהם? אתה מסוגל לדמיין לאיזה Shit Storm מהלך קיצוני כזה היה גורם? המחיר שצריך לשלם על מהלך כזה גבוה יותר מכל תועלת פוטנציאלית שיש לו גם בתסריטים האופטימיים והלא ריאליים של הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*קונספירציות אבל קונספיקציות זה יותר מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר". חידה- מי העותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנדלבליט. ועכשיו הוא עושה מה שעשו לו. על כך נאמר: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנקודה זו בדיון זה הוסרה תגובה שכתב דב אנשלוביץ, שנפתחה ב"יש כאן איזה מישהו שמנסה כל הזמן להגיב לתגובתך תחלת כינויים שונים וכל הזמן, מסכן, תגובתו נעלמת. איני חושב שבטקסט עצמו יש איזו בעיה שבגללה הדברים אינם ראויים לפרסום, ולכן אעשה לו שירות ואפרסם את הטקסט שהוא כל כך רוצה להראות." אותו "מישהו" הוא משתתף לשעבר באייל שהובהר לו מספר רב של פעמים שנוכחתו אינה רצויה באתר, בגלל סגנון הכתיבה הפוגעני (לפרקים) שלו. לצערנו, הוא ממשיך לא לכבד את הבקשה. מי שמעוניין להמשיך את הדיון על הסרת התגובות, מתבקש לעשות זאת במסגרת דיון 1013, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ההדלפה מהחקירה של ביטן או ליצמן או כץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אלה הדלפות מסוג אלה שהפרקליטות הייתה מעוניינת בהן, ואני משער שהן נעשו על דעתם של שי ניצן ומנדלבליט. איני מבין לאן אתה חותר. מדובר בעברות פליליות. מדוע מנדלבליט לא מנסה למצוא את העבריינים? האין זה תפקידו כתובע הראשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן אני חותר? שאלת איזה חקירות, ונתתי רשימה של חקירות. אבל, עכשיו כשברור שיש והיו הדלפות כל הזמן מכמעט כל חקירה בעלת עניין ציבורי, תחת כל יועץ משפטי, חלקן, אני מניח, לא הפריעו לך בכלל (ברק, הרצוג, אולמרט...) חלקן נעשו על ידי נתניהו עצמו4, וכשברור שיש הדלפות לא רק מחקירות משטרתיות אלא מכל מקום בו יש עניין ציבורי, אני לא מבין מה אתה רוצה מהיועץ המשפטי לממשלה ולמה דווקא היועץ הזה הוא ראש הנחש בזמן שהוא עושה בדיוק את מה שעשו כל היועצים שקדמו לו (ומה שאני מקווה שיעשו כל אלא שיבואו אחריו)? אז מדובר בעבירה פלילית, גם פרסום זונות הוא עבירה פלילית1 שנעשית כל הזמן והמשטרה לא מבזבזת יותר מידי זמן לחקור... אחרי הכל, מדובר בעבירה שקשה לחקור, שעצם קיומה חיוני לציבור כולו ושיש לכולם (לי, לך, למשטרה, לפוליטיקאים, לעיתונאים, לפרקליטות, לסניגורים...) אינטרס שלא תחקר - (אלא אם כן מדובר בהדלפה של סודות מדינה2 או פרטים אישיים של אדם לא פוליטי3). 1 "המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שלוש שנים..." 2 למשל זה. 3 למשל זה. 4 מהמקפצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת מתגובותיי האחרונות התייחסתי לחוק למניעת הדלפות על ידי איש ציבור ובכוונה הוספתי בסוגריים "שאינו נבחר". נבחרים שמדליפים למען מטרה פוליטית לא צריכים להיענש. לשם כך יש להם גם חסינות. ההדלפה של נתניהו שבאה כדי למנוע נסיגה מהגולה היא בדיוק מהסוג הזה. ההדלפה הספציפית ההיא של נתניהו היא מצווה ולא עבירה. אבל כל ההדלפות המגמתיות שנעשות מהפרקליטות כדי להכפיש את הנחקרים בעיני הציבור הם בדיוק סוג ההדלפות שראוי לענישה ולשם כך קיים החוק. ראה באיזה שצף קצף יצא מנדלבליט נגד ההדלפות בזמן שהוא עצמו נחקר1. אז הוא צדק. כשהוא עושה היום את אותו דבר שעשו לו הוא מבצע פשע, שדינו על פי החוק שלש שנות מאסר, וכפי שאמרתי קודם אני הייתי מוסיף. 1 קצת מזכיר לי את נשיאנו שהמציא את המושג "כנופית שלטון החוק". היום כשזה מכוון ליריבו ולא אליו פתאום הפכה הכנופיה לכשרה בעיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשכאילו עשו לו את זה (אפילו לא לכאורה, העתירה שלו נדחתה על הסף), קמת וצעקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על העתירה של מנדלבליט למדתי רק היום כשבעקבות החידה שלך חיפשתי בגוגל. איני יודע מה היו הנימוקים לדחיית העתירה. אולי היו נימוקים אמיתיים ואולי לא. אבל על פניו אם היו הדלפות מגמתיות מהחקירה שלו, ולא היו אילו שהן עובדות אחרות שמצדיקות את ההדלפות, והוא היה מתלונן על כך הייתי מצדיק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מסופר כאן? אין לי אפשרות לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבקשת אולמרט ודנקנר: הנציבה גרסטל זימנה פרקליטים לבירור על הדלפות נציבת הביקורת על הפרקליטות הורתה לברר תלונות על הדלפות בתיק הרצת מניות אי.די.בי ובמשפט אולמרט - אף שהמשפטים טרם הסתיימו עידו באום פורסם ב-08.03.15 נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הפכה את המוסד שבראשו היא עומדת לגוף הביקורת הראשון שיעסוק באופן שיטתי בבירור תלונות על הדלפות. זאת, בניגוד לריסון מובהק שהפגינו עד היום רשויות הביקורת והחקירה בישראל בכל הנוגע להליכים לאיתור מדליפים, ואף בניגוד לגישת בית המשפט העליון שהביע בשנה שעברה את הדעה כי הדלפות עשויות לקדם את חופש הביטוי בחברה דמוקרטית. הנציבה גרסטל, במודע, החליטה לאמץ מדיניות בירור תלונות המשמחת כבר עכשיו נאשמי צמרת בכירים. באחרונה הורתה השופטת בדימוס גרסטל לפתוח בשני הליכי בירור בעקבות תלונות על הדלפות לעיתונות אשר המתלוננים טוענים כי מקורן בפרקליטות. הליך אחד מתמקד בתלונה על הדלפה בתיק הרצת המניות של אי.די.בי שבו הנאשם המרכזי הוא נוחי דנקנר. בירור אחר מתמקד בתלונה שהגיש צוות ההגנה של אהוד אולמרט לפני כשמונה חודשים בטענה להדלפות לעיתונות בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, כנראה בקשר לקלטות שולה זקן. נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) הוקמה לפני כשנה. לפי הדו"ח השנתי הראשון של הנציבות שפורסם באחרונה, הספיק גוף זה לברר עד כה יותר מ–200 תלונות על פעילות הגופים המבוקרים. כעת זו הפעם הראשונה שהגוף נדרש לתלונות שעניינן טענות על הדלפות. הגוף מקיים ביקורת מערכתית אך גם ביקורת אינדיווידואלית, כאשר מוגשת תלונה אישית נגד פרקליט. הנבת"ם הוקם מכוח מסמך עקרונות שאושר על ידי שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני. מסמך העקרונות קובע כי הנציבה לא תברר תלונות כל עוד הליכי משפט מתנהלים. מסיבה זו עיכבה הנציבה את בירור התלונות בפרשות דנקנר ואולמרט במשך יותר מחצי שנה. עםהזאת, לאחר שהסתיימה פרשת התביעה במשפט דנקנר היא שלחה זימון לפרקליטים בפרקליטות מיסוי וכלכלה העוסקים בתיק זה להגיע לתחקור במשרדי הנבת"ם. הזימון נעשה תוך יידוע הפרקליטות ורשות ניירות ערך. בנוסף, נשלח זימון דומה לפרקליטים העוסקים בתיק אולמרט. שני התיקים, כידוע, לא הסתיימו. משפט דנקנר עדיין מתנהל. משפטי אולמרט נמצאים בשלבים שונים בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון. ליצור הרתעה מוגברת ההחלטה של גרסטל להורות על הבירור בשלב זה מעוררת סימני שאלה. פרקליט המדינה, שי ניצן, מתנגד לקיום הבירור כל עוד ההליכים המשפטיים בשני התיקים עדיין לא הסתיימו. ככל הנראה ניצן כבר הבהיר עמדה זו לגרסטל וייתכן כי בין השניים יתגלע מאבק בהקשר הזה. זאת, משום שלגישה לפיה הנציבה רשאית לברר תלונות לאחר סיום פרשת התביעה אך לפני שהמשפט הסתיים לחלוטין יש משמעויות תקדימיות ומרחיקות לכת. למשל, הנציבה עלולה להפוך לכלי ניגוח נגד הפרקליטות במשפט שעדיין לא הגיע לסיומו כאשר הגורם המתאים לבירור טענות במצבים כאלה הוא השופט הדן בתיק. לנציבה אין סמכויות חקירה ולכן ספק אם הפרקליטים שזימנה חייבים להתייצב לתחקור ואם בכוונת הממונים על הפרקליטים לשתף פעולה עם הבירור. בעבר סירבו פרקליטים להתייצב לדיונים בנציבות בבירורים אינדיווידואליים על רקע סכסוך עבודה שהכריז ארגון הפרקליטים. הארגון מסרב לשתף פעולה עם גוף הביקורת החדש עד שימולאו תנאים שהעלה הארגון, כגון הסדרת מימון לייצוג פרקליטים הנקראים לבירור. נראה כי גישת הנציבה גרסטל מונעת מהשאיפה ליצור בקרב אנשי הפרקליטות הרתעה מוגברת נגד הדלפות. בהיותה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, תפקיד שממנו פרשה לפני כשנה, ביטאה גרסטל גישה המעדיפה סודיות בענייני המדינה על פני זכות הציבור לדעת אף במצב של חשד למחדלים ציבוריים. היה זה כאשר נענתה לבקשת המדינה להוציא צו איסור פרסום מהגורפים ביותר שהיו בישראל על פרשת משפטו והתאבדותו של העציר הישראלי־אוסטרלי בן זיגייר־אלון. צו איסור הפרסום של גרסטל הוסר רק לאחר שהפרשה הבטחונית נחשפה על ידי תוכנית תחקירים אוסטרלית ולאחר הליכים משפטיים נוספים שהגיעו עד בית המשפט העליון. מח"ש, המשטרה והשב"כ סירבו לחקור ההחלטה של גרסטל לברר תלונות על הדלפות היא סטייה ממדיניות רבת שנים בקרב רשויות המדינה של ריסון בחקירת הדלפות. רוב התלונות על הדלפות מהפרקליטות והמשטרה הועברו בשנים האחרונות לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). במח"ש ממעטים לחקור תלונות אלה. אף גורמי חקירה אחרים, כגון המשטרה והשב"כ, נוהגים לסרב לחקור הדלפות. במקרה חריג, לפני יותר מעשר שנים, עמד מנהל מח"ש ערן שנדר, בראש החקירה של הדלפת חיקור הדין נגד אריאל שרון בפרשת סיריל קרן לכתב "הארץ" ברוך קרא. חקירה זו הובילה לאיתור הפרקליטה עו"ד ליאורה גלט־ברקוביץ, שפוטרה והועמדה לדין. חקירה זו היתה מקרה נדיר של חקירת הדלפה בפרקליטות, בהחלטה ייחודית של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. נימוקים שהצדיקו חקירות לאיתור מדליפים בעבר היו חשש לפגיעה בחקירה מתנהלת או חשש לפגיעה בביטחון המדינה. אף אחד מהנימוקים הללו אינו מתקיים בשתי התלונות שעל בירורן החליטה הנציבה גרסטל כעת. ההערכה היא כי עם היוודע נכונותה של הנציבה גרסטל לברר תלונות על הדלפות, תוצף הנציבות בתלונות כאלה. זאת, אף כי בהיעדר סמכויות חקירה הסיכויים שהנציבה תוכל לקבוע או לשלול בוודאות כי הדלפות מסוימות נבעו מהפרקליטות הם קלושים. דוברת הנציבות, רות שמיר, אישרה כי מתקיים בירור בנושא הדלפות, בלי לפרט באילו תיקים מדובר. היא מסרה בתגובה כי "נבת"ם אינה גוף חוקר, אלא גוף מבקר המוסמך בין היתר לברר תלונות פרטניות לגבי הגופים המבוקרים. לנבת"ם הוגשו שתי תלונות שבהן נטען בין היתר כי אירעו הדלפות על ידי מי מהגופים המבוקרים. תלונות אלה מבוררות על פי סמכויות נבת"ם ככל תלונה אחרת המוגשת לה תוך יידוע ושיתוף הגורמים המוסמכים על כך, לרבות בעניין מועד הבירור". הדוברת נשאלה אם הנציבות גיבשה מדיניות מיוחדת לנושא תלונות שעניינן הדלפות מגופי התביעה, והשיבה כי "אין בנבת"ם מדיניות שונה לבירור תלונות הנוגעות להדלפות". מתגובת הפרקליטות לדברים משתמעת הביקורת על החלטת הנציבה להתחיל בבדיקה לפני סיום ההליכים המשפטיים. "במסמך העקרונות לעבודת הנבת"מ נקבע, כי 'תלונה תתברר, ככלל, רק לאחר סיום ההליך המשפטי'. כידוע, הן בעניין דנקנר והן בעניין אולמרט — ההליכים המשפטיים תלויים ועומדים. מעבר לכך, נציין כי בנושאים אלה כבאחרים מתקיימים דיונים בין הנציבה לבין פרקליטות המדינה ואין בכוונתנו לנהל את יחסי העבודה בין הפרקליטות לבין הנבת"מ דרך התקשורת", נמסר בשם הפרקליטות. הבירור שעורכת הנציבה גרסטל בתיק אולמרט נפתח בעקבות תלונה שהוגשה לפני כשמונה חודשים על רקע פרסומים שנגעו לשיחות המוקלטות בין אולמרט לשולה זקן, בין היתר בעיתון "הארץ". יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, מסר בשם צוות ההגנה של אולמרט כי "לאורך שנים הפרקליטות מגלגלת עיניים בכל פעם שמופנית אליה אצבע מאשימה בטענות לגבי הדלפות מגמתיות נגד מר אולמרט. במקרה זה מדובר בטביעות אצבע ברורות וחד משמעיות של הדלפת חומרי חקירה על ידי הפרקליטות, במטרה אחת ויחידה – לפגוע פומבית במר אולמרט ולהשפיע על הליך משפטי שמתנהל. האינטרס הציבורי למשפט הוגן מחייב חקירת מקרה זה עד תום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן יש כאן שפיכת אור על אחד הנושאים בביקורת שהייתה לגרסטל על הפרקליטות - נושא ההדלפות. פרט מעניין הוא שהנימוק של שי ניצן מדוע לא צריך לחקור הוא שעדיין מתנהלים הליכים משפטיים. נו. ההליכים המשפטיים הסתיימו. האם הייתה חקירה משנסתיימו? גרסטל אמרה פעם ששי ניצן אינו ראוי להיות פרקליט המדינה. זה מאד נכון. גם מנדלבליט לא ראוי להיות היועץ המשפטי. אין לי ספק שלו הייתה ממשיכה לכהן כמבקרת ולא היה מוצב במקומה "החבר של מנדלבליט מהצבא" היא הייתה מגיע למסקנה הזאת גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהפסקה הרלבנטית ביותר לדיון מתוך הכתבה היא: "ההחלטה של גרסטל לברר תלונות על הדלפות היא סטייה ממדיניות רבת שנים בקרב רשויות המדינה של ריסון בחקירת הדלפות. רוב התלונות על הדלפות מהפרקליטות והמשטרה הועברו בשנים האחרונות לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). במח"ש ממעטים לחקור תלונות אלה. אף גורמי חקירה אחרים, כגון המשטרה והשב"כ, נוהגים לסרב לחקור הדלפות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אהבתי את טעות הכתיב, אני מניח שהיא לא מכוונת) אבל, לא נתניהו הדליף - מישהו (שאיננו נבחר, ולא נהנה מחסינות) הדליף לנתניהו. כן, ברור שמנדלבליט כעס שההדלפות פגעו בו, ופחות כועס כשההדלפות פוגעים באחרים. גם אתה זועם על ההדלפות כשהן פוגעות בנתניהו ובזמן אמת לא כתבת מילה (חיפשתי ולא מצאתי) על ההדלפות שפגעו בהרצוג או בברק. זה טבעי, ולא מוכיח כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן אמת כשהיו הדלפות מחקירות נתניהו גם כן לא כתבתי מילה, והתחלתי לכתוב רק מאוחר יותר כשהעניין הובא לדיון ציבורי, ונתתי את דעתי לנושא. לא תמיד אני מודע וחושב על כל מיני דברים כשהם קורים. אין לי ספק שלו ברק אולמרט ואחרים היו מתלוננים על הדלפות מחקירותיהם והייתי מודע לתלונותיהם הייתי מצדיק את התלונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם התלוננו... קצת קשה לי להבין איך לא היית מודע לתלונות שלהם... בכל מקרה, עכשיו, כשאתה מודע, האם אתה חושב שכל שאר היועצים המשפטיים שלא חקרו את כל ההדלפות היו "ראשי הנחש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב "קצת קשה לי להבין" אתה מתכוון שאני משקר? מעולם לא השתמשתי בכינוי "ראש נחש". פרקליט שמדליף מחקירה על מנת לפגוע בנחקר ראוי לעונש בכל מקרה, אפילו אם הנחקר הוא פלשתיני שחשוד במעשה טרור ולא מודה בכך. ואם הפרקליט הוא בכיר, פרקליט מדינה או יועץ משפטי, הוא ראוי לעונש גבוה מזה שנקבע בחוק. כלומר הייתי מושיב אותו 5 שנים מבלי שתהיה אפשרות להפחתה בעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משקר... אני לא מבין איך לא היית מודע למשהו שהיה כותרת ראשית כמה ימים ושקשור לנושא שמעסיק אותך באופן כל כך אובססיבי. אני מניח שבזמן אמת לא חשבת שהן חשובות מספיק על מנת לזכור אותן. אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה מהיועץ המשפטי לממשלה. ז"א, כן, אני מבין שאם זה היה תלוי בך היית רוצה שהחוק יחמיר יותר עם מדליפים12, אבל זה לא המצב היום, היום החוק אמנם קיים, אבל למרות אין סוף הדלפות בעלי אופי דומה נפתחו רק שתי חקירות, ורק אחת הסתיימה במשפט פלילי - וגם זה הסתיים ללא מאסר בפועל. למעשה, בכל מה שנוגע להדלפות כאלה, החוק הוא אות מתה, והיועץ הזה ממשיך בקו של קודמיו3. הבעיה שלך צריכה להיות עם החוק והמדיניות, ולא עם יועץ זה או אחר. 1 מסויימים, אני מבין שאת את המדליף לנתניהו לא היית שולח לכלא בכלל. 2 ואני חייב להודות שאני לא מבין למה. 3 שעד כדי כך לא הפריעו לך שאפילו לא היית מודע לקיומם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני כן זוכר הוא שכאשר נחקרה אותה גלאט ברקוביץ, נענשה, ועפה מהפרקליטות הייתי שלם לגמרי עם כך. איני זוכר כותרות ראשיות על תלונות של נחקרים אחרים בעבר, ואני בטוח שלו הייתי מודע להן, וגם הייתי יודע שיש חוק מפורש האוסר הדלפות, הייתי תומך בחקירתן ובהענשת המדליפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלאט ברקוביץ' נענשה לא על עצם ההדלפה, אלא על כך שנעשתה במכוון כדי להשחיר את פניו של שרון ערב בחירות. היא נענשה על הנסיון להשפיע באמצעות ההדלפה על הבחירות. זה המקרה היוצא מהכלל שמלמד על הכלל. כמוך, גם אני לא מאושר מהכלל ורואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה. אבל אני חושב שדי ברור שההדלפות מחקירת נתניהו והמנעות המערכת מלחקור הן לא המקרה יוצא הדופן, אלא להיפך, ולא תומכות בנרטיב שיש איפה ואיפה בין חקירות נתניהו לחקירות אחרות של מנהיגים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהחוק מדבר רק על הדלפה ולא על השחרה למען איזו מטרה, ובכתב האישום מתייחסים רק לחוק. זה לא אומר שאכן מטרת ההדלפה לא הייתה מה שאתה אומר. אבל מה שמתמיה אותי הוא שאתה מייחס את השחרת פניו של הנחקר ורצון להשפיע על הבחירות רק למקרה של שרון, וכאילו אומר שבתיקי נתניהו זה לא כך. כאילו ''שלטון החוק'' הפך מ''כנופיה'' ל''ערכיה'' כשהתחילו להתעסק עם נתניהו. הצגה כזאת כאילו יש הבדל בין הפרשיות מהבחינה הזאת היא בעיני כל כך חסרת קשר למציאות, שבמקרים אחרים שבהם עלו טענות אבסורדיות כאלה, על ידי כל מיני משתתפים כאן בחרתי להפסיק לנהל עמם דיון. לי יש איזו השערה מדוע מקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד שזכה לטיפול, והוא שהיועץ המשפטי הישר היחיד היה רובינשטיין, והוא היה מהבודדים שקיים את חוק איסור ההדלפות. כדי לאמת את השערתי מעניין אותי לדעת אם מבין המקרים הרבים שהביא האייל המקשר היו הדלפות שאירעו בזמן כהונתו של רובינשטיין כיועץ המשפטי או שהיו אחרות בזמן כהונתו שלא טופלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אני שמייחס את השחרת פניו וכו', זה בית המשפט שדן אותה. היא המקרה יוצא הדופן שכן חקרו והעמידו לדין. המקרה הרגיל הוא שלא חוקרים הדלפות, ראה תגובתי הקודמת. כל זה לשאלה האם יש מסע צייד ספציפי נגד נתניהו- והתשובה היא לא. אני לא אתווכח איתך על נורמות פסולות בפרקליטות, אני רק מתווכח על כך שהן מופנות כנגד נתניהו באופן אישי. הנרטיב הזה שקרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי לגמרי. הבנתי מהמשפט הראשון בתגובתך הקודמת, שהעובדה שמקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד זה בגלל שבאופן חריג היה שם עניין של השחרה וניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. האם הבנתי לא נכון? זה בדיוק מה שכתוב במשפט הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי, לא כהבעת דעה עצמאית אלא כעובדה שהבנתי מהכתבות על פסק הדין1 שעל כך החמירו בדינה. מסתבר שטעיתי, וציטטתי באופן חפשי מתוך כתב האישום ולא מתוך הכרעת הדין. השופטת ייחסה חומרה לפגיעה האפשרית בחקירה ולמעמדה של גלאט-ברקוביץ': "כגודל האמון שניתן בה, כך גודל הפגיעה בהפרתו", ולא לתזמון של ערב בחירות, שהיה דווקא טיעון לטובת הנאשמת בשל זכות הציבור לדעת (אבל שהנאשמת חרגה בהרבה מעבר לאיזון הנדרש בין הדלפת מידע מתוך חקירה סמויה, שעלולה לפגוע בחקירה, לבין זכות הציבור לדעת) ______________ 1 כשאני מביע דעה עצמאית אני כותב "נראה לי" "אני חושב ש" וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם כתבת שזה מקרה יוצא מהכלל שמלמד על הכלל, כלומר שבמקרה של ההדלפות מחקירות נתניהו זה לא נעשה כדי להשחיר על פניו ולהשפיע על תוצאות הבחירות. ללא קשר, רציתי להוסיף שממה שאני למד עכשיו לפני מקרה גלאט ברקוביץ היו מקרים רבים שלא טופלו. לכן, ייתכן שהחמירו עמה משום שלא פעלו לפי הכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין''. אבל בדיעבד, המשפט שלה הוא כבר ההזהרה לגבי הדלפות העתיד. לכן יש להעמיד לדין את המדליפים בחקירות נתניהו שלדעתי הם שי ניצן ומנדלבליט, וכיוון שהכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' כבר לא תופש לגביהם, יש להתייחס אל עבירת ההדלפה אצלם בחומרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין המקרה של גלאט-ברקוביץ' לזה של ההדלפות מתיקי נתניהו, ואולי הוא עשוי להסביר את החומרה שבה התייחס רובינשטיין לדברים. פרשת סיריל קרן עדיין לא היתה ידועה כלל בזמן ההדלפה, והחקירה התנהלה בסודיות. גלאט-ברקוביץ' ביקשה אמנם לגרום לנזק פוליטי לשרון, אך עצם ההדלפה עשויה היתה לסכן את החקירה. כלומר, ייתכן שרובינשטיין החמיר באכיפה כדי להגן על התביעה, וכלל לא מדאגה לזכויות הנחקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא מתייחס לנימוקים להפרתו, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נראית לי השערה סבירה מאוד. אם לא היה ברור, אני חושב שזו נקודה רעה מאוד למערכת אכיפת החוק לדורותיה, לא נקודה טובה לדור הנוכחי שלה. חוץ מזה, אני חושב שתתעניין בכתבה הזו: גלאט-ברקוביץ' ביקשה לבטל את כתב האישום נגדה אחרי שההדלפות מהחקירות של שרון נמשכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה. מסופר שם על הדלפות חדשות מחקירת שרון אבל לא מפורט במה מדובר, ולכן, וגם בגלל שהשופטים כנראה לא נתנו משקל לכך, אולי באמת מדובר בזוטי דברים אם בכלל. כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כן נכון היה לקחת בחשבון את ההדלפות שקדמו להדלפה של ברקוביץ, ואולי לזכותה אפילו בהתאם לכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' בגלל שהיה נהוג עד אז להדליף, והעמדתה לדין דובר בתקדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה יוצא מהכלל מבחינת החקירה וההעמדה לדין של המדליפה. הנורמה של הדלפות שאינן נחקרות היא ותיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא מתייחס לכלל עליו אתה מדבר, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל"רואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה" - אתה לא רואה הבדל בין חקירות של אנשים פרטיים1 לחקירות של אנשי ציבור? האם בהתנגשות בין זכות הציבור לדעת לזכותם של אנשי ציבור לפרטיות וחובתם של עובדי מדינה לקיים את החוק אין מקום לפשרה? 1 כמו ההדלפות המזעזעות מהחקירה של רצח תאיר ראדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 744627 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט נתניהו היום יש חזרה מדויקת על אותה הצגה עם סוף ידוע. העדות החדשה של הדס קליין הודלפה (על ידי הסנגוריה?). השופטים "מתייחסים בחומרה" להדלפה, ואומרים ש"לא ניתן לעבור על כך לסדר היום", ואז ליאת בן ארי, אותה שקרנית ש"לא זוכרת" למי השכירה חלק מדירה בבעלותה באמצעות חוזה שחתמה עליו במו ידיה, עונה לשופטים שהיא ועמיתיה "מוזעזעים" מההדלפה, ומייעצת להגנה לפנות ליועץ המשפטי כדי שיפתח בחקירת ההדלפה. ומה יהיה הסוף? ברור שלא תהיה שום חקירה, בוודאי לא חקירה שמטרתה באמת למצוא את המדליפים ולהענישם. הרי לא ייתכן שמנדלבליט ינהל חקירה נגד עצמו ונגד ליאת בן ארי. הכלבים ינבחו והשיירה תעבור. מזעזע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדות הודלפה ופורסמה עוד בטרם הועברו החומרים לסנגוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה אומר? (במלים אחרות, שאלתי הייתה עקיצה לכמה מיתממים מפה ומשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אמור להיות האינטרס של המדליפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה יתברר לתביעה בדיעבד שהם ירו לעצמם ברגל, אבל באופן כללי אפשר ללמוד על אינטרס התביעה מדברי רות גביזון ז"ל בקשר למשפט נתניהו: "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות. אבל עכשיו קשה מאוד לסיים את זה בדרך אחרת. זו טרגדיה לביבי אבל גם דבר מאוד לא טוב למדינה ולחברה". האמת היא שבהקשר לדיון הנוכחי לא כל כך ברורה לי כוונת שאלתך. האם אתה מבקש לטעון שלא הייתה הדלפה, או שההדלפה לא הגיעה מכיוון התביעה, בגלל שלדעתך אין להם אינטרס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבקש לטעון כלום, ביקשתי רק לברר למה אתה חושב שהתביעה הדליפה את זה. האם אתה חושב שמשל הצפרדע והעקרב הוא שנותן את ההסבר, או שיש משהו שנעלם ממני? על כך שהתביעה, לאחר שהחליטה להעמיד למשפט, מעוניינת להשיג הרשעה אין ויכוח - אחרת היא היתה מועלת בתפקידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפקיד התביעה הוא לקדם את חקר האמת, לא להשיג הרשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם רצוי, גם בשיטתנו האדוורסרית שכ''ג דיבר על תפקידה של התביעה, לא על הביצוע בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמה ההצהרתית אתה צודק כפי שכל סטונדט שנה א' למשפטים יודע: התביעה אמורה לרדוף רק אחר האמת, אלא שאז עולה השאלה למה בכלל צריך שני גופים שונים עבור התביעה וההגנה? צריך גוף נייטרלי (עולם אידיאלי, כן?) שיבדוק את העניין ויציג את מסקנותיו בפני השופט. רגע, בעצם השופט עצמו יכול לעשות זאת ולחסוך לציבור המון כסף. מעבר לרמה ההצהרתית, מאז ימי שלמה המלך ודומיו ההיסטוריה הובילה אותנו לפתרון אחר, וכפי שמלמדים בבניין טרובוביץ' משנה ב' ואילך האמת תצוף דווקא כאשר כל צד במשפט מנסה למשוך את החבל לכיוון שלו, במגבלות מסוימות שהמנגנון משית עליו. תיאורטית, אם הקטגוריה1 מגיעה למסקנה שהנאשם חף מפשע היא אמורה למשוך את התביעה (על ההגנה לא מוטלת חובה דומה למיטב ידיעתי) אבל הדסוננס הקוגניטיבי מקשה מאד להגיע למסקנה כזאת. מה שכן עלול לגרום לביטול המשפט ע"י התביעה הוא מצב בו ברור לה שאין סיכוי להשיג הרשעה, אבל זה לא שייך למה שהיא חושבת בשאלת החפות. ___________ 1- משום מה "קטגור" הולך ונעלם מחיינו לטובת "תובע", בעוד "סנגור" עוד איתנו, אולי בגלל ש"מגן" נתפס בידי הכדורגלנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מציע בפסקה הראשונה זו השיטה האינקוויזיטורית, והיא מקובלת במקומות מסוימים. אצלנו מקובלת השיטה האדוורסרית, אבל גם במסגרתה מוטלת על התביעה החובה להביא לגילוי האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר צדקתי. בקשת לשאול: "למה אתה חושב שהתביעה הדליפה את זה?", ולשם כך גייסת את האינטרסים. התשובה לשאלה זו פשוטה: גם אם הועברו תמלילי העדות בטלפתיה הם היו צריכים לעבור ממישהו שאלה בידיו, והמועמדים היחידים נמצאים במנגנון התביעה משטרה. ההשערה שלי היא שזה מגיע ממש מהראש. אם לא תהיה חקירה או שתהיה חקירה מריחה שבסופה יאמר שהם לא יודעים, למרות מה שאמרו היום השופטים במשפט נתניהו, בעיני זו תהיה ההוכחה לאמיתות להשערתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאתה מסיק מכאן שצדקת, לפחות מהבחינה שזה פוטר אותך מהצורך לענות על מה שששאלתי: מה האינטרס של "הראש" להדליף את זה? מר מנדלבליט או הגב' בן-ארי מחפשים נקודות זכות בעיתונות? אגב, לא ידעתי בכלל שתמלילי העדות הודלפו, חשבתי שמה שהודלף הם רק פרטים מהחקירה. ועוד אגב: המשטרה כבר לא חלק מהתהליך, כך שלפחות אותה אפשר לנקות מחשד בעניין זה. אלהים יודע שיש לה קופת שרצים גדולה מספיק גם בלי לטפול עליה עלילות שווא. וגם יפה שאתה כבר מנבא שהמדליף לא יימצא (מה שמאד סביר גם בעיני) ובעיקר שזאת תהיה הוכחה ל"אמיתות השערתי̶ך", מה שמעניק להטיית האישוש גוון עתידני מרענן. בתגובה אני רוצה להודיע שלדעתי השמש תזרח מחר במזרח ובעיני זאת תהיה ההוכחה לכך שביבי אשם. נראה. לעצם העניין, למרות שזה לא נושא הפתילון וגבר כתבתי זאת לידיה לפני כמה דקות: אני חושב שבהחלט סביר שמישהו מהתביעה אכן הדליף את זה, אאל שיש כמה עשרות חשודים ובמקומות הכי פחות סבירים נמצאים דווקא ראשי המערכת שהאינטרס שלהם מנוגד. באותה מידה סביר בעיני שמישהו מהיועצים של הגב קליין הדליף, אפשרות שאינך לוקח בכלל בחשבון אם לשפוט עפ"י האמירה ההחלטית "המועמדים היחידים נמצאים במנגנון התביעה משטרה." (הדגשה במקור). הטיית אישוש, כבר אמרתי? אמרתי, וזה מעלה את האפשרות שאני עצמי לא רואה משהו ברור מאד בגלל הטיית האישוש שלי; נא האר את עיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין אותך. אתה אומר ש"בהחלט סביר שמישהו מהתביעה אכן הדליף את זה", והשארת אותי מבולבל. עכשיו אני בכלל לא מבין על מה אנחנו מתווכחים. ברצוני להזכיר שהגברת גלט ברקוביץ נתפסה אחרי שרובינשטיין הפעיל את השב"כ, כדי למצוא את האשם, ומיד לאחר מכן היא הסגירה את עצמה, והודתה שהיא המדליפה. איני חושב שיש בעיה אמתית למצוא את המדליף אם באמת רוצים. גם אתה סבור שהוא לא יימצא, אבל אני חושב שהוא לא יימצא כי מנדלבליט לא רוצה שהוא יימצא ולכן, למשל, לא יפעיל את השב"כ בחקירה כזאת. ולמה הוא לא רוצה? לדעתי זה בגלל שזה הוא עצמו או שליחיו. הרי כבר בעבר פנתה אליו חיות באותו עניין, והוא בכלל לא פתח בשום חקירה ואפילו לא טרח לומר שלא מצא את האשם. היום דרישת השופטים הזאת הובלטה בתקשורת ולכן אולי לא תהיה לו ברירה לעשות משהו למראית עין. אבל לא יותר מכך. הוא יודע היטב מי הדליף, ושלא כברקוביץ הוא לא יתנדב להודות. היות שאתה מתעקש (עכשיו גם איני יודע מדוע) לדעת מה לדעתי הוא האינטרס של הפרקליטות להדליף, ואינך מתייחס לציטטה שלי ממה שאמרה רות גביזון, אפנה אותך גם לערך "סוביודיצה" בויקיפדיה. גם שם יש הסבר מדוע הזנת העיתונות במידע יכולה להשפיע על פסיקת בית המשפט, ולכן זה האינטרס של כל צד לפרסם בתקשורת פרטים שיעזרו לו במאבק המשפטי. כמו כן הפרשה הזאת מלווה במאבק על דעת הקהל. לא לחינם שולחת הפרקליטות כל מיני "בכירים לשעבר" כמו לדור כדי להסביר מדוע היא פועלת כשורה וללא משוא פנים, ומדוע כל כך ברור שהיא צודקת. הדלפות כאלה בפרוש משרתות אותה במאבק הזה. נראה לי שזה ברור מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבולבל כי אתה מייחס לי כוונות נסתרות1 במקום שאני רק מנסה להבין משהו. אתה לא מבין על מה אנחנו מתווכחים כי אנחנו לא מתווכחים (לפחות לא התווכחנו). מכל מקום, יש הבדל גדול בין "מישהו מהתביעה" לבין התובעת הראשית או היוהמ"ש. אתה מתעקש להכנס לעניינים שאינם קשורים למה שניסיתי לברר. אם לדעתך ההדלפה האחרונה "יכולה להשפיע על פסיקת בית המשפט" אשמח לשמוע איך ולמה - הרי אם יש בה ממש היא אמורה לעלות במשפט, ואני לא רואה את הערך המוסף של פרסומה כמה ימים לפני שהיא מגיעה ממילא לידיעת ההגנה. אולי משהו נעלם מעיני, ולכן שאלתי מה ששאלתי. אם אתה טוען שההדלפה נועדה לשמירת היחסים הטובים עם העיתונות כדי להיעזר בהם בעתיד בהדלפות אחרות או בכלל (פחות או יותר מה שידידיה אמר, להבנתי), זאת לכל הפחות טענה שאני מסוגל להבין, אבל לא ראיתי שאמרת משהו כזה. על הטרוניות הכלליות שלך בענייני הדלפות, מנדלבליט, השב"כ, סוביודיצה והגב' גביזון ז"ל אין לי ענין מיוחד לשוחח איתך, דעותיך בעניינים אלה מוכרות לי היטב. ___________ 1- אולי תפתח איזו "ספירת שוטים" או משהו כזה עד שיתברר מי הדליף מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כתרים" רבים נקשרו לראשו של מנדלבליט1, אבל אף אחד לא טען שהוא טיפש. כדי להצביע עליו כנאשם בהדלפה צריך להראות שיש לו מניע. כיוון שלא הראית כיצד ההדלפה הזו (להבדיל מהדלפות קודמות) מיטיבה עם התביעה לא הראית מניע. ואני אומר זאת תוך הסכמה שמשהו רקוב בפרקליטות, שכנראה לא יחקרו כמו שצריך כדי למצוא את המדליף, וכו'. ___________ 1 לאחרונה כינה אותו ח"כ דודי אמסלם כפוי טובה, כנראה משום שלא גילה נאמנות לקאפו די טוטי קאפי- "אני בז לו, הבן אדם לא נמצא ברמה הנדרשת, איך אמרתי, לא הייתי עושה אותו אפילו יועץ משפטי במחלקת החניה בעיריית ירושלים, מעבר לזה שהוא אחד מכפויי הטובה הכי גדולים, שנתקלתי בהם אי פעם בחיי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה לא חושב שנכון להפעיל את השב"כ, איך היית מציע לחקור "כמו שצריך"? פוליגרף לכל מי שהמידע היה ידוע לו1? ____________ 1- כתבתי תחילה "לכל מי שנחשף למידע" ואז חשבתי על כך שבעצם זה ביטוי מעוות, שהופך את הנושא למושא (קצת בדומה ל"מצא חן בעיני"), ובאסוציאציה פרועה חסרת הקשר אציין שגם מה שקרוי "חומר אפל" הוא בעצם ההיפך מזה, הוא "חומר שקוף", ומכאן קל לקפוץ אסוציאטיבית לכך שהמילה "שקוף" עצמה הפכה את עורה: במקום שתתייחס לשקר שקל לראות את האמת שמתחבאת מאחריו, משתמשים בה לתאר דווקא את מה שנראה בקלות ("שקוף שאתה טועה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשות בפרקליטות משהו כמו מח"ש שבודק התנהגויות לא נאותות ופליליות. להכין ולפרסם קוד אתי לפרקליטות בו מי שמדליף מפוטר עם קלון2. ___________ 1 לשון סגי נהור כנראה היתה ה PC הראשון. 2 עם קלון = בלי פנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אתה מדבר על שינוי מערכתי, לא ספציפית על החקירה שלפנינו. אני נוטה להסכים שדרושה רפורמה בפרקליטות, אבל כדאי לזכור גם שלהצעות כגון זאת שהצעת יש אספקט שממעטים להזכיר אותו: כדי שהפרקליטות תצליח להעסיק פרקליטים טובים לאורך זמן, אי אפשר להטיל עליהם מגבלות קשות כמו נכונות להיחקר בפוליגרף, הטלת קלון (שלא לדבר על אבדן הפניסה בעקבותיו), פיטורין על כל מעשה קל ערך וכד'. גם בלי זה השכר הגבוה של עו"ד מצליחים הוא בעיה עבור השרות הציבורי, ובניגוד לרופאים אי אפשר שאותו משפטן יהיה תובע בשרות הציבורי עד השעה 16:00 ואז ירוץ לפרקטיקה הפרטית שלו לתת ייעוץ לנאשמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שמנדלבליט לא טיפש. אני חושב שהביטוי האידי: ער איז נישט קיין גרויסער חכם און נישט קיין קליינער נאַר. [ווירקליך] [הוא לא חכם גדול, מאידך, גם לא טיפש קטן.] מאד מתאים לו. ההגנה שלו על הבוס בפרשת הרפז, שהוא הצליח לצאת ממנה במזל רב, מוכיחה זאת1. כרגע הוא בעמדה של אויבו של נתניהו, והוא ינסה להכפיש אותו בכל דרך וגם בתקשורת. אתה אומר שמשהו רקוב בפרקליטות וכנראה לא יחקרו כמו שצריך, ואני שואל היכן אפשר לחפש את אותו "משהו". מי שמחליט אם כן לחקור או לא לחקור הוא היועץ המשפטי. ואם לא תהיה חקירה כראוי זה אומר שהוא בדיוק הוא אותו "משהו". ומיד מתבקשת השאלה למה שלא יחקור כראוי. אם מדובר באיזה זוטר, ולא בו עצמו, מה אכפת לו? 1 באידיש (כך למדתי משפטל) יש גם ביטוי שאומר שאם יש מזל לא צריך שכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יש לך להגיד על החכם הגדול שמינה אותו לאחד התפקידים החשובים ביותר במכערכת המשפט? אה, בטח שהוא בכוונה רוצה אידיוטים שימושיים מתחתיו. אני חייב להודות שאם זה כך הוא באמת מצליח מאד לאורך כל הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון בוודאי למינויו של מנדלבליט ליועץ משפטי על ידי נתניהו. שפטל נשאל פעמים רבות מדוע נתניהו מינה את מנדלבליט ליועץ משפטי, ותשובתו הייתה שהוא כלל לא מינה אותו. לדבריו אהרן ברק הוציא את הסמכות למנות יועץ משפטי מידי ראש הממשלה והעבירה ל"וועדת איתור". ועדת איתור היא זאת שמנתה את מנדלבליט. למרות זה, אני מעריך שלו נלחם נתניהו לא למנות את מנדלבליט הוא לא היה מתמנה, אבל אז כנראה מנדלבליט היה נוח לו, והוא לא התנגד. בזמן כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה הגיע לנתניהו מכתב של ווינשטיין שבו כתב, אם אני לא טועה, שמנדלבליט לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי בכיר בגלל חלקו בפרשת הרפז. לי נראה שמטעמים מוסריים היה די בכך שנתניהו יילחם בכל כוחו לאי מינויו של מנדלבליט. הוא לא עשה זאת וזה היה לא בסדר לגופו ללא קשר לשאלה אם יבוא יום ומנדלבליט יהפוך מידידו לשונאו, כשימצא בסביבתו החדשה אישים חזקים מנתניהו. ייתכן שאדם חכם מאד שמבין את נפש האדם היה יכול להעריך שזה מה שיקרה למנדלבליט אבל איני חושב שאני כזה חכם וכפי הנראה גם נתניהו לא עד כדי כך חכם, ובכלל האם אמרתי פעם שנתניהו חכם? לו שעה לעצתי לזוז הצידה לזמן מה מיד אחרי הבחירות האחרונות, היו הליכוד והימין ומדינת ישראל היום במקום הרבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפטל, כהרגלו, לא אומר אמת. אחרי פרשת בראון-חברון מינה שר המשפטים (צחי הנגבי) ועדה בראשות שמגר (לא ברק) עם משה ניסים ורות גביזון. הועדה המליצה (לא החליטה) על הקמת ועדה ציבורית עם 5 חברים (נציג בית המשפט העליון, נציג הממשלה, נציג הכנסת, נציג האקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין). הממשלה אישרה את הההמלצות של הועדה (ומאז שינתה אותם). הועדה לא "ממנה" אלא מגישה רשימה של מועמדים לממשלה שממנה את היועץ מתוך הרשימה. נציג הממשלה בועדה שהמליצה על מנדלבליט היה משה ניסים (מהליכוד), נציגת הכנסת היתה נורית קורן (מהליכוד), שניהם תמכו בהוספה של מנדלבליט, היחיד שהתנגד היה נציג בית המשפט העליון (גרוניס הסמולני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן עברו שבועיים מאז שהודלף מה שהודלף. כתבת אז שסביר בעיניך שמישהו מהתביעה הדליף, וגם שסביר שהמדליף לא יימצא. מעניין אותי לדעת מדוע סברת שהמדליף לא יימצא. הרי מדובר בהדלפה שהשופטים "מתייחסים בחומרה" אליה, וגם מוסיפים ש"לא ניתן לעבור על כך לסדר היום", הדלפה שליאת בן ארי ועמיתיה "מזועזעים" ממנה, ושהיועץ המשפטי, לדבריה, חייב לחקור ולמצוא את האשם. האם כשכתבת שסביר שהמדליף לא יימצא חשבת שהסיבה לכך שהמדליף לא יימצא היא שהיועץ המשפטי פשוט ישים פס על כל העניין, לא יפתח בשום חקירה וגם לא ינסה להסביר מדוע הוא נוהג כך? בדיוק כפי שנהג כאשר הנשיאה חיות בקשה ממנו לבדוק את נושא ההדלפות הקודמות. אני סבור שההתנהלות הזאת מצביעה בבירור על כך שההדלפה נעשתה על ידו או בידיעתו. בעצם, נזכרתי בעניין הזה בגלל אירועי אתמול במשפט. בתחילת החקירה הנגדית תיאר עד המדינה את מסכת הלחצים שעבר כדי לשכנעו להפוך ולהיות עד מדינה1. לדבריו "הייתי עצור 15 ימים, היו לחצים פיזיים וגם אחרים שהלכו והתגברו לממדים מפלצתיים. . .". דבריו אלה מזכירים מיד את מה שאמר מיודענו מנדלבליט בזמנו כשהתפרסמה מסכת הלחצים הזאת כולל אותו תרגיל חקירה שבו הפגישו אותו החוקרים כאילו באקראי עם המאהבת שלו (שהיום היא אשתו). ובכן, מנדלבליט אמר אז שאין שחר לטענות כאילו הופעל לחץ. . .(28:50) אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, אבל לדעתי האדם המצוי לא יוכל שלא לחוש בסירחון העולה מסביבת יועצנו המשפטי ובכירי הפרקליטות. 1 הפרקליטות ביקשה שכל החלק הזה יהיה בדלתיים סגורות, ויובא לידיעת הציבור רק אחרי סינונו על ידה, אבל נענתה בסירוב על ידי בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעילו על אדם לחץ פסיכולוגי, פגעו לו במרחב האישי על ידי הרמת הקול ודחיפת פרצוף החוקר קרוב לפרצוף הנחקר והפעילו עליו טריקים ושטיקים בחקירה. חדשות ב-11! התעללו בו? הרביצו לו? פגעו בזכויות הנחקר? להד״ם. נשמע לי כמו אוי יוי יוי. או במילים אחרות: אתה יודע מה זה? <תנועה עם שתי אצבעות המנגנות בכלי נגינה זעיר>זה הכינור הקטן בעולם שמנגן במיוחד רק עבור חלאות ועבריינים כמו ניר חפץ ששוטרים הפעילו עליהם קצת לחץ בחדרי החקירות לפני שהם נשברו, הפסיקו לשקר לחוקרים והתחילו לזמר ולספר לחוקרים את האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה לא עוקב. ה"אמת" ההיא שכתובה באלפי דפי החקירות חלק חשוב ממנה מוכחש בעדותו, ואף נמחק עקב כך סעיף מרכזי (סעיף 83) בכתב האישום., והיתר כלל לא מופיע, ובמקומם מופיעים "אמיתות" אחרות שצצו ב"ריענון הזיכרון" שעשתה הפרקליטות לעד טרם החקירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סעיף מרכזי בכתב האישום כי מראש נתניהו לא היה צריך את חפץ כדי לדבר עם מקורבו פילבר. פילבר צפוי להעיד בעצמו בהמשך. לחפץ יש זכרון מרשים, אבל גם מסרונים שמדגימים עד כמה האלוביצ’ים אפשרו לבני משפחת נתניהו לשנות את תוכן האתר כמעט כרצונם (עד כדי התנגדות מערכתית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |