 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אבל בדירה שפוצלה ל-2 לא גרים פי 2 אנשים, ולכן רוב הפרמטרים שציינת לא ממש מושפעים מזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דירות מפוצלות מטבען נועדו להגדיל את כמות השחקנים במגרש הנדל''ן בכלל ובשוק הבנייה הרוויה בפרט. יש לנו כאן את המומחה לנדלן מר אריק שהוא יוכל לתת לנו חוות דעת מקצועית אם פיצול דירות מגדיל את כמות הדיירים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר השחקנים שונה ממספר הדיירים (בית אב עם 5 נפשות היא שחקן 1 עם 5 דיירים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי את הכלים לבדוק כמה פיצול דירה מגדיל את הנפשות באותו אזור . אבל יש לי הרגשה שפיצול דירות הוא פועל יוצא של ביקוש ומכאן גם יותר אנשים על הראש . זה מזכיר את הבעיות של תמא 38 שמגדילים את הדירות בכל בנין מבלי לתת מענה לשטחים הציבורים ולתשתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מגדיל - אולי מקטין - לא בהכרח פי 2. בסופו של דבר, נראה לי שמספר הנפשות במדינה מושפע מילודה, מוות והגירה. מוות וילודה לא מושפעים, כמעט, ממצב הנדל"ן. ההשפעה של הנדל"ן על הגירה בישראל היא שולית (להבדיל, למשל, מהגירה בין מדינות ארה"ב). מכאן שאם פיצול דירה מגדיל את מספר הנפשות באיזור מסויים הוא מקטין אותה באיזור אחר בהתאם לכוחות השוק. אם כדאי כלכלית לאנשים בשכונה א' לפצל את בתיהם, מן הסתם זה אומר שלאנשים משכונה ב' יותר כדאי לגור בצפיפות בשכונה א' מאשר בתנאים הקיימים בשכונה ב', ולכן נראה לי שפיצול דירות מגביר את השיוויון בהתאם להצע והביקוש. גם שיוויון וצדק וגם שוק חופשי, והצע וביקוש וגם ילודה - נראה לי שכולם (חוץ מהירוקים) צריכים לשמוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, בדוק לרגע את תנאי הדיור שלך. קרוב לודאי שמי ששוכן בצמוד קרקע תלת מפלסי יתייחס באופן שונה לבעיית פיצול הדירות ממי שמתגורר בשיכון דירות צפוף. אם תתיחס למצב רוחו של דייר השיכונים, עשוי לעלות על דעתך כי בסיטואציה שתיארת המצב הוא שדיירי שכונה ב' ימשיכו להתגורר בצפיפות ובאיכות חיים נמוכה, אלא שכעת גם דיירי שכונה א' יורע מצבם ואיכות חייהם תרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הרי המשמעות של שוויון, אם במקום שאתה תגור באוהל ואני אגור בארמון שנינו נגור בבתי דירות - אז אחד מצבו של אחד מאיתנו מן הסתם יורע. אחרי הכל, פיצול דירות הוא פתרון (מבחינתך, כנראה, פתרון רע) לבעיה קיימת (עובדה שזה רווחי) אם תמנע את הפתרון הזה הבעיה לא תעלם. נראה לי שהבעיה היא לא בחלוקת המשאבים, אלא במחסור במשאבים. אולי בגלל שהגידול במספר הבתים לא עומד בגידול באוכלוסיה (ולכן למשפחות חדשות אין ברירה אלא לגור בדירות מפוצלות), אולי בגלל שהגידול באיכות החיים לא עומד בקצב של הגידול במספר החדרים הפנויים (ולכן, משפחה שחיה לפני עשור בבית עם שני חדרי שינה תרצה לגור בבית עם שלוש חדרי שינה) ואולי בגלל שהגישה משכונות מסויימות לעבודה\מזו\בידור\חברים\תחבורה ציבורית הפכה להיות קשה מספיק על מנת שתושבי אותן שכונות יחפסו דירות אחרות.... על תשכח, כשכל התנאים שווים, אף אחד לא יבחר ללגור בבית מפוצל אם הוא יכול לגור בבית לא מפוצל, ואם אף אחד לא יבחר לגור בבית כזה, אף אחד לא יבחר לפצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת השיוויון יכולה הייתה להיות מוצדקת - עד כמה שזה אפשרי - במקרה שבו יש וילה ענקית של 10 דונם בליבה של ת"א או ירושלים. אבל אנחנו מראש מדברים על בנייה רוויה שהחישוב הישן של 25 מר לקל"ח הינו חישוב אומלל. עד כמה ניתן יהיה לפצל דירות מבלי שהדבר יחשב פגיעה בשיווין מצד אחד וחוסר אנושיות מצד שני ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עד כמה ניתן יהיה לפצל דירות...'' תלוי בנקודת המוצא שלך. אם אתה קפיטליסט כל זמן שיש מי שמוכן לשלם עבור הדירה המפוצלת מרצונו החופשי אין כאן שום פגיעה בשום דבר. אם אתה סוציאליסט, כל זמן שהיחידות המפוצלות עומדות בתנאים שקבע הרגולטור (מים, חשמל, חימום, ביוב, בטיחות, צפיפות...) אין בעיה. או, לחלופין, תלוי במחנה הפוליטי שלך, אם אתה תומך נתניהו והמפצל הוא שי ניצן אז מדובר בעוול שלא נשמע כמותו, ואם המפצל הוא שטייניץ אז אין בעיה, ולהבדיל, אם אתה מתנגד נתניהו והמפצלת היא מירי רגב אז זה נורא ואיום, ואם המפצלת היא ליאת בן ארי אז זה סתם עבירה חסרת משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדירת 4 חדרים גרה בקלות משפחה של 5 נפשות. כשהיא מפוצלת - שאגב מקטין את שטח המגורים כי עכשיו השטח כולל 2 מטבחים, שתי מקלחות ושני שירותים, תקבל את השקול לדירת 2 חדרים + דירת חדר וחצי. גם אם מצליחים לדחוס 2 דיירים לחדר וחצי, ו-2 ברווחה סבירה לשני חדרים, לא הגדלנו את מספר הדיירים. וודאי לא בפקטור 2 שאתה ציינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר, כל תושב ישראל צריך לגור איפשהו, אם בבית משלו, אם בדירת 5 חדרים לבד או עם משפחה או עם שותפים או ביחידת דיור קטנטנה שפוצלה לה יחדיו. כך או כך, כל תושב ישראל צורך תשתיות של כבישים (שכונתיים, עירוניים בין-עירוניים), חניות, קופת חולים, בתי ספר, שטחים ציבורים, והטענה שדווקא פיצול הדירות מעמיס יותר על התשתיות הוא דמגוגי במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע. עלות התשתיות הציבוריות (לתושב) גדולה בהרבה בישוב של בתים צמודי קרקע מאשר בבתי דירות צפופים. אני (משיקולים אנוכיים לחלוטין) מעדיף כמובן שאנשים יצטופפו כמיטב יכולתם בדירונות קטנטנות בשיכונים ובמגדלים במרכזי הערים וישאירו כמה שיותר שטחים פתוחים (עבור החי והצומח כמובן, אבל גם/בעיקר עבור ישובים של בתים צמודי קרקע לאנשים כמוני שיכולים להרשות זאת לעצמם בזמן שהם ממליצים לאחרים להצטופף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אבל למען הגילוי הנאות אבהיר שגם אני מהפוזיציה: בצוק העיתים של הקורונה, הבנו כבר בקיץ שצורת העבודה הנוכחית - מהבית העירוני הצפוף, עם שתי בנות קטנות שלא נמצאות במסגרות1 - היא פשוט בלתי אפשרית. אי לכך ובהתאם לזאת שכרנו דירת חדר נוספת בשכונה, שבעיקר משמשת אחד מאיתנו (לחילופין ולפי הצורך) כדי לנהל יום עבודה שפוי ופרודוקטיבי מדי פעם. מבחינתנו זו היתה ההחלטה האופרטיבית אולי המועילה ביותר שעשינו השנה, והיא שווה כל שקל מהעלות - הכלל לא זניחה - של הסידור הזה. אני כמובן מניח כהנחת יסוד שהכל חוקי ותקין, ואני יכול להעיד שהצורך לדירות כאלה קיים גם קיים, אבל ההיצע קטן עד מאד. ואני לא אתפלא אם בעולם התעסוקה הפוסט-קורוני שבו רבים יעבדו אחוזי משרה משמעותיים מהבית, סידורים כאלה ודומיהם יהיו נפוצים יותר ויותר. קל לראות אגב שבמקרה הזה, מספר האנשים המתגוררים בשכונה הצטמצם עקב הסידור הזה (יחסית לדירה לא מחולקת) ולא גדל. 1 שיאני העולם המערבי בימי אי-חינוך כידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן פתרון לא זול. שנת הקורונה הראתה שוב איך תקופות משבר מגדילות את הפערים - מי שגר בדירה גדולה ומרווחת יכול להמשיך לעבוד כרגיל ומי שנאלץ להצטופף (עם משפחתו או עם שותפים) מתקשה להמשיך לפרנס. אם בשנים האחרונות אשתי ואני הרגשנו לפעמים שהבית גדול עלינו ואולי קצת הגזמנו, באה הקורונה ומצאה שימוש לרובו הגדול. אנחנו מתפרסים על כל שלוש הקומות ולכל אחד יש מחשב משלו ומקום משלו שלא מפריע לשאר לעבוד, ללמוד, לדבר עם חברים/קולגות, לצפות בסרטים/סדרות או לשחק. (מעניין אם יש מדד של מסכים לנפש. ספרתי עכשיו בבית 15 מסכים - טלפונים, טאבלטים, מחשבים ניידים, מסכי מחשב גדולים וטלוויזיות. לפני שנה היו רק 8). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תוסיף ל''לא זול'' את ההוצאות על עשרות שעות של בייביסיטר בחודש ותתחיל להבין עד כמה. וזה רק הפן הכלכלי של הבעיה, הלוואי והוא היה היחידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב- אני חושב שאתה מדגים יפה את הביקושים החריגים שהיו בשנת הקורונה למסכים. הפריחה בהכנסות של החברות הרלבנטיות (TSMC, סמסונג, אינטל, אפל, AMD, נווידיה) אמורה להיות זמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים שהקורונה שינתה בעולם ולא יחזרו לקדמותם. חלקם יחזרו חלק גדול מהדרך, חלקם חלק קטן. נראה שהפריחה בשירותי הענן לא תהיה זמנית. השינוי שעברו החברות ישאר. עם זאת, שירותי הענן הוא אחד התחומים בהם המונופולים העולמיים החלו להתחרות אחד בשני סוף סוף, וזה יפגע בשולי הרווח העתידיים שלהם. וזה בלי להגיד מילה על התמחור של מניות בכלל, ומניות צמיחה בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית: חזרתם חלקית לעבודה בְמשרד, אבל קרוב יותר לבית. אם היה בסביבה מקום שמשכיר משרדים לפי שעות, האם יכול להיות שזה היה סידור מספיק טוב (כמובן בהנחה שזה מספיק זול יותר מאשר לשכור דירה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, גוטה - אם הייתי רוצה לעבוד במשרד ולהיחשף לעוד אנשים עם קורונה, הייתי יכול כבר ללכת למשרד המקורי שלי. אם נוריד את הקורונה מהמשוואה - אני לא פוסל את התסריט שלך, אבל ממה שביררתי אז לגבי עבודה לפי שעות - יוצא הרבה יותר יקר מלשכור חדר. לסבר את האוזן: השכרת משרד כמדומני לא פחתה מ-50 ש"ח לשעה, והגיעה גם ליותר מזה. אפילו לשליש משרה עם 50 שעות בחודש, תקבל 2500-3000 שקל בחודש, שזה כבר כמו דירה+ לחודש (==משרה) מלא לצורך הענין, מעבר ליתרונות נוספים שאתה מקבל בחדר משלך. (ז"א שהמצב הפוך מההנחה שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ יש מחסור בדירות קטנות ליחידים או לזוגות בלבד או למשפחות קטנות. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו מימון דירה גדולה. לא כל אחד רוצה לחיות בדירה אחת עם שותפים זרים. מחסור בדירות קטנות, שמתוכננות להיות כאילו, הוא כשל של מדיניות השיכון בארץ. בסיטואציה כזו פיצול דירות הוא פתרון זמני או קבוע, לטובתה של החברה. זה שהעיריה מתנכלת למעוטי יכולת והופכת אותם לעבריינים זה עניין מצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל יש בעיות גם אם מספר הנפשות לא השתנה. כקרבן של תמ"א 38 שכנים, אני יכול להעיד לפחות על שתי בעיות (חניות ולחץ המים בצנרת). אצל החרדים שם מתגוררים בדירות קטנות וצפופות גם מס' הנפשות גדל וגם הבעיות עשויות לגדול. נכון שהבעיה האמיתית היא בין גידול האוכלוסיה להתחלות הבניה המעטות מדי. אבל השאלה היא אם הצטופפות בדירות הקיימות היא הפיתרון. החיים בשיכון עם יותר מדי דיירים ויותר מדי ילדים עשוייים ליצור פגיעה משמעותית באיכות החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם במשפט הראשון אתה מסכים שמספר הנפשות לא השתנה, שני המשפטים האחרונים שלך לא עושים שכל (סליחה, ירדן). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |