|
||||
|
||||
הזכרת לי נקודה שטחנתי עליה באפריל, ושכחתי להתלונן עליה בקיץ- אפשר ללמוד ממה שעשו מדינות אחרות. יש המון מדינות שחטפו קורונה והמון גישות שהן נקטו בהתמודדות עם המגפה. אפשר בקלות לראות מה עבד ומה לא עבד, וללמוד מה כדאי לעשות ומה לא כדאי לעשות. יש הרבה דברים שונים שאפשר לעשות- סין, טאיוואן, ניו זילנד, איסלנד, קוריאה וגרמניה נקטו כל אחת בגישה שונה. כל אחת מהן הצליחה בדרכה, ולכל אחת מהגישות מחיר שונה. ויש דבר אחד שאסור לעשות- מה שעשו ארצות הברית וברזיל- וזה להתכחש. להתכחש למספרים, למזמז את הנתונים, להתחבא מהאמת. לא ראיתי שהיה בכלל נסיון של מקבלי ההחלטות ללמוד מההצלחות והכשלונות של מדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
הדבר הכי משונה (לא היחידי המשונה אלא הכי משונה) זה הדיונים על כן/לא עוצר לילי. מה עוצר כזה אמור לעשות בדיוק? למנוע הדבקה המונית בקרב אלה הסובלים מנדודי שינה? ההסבר היחידי שנראה לי מתקבל על הדעת הוא שהפוליטיקאים פשוט גם רוצים את הכותרת בעיתון של סגר וגם רוצים שלא יהיה סגר למעשה. מודוס פוננס של ממשלות: - חייבים לעשות משהו. - זה משהו. __________ - לכן: חייבים לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי שהיה בכלל ניסיון של מקבלי ההחלטות לקבל החלטות. אני אנצל את ההזדמנות להחמיא לך, באיחור קל, על הפסקה הלפני אחרונה בתגובה 721772. אתה רואה, זכרתי אותה כל החודשיים האלה. אני חושב ששמת את האצבע בדיוק על הנקודה הכואבת. |
|
||||
|
||||
ועל זה יצאתי לצומת עם דגל ושלטים, למגינת לבנו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |