|
||||
|
||||
אני חושב שזהו בדיוק הויכוח על השיעור הסיני. בעוד שיטת האקורדיון הישראלית, אולי מונעת פשיטת רגל של מערכת בתי החולים בארץ, אבל מבחינת התחלואה לאורך זמן, הוירוס יגיע לכל האוכלוסיה ויחסל כל מי שהוא יכול לחסל בהינתן שיטות הטיפול הנוכחיות, הרי שנראה לכאורה כי בסין, הארגון המנהלי, המשמעת והקונפורמיות של האוכלוסיה, מספקים הגנה מספקת לרוב גדול של האוכלוסיה בסיכון. רק אידיוטים שיטתיים מתכחשים בשלב זה ליעילות של המסיכות, הסגרים ושאר שיטות הבידוד החברתי. העניין הוא כנראה שנדרשת מידה מסויימת של יכול ארגונית מנהלית ומשילות כדי לממש באמצעות השיטות האלו את היכולת להגן על קבוצות הסיכון ולא רק לדחות את הקץ. האמונה בתרופות קסם מסוג חיסון עדר וחיסונים מלאכותיים היא המפלט האחרון של אלו שמרימים ידיים בנושא הלכידות החברתית והמשילות או שמעולם לא האמינו בהם, כמו ה''ה טראמפ ונתניהו. |
|
||||
|
||||
בדיוק הבוקר מאקו הפנה אותי למאמר ב"לנצט" מ 8/10 שסוקר את ההצלחה הסינית. כמה עובדות מתוכו - הסגר על ווהן נמשך 76 יום. כל התחבורה הציבורית הושבתה. - הסינים הקימו 14,000 (ארבעה עשר אלף) נקודות ביקורת בריאות במרכזי תחבורה ציבורית ברחבי המדינה. - 9 מיליון אנשים בווהן נבדקו לקורונה תוך מספר שבועות. - רחפנים עם רמקולים אכפו ציות של האוכלוסיה לכללים ברחבי המדינה. - פתיחת בתי חולים שדה בווהן, שהכילו 13,000 מיטות, איפשרה לבודד חולים עם סימפטומים קלים ובינוניים מחוץ למשפחתם, והקטינה את ההדבקות בתוך משק הבית. חולים שמצבם הוחמר הועברו לבית חולים רגיל. הראשון נפתח ב 5 בפברואר. כעבור חודש, ב 10 למרץ, כבר לא היה בהם צורך. - בערך באותו הזמן (מספר המקרים החדשים בסין ביום ירד כבר לעשרות בודדות), הפוקוס של השלטונות עבר משליטה על ההדבקות המקומיות למניעה של כניסה של הוירוס מחו"ל. המאמר מעלה על נס את מהירות התגובה הסינית, שאפשרה לשמור על בקרה על התפשטות המגפה. כמוכן מדובר שם על המוכנות הגבוהה בגלל מגפות קודמות, על רמת הציות הגבוהה של האוכלוסיה, על היכולת של השלטון להגביל את חירויות האזרחים, על המחויבות לטובת הכלל שמושרשת בתרבות, |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |