בתשובה להפונז, 29/09/20 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם האוטו מסתובב ומחפש חניה או נוסע לחניון הוא רק מעלה את הצפיפות בכביש, לא מוריד אותה. אם מכוניות אוטונומיות יצמצמו את בעיות החניה זה יקרה בעיקר אם רוב הנהגים יוותרו על בעלות על הרכב ויהיו מנויים על שרותי ניידות - זה אפשרי אבל ידרוש מדיניות מתאימה כדי לעודד את זה. בכל מקרה הבעיה העיקרית היא הפקקים, לא החניה. את הפקקים ניתן יהיה לצמצם רק אם בכל רכב יסעו כמה אנשים. סנכרון ותיאום אכן יכולים לייעל את התנועה. אבל כל עוד הפרדיגמה היא של ''מכונית אחת - אדם אחד'' זה לא יעזור. הקיבולת שתתפנה תיצור ביקוש נוסף עד לחזרה לאותו מצב. הבעלות על מכונית אחת היא פעולה ברמה הפרטנית, אבל הבעלות על מאות אלפי מכוניות היא תוצאה של מדיניות. מדיניות שתעודד את הנסיעה השיתופית ותדכא את הנסיעה היחידנית חשובה לא פחות ממדיניות שתעודד את ייצור האנרגיה באמצעות שמש או אורניום. חסכון באנרגיה יועיל, בהגדרה, לכדה''א יותר מייצור ''נקי'' ושימוש באותה אנרגיה - ובדרך כלל הוא גם הרבה יותר זול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר פשוט לחסוך מספיק באנרגיה, ולשמור על רמת חיים סבירה, ועוד באוכלוסיה שהולכת וגדלה. ייצור נקי יכול לחסוך 80% מפליטת הפחמן שלך (ואולי יותר), אין שום חסכון בעולם - חוץ מלהחזיר את כולנו לתקופת האבן, יש וירוסים שעובדים על זה כרגע - שמתקרב ולו בסדר גודל לחסכון כזה. ולגבי זול - לאור התוכניות לתחבורה ציבורית בגוש דן, והמספרים שאני שומע בקשר אליהן, 'זול' זה הדבר האחרון שאפשר לומר עליהן. לפי המספרים האלה יותר זול להקים שתי תחנות כח גרעיניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לחסוך מספיק באנרגיה, אבל אפשר לתעדף חסכון באנרגיה לפני הגדלת הייצור. אני חושב שגם בארץ וגם בעולם, הסכומים והמאמצים שמושקעים בחסכון לא מתקרבים אפילו לסדרי הגודל של אלה שמושקעים בהגברת הייצור. שינוי של תקן בניה שיעלה את עלויות הבניה אולי ב-1% עשוי לאורך זמן לחסוך הקמה של כמה תחנות כח - אבל ממשלות מעדיפות להקים את התחנות מאשר ללחוץ לחסכון. שתי תחנות גרעיניות וגם עשר או מאה לא יפתרו את בעיית הפקקים בגוש דן, ולכן הן לא עומדות זו מול זו. אנרגיה גרעינית בכל מקרה לא רלבנטית לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון - יש דוקא כאלה שחושבים ההיפך, ועל הדרך גם נותנים נתונים כמותיים לכמה יעילה יותר ובטוחה יותר השיטה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עידן דה ארץ הוא לא האיש שהייתי בוחר כדי לתמוך בו משהו מדברי, עד היום לא התרשמתי שהאיש רציני (וגם לא כאן, תכף נגיע לזה). בכל מקרה, גם הוא לא טוען שניתן לפתור פקקי תנועה באמצעות אנרגיה גרעינית. לגבי הקמת כור גרעיני בלי לחתום על ה-NPT - הנה לך דוגמה לחוסר רצינות קולוסאלי. כל מה שאנחנו צריכים, מבחינתו, הוא שתהיה "דרישה ציבורית" והופ - נעסיק כמה מומחים, נארגן כאן את שרשרת האספקה הגרעינית מהפקת אורניום גלמי דרך העשרה, ייצור מוטות דלק ועד טיפול בפסולת (כשאיש לא מוכן לספק לנו חומרים ורכיבים), נתכנן ונבנה כור גרעיני מפיתוח עצמי בסדרת ייצור בת כור אחד או שניים, וכל זה ייצא כדאי יותר מאשר הפקת אנרגיה בדרך אחרת. העובדה הטריביאלית שמדינות בעלות תשתיות אנרגיה גרעינית של יובל ומעלה וחברות ענק שתכננו ובנו מאות כורים מתקשות מאד כבר כמה עשורים לתכנן ולבנות כורים חדשים בתקציבים ולוחות זמנים סבירים לא צריכה להרתיע אותנו מלעשות הכל מאפס בעצמנו. אם הוא לא היה כזה צעיר הייתי בודק אם הוא במקרה שימש כיועץ של משה ארנס ב-1987 ותמך בפרויקט הלביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הענין - גם אני לא טענתי שאפשר לפתור פקקי תנועה עם אנרגיה גרעינית, עד כמה שזכור לי. טענתי/ניחשתי שאולי מכוניות אוטונומיות ישפרו את המצב, ועל הדרך נשאלתי למה אני מצדד בתחבורה פרטית על רקע משבר האקלים ומשם זה התגלגל. ואם כבר על הדרך והטיעונים בעד/נגד תחבורה פרטית - נראה לי שהקורונה שעדיין עימנו, מי יודע לכמה זמן, היא הפקטור הגלובלי העיקרי שמתעדף תחבורה פרטית על ציבורית באופן גורף, והשפעותיה עשויות להיות ארוכות טווח. מה שווה מטרו מעולה אם אף אחד לא יכול לנסוע בו בגלל כללי ריחוק וחשש וויראלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המטרו אני יכול להרגיע אותך: אם הקורונה והריחוק יהיו אתנו לכל כך הרבה זמן שיספיק להקים את המטרו, לא יהיה כסף להקים אותו. גם לא יהיה צורך, כי אף אחד לא יסע לעבודה בשום מרכז עיר. מן הסתם נוותר על הריחוק החברתי (וגם נגיע לחיסון, עדר או לא) הרבה לפני כן. בחזון הדמיוני-אוטופי של התחבורה האוטונומית שאני רואה בעיני רוחי יש לי תמונה כזו: אנשים מוותרים על בעלות על מכונית ורובם מנויים לשרותי ניידות. השרותים האלה ניתנים במגוון של Form Factors: אתה מזמין בכל פעם לפי מספר האנשים שנוסעים בפועל. אם אתה אדם אחד ללא מטען אוסף אותך מין פוד כזה שיש בו בדיוק מקום נוח לאדם אחד, והוא לא תופס על הכביש יותר מהגודל שנדרש לכך. לשני אנשים יהיה פוד מותאם לשניים, ששוב תופס לא יותר מהגודל הדרוש. הפודים האלה הם מודולריים: הם יכולים להצמד אחד לשני לתנועה משותפת, ובכך לצמצם את המקום שהם תופסים על הכביש ולייעל את ההנעה ולצמצם את החיכוך עם האוויר. יתכן שהם מיועדים רק למהירויות נמוכות: בעליה לכביש כמו האיילון מספר פודים ייצמדו לאיזה "סוס" שיוכל להניע אותם במהירות ויהיה מצויד בסוללה ומנועים מותאמים, והם מתנתקים ממנו ביציאות שלהם. מערכת כזו תוכל לספק לכל אחד את הפרטיות והנוחות שלו ולנצל את הכביש ביעילות של תחבורה שיתופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אלה הכיוונים שגם רמזתי אליהם בטענה שהמכונית האוטונומית תהיה גיים צ'נג'ר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטופיה כזאת היא בניגוד למספר מוסכמות בזכויות הפרט עד כדי רמיסה טוטאלית של עיקרי העיקרים . למה שאני אוותר על נסיעה ברכב פרטי בלי שאף אחד ידע להיכן נסעתי ומתי ואיך. ואם בא לי לשגל 1 את נסיכת הקרח ביער האש בכביש שש , הרי שזכותי שאף אחד לא ידע כולל שבעת 1 נשותי. 1 לכאורה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מותר לך לדהור על סוס בכביש שש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא חוקי לדהור על סוסים וחמורים בכביש שש. אז אני אחפש כביש אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. אתה תקנה לך מכונית כמו היום, אין שום בעיה. זה רק יעלה לך פי כמה מהיום. אבל מה לא עושים בשביל נסיכה. אמור לי משהו: אתה נוסע עם הנסיכה ליער האש בכביש שש. שמת לב פעם שכשאתה נוסע בכביש הזה יש מין שערים כאלה כל כמה קילומטרים, ואולי אתה שומע איזה צפצוף קטן כשאתה עובר מתחתם? אתה יודע מה מותקן על השערים האלה? מצלמות שרושמות את פרטי לוחית הרישוי שלך. אז איך אתה מממש את זכותך לנסוע בלי שאף אחד יידע? אתה מבטל את שרותי המיקום בטלפון שלך? אם כן אז אתה אחד ממאה אולי. אז אחד ממאה ישקול לקנות רכב פרטי ולדמיין שעם אלפי המצלמות שפזורות לאורך הכבישים (ועם המכוניות האוטונומיות - מיליוני המצלמות) תהיה לו בזכות זה פרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש שש נכתב כי זה התחרז לי טוב עם היער והאש. נראה לך שאני לא מכיר את יערות ישראל ועד תחנה לפני אלוהים? ואני הבנתי מתגובתך שהבעלות על נהיגה מרכב פרטי תופקע לנצח נצחים. ברור שאם זה עולה לנו - אז זה עולה לנו. אם כי אני שומע לאחרונה שכל הרמזורים בישראל כבר שנים מוסלקים בהם מצלמות והמגמה היא שכל רמזור וכל תמרור יהיו בבחינת האח הגדול. ואם זה כך, אז יש לחשב מסלול מחדש. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן יותר ויותר מצלמות פרושות, מוטב לך לרכוב דרך השטח. קח, תיהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכביש הוא משאב ציבורי. הציבור החליט כבר היום שעל מסילת רכבת מותר רק לרכבת לנסוע ובכבישים שונים יש מהירות נסיעה מינימלית (יש סוס שמצליח לדהור ביותר מ־55 קמ"ש למרחק סביר?) באותה מידה הציבור עשוי או עלול להחליט שרק רכבים תקניים יכולים לעלות על מערכת הכבישים, או על חלקים ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור היום לרכוב על סוס, או להסיע עגלה עם סוס, בכביש בישראל - גם כבישים ללא מינימום מהירות נסיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, הייתי צריך לזכור: תגובה 651122. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון מלימודי התיאוריה אין מהירות נסיעה מינימלית1. יש איסור לעלות לכבישים מסוימים בכלי רכב שמהירותו המקסימלית המותרת היא מתחת משהו (כלומר, יש מהירות מקסימלית מינימלית). 1 אם אשתו לפעמים עוברת לפני בכביש שש ואני מצליח להאט, אל תקרא לי עבריין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי להתנצל על הקטנוניות, זה רק מחזק את הנקודה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח הישראבלוף של החודשים האחרונים: סוסי מרוץ מגיעים למהירות מקסימלית גבוהה מספיק. צריך רק לדאוג איכשהו למספר ממשרד הרישוי (אני מניח שרק צריך למצוא את הפקיד המתאים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוס מרוץ זה אוברקיל. אם הבנתי נכון, אתה יכול באותה מידה לדהור אל הכביש על גבי צב המחמד שלך, שאינו יכול ללכת יותר מהר ממטר בעשר שניות; די בכך שמותר לו ללכת מספיק מהר. מה שפסול הוא טרקטור. לא בגלל שטרקטור בהכרח לא יכול לנסוע מספיק מהר, אלא בגלל שאסור לו לנסוע מספיק מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמרור 218 מציין “דרך לרכב מנועי שמסוגל ומורשה לנוע במהירות שאינה פחותה מזו שצויינה בתמרור בקמ"ש“. אין מה לדבר לא על סוס ולא על צב, מה גם שבדרך כלל בכניסה לדרך מהירה יופיע גם תמרור 411 - “אסורה הכניסה לבעלי חיים“. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (זה היה הניסוח גם לפני שלושים ושתיים שנה ואני לא זוכר טוב?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי תיאוריה מזמן, אבל ככה זכרתי לפני שהלכתי לבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי משהו שאני חושב עליו מדי פעם: כמה מכם היו עוברים מבחן תיאוריה ברגע זה? הפעם האחרונה שנזכרתי בשאלה הזאת היתה לפני כמה שבועות, לאחר חילופי דברים על הכביש שגרמו לי לבדוק את החוק ולגלות שטעיתי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קשה, עד שלא נבדוק לא נדע (כמה טעויות מותר לעשות?) מצד שני, לא ברורה לי המוטיבציה של השאלה. מן הסתם אם נאלץ להיבחן, זה יקח לנו מעבר מהיר על החומר ופחות זמן ממי שלא עשה את המבחן אף פעם. וכמה מאיתנו יעברו עכשיו מבחן באינפי 1? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להתכונן? רק מי שמרצה (או מתרגל) את המקצוע הזה. יש דברים שאני זוכר עד היום, אבל להוכיח את אחד מהמשפטים של רציפות במידה שווה או רציפות בתנאי ליפשיץ, אני לא חושב שאני מסוגל לשלוף בלי מעבר קודם על החומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שלא עסקתי באינפי מזה 23 שנה בערך, אין בכלל שאלה שאני הייתי צריך לעשות שוב את הקורס; אבל אני סקרן האם זה היה לי יותר קל או יותר קשה מבפעם הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לך מעניין שחלק גדול (כמה? או, זאת בדיוק השאלה) מהנהגים לא יכולים לעבור מבחן תיאוריה, כלומר הידע התיאורטי שלהם לא היה מאפשר להם לקבל רישיון נהיגה לו היו נבחנים היום? כמה נהגי *אוטובוס* היו נכשלים בבדיקת פתע בתיאוריה? למה הרכב שלנו עובר טסט כל שנה והמוח רק פעם בחיים? כן, אני יודע, לא צריך להביא קיטבג לבחינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה האישית שלי: חלק גדול מאד, רוב מוחלט וגדול של השאלות בתיאוריה, הייתי עונה נכונה היום גם בלי להתכונן, וזה הדבר העקרוני בעיני. גם בין התמרורים שנשאלים עליהם בתיאוריה, אני מניח שרוב הנהגים מכירים ומבינים היטב תמרורים שאי ציות להם מהווה סכנת חיים, או אפילו סכנת תאונה. וכמובן שנסיון הנהיגה של נהג אחרי עשרות שנים על הכביש שווה פי אלף משל מי שכרגע למד תיאוריה ועבר טסט. אז ברמה הפרקטית של מה שחשוב וקריטי שנהג ידע כשהוא על הכביש - פה אני חושב שגם ידיעה של 80% מהתיאוריה מספיקה עבור 99.9% מהמקרים בפועל1 (הוסף ספרות אחרי הנקודה לפי ראות עיניך). אגב, גם אני זכרתי שיש כבישים שיש להם מגבלת מהירות תחתית, לדעתי בין השאר כי אפילו נתקלתי בשלטים כאלה פה ושם. 1 מקרה מבחן שבו נתקלתי באופן חזיתי שאולי נמצא בצד הלא נכון של המשוואה - כללי כניסה לכיכר. עד כמה שזכור לי, למי שבכיכר יש זכות קדימה על מי שמנסה להיכנס. אלא שבחלק משכונות העיר, בייחוד בכיכרות קטנטנות, יש נהגים שנוסעים בנתיב המהיר יותר, ומתייחסים לכיכר בתור צומת קטנה. ז"א - שמאחר ומהירותם גבוהה משל זה שנכנס מהכבישום הצדדי, הוא לא אמור להיכנס לכיכר אם זה יאיט/יעכב אותם, גם אם ברגע שנכנס לכיכר היא היתה ריקה. לעניות דעתי זכותו (זכותי) להיכנס לכיכר אם היא פנויה, גם אם רכב מהיר שיגיע אליה אחרי שנכנסתי ייאלץ להאיט או אפילו לעצור את מכוניתו. מה דעתכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקובע זה לא האם יש כיכר אלא האם זה מעגל תנועה [ויקיפדיה], כלומר שמוצב בו השלט הכחול עם החצים הלבנים הסובבים. אם לא מוצב השלט חלים כללי זכות הקדימה הרגילים של צומת1. אם מוצב השלט- זכות הקדימה היא לרכב שבתוך מעגל התנועה ולכן אם גרמת לרכב המהיר (רק אם נכנס למעגל התנועה לפניך) להאט הפרת את זכות הקדימה שלו. ____________ 1 ובדרך כלל יהיו מוצבים שלטי "תן זכות קדימה" ו"עצור" במקומות הרלבנטיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיטואציה היא הפוכה - ברגע שנכנסתי לכיכר הוא עוד לה היה בכיכר. אבל נקודה טובה עם השלט, אקפיד לחפש אותו בפעמים הבאות. ___ הבעייה בכיכרות כאלה, שבדיוק בגלל זה בשעת עומס הם הופכים למנתקי זרם שמוליכים 100 אחוז בכיוון אחד של התנועה (הראשי יותר) ו-0% בכיוון הניצב. וזאת מאחר שבעת עומס כל הזמן יש רכבים בכיכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות הקדימה היא למי שבתוך מעגל התנועה, לכן אם נכנסת ראשון למעגל התנועה זכות הקדימה היא שלך. ______ אני חושב שגם במצב שאתה מתאר מעגל תנועה יוליך יותר כלי רכב מאשר מערכת רמזורים. אמנם הבאים מהכביש הצדדי יותר משלמים דקות יקרות של המתנה, אבל התשלום הזה מאפשר לנפח תנועה גדול לעבור בכביש הראשי. כמו שאמר ספוק- צרכי הרבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לרמזור, הוא מאט את כולם. אבל זה כנראה פחות משמעותי בדרכים עירוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעגל תנועה לא מוליך יותר כלי רכב מאשר רמזורים. היתרון שלו הוא בטיחותי, לא בהעברת נפח תנועה גדול יותר. ברגע שאתה מגיע לנפח תנועה שמחייב מעגל תנועה רב-נתיבי גם היתרון הזה נשחק קשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהייתי עובר מבחן תיאוריה בניסיון ראשון בלי להתכונן. לגבי מבחן מעשי אני הרבה פחות בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תהייה קצת קשורה: האם רובנו, נהגים עם מינימום ניסיון, שמים לב (ולו בתת-מודע) לרוב התמרורים בכביש? האם רובם באמת משנים? (והאם, בעידן יישומי הניווט, שלטי המרחק עד אילת עדיין מצדיקים את הפח שהם עשויים ממנו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מצדיקים. אין שום סיבה להחזיק טלפון שמשדר בתוך הרכב אם אתה יודע את הדרך (שלא לדבר על אלה שנגמרה להם הבטריה, מנסיון זה קורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שזה מועיל לחלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל איזה חלק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים יש חרדים שטוענים שאין להם טלפונים חכמים. לחלקם באמת אין. אני אישית לא משתמש כמעט בניווט אוטומטי, אבל אני מניח שאני מייצג חלק די זניח באוכלוסיה החילונית. נראה לי שבכל רגע נתון יש יותר נהגים שלא מצליחים להשתמש ביישומון ניווט מסיבות טכניות מאשר אנשים כמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כמעט לא משתמש. אני חושב שיש יתרון בשלטי המרחק בכל מקרה, כי כשאתה נוהג לבד אתה יכול לקבל הכוונה קולית מהיישומון אבל אתה לא יכול להתבונן במסך כדי לדעת כמה אתה מרוחק מהיעד ומה הזמן החזוי (לפחות לא תוך שמירה על הבטיחות). שלטי מרחק ממילא לא נועדו לכוון אותך אלא לתת בדיוק את זה - מושג לגבי המרחק והזמן. דבר אחד ששמתי לב אליו בשנים האחרונות הוא עד כמה גאוגרפיה היא דבר משתנה. נהגתי לחשוב שהיא יציבה: אני יודע איפה נמצאים מקומות שביקרתי בהם בעבר, איך מגיעים אליהם, מה נמצא בסביבה. אולי קצב השינוי הואץ ואולי הניווט בטלפון (עד כמה שאני כן משתמש בו) ניתק אותי מהקרקע ואולי זה תמיד היה ורק לא שמתי לב, אבל בשנים האחרונות זה לא מרגיש ככה. שמתי לב לזה בעוצמה רבה פעם אחת, כשעלינו לרמת הגולן ורציתי לראות איך נראה היום בסיס שביליתי בו כמה חודשים די משמעותיים - וגיליתי שהוא נמחק מעל פני האדמה. לולא ידעתי איפה הוא לא הייתי מזהה שהתקיים שם משהו אי-פעם, הדבר היחיד שנשאר הוא מדרגת הבטון להעמסת טנקים על מובילים ("סובה"). מאז אני רואה את זה בכל מקום: מחלפים וכבישים חדשים שהחליפו את אלה שדרכם הייתי נוסע, שכונות שתמ"א 38 שינתה את פניהן ללא הכר או שצצו במקומות בהם זכרתי שטחי בור או חקלאות ועוד ועוד. כשאני נוסע עם המשפחה ומנסה להגיע למקומות שהכרתי בדרכים שהכרתי הווייז נוזף בי ושולח אותי לפניות פרסה (ואם אני מתעקש אז אשתי נוזפת בי...). זהו, פרקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבע נשותיך. אלא אם מדובר במגדר אחר (לא שיש בזה משהו לא תקין, כמו שסיינפלד אומר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמאמר הגשש- אני ספרתי שבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, השאלה היא *מה* ספרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנימה יותר רצינית - יש עבודה מאד רצינית כיום, מהאקדמיה ועד תעשיית הביג-דאטה, בנושא של הצפנה וקידוד של נתונים פרטיים חסויים גם בעידן שבו הרבה בסיסי נתונים ובינות מלאכותיות משתמשות בנתוניך הרפואיים0, הסוציולוגיים, הגיאוגרפיים וכן הלאה. כך שבהינתן פרוטוקולים מתקדמים יותר מהיום של העברת נתונים, יש דרכים בהן חזון התנועה האוטופית לעיל יתבצע גם בלי שכל העולם יידע למי נסעת ומה עשית1. כמובן שטכנולוגיה זה לא מספיק, צריך גם רגולציה שתתמרץ להשתמש בה. 0 מידע רפואי הוא אולי דוגמת הדגל כאן - איך לתת לבינה המלאכותית ללמוד ממיליוני סריקות ראש מתי יש שם גידול, כשהנתונים של כל סריקה אישיים ורגישים? אז מסתבר שאפשר לעשות זאת בהצפנה מצוינת, ובלי לפגוע באיכות הלמידה. אבל צריך להתאמץ2. 1 בכל מקרה, הייתי מציע לך לא להסריט את פועלך החשאי במצלמה האישית של הנייד שלך. רק טיפ קטן על הדרך. 2 לא, למחוק את רשומת 'שם הנבדק' בתחילת קובץ הסריקה זה לא מספיק. מתאבן - צריך לחשוב על סריקה כמו על טביעת אצבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת יש מצב שהחיישנים - ברמזורים/עמודי תאורה וחשמל/תמרורים/תחנות אוטובוס/ספסלים/כבישים וכל מה שהוא ציבורי ובשטח ציבורי - יאתרו בני אדם על בסיס מידע רפואי קודם, כדי לאמת מיקום וזהות? ואם כבר, היכן הלוויינים נכנסים לפעולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מה פתאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. בטח עפתי יותר מידי. ככה זה חגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחום הפרטיות ותחושת הביתיות (פעם כתבתי על זה באיזו תגובה, לרובנו המכונית היא מחסן נייד וצמוד למדי) זה עדיין ייפול מרכב פרטי. אני מקווה שהיתרונות הלוגיסטיים יפצו על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אחת הסיבות לכך שיהיה צורך ברגולציה שתתמוך במהלך הזה (אם כי האופטימיים טוענים שהיתרון הכלכלי יהיה כזה שלאדם רגיל לא תהיה כלל שאלה). בכל מקרה, אני מניח שיושקע מאמץ לתת לך תחושת בית: אתה תכנס לפוד שלך, הוא יזכור את תנוחת הישיבה שלך בלי צורך בכוונון. המוסיקה שלך תישמע מהרמקולים והמסך של הטלפון או המחשב שלך יוצג (או הספר שאתה קורא). אולי יוצעו לך פודקאסטים מומלצים (pun intended) - כל דבר שישפר את חווית השימוש. נכון שלא תוכל לסחוב בבגאז' שאיננו ערימות של ג'אנק, אבל למען האמת כמה אתה משתמש בג'אנק הזה בפועל? עבור הנסיעה היומיומית לעבודה זו תהיה חוויה נוחה יותר מאשר כל תח"צ שקיימת היום (ובזכות ביטול הנהיגה - גם מנהיגה עצמאית). יתכן שלחופשה משפחתית אתה תשכור רכב שיהיה בלעדי לשימושך במהלך החופשה ושתוכל לנסוע ולעצור בו להנאתך ללא תכנון מוקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עוד כמה עשורים יצומצם מאוד הצורך ליציאה מהבית לצורך עבודה. במקום פתרונות תחבורתיים מסובכים רוב העבודה תתקיים מהבית (או מרכזי תיקשורת שכונתיים) באמצעות רשת תיקשורת חזקה מאוד, כמו כן חלק מהמטלות הפיזיות יבוצעו באמצעות מיכון אוטומטי (שמפוקח מרחוק). יציאה מהבית תהיה בעיקר לצורך עבודות שאין להן עדיין פתרונות לעבודה מרחוק. כמו כן, רחפנים ודומיהם יוכלו לתת פתרונות תחבורה זולים שאינם כבולים לתשתית סלולה יקרה. הרחקת אנשים ממקומות עבודה יוזילו הרבה הוצאות שאינן קשורות לתחבורה. למשל: 1) שימוש בקרקע זולה לבניה בפרברים, 2) בניה נמוכה משולבת באנרגיה סולרית לצרכים ביתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד חשבתי שהבנייה המעורבת, קרי: מגורים/מסחר/שירותים בבניין אחד יצמצמו את השימוש ברכבים באופן משמעותי. אני מתכוון לבניינים מעל 100 קומות, כאשר כל הקומות משרתות את קומות המגורים. קומת טיפת חלב קומת גן ילדים קומת בית ספר קומת מרפאות, לרבות עזרה ראשונה קומות מסחר לטובת המגורים. קומת מגרשים ופארקים קומת קולנוע, ויתר הבילויים. 7 בבוקר יורדים לקומה 23 לרכוש מוצרי בוקר ואז ב8 שמים את הילדים בקומות 34 ו35 לגנים בתי ספר וכו'. ב9 אני יורד לקומה 54 לעבוד ואישתי. בקומה 64. ב 4 אני קופץ לקומה 12 לבית מרקחת וב7 אני עולה לקומה 76 לבריכה ואם אני בדיכאון אני עולה לקומה 120 וקופץ. בקיצור - המעליות יהיו הרכבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא, ושכחתי גם קומת הפגנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נחמד; אני חשבתי יותר על הרתיעה שאני חושב שיש לאנשים רבים (אני לא אחד מהם) מזה שמי יודע מי ישב לפניך על אותו מושב והזיע. אבל אני מסכים שכשזה יהיה החיסרון היחידי, אז מעטים מאוד האנשים שעבורם הוא יכריע (או יגרום בכלל להתלבטות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים נוסעים במוניות, אוטובוסים, רכבות ומטוסים, יושבים בחדרי המתנה ובמסעדות ומספרות ומה לא... אנחנו פחות איסטניסים מכפי שאנחנו מדמיינים. אפשר להניח שבין נוסעים החלל של הכלי ירוסס בחומר אנטי-בקטריאלי ויישטף בקרינת UV חזקה, שמערכת המיזוג תהיה מצוידת במסננים פעילים וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בראש אנשים מסוימים שלא נוסעים באוטובוסים, וחשבתי תמיד שבמידה רבה מהסיבה הזו בדיוק, אבל אתה צודק שהם כן נוסעים ויושבים בשמחה בשאר הדוגאמות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> את הפקקים ניתן יהיה לצמצם רק אם בכל רכב יסעו כמה אנשים. כמה תיקונים קלים. המילה "רק" איננה נכונה. גם בכביש צפוף מכוניות יכולות לנוע מהר. פקקים הם בעיקר תופעה אנושית. בויקיפדיה כתוב למשל: "צי כלי הרכב הרובוטיים על הכביש יתאם מרווחים קבועים בין המכוניות ובכך יאפשר הקטנת המרחק ביניהן, בלי להסתכן בהתנגשויות. פרסומים שונים חוזים כי נסיעה במהירות 120 קמ"ש תצריך מרחק של 6 מטר בין המכוניות, לעומת 60 מטר הנחוצים במהירות זו כאשר הנהג הוא אנושי". לגבי התיזה שהקיבולת שתתפנה תיצור ביקוש נוסף עד לחזרה לאותו מצב.. זה נכון אולי כשסוללים עוד מסלול אחד באיילון. לגבי שינוי כל כך דרמטי שבו הקיבולת גדלה בכל הכבישים - ואופי הנהיגה עצמו משתנה - בכלל לא ברור שזה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שומרים על מרחק בלימה? תחשוב עד כמה קל יהיה ליצור שם פקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב ממה מורכב מרחק בלימה. ולמה מרחק הבלימה של רכבים אוטונומיים הוא אפילו גדול יותר ממרחק בלימה של רכב אנושי, גם כאשר המרווח בין המכוניות עצמן קטן יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד כאשר כל המכוניות גם מדווחות בזמן אמת על מה שקורה (אמנם מצריך חתיכת רוחב פס, אבל אלון מאסק דואג לזה!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל המכוניות מדווחות בזמן אמת, זה אומר שמכונית אחת יכולה לאלץ מכונית אחרת לבלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ו...? אם המכונית הראשונה בשיירה נאלצת לבלום, האחרונה מתחילה בבלימה כמעט בה בעת. תאונות שרשרת הולכות להיות נדירות יותר מתושב בני-ברק בלי קורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מרחק הבלימה של קרון ברכבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוסע בפקקים באיילון? המרווח שנשמר בין מכוניות בנסיעת עומס רחוק מאד מששים מטר. בתנאי עומס מכוניות נוסעות בצפיפות, לא במרחק של 6 מטר אולי אבל גם לא הרבה יותר גדול. אדם שיושב תופס שטח של מ"ר אחד. רכב תופס שטח של בערך 8 מ"ר; רכב על נתיב נסיעה בכביש, עם מרווחים של 6 מטר, תופס יותר משלושים מ"ר. כל עוד היחס בין ה-payload לבין הקופסה שנושאת אותו הוא כזה והשטח שמוקצה לכבישים הוא נתון וקבוע, תתקשה מאד למנוע פקקים. בכבישים שאינם עמוסים אין משמעות לכך שהקיבולת תגדל (בהנחה שזה יקרה - יום אחד, לאחר שכל המכוניות שאינן אוטונומיות-דרגה-חמש תיעלמנה). המשמעות היא רק בכבישים העמוסים. צווארי הבקבוק - הגשרים, המחלפים וכו' - יישארו אותם צווארי בקבוק; העליה בקיבולת שלהם תיצור ביקוש שיאזן בסופו של דבר את העליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שצריך להסביר את הנקודה באופן קצת יותר מפורט. הפרמטר המעניין של הכביש הוא לא כמה מכוניות נכנסות בו סטטית. אלא, ההספק: כמות שעוברת בו בשעה. לדוגמא דמיין שלאורך איילון צפון יש 1000 מכוניות. המספר הוא מספיק קטן ואז הן נוסעות מהר ולוקח להן 10 דק להגיע מההתחלה עד הסוף. אז ההספק יהיה 6000 מכוניות לשעה. מה יקרה אם נכנסות לאיילון בבוקר 2000 מכוניות במקום 1000? אז המרווחים בין האנשים קטנים יותר ואז הם נוסעים לאט יותר (הסבר למטה). יקח להם 20 דק להגיע מההתחלה עד הסוף אז ההספק יישאר 6000 לשעה (במציאות הוא כנראה יהיה נמוך מ 6000). הדבר הזה נובע מכך שאנשים נוסעים ב 100 קמ"ש כאשר יש מרווח של כ 50 מטר בין רכב לרכב. כשהרווח נהיה קטן יותר, מהר מאד נהיה פקק למרות שלכאורה אנשים יכולים להמשיך לסוע ב 100 קמ"ש. למה? קודם כל זוהי עובדה אמפירית.. אבל תופעה אחת שקורית היא שנהג אחד בולם וזה שאחריו מגיב באיחור קל ובולם טיפה חזק יותר וכן הלאה וכן הלאה. אבל מכוניות רובוטיות יכולות לשמור על מרווחים קטנים הרבה יותר, לפני שתופעות כאלו קורות. אני כאן רק מסביר מה שמומחים אומרים. הנה מאמר אחד. הוא אומר שההספק של כבישים יכול לגדול ב 273% כתוצאה מהמעבר למכוניות עם בקרת שיוט אדפטיבית. שים לב, זו לא מכונית אוטונומית, זו בסה"כ בקרת שיוט שיודעת לשמור על מהירות ועל מרחק מהאוטו שלפניה. יש לי דבר כזה באוטו שלי היום, אני פשוט לא מפעיל את זה. וזה עוד לפני שנלקח בחשבון תקשורת בין רכבים, שתגדיל את המספר עוד יותר. לפי המאמר, גם אם חלק מהמכוניות יפעילו את התכונות האלה כבר יהיה שיפור (פרטים במאמר). לא צריך לחכות לימות המשיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תופעה שקורית כבר היום היא שהוספת נתיבים לא מעלימה את הפקקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל להוסיף 273 אחוז להספק? בכל הכבישים? זה מקביל לכך שנשלש את כמות כל הנתיבים בכל הכבישים ובערך באותו זמן. כמו שאמרתי: אי אפשר להסיק מהנסיון שלנו על הרחבת כביש בודד. אני אפילו לא בטוח שהוספת נתיב היא אנלוגיה מספיק מדוייקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, לפי הדיווח הזה (לא מצאתי את המאמר המקורי), 273% זה כשכל המכוניות מדברות ביניהן. בקרת שיוט אדפטיבית אצל כל המכוניות אמורה להגדיל את ההספק לפי המאמר ב־40%. וכזכור, „כל המכוניות מדברות ביניהן״ משמעו גם שהמכונית שלי יכולה לבקש לא רק מהמכונית שמאחוריה אלא משורה שלמה של מכוניות שמאחוריה (תודה רבה על התיקון, שכ״ג) לעצור סתם כך פתאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם המאמר המקורי מופיע בסוף המאמר אליו קישרתי. לגבי המספרים אתה צודק; עשיתי קצת ערבוב בין המאמר למה שכתוב בויקיפדיה באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שהקיבולת של כביש היא פונקציה גם של מספר הנתיבים וגם של מהירות התנועה. אבל הפקקים באיילון, כמו גם בכבישים אחרים, לא נובעים רק (או אפילו בעיקר) מכך שהמכוניות מתקרבות אלו לאלו ואז ספונטנית נבהלות מעצמן ומאטות. הם נובעים במדה רבה, ואפילו עיקרית, מהמגבלות בצווארי הבקבוק. אם אתה יורד מהאיילון בגשר ההלכה, נגיד, אז יש מקום ל-X מכוניות עד הרמזור. ברגע ש-X התמלא המכוניות מתחילות לחרוג לתוך האיילון עצמו. המהירות האפקטיבית בנתיב הימני יורדת לקרוב לאפס, והתוצאה היא שהמכוניות שלא יורדות בהלכה עוברות שמאלה ומייד מצופפות את שאר הנתיבים - מה שמהר מאד מביא אותם לעבור את הסף הקריטי. במקביל, כמובן, המכוניות שרוצות לרדת שם בולמות ומתחילות לחתוך ימינה מוקדם יותר ומוסיפות לכאוס. גם אם היית מצליח להגדיל את הקיבולת של האיילון ב-273% (שזה מספר שאוכל להאמין לו כשאראה אותו מתרחש במציאות על כביש אמיתי) התוצאה היתה שהיית מביא הרבה יותר מהר הרבה מכוניות שרוצות לרדת בהלכה והזנב של הטור הזה היה הולך אחורה כל הדרך עד הירידה לארלוזורוב, שם הוא היה מצטרף לזנב שהולך לשלום וכן הלאה. הרובוטיקה יכולה להעביר גם 273% יותר מכוניות בצומת מרומזר (אפילו באוטופיה שבה כל המכוניות משוחחות ואין צורך ברמזורים פיסיים)? אני מתקשה להאמין. למה אתה לא מפעיל את הבק"ש האדפטיבי? אחלה דבר. היה לי כזה ברכב שעד לפני שנתיים ועבד יפה מאד, ירד לחמישים קמ"ש כשהיה צורך ועלה בחזרה ל-130 ללא התערבות מצדי, יכולתי לנסוע ככה את כל כביש 6. אבל הוא לא צמצם בכלום את המרווחים - סביר שאני הייתי שומר פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר יעיל וזול לכבישים עמוסים בעיר (ובפרברים סמוכים) הוא לעבור לרכבים קלים, כגון מכונית זעירה וריקשות (לנוסע יחיד/זוגי). אבל יש האינטרסנטים שמעוניינים לחייב קניית רכב פרטי בינוני הם יביאו נימוקים מדוע רכבים זעירים אינם טובים. מדובר בפתרון מיידי, כמעט ללא השקעות ציבוריות. העובדה שיש קטנועים כבר עשרות שנים מוכיחה שיש לזה ביקוש. המדינה אמורה לתמוך על ידי מיסוי נמוך, אבל כאן בדיוק מופיעים האינטרסים (רכב גדול מייצר הכנסה ממיסים, וכן תמיכה ביבואנים גדולים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |