בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/01/21 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמצעות המניות מיליקובסקי נתן מתנה של מיליוני שקלים לנתניהו. נשאלת השאלה למה נתן לו את המתנה באמצעות המניות ולא במזומן? זה מעורר חשד להסתרה מכוונת. נתניהו החל לכהן כראש ממשלה במרץ 2009. כללי ועדת אשר מחייבים להעביר את המניות לנאמנות עיוורת בתוך 60 יום מרגע שמונה לתפקיד. בשנת 2009 נתניהו קיבל היתר זמני לא להעביר את המניות לנאמנות עיוורת, אולם ב-2010 הוועדה סירבה לבקשה נוספת בנושא. בכל זאת נתניהו לא העביר את המניות לנאמנות עיוורת, ומכר אותן רק בנובמבר 2010. עבירה יש, אבל לא עבירה פלילית. לדברי מנדלבליט, בשנים 2007–2010 לא נמצא בסיס מספק בתשתית הראייתית לאינטרס של מיליקובסקי בישראל שנתניהו יכול היה לקדם - ולכן לא הייתה הצדקה לחקור חשד לשוחד. קבלת כספים בסכומים כאלה על ידי איש ציבור יכולה להוות גם עבירה של מרמה והפרת אמונים - אלא שלדברי היועץ, כשהפרשה הגיעה לידיעת הרשויות, כבר חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה הזו (תקופה קצרה יותר מאשר בעבירת שוחד). כלומר שיש גם חשד לעבירה פלילית, אבל שהתיישנה כבר. בכל זאת, כיוון שהמניות האלו הוכיחו קשרים עסקיים בין נתניהו למיליקובסקי, קשר שנתניהו שיקר בראש חוצות לגביו, מנדלבליט קבע שמתנות שנתניהו קיבל מבן דודו (300 אלף למימון הוצאות משפטיות) הן כבר "מתנה אסורה" לפי חוק המתנות ועליו להחזיר אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כך עקבתי אחרי פרשת המניות של נתניהו לפרטי פרטים. הנחתי שמדובר בסיפור שהוכן לקראת הבחירות שיתמוסס אחריהן כפי שאכן קרה. לעניין חוק המתנות לעובדי ציבור, אותו דווקא קראתי, ואין שום קשר בינו ובין מה שכתבת בשורה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אתה מבין את החוק יותר טוב מהיועמ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרבה פעמים גם יותר טוב משופטי בית המשפט העליון. כדי להבין חוק צריך להבין עברית, ואם משהו בכל זאת לא ברור צריך לשאול את המחוקק. מתנות אסורות לעובדי ציבור הן מתנות שניתנו לו ''באשר הוא עובד ציבור''. עניין הקשרים העסקיים אולי מעמיד את המתן כ''טובת הנאה'' שכן הוא ניתן אולי כתמורה למשהו. אבל אז כבר לא מדובר בכלל במתנה וחוק המתנות לעובדי ציבור לא קשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמיליקובסקי לא נתן מתנות דומות לאחיו של נתניהו, וגם לא נתן מתנות לנתניהו לפני שהפך לעובד ציבור, חזקה עליו שנתן את המתנות לנתניהו בהיותו עובד ציבור. ודוק- האיסור הוא לא על הנתינה, אלא רק על הקבלה. הנותן יכול להיות תמים בכוונותיו, אבל המקבל חייב להזהר ממראית עין. מעניין גם שהחוק אומר שמתנה שאסור לקבל אותה הולכת לקנין המדינה אבל היועמ''ש אמר שנתניהו צריך להחזיר אותה לנותן. יש גם הבדל בין כללי אשר לבין חוק המתנות - בעוד שכללי אשר לא חלים על בן הזוג חוק המתנות כן חל עליו, ונתניהו לא יכול להשתמש בהגנה שהכסף היה מיועד לתשלום על שירותים משפטיים לאשתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נתן את הסכום הכספי לנתניהו בהיותו (בזמן שהיה) עובד ציבור, אבל לא באשר הוא עובד ציבור1. הוא נתן לו את המתנה כסיוע בהגנה המשפטית שעולה המון. לאחיו של נתנויהו לא נתפר תיק והוא לא זקוק לסיוע כספי כדי לממן את ההגנה המשפטית. 1 מתנה "באשר הוא עובד ציבור" היא למשל, מתנה שראש ממשלה אורח נותן לראש הממשלה בזמן ביקורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדברי נתניהו בחקירה הוא קיבל מבן דודו תשלומים סדירים של אלפי שקלים כל אחד וכך הוא שילם על השמפניות והסיגרים. כסף שהוא קיבל משותף עסקי. טובת הנאה ברורה. האם הנשיא ויצמן השני קיבל, לדעתך, מתנות אסורות מסרוסי? סרוסי בסך הכל שלך לחם על פני המים. מה לא בסדר בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמפניות והסיגרים (אלה מתיק 1000) הם מתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן ופאקר, ולא ממילקובסקי. לא ברור לי הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה הסבר שנתניהו סיפק בחקירה בשלב מסוים. לפני שהתברר לו שמשטרה יש עדויות ברורות מהעוזרת של מילצ’ן. אבל זה אומר שהוא הודה בקבלת התשלומים ממיליקובסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין אותך. התשלום ממילקובסקי נועד להגנה משפטית, ומנדלבליט החליט תחילה שזה מותר כיוון שהוסבר שמדובר בהגנה משפטית לשרה נתניהו. אין כאן שום קשר לתיק 1000 או לשניים האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המתנות שקיבל עזר ויצמן בהיותו עובד ציבור, לא היו אלה סיגריות ושמפניות אלא סכומי כסף גדולים עשרות מונים מערכם של אותם שמפניות וסיגרים. בכל זאת איני חושב שהיה בכך משהו פלילי1. ועזר אמנם התפטר מתפקיד הנשיא אך לא הועמד לדין, ואולי גם לא היה מועמד לדין לולא התפטר. 1 שמעתי פעם באיזו "שיחת מלתחה", שעזר כן נתן תמורה עבור הכספים האלה, תמורה שהתבטאה במהפך פוליטי שעשה בהשקפותיו, אבל קשה לי להאמין בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב ''מעניין שהחוק אומר שמתנה שאסור לקבל אותה הולכת לקנין המדינה אבל היועמ''ש אמר שנתניהו צריך להחזיר אותה לנותן'', אתה מעיד על עצמך שעדיין לא הבנת מה זאת מתנה ''באשר הוא עובד ציבור''. אין כאן שום דבר מעניין. זה מובן מאליו, כי לא מדובר במתנה מהסוג הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבית המשפט לא יקבל את עמדתו של היועמ"ש, ואז הבנת את החוק יותר טוב ממנו. יכול להיות שבית המשפט כן יקבל אותה, ואז הבנת את החוק גם יותר טוב מהיועמ"ש וגם יותר טוב מבית המשפט. ולא צריך לשאול את המחוקק, כי הוא אמר כבר הכל בדיונים בוועדה שמכינה את החוק, בדברי ההסבר לחוק לקראת ההצבעה עליו, ובדיון בכנסת. כשבית המשפט בספק לגבי כוונת המחוקק, הוא משתמש באלו. אבל בדרך כלל כבר נקבעו תקדימים בבית המשפט שהבהירו את כוונת המחוקק ואין צורך לחפש אותה בכל פעם מחדש. אגב תקדימים- וועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, שאחראית לקיום כללי אשר, דחתה ב 2019 את בקשתו של נתניהו למימון הוצאות משפטו ע"י מיליקובסקי, בין היתר משום שהיו שלשה תקדימים לכך שהוועדה לא אישרה תרומות למימון הוצ. משפט לשרים, כל עוד לא מיצו את מימון הגנתם מהונם האישי. אחרי שכמה מחברי הוועדה התפטרו ומבקר המדינה החליף את כל השאר, הוועדה החליטה בפברואר 2020 על דיון נוסף בבקשה של נתניהו לקבל מימון, הפעם לא ממיליקובסקי אלא מ"חברו הטוב" ספנסר פרטרידג' בלבד. לא ראיתי עדיין החלטה בנושא. מעניין איך הם יתייחסו לתקדימים הפעם. אגב ועדת ההיתרים- ביולי 2020 החליטה הועדה שנתניהו ישיב למיליקובסקי מאה ועשרה אלף ש"ח, שזה החלק מתוך ה 300 אלף דולר ששימש לתשלום לווינרוט עבור הגנתו המשפטית של נתניהו עצמו. בסוף ההחלטה כתוב: "אישור בדבר השבת התשלום בסך 110,000 ₪ (מאה ועשרה אלף ₪) יועבר לעיון מבקר המדינה בתוך 30 יום ממועד מסירת החלטה זו לבאי כוח רוה"מ." מעניין אם אישור זה התקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת לא קשורה בקשר בין חוק המתנות לעובדי ציבור והחלטתו האחרונה של היועץ המשפטי. וללא קשר לדיון, האם ידוע לך שהחלטתו של היועץ המשפטי עומדת להיות מובאת לבג"ץ, כפי שאני מבין מתחילת תגובתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני הבנתי, זו עמדת היועמ"ש בתשובה לעתירה לבג"ץ. וואלה 26.1.21 "עמדת היועץ הוגשה היום (שלישי) במסגרת עתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות. בעתירה נדרש בג"ץ להורות לנתניהו להחזיר את כל 300 אלף הדולרים, וכן לפסול את החלטת היועמ"ש שאישרה לנתניהו לקבל הלוואה (בניגוד למענק) ממקורבו, איש העסקים ספנסר פרטרידג'." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מנהג להגיד "זה לא קשור לדיון" במקום להתייחס. מטבעו של דיון שהוא מתפתח לנושאים קשורים, אבל אתה מוכן לדון רק בנושא הספציפי שהעלית ושולח את מי שרוצה לסטות הצידה לפתוח דיון משלו. אז בוא נפתח דיון בנושא ששאלתי אותך עליו פעמים רבות אבל לא קיבלתי תשובה ברורה, נושא טוהר המידות. 1. האם חברי הממשלה צריכים לנהוג לדעתך באופן שנותן דוגמה אישית לציבור? 2. האם כל מה שאינו פלילי הוא "לא היה כלום?" 3. האם קידום כללי האתיקה לחברי ממשלה שממוזמזים כבר 12 שנה הוא חשוב לדעתך? 4. האם לדעתך בשיקולים לבחירה במפלגה מסויימת צריך להתחשב ברמה האישית שמפגינים נציגיה (זלזול בחוק, תרבות דיון, הרשעות קודמות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון החל במשפט הזה שכתבת: "כל זאת, כיוון שהמניות האלו הוכיחו קשרים עסקיים בין נתניהו למיליקובסקי, קשר שנתניהו שיקר בראש חוצות לגביו, מנדלבליט קבע שמתנות שנתניהו קיבל מבן דודו (300 אלף למימון הוצאות משפטיות) הן כבר "מתנה אסורה" לפי חוק המתנות ועליו להחזיר אותם." ואני מנסה לומר שלפי חוק המתנות לעובדי ציבור, קשרים עסקיים בין נתניהו למלקובסקי לא הופכים מתנות מותרות למתנות אסורות. אחרי שתסכים אתי על כך או שלא תסכים ותנמק מדוע אינך מסכים, אתה יכול לפתח את הדיון גם להיתכנות שהיית האדם על המאדים. אבל הבה נגמור עניין אחד ורק אחר כך נעבור לעניינים "מתפתחים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שלא, ואני אומר שאתה לא קובע. אני סומך על היועמ"ש ובג"ץ שהם מבינים את החוק. אני לא מנסה להבין אותו במקומם. כשאני קורא את השיקולים של פס"ד של בג"ץ בנושאים שנויים במחלוקת אני יכול להסכים או להתנגד למשקל שהשופטים נתנו לכל אחד מהשיקולים, לא להבנה המשפטית שלהם. אני קורא את השיקולים ולומד מהן הסוגיות המשפטיות מהם, לא מנסה להסביר להם מה הסוגיות המשפטיות. לכן כל החלטה של בג"ץ אני בוחן רק בדיעבד. כן, לפעמים אני יכול לנחש מה הם יחליטו, אבל אם הם מחליטים ההיפך ממה שחשבתי אני לא אבקר אותם לפני שקראתי את פסק הדין והבנתי מה הסוגיות המשפטיות שהם שקלו. כנ"ל לגבי משפטו של נתניהו. תילי המלים על שאלת חפותו או הפליליות של מעשיו מיותרים בעיני. לדעתי אנשים ממהרים להביע את דעתם (לשני הכיוונים) לפני שהתנהל המשפט, נשמעו העדויות ונבחנו הראיות. עד אז כל המידע שנחשף לציבור הוא חלקי, מגמתי ומוטה. השופטים הם אנשי מקצוע שהוכשרו הכשרה ארוכה ונבחרו בפינצטה לתפקידם. קודם נראה מה הם יגידו, ואז, אם יש לי השגות על בחינת הראיות והעדויות שלהם (משפט זדורוב, לדוגמה), אני אשמיע את דעתי. ובהמשך לזה, הנושא הקשור שלי - בכלל לא מעניין אותי מה חוקי ומה לא במעשים של ראש הממשלה. יהיה זה נתניהו, אולמרט, שרון או ברק. חלק גדול מהמשחק המשפטי הוא טכני- האשמות שחלה עליהן התיישנות, ראיות שלא עומדות ברף הפלילי. אם נתניהו יצא זכאי זה לא ישנה את דעתי על רמתו המוסרית. מה שמעניין אותי הוא שבכלל שלא צריך להגיע לרף הפלילי כדי להגיד שהנשיא (אנס או לא אנס, הוא היה ללא צל של ספק עבריין מין סדרתי, ובכך בושה לכולנו) או ראש הממשלה (גנב או לא גנב את מהמדינה את המתנות, את הכסף על ההובלות, את הכסף על השפים, את המים של הבריכה, הוא ללא צל של ספק מתעסק בלהוציא כסף מהמדינה בלי כל פרופורציה לכל ראש ממשלה קודם, ובכך בושה לכולנו) אינם ראויים לתפקידם מסיבות מוסריות. לדעתי לא הכל צריך להתמצות בשאלה אם הושג רף ההרשעה הפלילי. היועמ"ש אליקים רובינשטיין החליט לא להעמיד את נתניהו לדין בפרשת ההובלות, אבל הוא אמר שעולה ממנה תמונה קשה, ואי העמדה לדין פלילי לא אומרת שזה היה בסדר, במפורש- זה לא היה בסדר. החלטה דומה היתה לו בפרשת ויצמן-סרוסי: זה לא בסדר, אבל מסיבות טכניות אי אפשר להעמיד על זה לדין. אתה שוב ושוב מתעלם מהצד המוסרי של ההתנהגות של האנשים בראש הפירמידה. רף ההוכחה הפלילי הוא מאוד גבוה. אפילו אולמרט זוכה בתחילה בפרשת מעטפות הכסף [ויקיפדיה], ואלמלא התהפכה עליו שולה זקן היה יוצא זכאי לחלוטין. אבל כל תינוק יודע שאיש ציבור לא אמור לקבל מעטפות מלאות מזומנים ולשמור מאות אלפי דולרים בכספת שרק שלשה יודעים עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שיובל הבהיר היטב שמבחינת דב גם ראש ממשלה שנאשם ברצח סדרתי ראוי להמשיך בתפקידו, הפסקאות האחרונות שלך הן אם כל הקל-וחומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר שעל פי החוק מתנות אסורות הן מתנות שנתנו לעובד הציבור בגלל היותו עובד ציבור, ולכן הן שייכות למדינה ולא שייכות לו. מתנות שניתנות מחבר או מבן משפחה אינן נכללות על פי החוק בקטגוריה זו ולכן הן מתנות מותרות. אם הכסף ניתן כחלק ממערכת יחסי מסחר, אז אולי מדובר במעשה אסור אבל לא מדובר בכלל במתנה, לא מותרת ולא אסורה. ואם מזוז פוגלמן וחבריהם וכן ה"בנות"1 יגידו אחרת, לא אשנה את דעתי זו. אם ישאלוני איך זה שהם חושבים אחרת ממני אומר שאולי זה בגלל שהם לא מחפשים את האמת אלא את ה"סדר החברתי". 1 אהוד ברק היה יכול להיזכר כגיבור, כאיש שהתחפש לאישה במבצע "אביב נעורים" כדי לפגוע ברוצחי יהודים. אבל הוא בחר לסיים את הקריירה כדמות נלעגת ופתטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הנטען בכתבה הוא אמר שנתן לו את הכסף כדי שיוכל לדאוג לציבור ללא טרדות פרנסה, אז אפשר לפרש את זה ״באשר הוא עובד הציבור״. (אני תומך בחוק הצרפתי, אבל אם כבר מעמידים לדין את ראש הממשלה כדאי היה שהמדינה תיתן לו ייצוג משפטי שופרא דשופרא לבחירתו ללא הגבלת מימון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הרעיון הוא שמתנה שניתנת לעובד ציבור ''באשר הוא עובד ציבור'' שייכת בעצם למדינה. אם מילקובסקי אמר שהוא נתן את הכסף כדי שנתניהו יתפנה לעבודתו, זה לא אומר שהכסף הזה שייך למדינה. ובכלל איני רואה בכך שום בעיה. אם המדינה ניהנת מכך, שתיהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא רואה בזה בעיה, אבל אני בהחלט רואה איך אפשר לקרוא כך את החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לקרוא כך את החוק. זה שנותן המתנה אמר שהוא נתן את הכסף כדי שראש הממשלה יוכל להתפנות לתפקידו אינו הופך את הסכום הזה למתנה "באשר הוא עובד ציבור" ציטוט מהחוק: 2. (א) ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה. האם הגיוני שראש הממשלה יעביר את הסכום שקיבל ממילקובסקי למדינה? לא, ואפילו היועץ המשפטי לא מעלה בדעתו לדרוש דרישה כזאת. כי לא מדובר בכלל במקרה שאליו מתכוון החוק. כל הרעיון הוא שמתנה "באשר הוא עובד ציבור" שייכת למדינה, וזה בכלל לא המקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמשפט הראשון שלך זה ציטוט מדברי אריאל שרון על ההלוואה מאריה גנגר. לגבי ההצעה במשפט השני, לרוה"מ יש ייצוג משפטי שופרא דשופרא.מה לעשות שהייעוץ המשפטי הזה חושב שהוא אשם. אני חושב שכאזרח משלם מסים, לממן גם את התביעה וגם את ההגנה לרוה"מ זה מעבר ליכולתי לספוג. "ללא הגבלת מימון"? פה כבר הפכת לאוייב העם. אני מעדיף את החוק הרוסי ע"פ תשלום שכה"ט של עוה"ד יוסי כהן. בסה"כ, אתם מעלים כאן בעיה די אמיתית. הצרוף של רוה"מ חסר מעצורים ומערכת משפט שמתמחה בעינוי דין יצרו כאן מצב בלתי אפשרי, שבו האזרחים נקראים לבחור במועמד שלא ברור אם הוא אשם או לא (או בלשון המשפטית חף מפשע עד להודעה חדשה). נדמה לי שיש שני פתרונות שיכלו למנוע את המבוך: א. שרוה"מ ישפט ע"י הכנסת כמו בארה"ב. זה יהפוך את המשפט לפוליטי, אבל יאפשר לאופוזיציה לחשוף את עבירותיולמשפט הציבור. ב. לקבוע אינסטנציה משפטית מיוחדת בה ביה"מ העליון יצטרך להחליט בתהליך מזורז אם יש מקום להעמיד את רוה"מ למשפט. ברגע שיוחלט שכן, רוה"מ יפוטר אוטומטית ויעמוד לדין כאחד האזרחים. הרציונל הוא שגם במידה ורוה"מ יזוכה בביה"מ, התיק נגדו היה מספיק רציני להצדיק העמדה לדין וזו סיבה מספיק טובה לכך שהיה צורך לפטרו. מאן דהוא רשאי לטעון שבמקרה זה המדינה עשוייה לגלות שנשללו ממנה כישוריו של מנהיג ללא תחחיף דוקא ברגע שהיתה זקוקה לו. להם נאמר שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הצעה סבירה בעיניי. אבל אפשר לפשט, שהכנסת תחליט אם להדיח אותו ואם החליטה להדיח ישפוט בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה בצוות המשפטי של נתניהו? הכנסת יכולה להדיח את רוה"מ בכל רגע, גם ללא אישום משפטי. הכוונה לתהליך משפטי כמו ה-impeachment האמריקני, שבו רוה"מ יאלץ לענות לשאלותיהם גםשל ח"כים מן האופוזיציה ולהציג ראיות לחפותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חח עלית עליי. הבנתי את כוונתך וקיוויתי שלא תרגיש בהתחכמות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה מה שאתה אומר. אמרת את זה כבר הרבה פעמים. ומה שאתה אומר הוא הגיוני. אני מתאר לי שזה גם מה שעמד לנגד עיני המחוקק כשהוא חוקק את החוק. לא נראה לי שמישהו דמיין בשנות הששים והשבעים ראש ממשלה שמקבל מיליונים מחברים. בוא נראה מה יגידו השופטים. ומה דעתך על החלטת ועדת ההיתרים שנתניהו צריך להחזיר 110 אלף ש"ח למיליקובסקי (כדי לעמוד בכללי אשר)? ועכשיו שסיימנו עם זה, אפשר לעבור לדיון שאני מעוניין בו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללי אשר מדברים על שכר או טובת הנאה, כלומר סכום שקיבל השר תמורת מעשה שעשה לטובת נותן הסכום. איזה שרות, שאפשר להעריכו בסכום של למעלה ממאה אלף ש"ח, עשה נתניהו למילקובסקי? אם לא נמצא שרות כזה, הסכום הזה הוא מתנה, ולכן הוא לא נוגע כלל לכללי אשר ולוועדת ההיתרים. ואם אתה מסתפק בתשובה זו אני מוכן לעבור לדיון על היתכנות שהיית האדם על המאדים, או נושא אחר שעדיין לא דברנו עליו בתנאי שהוא יעניין אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטקאי שבוחר לקבל מתנה - חובת ההוכחה1 שאכן מדובר במתנה היא עליו. אין אפשרות אחרת. אתה באמת לא מבין את זה? זה נכון לא רק לפוליטקאים, אלא עבור כל סיטואציה בה מתעוררת בעיית הנציג. למשל, יועץ השקעות לא יכול1 "לקבל מתנה" מבית השקעות. אם הוא מקבל, הוא בגדר אשם1 אלא אם תוכח חפותו: פשוט אין שום דרך להוכיח שההמלצה שלו ללקוחותיו להשקיע בקרן נאמנות מסויימת היא "תמורה עבור המתנה" ולא המלצה אותנטית ומקצועית. המצב הרבה יותר חמור כאשר מדובר בפוליטיקאים. אין גבול לדרכים בהן פוליטיקאי יכול לתגמל את מקורביו על חשבון הציבור. לכל החלטה או השפעה שלו יהיו מרוויחים ויהיו מפסידים, ואלא אם אותו פוליטקאי טיפש באופן קריקטוריסטי אין ולא יכולה להיות דרך להוכיח אם המרוויחים והמפסידים נבחרו כדי לקיים את חלקו בעסקת שוחד, או אם מדובר בתוצאה של שיקול דעתו העניינית. להעניק לפוליטקאים (או נציגים אחרים, כמו מנהלי השקעות, רופאים וכו') את חזקת החפות כאשר מדובר בשוחד זה בדיוק כמו לתת להם יד חופשית לקבל שוחד כאוות נפשם. ומהצד השני, זכותו של אדם לקבל מתנות יקרות מאנשים אקראיים היא לא בדיוק זכות אדם בסיסית, כן? שלא יקבלו מתנות. ביג דיל. זה באמת no brainier. 1 לפחות מבחינת הנורמות הרצויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פוליטיקאי מתחתן ומקבל באולם החתונות צ'קים שמשולשלים לתיבה בכניסה, אז הוא צריך להוכיח שכל צ'ק וצ'ק מאלה הוא מתנה? מה זה אם לא מתנה? והכספים שהעביר בן דודו של נתניהו אליו כדי לממן את משפטו מה הם לפי דעתך? שכר? שוחד? מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מתעקשים, אפשר לאפשר חריגות למקרים כאלה בתנאי שהן מאושרת מראש. אבל מבחינתי, הזכות לקבל צ'קים בחתונה הוא לא זכות אדם בסיסית והייתי מעדיף לשלול אותה מנציגי ציבור. אבל גם אם לא, אז בוודאי שצ'ק על סך חצי מיליון דולר מאיש עסקים שהוזמן לחתונה צריך להחשב כשווחד אלא אם הוכח אחרת. (והמקרה של נתניהו דומה הרבה יותר לזה, מאשר לצ'ק של אלף שקל מסבתא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לשנות את חוקי מדינת ישראל, הצטרף לפוליטיקה, נסה להיבחר לכנסת, ושם תוכל ליזום חוקים לפי עולם ערכיך. אבל חוק המתנות לעובדי ציבור בפרוש מתיר להם לקבל מתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגשתי, בהערת הרגל, שאני מתייחס לנורמות רצויות ולא למצב המשפטי הקיים. לגבי המשתמע מהמצב המשפטי הקיים על מצב העניינים הקונקרטי - למיטב הבנתי, משתמע שמדובר במתנה אסורה. אבל בניגוד אליך אני מכיר בבורות שלי, ויודע שאני לא יודע. לשם כך יש משפטנים ושופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כופר בקביעה שמשפטנים ושופטים יודעים טוב ממני מה משמעות חוק שמונח לפניי. הם מכירים אולי הרבה חוקים ויודעים היכן לחפש את אלה שאינם זוכרים וכו'. אבל אם חוק מסוים מונח לפנינו אין להם שום יתרון עלי בהבנתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שגם בתחום הזה (במפתיע) אפקט דאונינג-קרוגר מכה שנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את זה. היתה תקופה שעמדנו בקשר יומיומי עם עובדי בנק, והעבדנו אותם קשה. זה היה עוד בימים ששילמו הרבה כסף על שיחה בין עירונית, והקו היה פתוח במשך שעות ביום. היחסים שלנו איתם היו יחסי עבודה טובים מאוד. את ראשי המחלקה אפילו הזמנו לארוע משפחתי. בפסח ובראש השנה היינו שולחים להם חבילות שי. לעובדי בנק מותר היה לקבל רק שוקולד, יין ועטים. היינו שולחים להם חבילות איכותיות מאוד, ואלה שרצינו לשמור איתם את היחסים הטובים ביותר קיבלו חבילות ברמה עוד יותר גבוהה עם עטי יוקרה. אחר כך סיפר לי אחד מהם שהחבילות שלנו היו שם דבר, והם היו מחכים להן ומשווים מי קיבל מה. אי אפשר להתעלם מהחשד שהמתנות היפות השפיעו על היחס הטוב שקיבלנו מהם, אולי על חשבון לקוחות אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתך ברורה. בכל זאת הועדה סרבה בעבר שלוש פעמים למימון הגנה משפטית של שרים ע"י תרומות לפני שמיצו את הונם העצמי. כלומר שהכללים שהם פועלים על פיהם אינם כמו עמדתך. כדי לדון בבקשה הועדה ביקשה מנתניהו פרטים אודות הקשרים העסקיים שלו עם מיליקובסקי. היא סרבה לבקשתו רק אחרי שסרב להמציא את הפרטים האלה. האם לדעתך נכון מצד הועדה לבדוק לפני קבלת החלטה את הקשרים העסקיים בין הנותן למקבל? אם כן, והמקבל לא שיתף פעולה בעניין, האם נכון לדחות את בקשתו על הסף? הועדה לא קראה לכסף "מתנה" אלא "תרומה". האם לדעתך יש הבדל בין השתיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנה ותרומה זה אותו דבר וכללי אשר אינם עוסקים בכך. אם היו בין מילקובסקי ונתניהו קשרים עסקיים שמהם אפשר ללמוד שהכסף הזה הוענק כתמורה לאיזה שרות שעשה נתניהו למילקובסקי באמצעות אותם קשרים, התעניינות הוועדה בקשרים העסקיים האלה רלוונטית, משום שלפי כללי אשר אסור לשר לקבל כספים כאלה. אבל קשה לי להאמין שהיו בין נתניהו ומילקובסקי קשרים עסקיים שמהם הרוויח מילקובסקי, ואני יותר מאמין שאכן מילקובסקי ביקש לעזור לנתניהו לממן את משפטו בגלל קרבה משפחתית וחברות. מכל מקום בירור כזה רלוונטי מבחינת ועדת ההיתרים, ואיני יודע מדוע נתניהו סרב לענות ומה היו נימוקיו. איני בקי בפרטים וכבר למדתי מספר פעמים שכאשר אני לומד את הפרטים דרכך, לפעמים התמונה נראית אחרת מאשר היא במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לקרוא את החלטות הוועדה החלטה מקדמית מאוקטובר 2018 בשאלת סמכותה של הוועדה כאן מדברים בדיוק על הענין של "טובת הנאה" בתמורה או שלא בתמורה. שים לב שגם באי כוחו של נתניהו מסכימים, בניגוד לדעתך, שיש דבר כזה "טובת הנאה שלא בתמורה". את זה אני אומר לענין הבנת השפה המשפטית שבה כתובים החוקים. המובן המקובל בעברית של "טובת הנאה" הוא שהיא תמיד עם תמורה, אבל בשפה המשפטית יש גם טובת הנאה ללא תמורה. לפיכך מי שאינו דובר עורכדינית לא תמיד יבין את החוק כהלכה, ולא כפי שאתה טוען שהבנת הנקרא בעברית מספיקה. הוועדה מביאה את טענתם של עורכי הדין של נתניהו שכללי אשר לא עוסקים במתנות: "לטענת ב"כ המבקש הביטוי "טובת הנאה" אכן קבוע בשני המקורות הנורמטיביים – חוק המתנות והכללים למניעת ניגוד עניינים. עם זאת, בקשר לביטוי "טובת הנאה" נקבעו במקורות הללו שני איסורים שונים ומובדלים. חוק המתנות אוסר על השר באשר הוא עובד ציבור לקבל טובת הנאה שלא בתמורה (אלא אם קיבל עובד הציבור אישור לקבלה בהתאם לתקנות). מנגד, הכללים למניעת ניגוד עניינים חלים כאשר שר מקבל טובת הנאה בתמורה לעיסוק או פעולה. פרשנות זו, כך נטען, עולה מהקשרו של כלל 6(3 )לכללים למניעת ניגוד עניינים, אשר אוסר על קבלת שכר והכנסות אחרות זולת שכרו של השר שמשלמת לו המדינה, ואשר אינו עוסק במתנות, קרי בקבלת טובות הנאה ללא תמורה." תשובת הועדה לכך היא: "פרשנותם של ב"כ המבקש הוא ניסיון לקרוא את הביטוי "טובת הנאה" שבכללים למניעת ניגוד עניינים כרכיב שכר או תמורה בקשר לפעולה שעושה השר. טענה זו אינה מתיישבת עם לשון הכללים ועם תכליתם. הפרשנות שמציעים המבקשים היא פרשנות מצמצמת, בעוד תכלית הכללים היא רחבה ונועדה להגן על טוהר המידות. הכללים נועדו אכן להבטיח את ייחוד הכהונה וייחוד קבלת שכר מאוצר המדינה בלבד, אך גם למנוע מצב שבו שר מקבל טובת הנאה ללא תמורה מגורם חיצוני, מצב העלול לגרום לניגוד עניינים - להשפיע על שיקול הדעת של השר או ליצור מראית עין לפגיעה כזו או לפגוע באמון הציבור. התכלית המרכזית במקרה כזה הוא מניעת חשש לניגוד עניינים והבטחת התקינות הציבורית, במטרה להבטיח את אמון הציבור." יש לזה המשך ארוך, שמצטט את נוהל מימון נסיעות שרים לחו"ל שקבע היועמ"ש בשיתוף מבקר המדינה בשנת 2010, את הנוהג שהפרשנות של הרשות המנהלית היא הפרשנות המכריעה, את קביעת בג"ץ שסמכות הפירוש של החוק עבור הרשות המבצעת היא של היועמ"ש, והיא המחייבת. גם ההחלטות מפברואר 2019 ומיוני 2019 מאוד מעניינות, ואתה מוזמן לקרוא אותן. בשניה הועדה גם מפרטת את סאגת ההתחמקות של נתניהו מלעמוד בסיכום שקיבל תוקף פסק דין מבג"ץ. להלן עמדת הועדה העקרונית: "שר וסגן שר נמצאים ב"משטר" צפוף של דינים והסדרים, המגבילים את יכולתם לקבל מתנות וכספים, תוך כללים ברורים לגבי מתנות, לגבי כספים המועברים למטרות פוליטיות (דיני מימון מפלגות) ולגבי קבלת שכר או טובת הנאה כל שהיא (הכללים). לכל אלה נלווים מנגנונים של גילוי נאות והכשרה במשורה באמצעות הצהרות, רישומים, המצאת אסמכתאות, ועדות המאפשרות חריגות במקרים מסויימים, רישום בפנקס מתנות, פרסום התורמים למטרות מימון מפלגות ברבים וכו'. שר מצווה לפנות בעניינים אלה בראש ובראשונה ליועץ המשפטי של משרדו, לגלות את העובדות כהווייתן ולבקש שייקבע אם מדובר במתנה מותרת או אסורה, קטנת ערך או מקובלת בנסיבות העניין או בסוג אחר של תקבול, ומהו מנגנון ההצהרה ו/או הדיווח ו/או הרישום ו/או הפרסום ו/או קבלת ההיתר ו/או ההשבה הנדרש. קשה להעלות על הדעת מחשבה לפיה ניתן לקבל כספים בהיקף של מעל מיליון שקל בלי לעבור שלבים ומדרגות מכל המפורטים לעיל." נתניהו הסתיר מהיועמ"ש את ה 300 אלף דולר שקיבל1, והסתפק באישור מעורך דינו ויינרוט. "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים, וכי, ככלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.' הדברים יפים גם לענייננו. כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה. מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. 'מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית העין...' (החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מיום 2000.5.24 בעניין נשיא המדינה עזר ויצמן סעיף ו' עמוד 10 להחלטה). מימון כזה עלול לפגוע באמון הציבור בשלטון בהקשר של טוהר המידות. מתן היתר אישי לאי קיום הכללים בנסיבות העניין אינו מוצדק ואינו ראוי מבחינה ציבורית." אני מבין שלשיטתך לקבל כסף ממי שנמצא איתך בקשרים עסקיים אסור, ומבן דוד או חבר מותר (כלומר שאתה מצדיק גם את ויצמן בפרשת ויצמן-סרוסי). אבל לא הבנתי בדיוק מה עמדתך לגבי בן דוד שאתה נמצא איתו גם בקשרים עסקיים. ______________ 1 מהחלטת הועדה עולה הרושם שהם גם לא הופיעו בהצהרת ההון שלו בה הוא מחוייב לפרט את כל ההכנסות השנתיות שלו ושל בני משפחתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שזרקת עלי הר, אני מציע שנעשה את זה תורכי תורכי. קודם כל בקישור הראשון באמת מדברים על טובת הנאה בתמורה ושלא בתמורה. שלא בתמורה - זו מתנה והוועדה שהיא, אני מבין, אותה וועדת היתרים שעליה מדברים בכללי אשר אומרת בפרוש שהיא לא מוסמכת לדון בטובת הנאה עם תמורה כי היא לא עוסקת במתנות. זה מה שאני כל הזמן חוזר ואומר, ולא ברור לי למה אתה מספר לי שאפילו עורכי הדין של נתניהו מסכימים. כל מי שקורא את כללי אשר אמור להבין זאת. כללי אשר לא מתעסקים במתנות אלא בטובות הנאה עם תמורה. במתנות עוסק חוק המתנות לעובדי ציבור. עכשיו לפני שאדון (אם אדון) בכל ההמשך שזרקת, איני מבין מדוע אתה עושה זאת, במקום להתייחס למה שכתבתי. אמרתי שכדי שאותם כספים שהעביר מילקובסקי לנתניהו למימון המשפט ייחשבו טובת הנאה שבה עוסקים כללי אשר צריך להראות שבאמצעות הקשרים העסקיים בין נתניהו ומילקובסקי העביר נתניהו למילקובסקי איזו שהיא תמורה. האם בחומר הנוסף מראים דבר כזה? כמו כן הבעתי תמיהה על כך שנתניהו סרב לתאר את קשריו העסקיים עם מילקובסקי. ואם עשה זאת מה היו נימוקיו. האם בחומר הנוסף יש סיפור כזה? אם שני הדברים האלה לא נמצאים בחומר הנוסף, אין טעם שאקרא. אם לא היו דברים כאלה בדיוני הוועדה, היא, לדעתי, טעתה בכך שפסלה את מתן הכספים הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה השנייה נפלה שגיאה. צ"ל: "שהיא לא מוסמכת לדון בטובת הנאה ללא תמורה כי היא לא עוסקת במתנות" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוועדה אומרת שהיא כן מוסמכת לדון בטובת הנאה ללא תמורה. את העקרון המנחה ציטטתי בפסקה הרביעית, השאר נמצא בקישור הראשון. תקציר: 1. מדובר בכללים שתכליתם רחבה ונועדה להגן על טוהר המידות כולל מראית עין של ניגוד עניינים (בטובת הנאה ללא תמורה יש בדיוק את מראית העין הזו). 2. אלו מגבלות מיוחדות לחברי ממשלה שבאות בנוסף למגבלות החלות על כל עובד ציבור. 3. מקובל שהפרשנות של הרשות המנהלית לתקנות שהיא ממונה עליהן היא הפרשנות המכריעה. 4. היועמ"ש נתן חו"ד שהענין בסמכות הועדה. סמכות הפירוש של החוק עבור הרשות המבצעת היא של היועמ"ש, והוא הפירוש המחייב אותה. 5. נוהל מימון נסיעות שרים לחו"ל שקבע היועמ"ש בשיתוף מבקר המדינה בשנת 2010 עושה בדיוק את אותה אבחנה- א. כאשר שר נוסע לחו"ל במימון שאינו ממשלתי שלא במסגרת תפקידו, אך הטעם לקבלת המימון הינו היות השר עובד ציבור, הבקשה טעונה אישור בהתאם להליך הקבוע בחוק המתנות ותקנות המתנות. ב. במקרה בו נסיעת השר ממומנת על ידי גורם שאינו ממשלתי, אך השר נותן תמורה עבור מימון זה (למשל הרצאה), מדובר בטובת הנאה, היתר צריך להינתן על ידי הוועדה למתן היתרים. ג. כאשר שר מקבל מימון לנסיעתו מגורם שאינו ממשלתי, אך ההזמנה הינה על בסיס אישי ולא באשר הוא עובד ציבור, מתנה זו איננה אסורה לפי חוק המתנות, ולפיכך על השר לקבל היתר לקבלת מימון זה מהוועדה למתן היתרים. כלומר- כל הבסיסים מכוסים. אין מצב ששר יכול לטוס לחו"ל במימון גורם שאינו ממשלתי בלי לקבל לכך היתר: או מהיועמ"ש במסגרת חוק המתנות או מהוועדה. הועדה לא רואה הבדל מהותי בין מימון נסיעה לחו"ל לבין מימון הגנה משפטית. 6. הועדה דנה בעבר בבקשות לתרומות לצורך מימון הליכים משפטיים ומעולם לא נטענה טענה לחוסר סמכות שלה. אבל אל דאגה. הועדה התכנסה בהרכבה החדש (שמתניהו מינה אחרי שהעיף את כל חברי הועדה הקודמים) וכבר החליטה שלאור שינוי הנסיבות (הוצאות משפט גדולות מאוד) ההחלטה הסופית אינה סופית והיא תדון מחדש בבקשתו של נתניהו למימון מפרטרידג'. לעניין הקשרים העסקיים- פרשת המניות הוכיחה קשר עסקי. הועדה ביקשה מנתניהו מספר פעמים פרטים אודות הקשר העסקי, אך הוא סירב, ומשך את בקשתו למימון ממיליקובסקי (המשיך לבקש היתר למימון מפרטרידג'). הוועדה הורתה לו להחזיר את הכסף שקיבל ממיליקובסקי. נתניהו הראה מכתב מויינרוט שרוב הכסף הלך למימון הוצאות מימון של אשתו, ורק 110 אלף ש"ח למימון הוצאותיו הוא. הועדה הורתה לו להחזיר את ה 110 אלף ש"ח וביקשה ממבקר המדינה לוודא שזה קורה. הסיפור המלא על סרובו של נתניהו לקיים את התחייבותו בבג"ץ למסור לועדה פרטים נמצא כאן אמרת שאתה תמה על כך שנתניהו סירב לתאר את קשריו העסקיים עם מילקובסקי. אתה מוכן להסביר ממה נובעת התמיהה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי הדברים: אתה מטיל ספק בתמונה שאני מצייר, אבל לא הולך לבדוק את המקור. היינו - אתה מטיל עלי ללעוס עבורך את החומר, ואז אומר שזה לא טעים לך. בפעמים הבאות לך בעצמך למקור. לא אתייחס לספקות שאתה מביע בלי שאתה מכיר את העובדות. ואני מתכוון לעובדות, לא לכותרת בעיתון. אם אתה לא קורא את הקישורים לדעתי אין לך זכות להתווכח על מה כתוב בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבהיר: טובת הנאה שלא בתמורה, שהיא מתנה (או תרומה): מה שאמרתי הוא שאפילו עורכי הדין של נתניהו מסכימים שיש דבר כזה, בניגוד לדברים שטענת בעקביות, למשל בתגובה 719963 "טובת הנאה זה תמיד תמורת משהו." אמרתי את זה כדי להתנגד להכרזה שלך שאתה מבין את החוק יותר טוב מהיועמ"ש. מסתבר שאתה לא מבין מה זה טובת הנאה. מי יודע באילו עוד מונחים משפטיים טעית בהבנה? ברור שכללי אשר, שעוסקים בטוהר המידות, יגידו "טובת הנאה" גם בלי שהוכחה תמורה. אילו היתה הוכחה לתמורה אסורה זו היתה עבירה פלילית שכללי אשר אינם עוסקים בה. הכללים אומרים שלחבר ממשלה אסור לקבל כסף בכלל, אלא בהיתר. אם זו מתנה שניתנה לו "בהיותו עובד ציבור" אז חוק המתנות מכסה את זה, אבל אם זו מתנה אישית (תאורטית כולל צ'קים בחתונה, מעשית הסייג של חוק המתנות תקף- מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נתרכז. אני כמובן לא טוען שוועדת ההיתרים פסלה את עצמה במקרה של נתניהו, כי ידוע שהיא לא פסלה את עצמה ואף הכריעה לרעתו. למען נתניהו המערכת מוכנה גם לעמוד על הזנב ולקשקש בראש, ואת זה רואים גם מתוכן האי מייל המפותל של אסא כשר אלי שהבאתי כאן ממש בעניין הזה. אבל ראה מה אותה וועדה עצמה קבעה בעניינו של מישהו אחר, לפי ציטוט מהמקור הזה: "היום הוגשה לנו תוכנית נסיעתו של סגן השר וממנה עולה שתכנית הביקור של סגן השר במוסדות היהודיים בקופנהגן איננה כרוכה בתמורה כלשהי מצידו. לכן מימון הנסיעה של סגן השר על ידי מוסדות הקהילה היהודית בקופנהגן הינו בבחינת מתנה לפי חוק שירות הציבור (מתנות). יש לפעול לפי אותו חוק. ועדת ההיתרים אינה מוסמכת לכך." כתוב כאן באופן מפורש שהוועדה אינה עוסקת במתנות, ובכך עוסק חוק המתנות. ואני חוזר על מה שאמרתי. זה נכון שהוועדה במקרה של נתניהו לא פסלה את עצמה, אך היא שגתה בכך בגלל ההשתדלות ללכת נגד נתניהו. כמו שכבר כתבתי מספר פעמים כדי שלא תפסול את עצמה היא חייבת להראות שאותם כספים שהעביר מילקובסקי נעשו תמורת משהו שנתניהו עשה למען מילקובסקי. זה כדי שהסכום הזה לא ייחשב מתנה ואז היא תהיה מוסמכת לדון בעניין. בכל סעיפי הסעיפים שציטטת לא ראיתי שהיא מוכיחה שנתניהו העביר למילקובסקי משהו בעל ערך כה רב, ואנו חוזרים לאותה שאלה. אשר להגדרת "טובת הנאה" שכתבת בתגובה נוספת, אתה נכנס כאן לדקויות של ניסוח. איך נגדיר מתנה? אפשר לומר כסף או שווה כסף או משהו אחר לטובת המקבל, שבעבורם אין המקבל מעניק דבר בתמורה, ואת כל אלה ניסחו במלים "טובת הנאה ללא תמורה". אבל הכוונה בכללי אשר ברורה, גם מהציטוט שהבאתי למעלה. אם זה ללא תמורה מדובר במתנה. וכללי אשר לא עוסקים במתנות אלא בטובת הנאה כפי המוגדר בויקיפדיה: עם תמורה. אתה חוזר ואומר שנתניהו סרב למסור לוועדה פרטים על קשריו העסקיים עם מילקובסקי. אני מאמין לך, אבל אני רוצה לראות בדיוק מה כתוב על כך באיזה שהוא מקור וגם איך נתניהו נימק את סירובו. כי לכאורה, אם יתברר שבמסגרת קשרים אלה הרוויח מילקובסקי משהו שבגללו העניק את המענק הזה לנתניהו, אפשר כן לומר שמדובר בטובת הנאה שהוועדה מוסמכת לדון בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז קראת משהו בקישור. למה לא תמשיך גם למקום שהועדה מסבירה בדיוק מתי מימון הטיסות הן לפי חוק המתנות ומתי לפי כללי אשר. לא עומדת על הראש ולא כלום. יש תקדימים בשפע. רגע, אפילו אני כתבתי לך את זה בתגובה שאתה עונה עליה. איך אתה יכול להגיד עומדת על הראש כשהועדה תמיד דחתה בקשות למימון חיצוני של הוצאות משפטיות, בדיוק באותו אופן, ודרשה שהשר יוכיח שמיצה את אפשרויותיו הכספיות העצמיות כתנאי להיתר? נתניהו וודאי שלא התקרב למצות את הונו העצמי, ולא היה מוכן לדון בכך בכלל. נתתי לך את הקישור לכל הסאגה של הדחיות שבסופה נתניהו מוותר על מימון ממיליקובסקי ובלבד שלא לחשוף את קשריו עמו. הרי נתניהו הסתיר את כל פרשת המניות ורק בקשת המימון חשפה אותה. הוא גם לא הסכים לחשוף את הצהרת ההון שלו, ששמורה אצל מבקר המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לטיסות בהקשר לשאלת הסמכות יובהר, כי במידה והשר לא היה נותן תמורה (במקרה זה בדמות מתן ההרצאות) כנגד מימון הטיסות לצורך השתתפותו בכינוס, או אז היה מדובר במתנה אשר קבלתה דורשת את אישורה של ועדת המתנות, על פי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 ." חוזר הניגון הייתה תמורה, ההרצאות, לכן מדובר בטובת הנאה שקשורה בכללי אשר והינה בסמכות הוועדה. מה הייתה התמורה של נתניהו למילקובסקי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחתי את הקישור השני. הוא מאד ארוך. אנא בטובך הנחה אותי איך להגיע למקום שבו מספרים שנתניהו התחמק מלהציג את קשריו עם מילקובסקי לוועדה. אם זה אכן כך אולי הוועדה צדקה, כי אם אין נכונות להציג את פרטי הקשרים אולי מוחבאת שם תמורה שנתניהו לא רוצה לגלותה. אבל מבחינת ההיגיון קשה לי להאמין באפשרות כזאת, כי ברור בגלל ייחסי הכוחות הכספיים בין השניים שנתניהו לא יכול לתת הרבה למילקובסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש בעיה בהסתכלות שלך על כללי אשר והועדה. כללי אשר הם כללי אתיקה, ומי שעובר עליהם לא עובר עבירה פלילית. בהתאם, כל מהותם היא לא לחפש הוכחות לאשמה כל שהיא, אלא למנוע מראש מראית עין של אי תקינות. לכן אין איזה נטל הוכחה שצריך להרים לאי תקינות. לא צריך לחפש תמורה שנתן נתניהו למיליקובסקי, אלא להיפך- נתניהו צריך להראות שמיליקובסקי הוא אכן רק קרוב משפחה ולא שותף עסקי, ושפרטרידג' הוא חבר אמיתי שלו (מהצבא, מהשכונה וכו') ולא אחד שהפך להיות חבר שלו רק בזמן שנתניהו הפך להיות בעל שררה. כללי אשר הם החמרה מיוחדת לחברי ממשלה מעבר לחוק המתנות שחל על כל עובדי המדינה. הם דורשים מחברי הממשלה הצהרת הון שנתית שבה מפורטים כל מקורות ההכנסה שלהם, כדי שלא תהיה שום הכנסה לא מאושרת. הם מתחילים בזה שלחברי ממשלה אסור לקבל כסף או שווה כסף בכלל, זולת שכרם שמשלמת להם המדינה. אחר כך מפורטים מקרים לחריגה מהכללים באמצעות הועדה שמאשרת אותם. בעוד שחוק המתנות מדבר על מתנות "באשר הוא עובד ציבור", כללי אשר גם לא מאפשרים לקבל מתנות מחברים. הם מתייחסים לכל מתנה שניתנה לשר כאילו היא ניתנה "בהיותו עובד ציבור". זה בגלל שהשרים 1. נמצאים בתפקיד שמשפיע על כל אחד ואחד: לעומת פקיד שברור מה תחום השפעתו ואם נותן המתנה נתן לו אותה "בהיותו עובד ציבור", אצל שר, קל וחומר ראש הממשלה, תחום ההשפעה של ההחלטות שלו הוא על כולם, לכן כל מתנה חשודה. 2. חברי ממשלה נמצאים בראש הפירמידה ונמצאים תחת זכוכית מגדלת. הם צריכים להיות מעל חשד, וזו מטרתם של כללי אתיקה- גם מה שלא פלילי אסור עד שיותר ספציפית. הרי בשביל מה קיימת הועדה הזו? כדי להראות לכולי עלמא שחברי הממשלה לא קיבלו גרוש שלא עבר אישור מיוחד. לכן לשאול מה נתן או לא נתן נתניהו למיליקובסקי או לפרטרידג' בתמורה זה כבר הרבה מעבר להיקף של כללי אשר. זה נוגע לתחום הפלילי- אם יש תמורה, היא בקלות הופכת את כל העסקה לעסקת שוחד. אבל בתחום הפלילי רף ההוכחה גבוה- התביעה אומרת ככה וההגנה אומרת אחרת. כאן לא מעמתים גרסאות, אלא הועדה בודקת ומאשרת שהכל תקין ציבורית, או לא מאשרת וזהו. במקרים קודמים הועדה לא אישרה וזהו. רק נתניהו גם הסתיר, גם התמם, גם כפר בסמכות הועדה, גם הגיש נגדה בג"ץ, וגם סירב לספק לה מידע בניגוד להתחייבות שלו בפני בג"ץ. הסתיר את ה 300 אלף דולר, התמם "לא ידעתי" אחרי שהוא חבר ממשלה וכפוף לכללים כבר עשרים שנה, ובסוף העדיף לא לספק פרטים על הונו ועל קשריו העסקיים עם מיליקובסקי ולוותר על הבקשה. אבל כמו שאמרתי- אל דאגה. הועדה בהרכבה החדש כבר תהיה מקלה יותר. פרטרידג' כבר יהיה חבר נפש מהגן, ולא יהיה כלום כי אין כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לקבל את הפרשנות שלך. נכון שכללי אשר הם כללי אתיקה. אבל יש להם תוכן. אילו הפרשנות שלך הייתה נכונה, מה שהיה כתוב בהם הוא: אסור לשרים להתנהג בצורה לא אתית. נקודה. סוף. ואז תבוא וועדה ותחליט איש איש לפי דעתו הפרטית אם זה כן אתי או לא אתי. אני חושב שמרגע שהבאת הנה את כללי אשר, כלל לא הבנת אותם, ותחילה הטעית גם אותי, עד שקראתי אותם. לצערי עדיין לא הבנת. אין זה נכון שמדובר בהחמרה של חוק המתנות. מדובר במשהו אחר, אולי מקביל. ראה את שתי הציטטות שהבאתי מתוך הקישור הראשון. שתי הציטטות מדגימות בדיוק מתי מדובר במתנה ששייכת לחוק המתנות ומתי מדובר בטובת הנאה (כנגד תמורה) שהיא לא מתנה והטיפול בה צריך להיות בהתאם לכללי אשר. בציטטה הראשונה מובא מקרה שבו עובד הציבור קיבל טובת הנאה מבלי שנתן איזה תשלום עבור כך, ולכן מדובר במתנה שכפופה לחוק המתנות1. בציטטה השנייה מדובר בטיסות שניתנה להן תמורה באמצעות הרצאות ולכן מדובר בטובת הנאה שבטיפול כללי אשר. זה לא שהדוגמה הראשונה חמורה מהשנייה או ההפך. זה משהו אחר. השאלה אם נתניהו נתן או לא נתן למילקובסקי משהו במסגרת העסקים האלה, בתנאי שלא נתן לו משהו ששייך למדינה עקב תפקידו, בדיוק קשורה לכללי אשר. כי אם לא נתן מדובר במתנה, אבל אם נניח נתן לו איזו עזרה בעסקיו (שלא קשורה בתפקידו הממלכתי), מדובר במעין שכר שהוא קיבל, וכללי אשר לא מאפשרים זאת. אם הוא נתן למילקובסקי משהו במסגרת תפקידו או משהו ששייך למדינה זה כבר סיפור ממקום אחר לגמרי, ומדובר בשוחד2. אבל איש לא מדבר על זה, כי מן הסתם לא היה דבר כזה. 1 איני יודע מה סוף הסיפור בפרשה זו, אך לכאורה צריך אותו עובד ציבור שקיבל טיול חינם, למסור למדינה את הסכום שהטיול הזה עלה למארחיו, כי נערך לו טיול "באשר הוא עובד ציבור". 2 באחת מתגובותיי הבעתי תמיהה מה מהות העבירה בתיק 2000 כי אם נתניהו מקבל סיקור חיובי ממוזס ובתמורה משפיע על ידידו אדלסון, אין כאן מעורבות של המדינה ולא ברור מה הבעיה. אבל אז הופניתי לכתב האישום והתברר שבשיחה המוקלטת הם מדברים על איזו יזמת חקיקה שיזום נתניהו לטובת מוזס וזה מה שהופך את כל הנושא לנושא שקשור בשוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר להערת רגל 2, ברור שאותה שאלה אם סיקור חיובי נחשב מתת שוחד כן או לא קיימת גם כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא פרשנות שלי. אני מצטט מתוך החלטות הועדה. אתה מביא את שתי הדוגמאות ומדלג על השלישית, שהיא הרלבנטית לענייננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את סמכויות הוועדה מתוך כללי אשר כפי שהם כתובים. אם הוועדה מבינה אחרת, אז היא טועה, אולי מרוב מוטיבציה לסרב לנתניהו. איך מגיעים לדוגמה השלישית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ"ש, מבקר המדינה והועדה (שמורכבת ממשפטנים, הרבה שופטים בדימוס) מבינים אחרת ממך. לא מהיום. כבר עשרות שנים הם מבינים כך. הבאתי לך ציטוט מהחלטת הועדה מ 2003. לחברי ממשלה אסור לקבל כלום בלי אישור מיוחד, שהועדה ממש לא ששה לתת. אבל נתניהו אמר שמותר לקבל מתנות מחברים אז הוא קובע. הוא עושה חוכא ואטלולא מכל נורמה, ומצליח לקבע נראטיב בציבור שהוא בעצם הקורבן. מדהים. חבל שהוא לא מפנה את כל היכולות המדהימות האלו לטובת המדינה. הוא היה יכול להיות ראש הממשלה הכי טוב Ever. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברור בגלל ייחסי הכוחות הכספיים בין השניים שנתניהו לא יכול לתת הרבה למילקובסקי." - זה נכתב באירוניה או שאתה מעמיד פנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כלל לא באירוניה. אולי אתה מתכוון לכך שכראש מדינה הוא יכול להעניק למילקובסקי משהו במסגרת תפקידו. אבל לא נמצא דבר כזה, ואיש לא מדבר על כך. אילו, למשל, היה נותן למילקובסקי איזה רשיון לעשות משהו בארץ, או יוזם חוק שיקל על מילקובסקי בעסקים בארץ היה מדובר בשוחד, וכבר היה לנו תיק אמיתי ולא הקישקושים המקושקשים שבהם מאשימים אותו. אבל לא היה דבר כזה, ונדמה לי שלמילקובסקי אין בכלל עסקים בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כתבת שהוא לא יכול - אני מצטט "ברור בגלל ייחסי הכוחות הכספיים בין השניים שנתניהו לא יכול לתת הרבה למילקובסקי". ברור שהוא יכול, אם בעזרת חקיקה, בעזרת מידע מוקדם, בעזרת מינויים לחברים, בעזרת שינוי מדיניות, בעזרת השפעה על רגולציה - בשביל כל אלה לא צריך "עסקים בארץ", בשביל אחד מהם מספיק היכולת לרכוש מניות בכל בורסה בעולם. זה שאולי "לא נמצא דבר כזה" לא אומר שהוא לא יכול (ובגלל שקשה למצוא "דבר כזה", וקשה כפליים להוכיח שמדובר ב"דבר כזה" יצרו כללי אתיקה ברורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכך התכוונתי. התכוונתי למעין שותפות בעסקים שבאמצעותה גם מילקובסקי מרוויח ללא שימוש במשרה המדינתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לראש הממשלה יש עסקים, אתה מתחיל להגיע למצב של טראמפ שבו כורכים עסקאות מדיניות עם הטבות לרשת המלונות של טראמפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיליקובסקי "משקיע בישראל, ביחד עם אנשי העסקים רומן אברמוביץ', סטף ורטהיימר ומשה חוגג, ביצרנית הסוללות סטורדוט ומחזיק מניות בחברות המכשור הרפואי ארט מדיקל ופרמיה ספיין". על הקשרים בין מיליקובסקי לנתניהו: כלכליסט: ציר מיליקובסקי נתניהו דה מרקר: פרשת מניות הפלדה הפניות ב תגובה 732346 שתגובה זו היא תקציר שלה. נראה שחצר בלפור ומפיצי דברה עושים עבודה טובה בהסטת הביקורת על נתניהו מן המקומות הרגישים. א. הבעיה הקריטית ביחסים ה"חד-צדדיים" (נניח) של נתניהו ונתן (מילי') אינה בתחום המשפטי/פלילי אלא בתחום ההתנהגות הנאותה: מדוע שר וראש ממשלה בישראל זקוק לתמיכה מתמשכת ונדיבה מבני משפחתו בזמן שהוא מושך משכורת יפה עם חשבון הוצאות נאה שניתן לו על חשבון כולנו? נתניהו ומנדלבליט מדברים על תמיכה בהוצאות המשפטיות. מלבד העובדה שמערכת המשפט בישראל מסורבלת, זחלנית ולא נגישה, תגובה כזו עלולה להעלות מן הצללים שאלה יותר בעייתית לבלפור. אם, כדי להפריך את סעיפי האישום נגדו, נתניהו נדרש לעוה"ד היוקרתיים והיקרים ביותר, מה נגמר עם הטענה "אין כלום, כי לא היה כלום"? ב. העובדה שנתניהו הסתיר את האמת ורימה את הרשויות המשפטיות בנוגע לקשרים עם מילי' ונראה פועל באובדן עשתונות ו"תמות נפשי עם פלישתים", מוסברת ע"י היבט נוסף הנסתר ממי שמסתכל רק על ההיבט הישראלי. מימון ראש מדינה זר שהוא מקורבם של ראשי השלטון בארה"ב, עשוי להעמיד גם את מיליקובסקי תחת האשמות שוחד במדינה שהוא אזרח בה, ארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שכתבת. לא רק ה''משרה המדינתית'' של נתניהו יכולה לעזור, מעט מאד מנכ''לים של חברות גדולות ובינוניות בארה''ב (או ביפאן או ברגמניה, או בצרפת, או ברוסיה, או בישראל...) יגידו לא לשיחה אישית מנתניהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 720475 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משקיע בישראל, ביחד עם אנשי העסקים רומן אברמוביץ', סטף ורטהיימר ומשה חוגג, ביצרנית הסוללות סטורדוט ומחזיק מניות בחברות המכשור הרפואי ארט מדיקל ופרמיה ספיין". כלכליסט: ציר מיליקובסקי נתניהו דה מרקר: פרשת מניות הפלדה א. "ברור בגלל ייחסי הכוחות הכספיים בין השניים שנתניהו לא יכול לתת הרבה למילקובסקי." - זה נכתב באירוניה או שאתה סתם מתבדח? מאמר האלמון האיילי לקח אותי רחוק למאה ה-16 לפירנצה שבטוסקנה. שליט העיר קוזימו מדיצ'י היה מושחת כל כך שסוף דבר יורשיו ובני ביתו השחיתו את הרפובליקה כולה. אבל להבדיל מיורשיו ומנתניהו, הוא לא היה רודף כבוד ולא מלא שום תפקיד רשמי בהנהגת העיר והרפובליקה שלה. ב. אתה מתרגז מאד כשמציגים אותך כשופרו של נתניהו. אבל בפועל אתה כל כך מאמין והולך אחר כל הדיסאינפורמציה היוצאת ממחנה בלפור-שפטל-המתנחלים שהרבה פעמים אתה מתחפר מאחורי סברות מופרכות ומגוחכות בזמן שאתה מפספס תמיהות ופרכות אמיתיות שיש בעמדת הפרקליטות. בטענותיהם של אוייבי נתניהו אכן אין סיוע ברור וישיר של שר האוצר ורוה"מ נתניהו לנתן מיליקובסקי בתמורה לתמיכה הקבועה ונדיבה שהוא מקבל ממנו. ג. מנקודת המבט הלא משפטית נתניהו הוא מושחת גדול יותר מאריה דרעי. בעוד האחרון חלב מענקים ומתנות יד אישיים בסד"ג שגרתיים מניצול שואה שלא היה עשיר במיוחד וזאת גם בזמן שנהנה ממשכורת/חש' הוצאות רחבי יד מטעם הציבור, המיטיב של נתניהו הוא משקיע ותעשיין עשיר מאד והמתנות הן בהתאם. ד. מנקודת המבט המשפטית, הסיוע שנתן נתניהו לבן דודו הוא סברה בלבד שיהיה קשה מאד להוכיח אותה משפטית. נתניהו פעל הרבה ותוך הפרה בוטה ובלתי מוסברת של הפעילות הממשלתית המסודרת כדי להבטיח רכישות מישראל וממצריים אצל חברת טיסנקרופ הגרמנית. מיטיבו הוא אחד המשקיעים של חברת פלדה אמריקאית שהיא ספקית של טיסנקרופ. ההכנסות של טיסנקרופ הביאו בעקיפין להכנסות לתאגיד ולמפעל של מיליקובסקי וגם לנתניהו עצמו שמחזיק מניות של המפעל הזה. אבל בביה"מ נתניהו יכול לטעון שעשה הכל מתוך צרכי הביטחון של ישראל והשופטים בעצם יצטרכו להחליט ע"פ דעתם על נתניהו ואמונם בדבריו. ה. אם זו התמונה, נשאלת השאלה על מה רעשו הנאשם ועושי דברו? אם ירגיזו את מערכת המשפט הם רק קוברים עצמם עמוק יותר. יותר מכך נשאלת השאלה איך העזה אותה פרקליטות מנוונת שנצבעה בבכירים שיש להם כיפות במקום עמוד שדרה, להגיש תביעה כזו שיהיה כל כך קשה להוכיח. התשובה המוזרה היא שהפרקליטות מחזיקה את נתניהו במקום רגיש מאד ולכן הוא ושלוחיו משתוללים ללא רסן. הבעיה בתיק הזה אינה אצל נתניהו, שכאמור יהיה קשה לסגור עליו את התיק בישראל, הבעיה היא אצל מיליקובסקי, אזרח ארה"ב המממן ראש מדינה זרה שהוא מקורב ובן חסות של השלטון בארה"ב. מיליקובסקי זה עשוי למצוא עצמו נאשם בשוחד כאשר אפילו אנשלוביץ לא יוכל לטעון שמיליקובסקי לא יכול לקבל הרבה מן השלטון בארה"ב. זוהי הסיבה האמיתית מדוע נתניהו שיקר ורימה בכל הנוגע לקשריו עם מיליקובסקי ועושה ככל יכולתו לאיים על מערכת המשפט בישראל ובלבד שלא יאלץ לחשוף את הקשרים הללו בביה"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על מעשים פליליים. אני מניח שלו חשבו מנדלבליט ושי ניצן שהם יכולים להוכיח מעשים כאלה, הם היו שועטים בצהלה ודיצה לעבודה. אתה מאמין שהיו מעשים כאלה. אני לא מאמין. אפשר לסגור בכך את הנושא הזה. אבל זה לא הדיון שאני מנהל אם אריק. אם יש מעשים פליליים הם צריכים להידון במקום הנכון. אנחנו דנים בשאלה אם העזרה הכספית של מילקובסקי לבן דודו היא ''טובת הנאה'' שאליה מתייחסים כללי אשר. אני בכלל לא מתייחס למעשים הפליליים שאתה כל כך מאמין בקיומם, אלא למעשים שכשלעצמם הם חוקיים במסגרת ייחסי מסחר, שבהם נתניהו מסייע לבן דודו ללא קשר עם תפקידו הממלכתי. אם וועדת ההיתרים אינה יכולה להצביע על מעשים כאלה, דינו של המענק הוא כדין ''מתנה'', ובכך לא עוסקת הוועדה הזאת שקשורה בכללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתגובתך אין קשר לדבריי. א. אני מניח את הפליליות והדינים המשפטיים לאנשים שעיסוקם בכך. ב. בגדול, רוב האנשים (ואולי גם אתה בסתר לבך) חושדים שנתניהו מכר את ביטחון המדינה בעבור בצע כסף ומניות. מדובר על הצוללות הישראליות והמצריות. מצד שני, נתניהו יכול לטעון שפעל אך ורק מטעמים של ביטחון ישראל. ככל הידוע לי נתניהו לא נאשם בעניין זה ולכן כנראה שלא נזכה לדעת אם השופטים מאמינים לנתניהו. מכאן, אין לי מושג על העבירות הפליליות שהזכרת. ג. אם אתה מתכוון לכך שנתניהו שיקר בקשר לקשריו עם נתן ומסרב להעמיד לרשות הרשויות המשפטיות את החומר המפרט את הקשרים האלו. מאחר ואין משפט, ולכן לא בטוח שבלפור יכחישו את העובדות האלו. ושוב, אין משפט ולכן על איזה עבירות פליליותמדובר? ד. לגבי מה שמתרחש לגבי הועדה לאישור התמיכה במימון המשפטי אין לי כל כך עניין ובודאי שאיני יודע מה פלילי כאן ומה לא. כמו רוב הלא משפטנים פחות מעניין אותי מדוע החליטו לאסור את התמיכה. כן מעניין אותי לדעת מדוע רוה"מ בישראל ואדם אמיד כמונתניהו נזקק לתמיכה בסיוע משפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכנסת לדיון מסוים כנראה מבלי לדעת במה מדובר, ודברת על נושאים שאינם שייכים לו. אני מציע שנסיים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין התחמקותו של נתניהו. הקישור שנתתי בתגובה קודמת להחלטת הועדה מיוני 2019 לא היה נכון (נתתי פעמיים את הקישור להחלטה מפברואר 2019 בטעות) הנה היא כאן. מפורטת בה רוב השתלשלות העניינים. אני אתן פה תקציר של כל השתלשלות העניינים, שיהיה. אתה יכול לקפוץ ולהתחיל היכן שמתחילות ההדגשות. יש גם תקציר יותר מקוצר כאן ביוני 2018 הפנה היועמ"ש את נתניהו לועדה כי חל איסור של כללי אשר על המימון המבוקש, ואם נתניהו רוצה אותו עליו לפנות לועדה לקבל היתר בהתאם לכללים. ביולי 2018 נתניהו הגיש בקשה לועדה, וכעבור שבועיים הועדה שלחה מכתב שמבקש מנתניהו הסברים לגבי תורמים הפוטנציאליים, טיב הקשרים עימם, היקף החובות לגבי שכר הטרחה, פירוט הכספים ששילם נתניהו עד כה ו"מה טעם נדרשת עזרה של אנשים מבחוץ."1 במקום לענות לשאלות באי כוחו של נתניהו טענו לחוסר סמכות של הועדה. בטיעון בע"פ מול הועדה הם גם טענו כנגד עצם בקשת המידע והאסמכתאות, כנגד רמת הפירוט שנדרשה וכנגד מועד הבקשה. באוקטובר 2018 הועדה דחתה את טענת העדר הסמכות, וביקשה מבאי כוחו של נתניהו לקבוע דיון בגוף הבקשה. בנובמבר 2019 ענו עורכי הדין של נתניהו שהם לא מעוניינים בדיון נוסף ומבקשים שהוועדה "תקבל החלטה בבקשתו של ראש הממשלה על בסיס המסמכים שהוגשו לה עד כה". בנובמבר 2019 הועדה דחתה את הבקשה ואמרה: "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים, וכי, ככלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.' .... כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה." הוועדה עמדה בהחלטתה על כך שנתניהו לא נתן מענה לשאלות שנשאל ולא סיפק לוועדה מידע מפורט לגבי יחסיו עם המממנים הפוטנציאליים ומדוע הוא נזקק לתרומתם. בינואר 2019 הגיש נתניהו בקשה נוספת ומחודשת לקבלת סיוע במימון הוצאות הגנה מפרטרידג' ומיליקובסקי בסך כולל של שני מיליון דולר. שם נמסר לראשונה שנתניהו כבר קיבל ממיליקובסקי את ה 300 אלף דולר2 כהכנה לדיון, נמצא בעיון בבקשות קודמות לועדה שב 2009, בבקשה של נתניהו מהועדה שמיליקובסקי יממן עבורו את המס על הרווחים מהמניות, נמצא קשר עסקי ביניהם, שנתניהו העלים מן הועדה בבקשתו הנוכחית. כאן התעוררה פרשת המניות3 בפברואר 2019 דחתה הועדה בקשה זו והורתה לנתניהו להחזיר את 300 אלף דולר למיליקובסקי. היא ציטטה החלטה קודמת שלה מ 2010 שבעצמה ציטטה החלטה קודמת שלה מ 2003, שתיהן דחו בקשות למימון הליכים משפטיים בתרומות. העיקרון שנקבע בעבר היה – בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי. "אין זה ראוי ששר או סגן שר בממשלת ישראל יידרש לנדבת ליבם של בעלי ממון וגם/או של בעלי עסקים שכן מטבע האדם הוא שאנשים אלה עשויים לראות ... בתרומות שהם תורמים לו, משום שלח לחמך" (ההחלטה מ 2003). ניתן לסטות מן העיקרון הגלום בכללים במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות בהן המבקש הניח את דעת הועדה שאינו מסוגל לממן את המבוקש ממקורותיו הכספיים. עורכי דינו של נתניהו מתחו ביקורת קשה על החלטת הועדה. במרץ 2019 הם הגישו עתירה לבג"ץ נגדה. בג"ץ התבקש להורות לבטל את החלטת ועדת ההיתרים ולהתיר לנתניהו לגייס כספים לצורך הגנתו ממקורביו. ב 8 במרץ 2019 מתפטר יו"ר הוועדה, השופט ד"ר עוני חבש, עקב לחצים פוליטיים לדבריו. במשך עשרה ימים לא מובא דבר ההתפטרות לציבור, וגם לא לבג"ץ, שעומד לדון בעתירה. הדבר מתגלה יום לפני הדיון בבג"ץ4. בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לגופה5, והוביל את הצדדים להסכמה: הועדה תאפשר לנתניהו השלמת טיעון בפניה בעל-פה, ותשמע את הדברים בלב פתוח ובנפש חפצה, ונתניהו ימציא לועדה לבקשתה את כל הפרטים לצורך הדיון המשלים כאמור. לאחר הדיון המשלים הועדה תקבל החלטה על סמך כל הנתונים החדשים. בג"ץ נתן להסכמות תוקף של פסק דין. ב 15 באפריל 2019 ביקשה הועדה מנתניהו את הפרטים בהתאם להתחייבות בבג"ץ: תמונת מצב בנוגע לרכושו של ראש הממשלה, ותשובות לשאלות המקוריות מיולי 2018 (שאז בחר לא לענות עליהן והעדיף לטעון לחוסר סמכות של הועדה) בתשובה הודיע עו"ד נבות תל צור כי הם אינם מוכנים למסור מידע וטען כי אין מקום להתנות את קיום הדיון החוזר בתנאים מוקדמים כל שהם. הועדה השיבה שמבחינתה מתן פרטים נוספים הוא תנאי לשימוע נוסף בעל פה והוא הבסיס להסכמה בבג"ץ. במאי 2019 הודיעו באי כוחו של נתניהו לועדה שהוא מוותר על המימון ממיליקובסקי, ונשאר עם פרטרידג', ואולי יציג תורם נוסף אחר. הוא ביקש להימנע מהצבת תנאים מקדימים לקיום הדיון החוזר ולקבוע בהקדם דיון חוזר בפני הוועדה ולמצער לקבוע ישיבה מקדמית בה ימסור את הסתייגות ראש הממשלה ממסירת הצהרת הון שהתבקשה ממנו. הועדה השיבה שכל עוד נתניהו עומד בסירובו למסור פרטים לא תיקבע ישיבה נוספת. בו ביום חיווה את דעתו מבקר המדינה (הקודם, שפירא) שהוא מאמץ את הבקשה של נתניהו לקבוע ישיבה מקדמית עם הוועדה כדי שלא יפנו שוב לבג"ץ. הוא ביקש לפשר- הוועדה תאפשר לנתניהו לטעון את טענותיו ולמסור לפחות חלק מהנתונים שדרשה הוועדה, לתת הסברים לגבי השלמת הפרטים או אי השלמתם או הסבר על הקושי המתלווה לכך, על מנת שהוועדה תוכל להתרשם ממקור ראשון ולהחליט בהתאם. הוא מזכיר שבכספתו מצויות הצהרות הון של המבקש, שניתן להציגן לוועדה בכפוף לאישורו של נתניהו ובישיבה זו ניתן להציע אפשרות זו. הועדה לא קיבלה את עמדתו. מבחינתה מסירת המידע היא תנאי הכרחי לקיום הדיון, וההצעות שהעלה מבקר המדינה אינן עמדתו של נתניהו, אלא הצעות של המבקר בלבד. לו היה מוכן נתניהו למסור חלק מהנתונים שהתבקשו ולאפשר לוועדה לעיין בהצהרות ההון ניתן היה לצפות כי יעלה יוזמה זו בעצמו, וימסור פרטים חלקיים לפחות בהתאם להתחייבותו בבג"ץ, לפני קביעת ישיבה מקדמית. אחרי חודש מבקשתה של הועדה מנתניהו לפרטים, הועדה הודיעה לו ב 19 למאי שהיא נותנת לו שבוע נוסף, לפני שתדחה את בקשתו סופית. עו"ד נבות תל צור השיב "למיטב ידיעתי, ראש הממשלה בוחן מספר אפשרויות העומדות לרשותו בסוגיית מימון הגנתו המשפטית." ושהוא מעביר את פניית הועדה לעו"ד עמית חדד. עו"ד עמית חדד פנה לועדה ב 23 למאי בבקשה לדחיה של 30 יום. הועדה נענתה לבקשתו לדחיה נוספת אבל אם לא תענה תוך 30 יום הבקשה תדחה סופית. ביוני 2019 מתמנה מתניהו אנגלמן למבקר המדינה, נתניהו ערך מסע שכנועים בקרב חברי כנסת לטובת בחירתו6. ב 23 ביוני, יום לפני פקיעת ההארכה, מוגשת לועדה בקשה להקפיא ל-30 יום את פנייתו של נתניהו. הועדה לא הסכימה לדחיות נוספות ודחתה ב 24 ביוני 2019 את כל בקשותיו של נתניהו להיתר. באוגוסט 2019 מתפטרים שלשה חברי ועדה נוספים אחרי עימות עם אנגלמן, שתקף אותם על שהורו לנתניהו להחזיר את 300 אלף הדולר למיליקובסקי. כעבור כמה ימים אנגלמן מחליט להחליף גם את השניים הנותרים וממנה הרכב חדש מלא לועדה. טוב, אני צריך הפסקה... ___________ 1 שים לב: מלכתחילה הועדה אומרת שהמבקש צריך להסביר לה למה הוא צריך בכלל לקבל את הכסף ולא יכול להסתדר לבד. זה צריך להיות מקרה מיוחד כדי שהועדה תאשר חריגה מהכללים. כך היה גם במקרים קודמים שהועדה לא אישרה לשרים השתתפות במימון הוצאות משפטיות, פירוט בהמשך גוף ההודעה. 2 הכסף התקבל ממיליקובסקי מחודש מרץ 2017 עד חודש מרץ 2018 ,לפני תחילת כל התהליך. כלומר שנתניהו לא הודיע בכלל ליועמ"ש שכל תהליך הבקשה הוא גם בדיעבד על כספים שהתקבלו כבר. 3 החלטות הועדה לא פורסמו בכלל עד 2011, ולכן אף אחד מחוצה לה לא ידע על פרשת המניות עד שהוזכרה בהחלטתה מפברואר 2019. אז העיתונאים החלו לחפור בענין והסיפור יצא לאור: הרווח החריג של נתניהו והקשר של החברה הנמכרת לטיסנקורפ. 4 מדוע הוסתרה התפטרותו של השופט חבש מהציבור ומבג"ץ? מעריב 17.3.2019 5 פסק דין בג"ץ 19/1820 18.3.2019 6 גורם בליכוד: "מינוי אנגלמן - ניצחון ענק לנתניהו" מאקו 3.6.19 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מחפש לצורך הדיון שלנו הוא מידע על אפשרות שבמסגרת היחסים של נתניהו עם מילקובסקי, אפשר למצוא רמז ל"תמורה" שהעניק נתניהו למילקובסקי במסגרת הייחסים האלה כדי שאפשר יהיה לסווג את העזרה הכספית למימון הוצאות משפט שהעניק מילקובסקי לנתניהו כטובת הנאה עם תמורה, כדי שהעניין הזה יוכל להיחשב כמשהו שהוועדה בסמכותה לדון בו. אם נתניהו הסתיר מידע כזה, אז הוא לא בסדר, והוועדה אולי יכולה להניח שבחומר המוסתר יש משהו כזה. אני חושב שהצהרת הון, למשל, אינה רלוונטית לכך. אתה מציף אותי בחומר ובוודאי משקיע בכך לא מעט, אבל הרבה יותר היה פשוט לו הצבעת "ברחל בתך הקטנה" על משהו שנתניהו הסתיר שבו אפשר היה לגלות תמורה ממנו למילקובסקי. רציתי להעיר (ללא קשר), שכאשר קראתי לראשונה את כללי אשר הבנתי במה הם עוסקים וגם כתבתי כאן מה אני מבין. שתי הדוגמאות מהמקור הראשון שהבאת מאד שימחו אותי כי הם הראו באופן שאינו משתמע לשני פנים שהבנתי נכון, דוגמא למקרה שאינו בסמכות הוועדה, ודוגמה למקרה שהוא בסמכותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוללות, דב, צוללות! (תאר לעצמך בדמיונך צוללת מפוליאסטר שחור הנישאת בהפגנתיות ברחוב שלך) טיסנקרופ מכרה צוללות לישראל ומצריים. המניות של טיסנקרופ עלו בגלל המכירות. ישנה בטקסס חברה המייצרת פלדה בשם סידריפט ומיליקובסקי היה מבעליה וגם נתניהו החזיק מניות שלה. חברה זו היא ספקית של טיסנקרופ. באי כוחו של נתניהו טענו שהמניות נקנו ב-2003 כאשר נתניהו היה באופוזיציה ולא בממשלה ונמכרו עוד לפני פרשת הצוללות. אלא שבינתיים התברר שהתמונה יותר מסובכת. מיליקובסקי לא בדיוק מכר את מניותיו אלא המניות הועברו לחברת אחזקות בשם גרפטק במעין מיזוג חברות ונמכרו רק ב-2015. ועוד לא ספרנו שמיליקובסקי ונתניהו חולקים בן דוד שלישי, דוד שמרון, שהוא גם יועצו של נתניהו, נציגו של נתן בארץ, עוה"ד של מיקי גנור נציג טיסנקרופ בארץ ומואשם בתיק 4000 כי פעל למען טיסנקרופ אצל נתניהו מבלי לידע אותו שנתן ונתניהו עשויים להיות בעלי עניין בטיסנקרופ. בקיצור, נתניהו ונתן אינם רק בני דודים, הם גם שותפים עסקיים. מה שטוב לנתן, טוב גם לנתניהו. מצבו של נתן בארה"ב יותר גרוע ממצבו של נתניהו בארץ. מעניין כמה הטבות והנחות קיבל הטקסני מיליקובסקי מן הממשל (של בוש?) מבלי לידע את הרשויות שהוא מממן שליט זר שהוא מקורב ובן חסות של הממשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת שאנחה אותך למקום שבו מספרים שנתניהו התחמק מלהציג את קשריו עם מילקובסקי לוועדה. מדובר על כל התקופה מאוגוסט 2018 עד יוני 2019. מרגע שהועדה ביקשה ממנו את הפרטים קפץ לו הפיוז. בסוף הוא משך את בקשתו למימון ממיליקובסקי כי לא היה מוכן למסור את הפרטים (אפילו שהתחייב לכך בבג"ץ). אולי התמורה היתה בהזמנת הצוללות מטיסנקורפ? מי יודע? הרי טיסנקורפ חילקה שוחד על ימין ועל שמאל. אולי חלק מהשוחד הגיע לנתניהו דרך מיליקובסקי? כל המטרה בכללי אשר היא להמנע ממצב שאוכל לשאול את השאלות האלה. ושוב- אתה מתעלם מהדוגמה השלישית, שהיא מתנה אישית (ורשמית לא "בתוקף היותו עובד ציבור", ולכן לא חל עליה חוק המתנות) והיא כן בסמכות הועדה. לדוגמה- השר גלנט קיבל במתנה מחברו הקרוב המיליארדר רמי אונגר כרטיסים לגמר המונדיאל 2018 ברוסיה שאונגר בעצמו קיבל במתנה, אבל שוויים 2200 דולר. גלנט שילם על הנסיעה והלינה מכספו. הוא פנה ליועמ"ש בבקשה להנחיה כיצד לנהוג. להלן עמדת היועמ"ש: "מפנייתך עולה כי מר אונגר הוא חבר אישי של השר גלנט מזה שנים רבות. בנסיבות אלה, אין מקום לומר כי המתנה ניתנת לשר גלנט באשר הוא עובד הציבור. משמע, חוק המתנות אינו קובע איסור על קבלת המתנה. לצד זאת, גם אם הוראות חוק המתנות אינן אוסרות על קבלת המתנה המוצעת, חלים על השר הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר), הקובעים בסעיף 6(3)(א) כי שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו. בנסיבות העניין, קבלת כרטיסים לגמר המונדיאל (גם אם זה אינו מלווה בכרטיס טיסה או בלינה בבית מלון), מהווה טובת הנאה לעניין כללי אשר. על כן, ככל שהשר מבקש לקבל אישור לקבלת הכרטיס למרות האיסור החל בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה האמורה לוועדת ההיתרים הקבועה בכללי אשר. כמו כן, נוכח הצהרת השר על יחסי חברות קרובים עם מר אונגר, יש מקום לבחון האם למר אונגר ישנם עסקים או עניינים אשר עשויים להיות מושפעים מעיסוקו של השר גלנט כשר הבינוי והשיכון, ולגבש במידת הצורך חוות דעת למניעת ניגוד עניינים בהתאם." גלנט הלך לקבל אישור מהועדה. הועדה שאלה שאלות על אופי הקשר בין גלנט לאונגר, כמה זמן הם מכירים, כמה פעמים הם נפגשים ובאילו נסיבות. (הם מכירים עשר שנים, מעת שגלנט היה אלוף בצה"ל) הוועדה לא היתה מאושרת. ממש לא. אבל בסופו של דבר אישרה הועדה לגלנט לקבל את הכרטיסים בכפוף להרמת תרומה שלו בשווי העולה על שווי הכרטיסים. אני מתחנן בפניך לקרוא את כל חמישה העמודים של החלטת הועדה בעניינו של גלנט כי הכל מפורט שם. בבקשה, בבקשה, בבקשה! אחזור שוב- כל טובת הנאה אסורה לחברי ממשלה בכללי אשר, למעט בהיתר מיוחד. טובת הנאה תמורת דבר מה, אנחנו מסכימים. טובת הנאה שלא בתמורה, אנחנו לא מסכימים. מתנה "בתוקף היותו עובד ציבור" היא לפי חוק המתנות. אסורה לכל עובדי הציבור. מתנה אישית מותרת לעובדי ציבור, אבל אסורה לחברי ממשלה בכללי אשר. כל מתנה אישית לחבר ממשלה חשודה שהיא ניתנת לו בגלל מעמדו ולכן אסורה עד שיקבל היתר. ככה לא אני אומר. ככה אומרים היועמ"ש, מבקר המדינה והועדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את כל החלטת הוועדה בעניינו של גלנט (בלווית הרבה פיהוקים). לעניות דעתי כיוון שמדובר במתנה מחבר ולא נמצאה כל "תמורה" מצד גלנט לאותו חבר, מדובר במקרה מובהק של מתנה מותרת, והוועדה אכן פסקה כך1, אבל לדעתי היה עליה לפסוק כך בלי הרבה קשקושים ובלי חמישה עמודים וכמובן ללא התניה במתן תרומה. אלא מה? מדובר בעידן נתניהו. מדובר בשר בממשלת נתניהו. מדובר במיודענו מנדלבליט שלפי עדותו שי ניצן אוחז בגרונו. וחברי הוועדה הם אותם חברי וועדה שיפרסמו את פסיקתם בעוד חודש חודשיים בעניינו של נתניהו (בניגוד לוועדות בשתי הדוגמאות הקודמות שהיו, אני משער, בזמן אחר עם חברים אחרים), ואסור שתהיה מראית עיין של איפה ואיפה. וכמו שאמר שי ניצן פעם בעניין אחר: "ודי לחכימא". אבל שים לב שהשפה היא אותה שפה שבה אני מדבר. כן "מתנה באשר הוא עובד ציבור" או לא? ואם לא האם אפשר למצוא בקשרים עם נותן התרומה איזו "תמורה"? זה השלד. השאר קשקושים. 1 ומכאן שטענתך שלשר אסור לקבל מתנה בכל מקרה לפי כללי אשר אינה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כל הסיפור במקרה של גלטנט הוא מאד מוזר. מרגע שמיודענו מנדלבליט הזכור לטוב ראה שאי אפשר להגדיר את הכרטיסים האלה כמתנה "באשר הוא עובד ציבור", הוא היה צריך לסיים בכך את העניין, ולא להעבירו לטיפול וועדת ההיתרים. איני חושב, מקריאת כללי אשר, שוועדת ההיתרים היא מעין גוף חוקר שתפקידו לקיים חקירה אם הייתה או לא הייתה תמורה עבור הכרטיסים. עצם העברת העניין לטיפול הוועדה היא מסימני הזמן החדש בעידן נתניהו. אם יש איזו תמורה שאיש לא מכחיש אותה, או אז מקבל טובת ההנאה יכול לפנות לוועדה, והיא תוכל במקרים חריגים להרשות לו ליהנות מטובת ההנאה1. אבל אם אין תמורה נראית לעיין, למשל ראש ממשלה התחתן וקיבל מתנות בחתונתו, המתנה כשרה ואין לוועדת ההיתרים שום תפקיד. 1 נדמה לי שמישהו הביא כאן דוגמה לאיש ציבור שכתב איזה ספר לילדים וקיבל שכר זעום על כך, שפנה לוועדת ההיתרים וזו התירה לו לקבל את הסכום הזה. זו דוגמה לתפקידה האמתי של וועדת ההיתרים לפי כללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של גלנט וכרטיס הכדורגל הוא מוזר? מדוע לדעתך פנה גלנט לוועדת ההיתרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלנט לא פנה לוועדת ההיתרים. מנדלבליט העביר בנוהל מיוחד את העניין אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מנדלבליט שנשמע בקלטת בהיותו הפצר אצל גבי אשכנזי אומר "בלשכה", אומר שהוא לא אמר "בלשכה" אלא אמר "איש קשה"? זה מנדלבליט. לאחרונה הוא עושה הרבה דברים מוזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטה בבקשת השר יואב גלנט השר פנה לבקש היתר חריג לקבל את זוג כרטיסי הכדורגל מפני שגם נותן המתנה, ידידו רמי אונגר, לא שילם בעד הכרטיסים אלא קבל אותם במתנה. מאחר ואונגר לא התכוון ללכת למשחק, הוא הציע להעביר את הכרטיסים לידידו. לכאורה, היה אפשר לראות בכרטיסים "שווי פרוטה" (כמו למשל כרטיסים המחולקים בחינם כדי שהאיצטדיון לא יראה ריק בשידורי הטלביזיה). מכאן גם הפיתרון ה"מוזר" שגלנט יתרום את שווים האמיתי של הכרטיסים לועד למען החייל. לא מוזר ולא דובים ולא חתולים. יש כאן דוגמה מובהקת לפעולה תקינה של המנהל הציבורי וכללי האתיקה, דווקא מול גלנט ואונגר שאינם דווקא צדיקים ידועים בתחום האתיקה הציבורית. אנשי ציבור, בפרט אלו מהם המשתכרים יפה (במקרה זה שרים וסגני שרים שבעניינם עוסק דו"ח ועדת השופט אשר) לא צריכים לקבל מתנות וטובות הנאה בכלל ובוודאי שלא להסתיר אותם. במקרים חריגים אפשר לפנות לועדת היתרים שתמצא סידור כלשהו. צא ולמד עד כמה פסולה ונפסדת התנהגותו של האדם שאתה מתעקש לגונן עליו ויהי מה. הוא מסתיר ומכחיש את טובות ההנאה שהוא מקבל. כשהדבר נחשף הוא מסרב לספק מידע על היקף וטיב הקשרים ואחרי שנפסק מה שנפסק הוא מסרב למלא אחריו ולהחזיר את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות אחרת: שי ניצן החזיק אותו בגרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
„הוועדה סבורה שככלל, אין זה ראוי ששרים יקבלו טובות הנאה מבעלי הון. עם זאת, נוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי אין מדובר במתנה לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור, ונוכח עמדת מבקר המדינה כי באופן חריג ובהתחשב בנכונות השר לתרום את שווי טובת ההנאה ניתן להיענות לבקשה, מחליטה הוועדה כי בנסיבות הייחודיות של מקרה זה, היא מתירה לשר לקבל את הכרטיסים, בכפוף להרמת תרומה בסך 10,000ש"ח. התרומה תינתן לארגון המסייע לחיילים בודדים, כהצעת השר.״ כלומר: גלנט שילם בסופו של דבר יותר מערך הכרטיסים (2,200$). האם זה נראה לך רלוונטי לנתניהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין גלנט כתבתי את מה שחשבתי, ומה שחשבתי בעיינו של גלנט אולי דומה גם במקרה של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: הוא יוכל לקבל את המתנה ממילוקובסקי בכפוף לתרומה כספית שלו (ולא על חשבון המדינה) של כמיליון ש״ח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כתבתי שהוועדה לא נהגה כשורה גם בעניינו של גלנט ולמעשה כל העניין לא היה צריך להגיע אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבד אותך שקראת את כל הקישור. אבל הרגת אותי עכשיו. בנין ההסתדרות בגודל של הבורג' ח'ליפה עומד מולך ואתה אומר שהוא לא שם. לא נראה לי שנוכל להמשיך בנושא. רק אתקן אותך בעובדות- 1. חברי הוועדה עכשיו אינם אותם חברי ועדה. ההחלטה בעניינו של גלנט היתה ביולי 2018, ובאוגוסט 2019 אנגלמן החליף את כל חברי הועדה באנשים כלבבו (כבר כתבתי לך את זה יותר מפעם אחת). לכן אתה יכול להיות אופטימי (ואני פסימי) לגבי החלטה חדשה בעניינו של נתניהו. 2. הטענה שלי היא לא שלשר אסור לקבל מתנה בכל מקרה, אלא שקודם כל אסור, ואז אפשר לבדוק את המקרה ולקבל היתר באמצעות ועדת ההיתרים. הצגה חליפית של הטענה- כל טובת הנאה שמקבל שר, בתמורה או לא בתמורה, חייבת בהיתר מהועדה, למעט מתנה "בהיותו עובד ציבור" שממילא אסורה לפי חוק המתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בקישור הראשון שהבאת בתגובה 732296 מובאת החלטת וועדת ההיתרים מסוף 2018 וחתומים על ההחלטה אותם חברי וועדה שהחליטו בעניינו של גלנט גם כן בסוף 2018. יכול להיות שמאוחר יותר היה דיון נוסף אבל סיפורו של נתניהו כבר התנהל בסוף 2018. 2. הראה לי איך אתה מבין את זה ממה שכתוב בכללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכללי אשר כתוב: "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה" הסכמנו שטובת הנאה יכולה להיות ללא תמורה, היינו מתנה. אז כתוב שם ששר לא רשאי לקבל כלום, לא שכר ולא מתנה, זולת שכרו מהמדינה. מסכים עד כאן? _______________ 1 טובת הנאה היא פשוט מונח כולל יותר, שכולל גם הנחה, פטור ודברים שקשה לכמת את ערכם הכספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. טובות הנאה שבה מטפלים כללי אשר הם טובות הנאה עם תמורה. טובת הנאה ללא תמורה זו מתנה ובאחת הדוגמאות שציטטתי נאמר בפרוש שזה לא בסמכות הוועדה כי זאת טובת הנאה ללא תמורה, כלומר מתנה. ובמתנות (שבהן לא עוסקים כללי אשר וממילא גם לא וועדת ההיתרים) מתעסק חוק המתנות. והוא מפריד בין מתנה "באשר הוא עובד ציבור" ומתנה אחרת (כמו למשל הדוגמה שלי: מתנה לחתונה, דוגמא שלא התייחסת אליה) שהיא מותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> טובות הנאה שבה מטפלים כללי אשר הם טובות הנאה עם תמורה. איך אתה קובע את זה? >> באחת הדוגמאות שציטטתי נאמר בפרוש שזה לא בסמכות הוועדה כי זאת טובת הנאה ללא תמורה לא נכון. הדוגמה היתה של מתנה "באשר הוא עובד ציבור" שחוסה תחת חוק המתנות, והועדה לא עוסקת בה. במתנות אישיות הועדה עוסקת כל הזמן! >> מתנה לחתונה, דוגמא שלא התייחסת אליה, שהיא מותרת אם גלנט מתחתן ומקבל מאונגר שיק של 20,000 ש"ח מתנה לחתונה הוא צריך לדווח עליה ולקבל היתר מוועדת ההיתרים להחזיק בה. תאורטית הוא צריך לשאול את היועמ"ש שלו על כל המתנות, גם הסדין החשמלי מהדודה סימה, אבל היועמ"ש יגיד לו שכמו בחוק המתנות, הוא לא צריך ללכת לועדה על "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין". על שיק של 2000 ש"ח כמתנה לחתונה מחבר מיליארדר אולי היועמ"ש של משרד החינוך יחשוב שסביר לפי הנהוג, ואולי לא, אבל ב 20 אלף אני משוכנע שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טובת הנאה עם תמורה? קבעו אנשלוביץ ונתניהו. היועהמ"ש, מבקר המדינה וועדת ההיתרים שדנה במקרה של גלנט חושבים אחרת. מדברים על איסור של כל טובת הנאה שבין המקבל לנותן עשוי להתקיים ניגוד עניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין'' בחוק המתנות מתייחסת בדיוק לחלק של מתנה ''באשר הוא עובד ציבור''. החוק מאפשר מתנה ''באשר הוא עובד ציבור'' עם היא קטנה. הסתכל בלשון החוק. על מתנות שאינן כאלה אין בחוק שום מגבלה כספית. אין בחוק מגבלה על סכום של מתנה מחבר בחתונה. את זה אתה המצאת. לנתניהו היה מסמך חוות דעת כתוב של המשפטן וינרוט שלפיו מותר לו לקבל מתנות מחבר. הוא ביקש את חוות הדעת הזאת כי את הסיגרים והשמפניות הוא קיבל בטרם הפך להיות עובד ציבור, והוא התייעץ עם וינרוט אם מותר לו להמשיך לקבלם כשהמעמד שלו משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שלא קראת את הקישור בתגובה 732398? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי עכשיו ברפרוף. אם יש שם משהו מיוחד שאני צריך ללמוד הצבע עליו. בקריאה המרפרפת ראיתי משהו חדש שלא ידעתי. שאסור לעובד ציבור להזמין לאירוע משפחתי (אני מדבר רבות על חתונה שלו) מישהו שהמארח יכול להשפיע על עתידו במסגרת תפקידו הציבורי. זה מעניין אבל גם די ברור. ומזה דווקא נובע שכן מותר לו לקבל מתנות מבני משפחה וחברים שלא שייכים לקטגוריה זו. אם יש עוד משהו מעניין הצבע עליו. כבר קראתי די. יש גבול. זה כמו להפנות מישהו לספר התנ''ך, במקום להצביע על פסוק רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "מישהו שהמארח יכול להשפיע על עתידו במסגרת תפקידו הציבורי"... זה לא כל כך ארוך או מסובך (בטח לא למישהו שמבין את החוק טוב יותר משופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי), אבל הנה כמה ציטוטים (עם הדגשות שלי): "כפי שיפורט בגוף החוזר, על עובד ציבור אסור לקבל מתנות אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר. איסור זה חל גם על מתנות הניתנות במסגרת שמחות ואירועים משפחתיים." "על כל העובדים לתת את דעתם לכך שבמקרים בהם ידובר בקבלת מתנה או טובת הנאה בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין, בדגש על מתנות מצד גורמים עימם הם מצויים בקשרי עבודה או גורמים הנזקקים לשירותם, הם עשויים לתת את הדין במישור הפלילי ו/או המשמעתי." "עובד יימנע להיענות להזמנה לאירוע משפחתי, חברתי או אחר, מאת אדם שאיננו חבר לעבודה, הנזקק להחלטתו, להמלצתו, לטיפולו או לכל שירות אחר, במישרין או בעקיפין, הקשורים במילוי תפקידו, באחריותו ובסמכויותיו וכן יימנע עובד להזמין אדם כזה לאירוע כאמור לעיל" "תכליתו של חוק המתנות היא להבטיח טוהר מידות בשירות הציבור. הוא נועד לחזק את אמון הציבור ברשויות השלטון. הוא מכוון למנוע תחושה בציבור שעובד הציבור מקבל את שאינו "מגיע לו". הוא בא להקדים תקופה למכה ולשלול רינונים כי המתנה נועדה להשפיע על שיקול-דעתו של עובד הציבור, ושהיא באה לא רק באשר הוא עובד ציבור אלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו." "על עובד ציבור לנהוג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידו וחובותיו כעובד ציבור. בכלל זה אסור לעובד הציבור לקבל מתנה, לא מעובד אחר ולא מכל אדם מקרב הציבור, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר" "כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים" "חוק המתנות והתקשי"ר מחריגים מקרים מסוימים, ומגדירים מהן מתנות או טובות הנאה שהינן "מותרות", ובכלל זה מתנה הניתנת לעובד מחבריו לעבודה ו"מתנה הניתנת לעובד לרגל אירוע אישי או משפחתי, שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין"." "את החריגים הללו יש לפרש לאור תכלית האיסורים הקבועים בחוק ובתקשי"ר, וכן על רקע פסיקות בית הדין למשמעת בעניינים כגון אלה, אשר הרשיעו בשנים האחרונות עובדי מדינה בכירים בעבירות משמעת בשל כך שהזמינו לאירועים משפחתיים (חתונה, בר מצווה) מוזמנים אשר באים איתם במגע עקב מילוי תפקידיו של העובד בשירות המדינה, וקיבלו מהם מתנות כספיות חריגות מהמקובל." "ויוער, כי הנאשם בשל קבלתם של טובת הנאה כאמור, לרבות הזמנות קבלנים לחתונת בנו וקבלת מתנות כסף, בהם היה עלול להימצא לפחות במצב פוטנציאלי של ניגוד עניינים, בשעה שיידרש להחליט אם להתקשר פעם נוספת עם אותו קבלן, דרכי הפיקוח על ביצוע עבודותיו, או סך התמורה בעבורן." "חשוב לציין כי בית הדין למשמעת הרשיע את הנאשמים באותם מקרים, על אף שלא נקבע כי עצם קבלת המתנה פגעה בפועל בשיקול דעתו של עובד המדינה. " "על כל עובדי המדינה לזכור, כי בהיותם עובדי מדינה חלים עליהם כללי התנהגות שהם רחבים יותר מאלה המכוסים על ידי עבירות פליליות כגון שוחד או הפרת אמונים, וכי הדין המשמעתי מחיל עליהם חובה מוגברת להימנע מהימצאות בסיטואציה של ניגוד עניינים ומקבלת מתנות מגורמים עימם הם באים במגע במהלך עבודתם או שקיימת אפשרות ממשית וצפויה כי יבואו עמם במגע בעתיד" "בכל מקרה של ספק "על עובד הציבור להיוועץ תחילה ביועץ המשפטי של משרד או של יחידת הסמך, למסור לו המידע הרלוונטי ולפעול לפי הנחיותיו."" "מקרים בהם ידובר בקבלת מתנה או טובת הנאה בסכומי כסף גדולים שאינם מתקבלים על הדעת מצידם של מקבלי שירות, יתכן וימוצה עם העובד הדין הפלילי בגין עבירות שוחד ועבירות מרמה והפרת אמונים, עוד בטרם ימוצה עימו הדין המשמעתי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כל האיסורים לא נוגעים לחברים ובני משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. זה לא קיצור - זאת פרשנות שמנוגדת לטקסט המפורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראה לי בטקסט פסקה שאוסרת על קבלת מתנה מחבר או בן משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה לי איפה יש איסור בחוק על רצח בגרזן של אנשים שגרים ברעננה? אין איסור על "קבלת מתנות" מחברים ומבני משפחה. מה שיש זה איסור מפורש על קבלת מתנות בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין ממכל אדם מקרב הציבור ללא אישור מראש כולל כמתנה לחתונה. בהנחה שקרובי משפחה וחברים הם בני אדם מקרב הציבור, ושמדובר במתנה גבוהה באופן משמעותי ממה שנהוג לתתת בחתונות, ושלא התקבל לכך אישור מראש, אז ברור מהטקסט (ומההגיון הבריא) שזה אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המסמך הזה מותר לעובד ציבור לקבל מתנות בתנאי שמדובר במתנות שאינן "באשר הוא עובד ציבור", ומאד הגיוני שהכלל הזה נכון גם לשרים וסגני שרים. כללי אשר וועדת ההיתרים לא מוזכרים בכלל במסמך הזה כי בניגוד למה שטוען אריק כללי אשר לא עוסקים במתנות, ואין זה בסמכותה של וועדת ההיתרים לקבוע אם המתנה מותרת או אסורה, ואני מניח שזה תפקידו של יועץ משפטי איזה שהוא של המשרד או של המדינה. אז מסתבר שזה נכון שלא כל מתנה מותרת ולפי כללי המשמעת האלה קבלת מתנה "בשווי כספי שאינו נהוג בנסיבות העניין" הינה עבירה משמעתית. זה באמת חדש לי וגם מדובר בניסוח קצת מעורפל (כי מה זה סכום "בנסיבות העניין"?), וגם נוגד את מה שאני יודע על חוות דעת כתובה שנתן עורך הדין וינרוט לנתניהו לפיה מותר לו לקבל מתנות מחבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה סכום ''בנסיבות העניין'' - אני לא משפטן, אבל נראה לי שחצי מליון שקל כמתנה לחתונה (למשל) זה קצת הרבה. יש הרבה חוות דעת של הרבה עורכי דין, בשביל זה הם מקבלים כסף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |