בתשובה לאריק, 13/12/20 9:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל לייק חשוב בימים אלו . מפלגת העבודה [על כל שמותיה] הייתה האופציה הטבעית לשלטון לפחות עד סוף המאה הקודמת. ימין/שמאל אשר הפסיד , ידע שמחר הוא יזכה שוב ולכן האיזון בחלוקה הגושית הזאת איזן גם את החברה הישראלית וגם אם אין לי תימוכין לכך , אני לפחות בטוח שהניכור בין הקבוצות לא היה מצליח להמריא לו האיזון היה נשמר. יש להבין היטב את משמעות הפרת האיזון הזה. אז אם הכל ימין - אז מיהו החילוני הימני והלא ליברלי שאוחז בקרנות מזבח החילוניות ומבקש את כשרות הליברליזם ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאוריה מעניינת. קיטוב על בסיס פוליטי תמיד היה, עוד מימי הסזון. המוזר הוא שמפלגת השלטון ניזונה מרגשות קיפוח ועלבון, אבל אין לה עצם סוציאליסטית בגופה. יוצאי האצ"ל חיו עם תחושת קיפוח מתמשכת (הפנקס האדום, אנ"ש) תחת ההגמוניה של מפא"י. ברית המקופחים עם עדות המזרח הובילה למהפך הפוליטי של 77', התיקו של שנות השמונים והתשעים התחלף בהגמוניה ימנית בזכות הברית עם החרדים. ולמרות שהימין בשלטון רוב הזמן מאז, עדיין הוא ניזון מתחושת הקיפוח. בפועל מה שאומרים חברי מרכז הליכוד מאז שנות התשעים הוא "עכשיו תורנו ליהנות ממנעמי השלטון". עוד מוזר בעיני הוא שהמצביעים למפלגות השלטון הליכוד וש"ס הם אלו שמרגישים מקופחים (מזרחיים, פריפריה), אבל הם המליכו על עצמם אליטיסט מרחביה. אבישי בן חיים מנסה לאלץ השוואה בין נתניהו לבגין, וזה מגוחך. נראה לי שהקיטוב היום הוא כבר לא אידאולוגי, אלא מפוברק. אוהדי מכבי ואוהדי הפועל. מחנות יריבים שמשתדלים בכח לבדל את עצמם זה מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיפוח הזה שאתה מדבר עליו הוא קיפוח כלכלי ישן [ פנקס אדום ] וקיפוח חדש [עד עצם היום הזה] אבל תמיד הוא היה כלכלי. יש מצב שהמקופחים של שנות ה 70/80 התחלפו במקופחים של שנות האלפיים אשר טוענים שאין להם ייצוג בבית המשפט העליון או שאין להם ייצוג במדיה או בתקשורת או באקדמיה. ובמילים אחרות ובהתאם לפירמידה הקיפוח עלה מדרגה . אולי האליטיסט מרחוב עזה הבין איך לתעל את הקיפוח המיוחד למקום הפוליטי בעוד שכולם טוחנים מים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק. הקיפוח של היום מדומה ברובו. הרי איילת שקד השכילה למנות שופטים לעליון כלבבה, שרי הליכוד וש"ס מינו מקורבים תחת כל עץ רענן, כבר דור שלם חלף מאז הג'ובים שחילק צחי הנגבי. נתניהו הצליח להפוך את כל תקשורת ההמונים במדינה למדבררת הימין. דרך הבעלות (ישראל היום, ערוץ 13), דרך הצנחה (גל"ץ), תזמור (פייסבוק, טוויטר, טוקבקים בכל חדשות האונליין), ניצול מוסד התגובה (כל הערוצים), ודה לגיטימציה של מעוזי השמאל שנותרו. שלא לדבר על השיטות הפחות חוקיות שעומדות להתברר בבית המשפט. הקיפוח שעוד קיים- נניח רמת השירותים הממשלתיים הנמוכה יותר בפריפריה - חינוך, בריאות וכו'- הרי הוא כבר מחדלן של ממשלות נתניהו בדורותיו. ועדיין הוא מצליח למכור למאמיניו את סחורת הקיפוח. הוא קוסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, לא ידעתי שבזמן שישראל אלדד תבע להיות מועסק כמורה, בן גוריון לא סתם נידה אותו מסיבות פוליטיות אלא כי הוא היה חלק מקבוצה חתרנית בפועל, שהמשיכה להוציא פיגועים במשך כמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן גוריון ממש לא "נידה" את אלדד. זה חלק מהמור"ק של משפחת אלדר ורויזיוניסטים אחרים. אשתו של אלדר היתה פקידה די בכירה בעיריית ירושליים ואלדר עצמו המשיך ללמד באוניברסיטה. בן גוריון פשוט התנגד לכך שאלדר ילמד תלמידי תיכון. בימים אלו כאשר מדינת ישראל מממנת ומתעדפת מערכת חינוך שהיא מנוגדת ומסיתה נגד ערכיה, עמדת בן גוריון היא עמוד אש המאיר את ההבדל שבין שפיות לטירוף מערכות. אני גם הייתי בודק שוב את המידע על פעילותו החתרנית "בפועל" של אלדד. שייב היה תמיד יותר מורה מאשר טרוריסט. נדמה לי שפעילותו הטרוריסטית מאז קום המדינה הסתכמה במאמר שקרא לפגוע באורי אבנרי ועליו נשפט לקנס של 5 ל"י. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |