בתשובה לצפריר כהן, 08/09/20 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשגמזו נכנס לתפקידו, הציפיה (גם שלו) היתה שההחלטות תתקבלנה על סמך נתונים שקופים וגלויים, ושההגיון בהן יהיה נהיר לציבור ולכן יתקבל בהבנה גם כשהצעדים עצמם לא יהיו קלים. זה מה שהוא הצהיר. עד עכשיו זה לא מתרחש. קח כדוגמה את הסגרים הליליים והשכונתיים האלה. קודם כל, כלל לא ברור מה משמעות המושג "סגר" בהקשר שלהם, האם מדובר על סגירת בתי העסק או גם על מעין עוצר (ומי יוכל לאכוף אותו?). שנית, עוד יותר לא ברור מה זה אמור להשיג בהתחשב בכך שהרוב הגדול של מפגשים בין בני אדם מתקיים בשעות היום. האם יש נתונים כלשהם ממקום כלשהו בעולם על מידת ההצלחה של צעד כזה בצמצום ההדבקה? האם יש מודל כלשהו שמאפשר להעריך את ההשפעה? ומה ההשפעה הכלכלית של צעדים כאלה? אם יש מודל או נתונים, מדוע זה לא מתפרסם לציבור? אם אין אז שוב אנחנו מקבלים החלטות רק כי צריך לקבל החלטה כלשהי אבל בלי שיהיה מושג אם היא טובה או לא. דוגמה אחרת היא הרמזור המפורסם. גם כאן הקריטריונים לא ברורים כלל. אילו הקריטריונים והנתונים היו ברורים ומפורסמים אז כל אחד היה יכול להרכיב לעצמו את רשימת הרשויות האדומות/כתומות/צהובות/ירוקות (ארבעה צבעים לרמזור! דרוש אותו ממוכר הקרטיבים שלך). זה לא המצב. החרדים טוענים שרבים מהחולים שנספרים בערים שלהם הם תלמידי ישיבות שכלל אינם מצויים בערים האלה אלא בישיבות שמתפקדות כחממות קורונה סגורות ומסוגרות. האם זה נכון? לא שמעתי את גמזו משיב לכך. וגם כאן, המגבלות על רשות או שכונה אדומה או כתומה לא ברורות והאפקט המצופה מהמגבלות לא מוגדר היטב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גמזו השיב לשאלה בנושא ואמר שהם לקחו זאת לתשומת ליבם ועדכנו את הנתונים בהתאם, או משהו בסגנון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החל מהלילה - גם בולטון נכנסת לסגר לילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי נקודה שטחנתי עליה באפריל, ושכחתי להתלונן עליה בקיץ- אפשר ללמוד ממה שעשו מדינות אחרות. יש המון מדינות שחטפו קורונה והמון גישות שהן נקטו בהתמודדות עם המגפה. אפשר בקלות לראות מה עבד ומה לא עבד, וללמוד מה כדאי לעשות ומה לא כדאי לעשות. יש הרבה דברים שונים שאפשר לעשות- סין, טאיוואן, ניו זילנד, איסלנד, קוריאה וגרמניה נקטו כל אחת בגישה שונה. כל אחת מהן הצליחה בדרכה, ולכל אחת מהגישות מחיר שונה. ויש דבר אחד שאסור לעשות- מה שעשו ארצות הברית וברזיל- וזה להתכחש. להתכחש למספרים, למזמז את הנתונים, להתחבא מהאמת. לא ראיתי שהיה בכלל נסיון של מקבלי ההחלטות ללמוד מההצלחות והכשלונות של מדינות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הכי משונה (לא היחידי המשונה אלא הכי משונה) זה הדיונים על כן/לא עוצר לילי. מה עוצר כזה אמור לעשות בדיוק? למנוע הדבקה המונית בקרב אלה הסובלים מנדודי שינה? ההסבר היחידי שנראה לי מתקבל על הדעת הוא שהפוליטיקאים פשוט גם רוצים את הכותרת בעיתון של סגר וגם רוצים שלא יהיה סגר למעשה. מודוס פוננס של ממשלות: - חייבים לעשות משהו. - זה משהו. __________ - לכן: חייבים לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שהיה בכלל ניסיון של מקבלי ההחלטות לקבל החלטות. אני אנצל את ההזדמנות להחמיא לך, באיחור קל, על הפסקה הלפני אחרונה בתגובה 721772. אתה רואה, זכרתי אותה כל החודשיים האלה. אני חושב ששמת את האצבע בדיוק על הנקודה הכואבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה יצאתי לצומת עם דגל ושלטים, למגינת לבנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |