|
||||
|
||||
במסגרת פינת האופטימיות היומית אני מציע להקדיש 17 דקות לסרטון הזה. תקציר: כבר כעת יש בשוק בדיקות מהירות וזולות לגילוי הנגיף (paper tests), בדיקות שאינן דורשות שום שינוע או אנשי מקצוע ומעבדות. מחיר בדיקה הוא 5-10 ש"ח (1-2% ממחיר בדיקת PCR!) והתוצאה מתקבלת תוך פחות מעשר דקות. הקוץ שבאליה הוא שהבדיקה רגישה פחות מבדיקת PCR, כלומר סובלת מריבוי false negative אבל מסתבר שזה לא קוץ גדול בכלל, כי הפספוס אינו אקראי אלא תלוי בעומס הויראלי של הנשא, ובעומס ויראלי נמוך שחומק מהבדיקה גם מקדם ההדבקה נמוך מאד, כך שהפספוס לא קריטי. יתר על כן, אם העומס הנמוך הוא כתוצאה ממחלה שנמצאת בשלבי ההתחלה שלה, רק מספר קטן של נשאים ייבדקו בדיוק כשהם נמצאים בשלב הקצר הזה, ומכל מקום תוך שעות הרף לגילוי כבר נחצה והנשא יתגלה בבדיקה הבאה - בגלל המחיר הנמוך וקלות היישום ניתן לעשות בדיקות כאלה כל יום-יומיים, למשל לתלמידים בכניסה לכיתות וכד'. יש גם יתרון מסויים לחוסר הרגישות של הבדיקה: יש ככל הנראה לא מעט אנשים שיוצאים חיוביים בבדיקת PCR למרות שמה שהם נושאים איתם הם שיירים של וירוס שכבר אינם מזיקים. אלה לא יתגלו בבדיקות המיידיות וכך ייחסך מהם ומקרוביהם בידוד מיותר, ויפחת העומס על המעקב האפידמיולוגי. מלבד הסרטון, כל זה מוסבר טוב יותר ע"י פרופ. לוירולוגיה מהארוורד כאן. (יש גם איזה פיתוח ישראלי של בדיקת נשיפה, אבל הוא עוד בשלבי ניסוי). |
|
||||
|
||||
איפה אפשר לקנות כרגע בדיקות נייר? החיפוש שלי העלה (בדיקות) חרס. |
|
||||
|
||||
כפי שהבנתי מהסרטון הן עדיין לא עברו אישור FDA |
|
||||
|
||||
בשוק, כתב השוטה. הוא לא פירט האם ואדי ניסנאס, רמלה-לוד או שמא קמדן. ייתכן, כמובן, שהשוק נסגר בגלל הקורונה. |
|
||||
|
||||
שוק הבשר הטרי בווהאן, כמובן. |
|
||||
|
||||
כנראה "יש בשוק" היה הפרזה קלה מצידי. כפי שאריק כותב אין אישור FDA, אבל חשבתי לתומי שזוטות כאלה לא יטרידו יותר מדי מוכרים בהודו (שם דיברו על משהו כזה כבר לפני חודשים) ובסין, ולא בדקתי. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, אני הזכרתי בעבר את הערכות הללו לבדיקה ביתית של קורונה. אבל כדאי לקחת את כל הערכות הללו בע"מ. גם זה חלק מן האנרכיה שהביא הטראמפיזם על ראשה של אמריקה. בתקופה לפני שהקורונה דרסה את מערכת הבריאות של ניו-יורק, ה-FDA ביקש להזרים לשוק מה יותר בדיקות נגיף מבלי שהממשל ישקיע בכך אגורה. הם עשו זאת ע"י אישור כל ערכה שהוצעה על סמך בדיקה מינימלית שאינה מסוכנת. בצורה כזו אושרו למעלה מ-100 סוגי בדיקות. רוב הבדיקות הללו התבררו כעוד יותר לא מדוייקות ממה שתארת. בסופו של דבר,לאחר בדיקה מלאה אושרו רק 4 ערכות וגם הן כידוע לא מאד מדוייקות. רוב הערכות הביתיות המוצעות, אולי כולן, הן בבחינת כוסות רוח למת. כל זה אינו בא לומר שערכה ביתית לגילוי הקורונה (כזו שאינה דורשת מעבדה משוכללת לפיתוח) היא בבחינת אחד מאותם כדורים מצופים בכסף שמחפשים היום נגד ערפדי הקורונה. |
|
||||
|
||||
ובפינת תיאוריית הקונספירציה היומית יש טענה לפיה ה-FDA לא מאשר ערכות ביתיות (גם?) כי הנבדקים הביתיים שייצאו חיוביים לא ידווחו על כך, וזה יםגע מאד ביכולת הרשויות לקבל מידע על מס' החולים, מוקדי התפרצות, שרשרות הדבקה וכד'. אני משער שגם החשש מביטחון עצמי מופרז אצל מי שיצא נקי בבדיקה כזאת ולא לגמרי מבין את המשמעות הוא חלק מהבעיה. |
|
||||
|
||||
זה הסבר אפשרי. יש הסבר יותר פשוט. ה-FDA כבר נפל בעבר כאשר נתן אישור בטיחות לכ-100 ערכות בדיקה מכל הסוגים. בדיעבד התברר שכל הערכות ללא יוצא מן הכלל סובלות מדיוק נמוך. רק 4 ערכות נמצאו כבעלות דיוק שהופך אותן לראויות לשימוש ואושרו לשימוש רחב. נראה לי סיבה מספיקה לא להזדרז ולאשר כל קיט חדש שיוצא לשוק. |
|
||||
|
||||
רציתי לשבח לשם השוואה את הטיפול של מדינת ניו יורק בגל השני ואז נתקלתי בגרף המוזר של ה-Active cases. מישהו יודע מה קרה במדינת ניו יורק בתחילת חודש יולי או שבועיים לפני כן? אילו היה זה גרף של משהב"ר היהודי, הייתי אומר בודאות שמדובר במניפולציה מנהלתית במספר המקרים הפעילים. בתחילת יולי הגרף עובר שינוי פתאומי ולא רציף. צורת הגרף משתנה ומספר המקרים מתחיל לצלול. אני מאחל לעצמנו שינוי מגמה כזה, אבל לא מאמין בכך. אצלנו, ע"פ המקובל במזה"ת, אנו מכריזים על מהלך רדיקלי, מחפפים ומרמים בשלב הביצוע ואח"כ מתפלאים מדוע אין תוצאות. Active cases in NYS בתחילת הגל השני, מישהו התייצב בתחנת רכבת בת"א וקרא במגאפון שאסור לחרדים לעלות לרכבת. המשטרה הוזעקה, והכרוז מטעם עצמו הועבר לבדיקה פסיכיאטרית. אוי למדינה שמטורפיה מסתובבים בחוצות והאנשים השפויים היחידים נמצאים בבתי המשוגעים. |
|
||||
|
||||
כדי שמקרה יפסיק להיות פעיל הוא צריך להסתיים - במוות או בהבראה. אפשר לנחש שמשהו בפרוצדורה של זיהוי המבריאים היה לקוי, וגרם לפיגור ברישום של מבריאים. לפי גרף המקרים החדשים שמעליו, גרף המקרים הפעילים היה אמור להתחיל לרדת באופן מתון כבר בסוף מאי/תחילת יוני, אבל נראה כאילו רוב המבריאים של יוני נרשמו בנתונים רק ביולי, וגרמו לירידה התלולה שם. אולי לא היו מספיק בדיקות לאשר שהם שליליים, אולי סתם עיכוב מנהלתי. בכל מקרה אנחנו למדים שאפילו נתון פשוט כמו מספר המקרים הפעילים הוא לא בטון יצוק. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח לגבי הסיפור בתחנת רכבת? הסיפור היחידי שאני שמעתי שדומה לזה, היה ש"מאבטח" מנע מזוג "חרדים" לעלות לרכבת כי הם מפיצים מחלות. התברר שמדובר בשחקנים מטעם חברת יחסי ציבור שעשו סרטון עבור עיריית בני-ברק כחלק מהמאבק שלהם בתוכנית המטרו (שדורשת מעיריית בני ברק להתיר לה לעבוד על הקמת הקו בשבת או שהמטרו לא יעבור בתחומי העיר). |
|
||||
|
||||
הרכבת הקלה לא תעבור דרך בני ברק, לפחות לא בשנים הקרובות, כי החברה שסללה את הרכבת שינתה כבר את המסלול באופן שיעקוף את בני ברק. לא פשוט עכשיו לבנות מסלול חדש שיעבור דרך בני ברק לאחר שקטע שלם של המסלול ניבנה או בתהליך בניה. עיריית בני ברק צריכה לשנות את השם בני ברק לשם "חלם", לכבוד הטיפשות של עסקניה. המחלוקת היתה דרישת עסקניי בני ברק שעבודת הכריה מתחת לאדמה תופסק בשבת, למרות שהעובדים בכריה היו "גויים". לא עזרו הטענות של החברה שבונה את הקוו שהבניה צריכה להיות רצופה 24/7, אחרת יש סכנת התמוטטות של המינהרה התת קרקעית. |
|
||||
|
||||
לא מדובר על הרכבת הקלה אלא על המטרו העתידי. הקו האדום של הרכבת הקלה עובר דרך בני ברק. |
|
||||
|
||||
זו לא אותה רכבת ? אם איני טועה מדובר ברשת רכבות מטרופוליטנית, שלושה קווים עיקריים (ירוק, אדום, סגול (?)) שמשתלבים, חלקם במינהרות מתחת לקרקע. |
|
||||
|
||||
לא. זה פרויקט אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
מה שנמצא בבניה עכשיו הוא רכבת קלה. פרויקט המטרו נמצא בשלבי קידום ראשוניים של תכנון ורגולציה. הרק''ל בגוש דן אכן תעבור בקטעים מסוימים מתחת לקרקע, וכך היא תצליח למזג את החסרונות של רק''ל (אטיות, ממשק עם תנועה על-קרקעית שחוסם את התנועה הלא מסילתית ויוצר בעיות בטיחות ותפעול) עם החסרונות של מטרו (תחנות תת''ק, מרחקים גדולים בין תחנות). מי שמאמין ש-''קשה עכשיו, הקלה בדרך'' צריך לשנות את זה ל-''קשה עכשיו, ולא יהיה קל אחר כך''. |
|
||||
|
||||
בבדיקה נראה לי שהשתמשתי במילים ''רכבת קלה'' כאשר התכוונתי בעצם למערכת המטרופוליטנית. מה שכונה בעבר ''רכבת קלה'' ניראה לי די תקוע לפחות עשרים שנה לכן חשבתי שהוא כבר מת. |
|
||||
|
||||
למה תקוע? כל מי שמסתובב בתל אביב בשנתיים-שלוש האחרונות לא יכול לפספס את העבודות ואת החסימות. כמובן, כל מי שמציץ במדורים הכלכליים מתקשה לפספס את שלל הסיפורים על חריגות התקציב והלו"ז והניהול הכושל של הפרויקט; אבל בסוף הוא איכשהו מתקדם. |
|
||||
|
||||
כל המיתחמים הניבנים היום בתל אביב שידועים לי מסומנים בשלטים "קוו ירוק" "קוו אדום" "קוו סגול", כלומר משוייכים לתוכנית שלושת הקווים של תוכנית המטרו. הבניה היחידה הידועה לי לגבי רכבת הקלה היא במסלול קצר שמוביל בערך מחוף וולפסון (?) ונעצר ברחוב הרצל (פחות או יותר) . כל זאת במסלול שהיה שייך בעבר לרכבת התורכית. הבניה הזו לא התקדמה בעשרים השנים האחרונות (אם זכרוני לא מטעה). ההרגשה שלי היא שאין שום בניה כיום ברכבת הקלה, לפחות באיזור שציינתי, אולי תתחדש בניה של הרכבת הקלה בעתיד אבל כרגע הרושם שלי שזו תוכנית מוקפאת. |
|
||||
|
||||
תזכורת: מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב [ויקיפדיה], תכלול את הקו האדום, הקו הירוק והקו הסגול. הערך מזכיר גם את מערכת אחרת: מערכת המטרו: מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו [ויקיפדיה], גם לה מתוכננים שלושה קווים (אחרים) ששמם יהיה M1, M2 ו־M3. |
|
||||
|
||||
אז אתה מבלבל בין הדברים. הבניה הקיימת היום בת"א היא לא של מטרו אלא של רכבת קלה. הרכבת הזו תנוע מעל הקרקע בערים הסובבות את ת"א ובחלקים של ת"א ומתחת לקרקע בחלקים של ת"א. הרכבת הזו אמורה להתחיל לפעול בשנים הקרובות. היא מתוכננת לשרת רק את תל-אביב וחלק מהערים הצמודות אליה (פ"ת, ר"ג וכו'). פרט לכך, מקודמת כעת תכנית מטרו עבור גוש דן. התכנית הזו היא בשלבי תכנון ראשוניים (כלומר עדיין רבים על כמה תחנות תהיינה בכפר-סבא ואיפה יעמוד כל דיפו [=מתחם תפעולי]) של הרכבת. כמו כן עוד לא ברור מאיפה יבוא המימון - ההערכה הראשונית מדברת על עלות של 150 מיליארד שקל, וסביר להניח שהמחיר יהיה לפחות כפול מכך. בנוסף לכל אלה יש צורך בתשתית רגולטורית שלא תאפשר לכל אחת מעשרות הרשויות המקומיות שבתוואי לעצור את הפרויקט ושתאפשר הפקעה והריסה של גושי בתים שלמים בהתאם לצורך. התכנית הזו מיועדת לשרת גם את הפריפריה של ת"א, מכ"ס-רעננה בצפון ועד ראשל"צ בדרום ואולי אפילו עד רחובות. אני חושב שאפשר להניח בבטחון שלא נזכה לנסוע בה עד 2040 לפחות. |
|
||||
|
||||
עד 2040 המכוניות יהיו אוטונומיות ברובן וכל הפתרונות הסופר-יקרים והסופר איטיים ומעיקים (על העיר) האלו יהיו Obsolete. |
|
||||
|
||||
והפקקים יעלמו? הסיבות שיהיו לכולם לצאת בערך באותן השעות מהבתים יעלמו? |
|
||||
|
||||
מדע בדיוני. |
|
||||
|
||||
עם קצת עזרה מידידינו הנגיפים. |
|
||||
|
||||
מכונית אוטונומית לא נוסעת בפקק מהר יותר ממכונית לא אוטונומית. יתכן שהן תהיינה אמצעי לתחבורה צבורית מתקדמת יותר במסלולים גמישים שתאפשר ניצול יעיל יותר של הכבישים הקיימים, אבל הנסיון מראה שאם תתרחש הקלה בעומס היא תעורר ביקוש גבוה יותר מצד כאלה שהיום נמנעים מלצאת או מתזמנים את יציאתם לפי הפקקים - ובסוף נגיע לאותו מקום. אפשרות אחרת (שאולי הקורונה תעודד אותה) היא שהרבה פחות אנשים יעבדו מן המשרד, או ממשרדים מרוחקים מהבית; עבודה מהבית או מחלל עבודה בשכונה שלך תוכל לצמצם מהותית את הצורך לנסוע. קשה לדעת עד כמה זה יתממש. מה שברור הוא שלפוליטיקאים הרבה יותר קל לתכנן ולממן מטרו ב-300 מיליארד ש"ח מאשר לחשוב האם בהשקעה של שלושה מיליארד ניתן לעודד פתרונות כאלה. ועוד דבר שיכול, כמובן, להשפיע הוא אגרת גודש. גם כאן, לפוליטיקאי קל יותר לבנות מטרו שיעלה 300 מיליארד (שייגבו מהצבור באמצעות כל מיני מסים, כמובן) מאשר לגבות שניים-שלושה מיליארד בשנה שיחזרו אל האזרח באופן אחר ולחסוך את כל העסק. |
|
||||
|
||||
מכוניות אוטונומיות יאפשרו לאנשים לעבוד מהפקק. |
|
||||
|
||||
אם אתה יכול לעבוד מהאוטו אתה יכול כבר לעבוד מהבית אפילו ביתר קלות. |
|
||||
|
||||
מכוניות אוטונומיות יורידו את הצורך בחנייה, בכמה רמות - מזה שאתה כבר לא מסתובב באוטו לחפש חנייה (שיחפש לבד או ילך לחנות בחניון בקצה השכונה), ועד לזה שאתה יכול לפנות את מקומות החנייה צהרחובות והכבישים במטרופולין הפקוק. ואכן, הן גם ישפרו את היעילות בעבודה בנסיעה (ומכאן יקצרו את שעות העבודה, כי ההפרש בין הברוטו לנטו של שעות העבודה בזמן שאתה מחוץ לבית יקטן), וגם על הדרך מאד סביר שחלקים משמעותיים יעבדו כמה ימים מהבית. אפשר אגב גם לחשוב על צורות שבהן תנועה אוטונומית יותר יעילה מתנועה לא אוטונומית, כשהיא מסונכרנת מעבר לרמת הרכב היחיד. מספיק ייעול בתנועה בצמתים (מה שקראו פעם רמזורים חכמים, אבל תנועה אוטונומית מייתרת את הרמזורים). |
|
||||
|
||||
לי לא ברור איך התמיכה שלך בהשתנעות פרטית על חשבון התחבורה הציבורית מסתדרת עם הדאגה שהבעת כלפי עתידו של כדור הארץ. אתה יודע, אסון אקולוגי וכו'... (סליחה, הייתי חייבת. ד"ש ממסלול האופניים!) |
|
||||
|
||||
א. מכונית אוטונומית יכולה לגמרי לשנות את ההפרדה החדה כיום בין תחבורה ציבורית לתחבורה פרטית. דוקא היכולת לנוע בעצמה, למצוא חניה במקום מרוחק, וגם לחזור בעצמה הביתה, יכולה לעודד מאד מודלים שיתופיים/שכירות משותפת וכאלה. ב. מכונית חשמלית (זה יגיע עוד לפני האוטונומית) תזהם הרבה פחות ממכונית בנזין (אני אישית כבר נוסע בהיברידיות יותר מעשור). ג. דעתי כבר ידועה כאן - רוב הפעולות שמצפים מהאוכלוסיה ברמה הפרטנית, יותר מועילות להפחתת (או העצמת, תלוי בפוזיציה) רגשי האשם של הציבור והסטת הדיון ממה שבאמת צריך לעשות ויכול באמת להשפיע (ומה שחברות האנרגיה הגדולות לא רוצות שנעסוק בו) - מעבר לאנרגיה גרעינית ואנרגיות מתחדשות. השאר זה כמו כוסות רוח לגוסס. |
|
||||
|
||||
או שאולי תהיה מכונית לכל ילד ומכוניות יסתובבו סתם ברחובות במקום לחפש חניה (אם חניה תהיה יקרה יותר מנסיעה, אבל תרצה שהמכונית תהיה זמינה לנסיעה מיד ולא בהתראה של חצי שעה). כמוכן ההנחה שלך על היעילות המירבית עובדת אם יש הפרדה מלאה בין כלי רכב אוטומטיים לכלי רכב שבהם שולטים אנשים (כולל כל סוגי התחבורה הפדאלית). |
|
||||
|
||||
ההפרדה המלאה הזו לא נראית לי כמו מדע בדיוני - הי, היא מתקיימת כבר יותר ממאה שנה בתחום הרכבות. וחוץ מזה, כבר כתבו עליה בשלושים וחמישה במאי, אז זהו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להעלות מכונית חשמלית משלך למסילת רכבת? נדמה לי שהדיון הזה החל דווקא מביקורת של אנשים שונים על סלילת רכבת קלה ומטרו בגוש דן. כמובן שגם שם, כמו ברכבת, אין אפשרות להעלות קרוניות פרטיות על המסילה. מה שכן, ברחוב יפו בירושלים, ובעתיד גם רחוב בירושלים ביפו, לא נשמרת ההפרדה בין הרכבת הקלה לבין התנייעות בתחבורה פדאלית. |
|
||||
|
||||
לא זו היתה הכוונה או האנלוגיה. כמובן שבתשתית כזו ייאסר על כלים ידניים לעלות לאוטוסטראדה האבטומטית. |
|
||||
|
||||
אז איך יוצאים משם? יש לך זרם עצום של מכוניות שצריכות להגיע לכל נקודה בעיר ולהוריד נוסעים. כלומר: יש דרישה לחסום יותר ויותר נתיבים מרכזיים בעיר לתנועת הולכי רגל. |
|
||||
|
||||
אתה מתקטננן. רוב הפקקים ממילא הם בנתיבים ראשיים ואוטוסטראדות, אחרי היציאות מהאוטוסטרדה בתוך העיר כבר תהיה השתלבות דומה יותר להיום. באיזה סיפור (קצר?) של אסימוב מתוארת אוטוסטראדה אוטומטית, אבל כזו שמורכבת ממסילה/דרך שהיא נעה בעצמה, ואנשים עולים עליה רגלית, ובכך נחסך הצורך במכוניות מלכתחילה. בעיית העלייה וירידה שם - שהיא אף חמורה מזו שלך, עקב הרכות היתירה של הפלטפורמה אצלו - נפתרת על ידי נתיבים שזזים במהירויות שונות, שמתגברות ועולות עד לנתיב המהיר, כך שהמהירות היחסית בין נתיבים צמודים היא קטנה יחסית (5-10 קמ"ש נניח) ומאפשרת מעבר מתון יותר. |
|
||||
|
||||
הוא מתאר שם בעיות בטיחות שנראות לי בלתי נסבלות בעיניים של מי שגדל כמה דורות אחריו. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהמשפט הזה יכול היה ואף נאמר לגבי מגוון גדול של טכנולוגיות לאורך מאה וחמישים השנים האחרונות. אבל הבעייה שלנו, זו שמערבת מכונית ולא הולך רגל, קצת יותר קלה. |
|
||||
|
||||
המתקן הזה הומצא בנפרד ע"י אסימוב והיינליין. אצל אסימוב זה היה, כמדומני, באחד מספרי הבלש בהם כיכב הרובוט דניל (Daneel Olivaw), אצל הינליין אני לא זוכר. |
|
||||
|
||||
מערות הפלדה והדרכים חייבות לנוע, בהתאמה. |
|
||||
|
||||
אתה רואה, את הסופר כנראה לקחתי מהראשון, השם של הסיפור (הקצר!) בזכרוני היה השני. |
|
||||
|
||||
נכון, תודה! |
|
||||
|
||||
בשנות החמישים היה די נפוץ לדמיין שערי העתיד יפעלו באמצעות מסועים. זה לא התממש, אבל מעניין מה באמת מונע מימוש של דבר כזה: מסוע שיוביל אותך מהשכונה למרכז העיר, נניח במהירות של 20 קמ"ש - יותר מהר ממכונית בכביש עירוני. מסוע לבני אדם הוא יחסית צר וקל, כך שניתן לעשות אותו מוגבה מעל הקרקע - בגובה של שלושה מטר, נניח, כך שהוא לא יפריע להליכה תחתיו, או חמישה מטר כדי לחצות כבישים ללא צורך בשינוי המפלס. הוא יכול להיות מקורה ועם ספסלים. איפה הבעיה? |
|
||||
|
||||
א. להרים זה תמיד יקר. ב. טופולוגיה בעייתית. משהו עם רכיבי קשירות וכאלה. |
|
||||
|
||||
להרים גשר בגובה חמישה מטר וברוחב שלושה, נגיד, שהעומס עליו הוא לא יותר מאשר טון לכל עשר מטר? יחסית לעלויות של חפירת מנהרות זה אפילו לא זניח. אני לא מדבר על משהו שיחליף את ההליכה בכל רחוב אלא על משהו שמביא אותך למרכז העיר, דמיין טופולוגיה של כוכב. אפשר גם למצוא פתרונות לנקודות מעבר בין מסועים שיאפשרו טופולוגיה יותר מורכבת. |
|
||||
|
||||
אם האוטו מסתובב ומחפש חניה או נוסע לחניון הוא רק מעלה את הצפיפות בכביש, לא מוריד אותה. אם מכוניות אוטונומיות יצמצמו את בעיות החניה זה יקרה בעיקר אם רוב הנהגים יוותרו על בעלות על הרכב ויהיו מנויים על שרותי ניידות - זה אפשרי אבל ידרוש מדיניות מתאימה כדי לעודד את זה. בכל מקרה הבעיה העיקרית היא הפקקים, לא החניה. את הפקקים ניתן יהיה לצמצם רק אם בכל רכב יסעו כמה אנשים. סנכרון ותיאום אכן יכולים לייעל את התנועה. אבל כל עוד הפרדיגמה היא של ''מכונית אחת - אדם אחד'' זה לא יעזור. הקיבולת שתתפנה תיצור ביקוש נוסף עד לחזרה לאותו מצב. הבעלות על מכונית אחת היא פעולה ברמה הפרטנית, אבל הבעלות על מאות אלפי מכוניות היא תוצאה של מדיניות. מדיניות שתעודד את הנסיעה השיתופית ותדכא את הנסיעה היחידנית חשובה לא פחות ממדיניות שתעודד את ייצור האנרגיה באמצעות שמש או אורניום. חסכון באנרגיה יועיל, בהגדרה, לכדה''א יותר מייצור ''נקי'' ושימוש באותה אנרגיה - ובדרך כלל הוא גם הרבה יותר זול. |
|
||||
|
||||
אי אפשר פשוט לחסוך מספיק באנרגיה, ולשמור על רמת חיים סבירה, ועוד באוכלוסיה שהולכת וגדלה. ייצור נקי יכול לחסוך 80% מפליטת הפחמן שלך (ואולי יותר), אין שום חסכון בעולם - חוץ מלהחזיר את כולנו לתקופת האבן, יש וירוסים שעובדים על זה כרגע - שמתקרב ולו בסדר גודל לחסכון כזה. ולגבי זול - לאור התוכניות לתחבורה ציבורית בגוש דן, והמספרים שאני שומע בקשר אליהן, 'זול' זה הדבר האחרון שאפשר לומר עליהן. לפי המספרים האלה יותר זול להקים שתי תחנות כח גרעיניות. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לחסוך מספיק באנרגיה, אבל אפשר לתעדף חסכון באנרגיה לפני הגדלת הייצור. אני חושב שגם בארץ וגם בעולם, הסכומים והמאמצים שמושקעים בחסכון לא מתקרבים אפילו לסדרי הגודל של אלה שמושקעים בהגברת הייצור. שינוי של תקן בניה שיעלה את עלויות הבניה אולי ב-1% עשוי לאורך זמן לחסוך הקמה של כמה תחנות כח - אבל ממשלות מעדיפות להקים את התחנות מאשר ללחוץ לחסכון. שתי תחנות גרעיניות וגם עשר או מאה לא יפתרו את בעיית הפקקים בגוש דן, ולכן הן לא עומדות זו מול זו. אנרגיה גרעינית בכל מקרה לא רלבנטית לישראל. |
|
||||
|
||||
לגבי המשפט האחרון - יש דוקא כאלה שחושבים ההיפך, ועל הדרך גם נותנים נתונים כמותיים לכמה יעילה יותר ובטוחה יותר השיטה הזו. |
|
||||
|
||||
עידן דה ארץ הוא לא האיש שהייתי בוחר כדי לתמוך בו משהו מדברי, עד היום לא התרשמתי שהאיש רציני (וגם לא כאן, תכף נגיע לזה). בכל מקרה, גם הוא לא טוען שניתן לפתור פקקי תנועה באמצעות אנרגיה גרעינית. לגבי הקמת כור גרעיני בלי לחתום על ה-NPT - הנה לך דוגמה לחוסר רצינות קולוסאלי. כל מה שאנחנו צריכים, מבחינתו, הוא שתהיה "דרישה ציבורית" והופ - נעסיק כמה מומחים, נארגן כאן את שרשרת האספקה הגרעינית מהפקת אורניום גלמי דרך העשרה, ייצור מוטות דלק ועד טיפול בפסולת (כשאיש לא מוכן לספק לנו חומרים ורכיבים), נתכנן ונבנה כור גרעיני מפיתוח עצמי בסדרת ייצור בת כור אחד או שניים, וכל זה ייצא כדאי יותר מאשר הפקת אנרגיה בדרך אחרת. העובדה הטריביאלית שמדינות בעלות תשתיות אנרגיה גרעינית של יובל ומעלה וחברות ענק שתכננו ובנו מאות כורים מתקשות מאד כבר כמה עשורים לתכנן ולבנות כורים חדשים בתקציבים ולוחות זמנים סבירים לא צריכה להרתיע אותנו מלעשות הכל מאפס בעצמנו. אם הוא לא היה כזה צעיר הייתי בודק אם הוא במקרה שימש כיועץ של משה ארנס ב-1987 ותמך בפרויקט הלביא. |
|
||||
|
||||
לצורך הענין - גם אני לא טענתי שאפשר לפתור פקקי תנועה עם אנרגיה גרעינית, עד כמה שזכור לי. טענתי/ניחשתי שאולי מכוניות אוטונומיות ישפרו את המצב, ועל הדרך נשאלתי למה אני מצדד בתחבורה פרטית על רקע משבר האקלים ומשם זה התגלגל. ואם כבר על הדרך והטיעונים בעד/נגד תחבורה פרטית - נראה לי שהקורונה שעדיין עימנו, מי יודע לכמה זמן, היא הפקטור הגלובלי העיקרי שמתעדף תחבורה פרטית על ציבורית באופן גורף, והשפעותיה עשויות להיות ארוכות טווח. מה שווה מטרו מעולה אם אף אחד לא יכול לנסוע בו בגלל כללי ריחוק וחשש וויראלי? |
|
||||
|
||||
לגבי המטרו אני יכול להרגיע אותך: אם הקורונה והריחוק יהיו אתנו לכל כך הרבה זמן שיספיק להקים את המטרו, לא יהיה כסף להקים אותו. גם לא יהיה צורך, כי אף אחד לא יסע לעבודה בשום מרכז עיר. מן הסתם נוותר על הריחוק החברתי (וגם נגיע לחיסון, עדר או לא) הרבה לפני כן. בחזון הדמיוני-אוטופי של התחבורה האוטונומית שאני רואה בעיני רוחי יש לי תמונה כזו: אנשים מוותרים על בעלות על מכונית ורובם מנויים לשרותי ניידות. השרותים האלה ניתנים במגוון של Form Factors: אתה מזמין בכל פעם לפי מספר האנשים שנוסעים בפועל. אם אתה אדם אחד ללא מטען אוסף אותך מין פוד כזה שיש בו בדיוק מקום נוח לאדם אחד, והוא לא תופס על הכביש יותר מהגודל שנדרש לכך. לשני אנשים יהיה פוד מותאם לשניים, ששוב תופס לא יותר מהגודל הדרוש. הפודים האלה הם מודולריים: הם יכולים להצמד אחד לשני לתנועה משותפת, ובכך לצמצם את המקום שהם תופסים על הכביש ולייעל את ההנעה ולצמצם את החיכוך עם האוויר. יתכן שהם מיועדים רק למהירויות נמוכות: בעליה לכביש כמו האיילון מספר פודים ייצמדו לאיזה "סוס" שיוכל להניע אותם במהירות ויהיה מצויד בסוללה ומנועים מותאמים, והם מתנתקים ממנו ביציאות שלהם. מערכת כזו תוכל לספק לכל אחד את הפרטיות והנוחות שלו ולנצל את הכביש ביעילות של תחבורה שיתופית. |
|
||||
|
||||
מסכים. אלה הכיוונים שגם רמזתי אליהם בטענה שהמכונית האוטונומית תהיה גיים צ'נג'ר. |
|
||||
|
||||
אוטופיה כזאת היא בניגוד למספר מוסכמות בזכויות הפרט עד כדי רמיסה טוטאלית של עיקרי העיקרים . למה שאני אוותר על נסיעה ברכב פרטי בלי שאף אחד ידע להיכן נסעתי ומתי ואיך. ואם בא לי לשגל 1 את נסיכת הקרח ביער האש בכביש שש , הרי שזכותי שאף אחד לא ידע כולל שבעת 1 נשותי. 1 לכאורה |
|
||||
|
||||
האם מותר לך לדהור על סוס בכביש שש? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה לא חוקי לדהור על סוסים וחמורים בכביש שש. אז אני אחפש כביש אחר. |
|
||||
|
||||
בבקשה. אתה תקנה לך מכונית כמו היום, אין שום בעיה. זה רק יעלה לך פי כמה מהיום. אבל מה לא עושים בשביל נסיכה. אמור לי משהו: אתה נוסע עם הנסיכה ליער האש בכביש שש. שמת לב פעם שכשאתה נוסע בכביש הזה יש מין שערים כאלה כל כמה קילומטרים, ואולי אתה שומע איזה צפצוף קטן כשאתה עובר מתחתם? אתה יודע מה מותקן על השערים האלה? מצלמות שרושמות את פרטי לוחית הרישוי שלך. אז איך אתה מממש את זכותך לנסוע בלי שאף אחד יידע? אתה מבטל את שרותי המיקום בטלפון שלך? אם כן אז אתה אחד ממאה אולי. אז אחד ממאה ישקול לקנות רכב פרטי ולדמיין שעם אלפי המצלמות שפזורות לאורך הכבישים (ועם המכוניות האוטונומיות - מיליוני המצלמות) תהיה לו בזכות זה פרטיות. |
|
||||
|
||||
כביש שש נכתב כי זה התחרז לי טוב עם היער והאש. נראה לך שאני לא מכיר את יערות ישראל ועד תחנה לפני אלוהים? ואני הבנתי מתגובתך שהבעלות על נהיגה מרכב פרטי תופקע לנצח נצחים. ברור שאם זה עולה לנו - אז זה עולה לנו. אם כי אני שומע לאחרונה שכל הרמזורים בישראל כבר שנים מוסלקים בהם מצלמות והמגמה היא שכל רמזור וכל תמרור יהיו בבחינת האח הגדול. ואם זה כך, אז יש לחשב מסלול מחדש. . |
|
||||
|
||||
אכן יותר ויותר מצלמות פרושות, מוטב לך לרכוב דרך השטח. קח, תיהנה. |
|
||||
|
||||
הכביש הוא משאב ציבורי. הציבור החליט כבר היום שעל מסילת רכבת מותר רק לרכבת לנסוע ובכבישים שונים יש מהירות נסיעה מינימלית (יש סוס שמצליח לדהור ביותר מ־55 קמ"ש למרחק סביר?) באותה מידה הציבור עשוי או עלול להחליט שרק רכבים תקניים יכולים לעלות על מערכת הכבישים, או על חלקים ממנה. |
|
||||
|
||||
אסור היום לרכוב על סוס, או להסיע עגלה עם סוס, בכביש בישראל - גם כבישים ללא מינימום מהירות נסיעה. |
|
||||
|
||||
אוף, הייתי צריך לזכור: תגובה 651122. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון מלימודי התיאוריה אין מהירות נסיעה מינימלית1. יש איסור לעלות לכבישים מסוימים בכלי רכב שמהירותו המקסימלית המותרת היא מתחת משהו (כלומר, יש מהירות מקסימלית מינימלית). 1 אם אשתו לפעמים עוברת לפני בכביש שש ואני מצליח להאט, אל תקרא לי עבריין. |
|
||||
|
||||
ושכחתי להתנצל על הקטנוניות, זה רק מחזק את הנקודה שלך. |
|
||||
|
||||
ברוח הישראבלוף של החודשים האחרונים: סוסי מרוץ מגיעים למהירות מקסימלית גבוהה מספיק. צריך רק לדאוג איכשהו למספר ממשרד הרישוי (אני מניח שרק צריך למצוא את הפקיד המתאים). |
|
||||
|
||||
סוס מרוץ זה אוברקיל. אם הבנתי נכון, אתה יכול באותה מידה לדהור אל הכביש על גבי צב המחמד שלך, שאינו יכול ללכת יותר מהר ממטר בעשר שניות; די בכך שמותר לו ללכת מספיק מהר. מה שפסול הוא טרקטור. לא בגלל שטרקטור בהכרח לא יכול לנסוע מספיק מהר, אלא בגלל שאסור לו לנסוע מספיק מהר. |
|
||||
|
||||
תמרור 218 מציין “דרך לרכב מנועי שמסוגל ומורשה לנוע במהירות שאינה פחותה מזו שצויינה בתמרור בקמ"ש“. אין מה לדבר לא על סוס ולא על צב, מה גם שבדרך כלל בכניסה לדרך מהירה יופיע גם תמרור 411 - “אסורה הכניסה לבעלי חיים“. |
|
||||
|
||||
תודה. (זה היה הניסוח גם לפני שלושים ושתיים שנה ואני לא זוכר טוב?) |
|
||||
|
||||
למדתי תיאוריה מזמן, אבל ככה זכרתי לפני שהלכתי לבדוק. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי משהו שאני חושב עליו מדי פעם: כמה מכם היו עוברים מבחן תיאוריה ברגע זה? הפעם האחרונה שנזכרתי בשאלה הזאת היתה לפני כמה שבועות, לאחר חילופי דברים על הכביש שגרמו לי לבדוק את החוק ולגלות שטעיתי! |
|
||||
|
||||
שאלה קשה, עד שלא נבדוק לא נדע (כמה טעויות מותר לעשות?) מצד שני, לא ברורה לי המוטיבציה של השאלה. מן הסתם אם נאלץ להיבחן, זה יקח לנו מעבר מהיר על החומר ופחות זמן ממי שלא עשה את המבחן אף פעם. וכמה מאיתנו יעברו עכשיו מבחן באינפי 1? |
|
||||
|
||||
בלי להתכונן? רק מי שמרצה (או מתרגל) את המקצוע הזה. יש דברים שאני זוכר עד היום, אבל להוכיח את אחד מהמשפטים של רציפות במידה שווה או רציפות בתנאי ליפשיץ, אני לא חושב שאני מסוגל לשלוף בלי מעבר קודם על החומר. |
|
||||
|
||||
לאחר שלא עסקתי באינפי מזה 23 שנה בערך, אין בכלל שאלה שאני הייתי צריך לעשות שוב את הקורס; אבל אני סקרן האם זה היה לי יותר קל או יותר קשה מבפעם הראשונה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לך מעניין שחלק גדול (כמה? או, זאת בדיוק השאלה) מהנהגים לא יכולים לעבור מבחן תיאוריה, כלומר הידע התיאורטי שלהם לא היה מאפשר להם לקבל רישיון נהיגה לו היו נבחנים היום? כמה נהגי *אוטובוס* היו נכשלים בבדיקת פתע בתיאוריה? למה הרכב שלנו עובר טסט כל שנה והמוח רק פעם בחיים? כן, אני יודע, לא צריך להביא קיטבג לבחינה. |
|
||||
|
||||
ההרגשה האישית שלי: חלק גדול מאד, רוב מוחלט וגדול של השאלות בתיאוריה, הייתי עונה נכונה היום גם בלי להתכונן, וזה הדבר העקרוני בעיני. גם בין התמרורים שנשאלים עליהם בתיאוריה, אני מניח שרוב הנהגים מכירים ומבינים היטב תמרורים שאי ציות להם מהווה סכנת חיים, או אפילו סכנת תאונה. וכמובן שנסיון הנהיגה של נהג אחרי עשרות שנים על הכביש שווה פי אלף משל מי שכרגע למד תיאוריה ועבר טסט. אז ברמה הפרקטית של מה שחשוב וקריטי שנהג ידע כשהוא על הכביש - פה אני חושב שגם ידיעה של 80% מהתיאוריה מספיקה עבור 99.9% מהמקרים בפועל1 (הוסף ספרות אחרי הנקודה לפי ראות עיניך). אגב, גם אני זכרתי שיש כבישים שיש להם מגבלת מהירות תחתית, לדעתי בין השאר כי אפילו נתקלתי בשלטים כאלה פה ושם. 1 מקרה מבחן שבו נתקלתי באופן חזיתי שאולי נמצא בצד הלא נכון של המשוואה - כללי כניסה לכיכר. עד כמה שזכור לי, למי שבכיכר יש זכות קדימה על מי שמנסה להיכנס. אלא שבחלק משכונות העיר, בייחוד בכיכרות קטנטנות, יש נהגים שנוסעים בנתיב המהיר יותר, ומתייחסים לכיכר בתור צומת קטנה. ז"א - שמאחר ומהירותם גבוהה משל זה שנכנס מהכבישום הצדדי, הוא לא אמור להיכנס לכיכר אם זה יאיט/יעכב אותם, גם אם ברגע שנכנס לכיכר היא היתה ריקה. לעניות דעתי זכותו (זכותי) להיכנס לכיכר אם היא פנויה, גם אם רכב מהיר שיגיע אליה אחרי שנכנסתי ייאלץ להאיט או אפילו לעצור את מכוניתו. מה דעתכם? |
|
||||
|
||||
מה שקובע זה לא האם יש כיכר אלא האם זה מעגל תנועה [ויקיפדיה], כלומר שמוצב בו השלט הכחול עם החצים הלבנים הסובבים. אם לא מוצב השלט חלים כללי זכות הקדימה הרגילים של צומת1. אם מוצב השלט- זכות הקדימה היא לרכב שבתוך מעגל התנועה ולכן אם גרמת לרכב המהיר (רק אם נכנס למעגל התנועה לפניך) להאט הפרת את זכות הקדימה שלו. ____________ 1 ובדרך כלל יהיו מוצבים שלטי "תן זכות קדימה" ו"עצור" במקומות הרלבנטיים |
|
||||
|
||||
הסיטואציה היא הפוכה - ברגע שנכנסתי לכיכר הוא עוד לה היה בכיכר. אבל נקודה טובה עם השלט, אקפיד לחפש אותו בפעמים הבאות. ___ הבעייה בכיכרות כאלה, שבדיוק בגלל זה בשעת עומס הם הופכים למנתקי זרם שמוליכים 100 אחוז בכיוון אחד של התנועה (הראשי יותר) ו-0% בכיוון הניצב. וזאת מאחר שבעת עומס כל הזמן יש רכבים בכיכר. |
|
||||
|
||||
זכות הקדימה היא למי שבתוך מעגל התנועה, לכן אם נכנסת ראשון למעגל התנועה זכות הקדימה היא שלך. ______ אני חושב שגם במצב שאתה מתאר מעגל תנועה יוליך יותר כלי רכב מאשר מערכת רמזורים. אמנם הבאים מהכביש הצדדי יותר משלמים דקות יקרות של המתנה, אבל התשלום הזה מאפשר לנפח תנועה גדול לעבור בכביש הראשי. כמו שאמר ספוק- צרכי הרבים... |
|
||||
|
||||
בניגוד לרמזור, הוא מאט את כולם. אבל זה כנראה פחות משמעותי בדרכים עירוניות. |
|
||||
|
||||
מעגל תנועה לא מוליך יותר כלי רכב מאשר רמזורים. היתרון שלו הוא בטיחותי, לא בהעברת נפח תנועה גדול יותר. ברגע שאתה מגיע לנפח תנועה שמחייב מעגל תנועה רב-נתיבי גם היתרון הזה נשחק קשות. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהייתי עובר מבחן תיאוריה בניסיון ראשון בלי להתכונן. לגבי מבחן מעשי אני הרבה פחות בטוח. |
|
||||
|
||||
יש לי תהייה קצת קשורה: האם רובנו, נהגים עם מינימום ניסיון, שמים לב (ולו בתת-מודע) לרוב התמרורים בכביש? האם רובם באמת משנים? (והאם, בעידן יישומי הניווט, שלטי המרחק עד אילת עדיין מצדיקים את הפח שהם עשויים ממנו?) |
|
||||
|
||||
בהחלט מצדיקים. אין שום סיבה להחזיק טלפון שמשדר בתוך הרכב אם אתה יודע את הדרך (שלא לדבר על אלה שנגמרה להם הבטריה, מנסיון זה קורה). |
|
||||
|
||||
אני בטוח שזה מועיל לחלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל איזה חלק? |
|
||||
|
||||
בינתיים יש חרדים שטוענים שאין להם טלפונים חכמים. לחלקם באמת אין. אני אישית לא משתמש כמעט בניווט אוטומטי, אבל אני מניח שאני מייצג חלק די זניח באוכלוסיה החילונית. נראה לי שבכל רגע נתון יש יותר נהגים שלא מצליחים להשתמש ביישומון ניווט מסיבות טכניות מאשר אנשים כמוני. |
|
||||
|
||||
גם אני כמעט לא משתמש. אני חושב שיש יתרון בשלטי המרחק בכל מקרה, כי כשאתה נוהג לבד אתה יכול לקבל הכוונה קולית מהיישומון אבל אתה לא יכול להתבונן במסך כדי לדעת כמה אתה מרוחק מהיעד ומה הזמן החזוי (לפחות לא תוך שמירה על הבטיחות). שלטי מרחק ממילא לא נועדו לכוון אותך אלא לתת בדיוק את זה - מושג לגבי המרחק והזמן. דבר אחד ששמתי לב אליו בשנים האחרונות הוא עד כמה גאוגרפיה היא דבר משתנה. נהגתי לחשוב שהיא יציבה: אני יודע איפה נמצאים מקומות שביקרתי בהם בעבר, איך מגיעים אליהם, מה נמצא בסביבה. אולי קצב השינוי הואץ ואולי הניווט בטלפון (עד כמה שאני כן משתמש בו) ניתק אותי מהקרקע ואולי זה תמיד היה ורק לא שמתי לב, אבל בשנים האחרונות זה לא מרגיש ככה. שמתי לב לזה בעוצמה רבה פעם אחת, כשעלינו לרמת הגולן ורציתי לראות איך נראה היום בסיס שביליתי בו כמה חודשים די משמעותיים - וגיליתי שהוא נמחק מעל פני האדמה. לולא ידעתי איפה הוא לא הייתי מזהה שהתקיים שם משהו אי-פעם, הדבר היחיד שנשאר הוא מדרגת הבטון להעמסת טנקים על מובילים ("סובה"). מאז אני רואה את זה בכל מקום: מחלפים וכבישים חדשים שהחליפו את אלה שדרכם הייתי נוסע, שכונות שתמ"א 38 שינתה את פניהן ללא הכר או שצצו במקומות בהם זכרתי שטחי בור או חקלאות ועוד ועוד. כשאני נוסע עם המשפחה ומנסה להגיע למקומות שהכרתי בדרכים שהכרתי הווייז נוזף בי ושולח אותי לפניות פרסה (ואם אני מתעקש אז אשתי נוזפת בי...). זהו, פרקתי. |
|
||||
|
||||
שבע נשותיך. אלא אם מדובר במגדר אחר (לא שיש בזה משהו לא תקין, כמו שסיינפלד אומר). |
|
||||
|
||||
כמאמר הגשש- אני ספרתי שבע. |
|
||||
|
||||
כמובן, השאלה היא *מה* ספרת. |
|
||||
|
||||
ובנימה יותר רצינית - יש עבודה מאד רצינית כיום, מהאקדמיה ועד תעשיית הביג-דאטה, בנושא של הצפנה וקידוד של נתונים פרטיים חסויים גם בעידן שבו הרבה בסיסי נתונים ובינות מלאכותיות משתמשות בנתוניך הרפואיים0, הסוציולוגיים, הגיאוגרפיים וכן הלאה. כך שבהינתן פרוטוקולים מתקדמים יותר מהיום של העברת נתונים, יש דרכים בהן חזון התנועה האוטופית לעיל יתבצע גם בלי שכל העולם יידע למי נסעת ומה עשית1. כמובן שטכנולוגיה זה לא מספיק, צריך גם רגולציה שתתמרץ להשתמש בה. 0 מידע רפואי הוא אולי דוגמת הדגל כאן - איך לתת לבינה המלאכותית ללמוד ממיליוני סריקות ראש מתי יש שם גידול, כשהנתונים של כל סריקה אישיים ורגישים? אז מסתבר שאפשר לעשות זאת בהצפנה מצוינת, ובלי לפגוע באיכות הלמידה. אבל צריך להתאמץ2. 1 בכל מקרה, הייתי מציע לך לא להסריט את פועלך החשאי במצלמה האישית של הנייד שלך. רק טיפ קטן על הדרך. 2 לא, למחוק את רשומת 'שם הנבדק' בתחילת קובץ הסריקה זה לא מספיק. מתאבן - צריך לחשוב על סריקה כמו על טביעת אצבע. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת יש מצב שהחיישנים - ברמזורים/עמודי תאורה וחשמל/תמרורים/תחנות אוטובוס/ספסלים/כבישים וכל מה שהוא ציבורי ובשטח ציבורי - יאתרו בני אדם על בסיס מידע רפואי קודם, כדי לאמת מיקום וזהות? ואם כבר, היכן הלוויינים נכנסים לפעולה? |
|
||||
|
||||
לא, מה פתאום? |
|
||||
|
||||
הא. בטח עפתי יותר מידי. ככה זה חגים. |
|
||||
|
||||
בתחום הפרטיות ותחושת הביתיות (פעם כתבתי על זה באיזו תגובה, לרובנו המכונית היא מחסן נייד וצמוד למדי) זה עדיין ייפול מרכב פרטי. אני מקווה שהיתרונות הלוגיסטיים יפצו על כך. |
|
||||
|
||||
זו אחת הסיבות לכך שיהיה צורך ברגולציה שתתמוך במהלך הזה (אם כי האופטימיים טוענים שהיתרון הכלכלי יהיה כזה שלאדם רגיל לא תהיה כלל שאלה). בכל מקרה, אני מניח שיושקע מאמץ לתת לך תחושת בית: אתה תכנס לפוד שלך, הוא יזכור את תנוחת הישיבה שלך בלי צורך בכוונון. המוסיקה שלך תישמע מהרמקולים והמסך של הטלפון או המחשב שלך יוצג (או הספר שאתה קורא). אולי יוצעו לך פודקאסטים מומלצים (pun intended) - כל דבר שישפר את חווית השימוש. נכון שלא תוכל לסחוב בבגאז' שאיננו ערימות של ג'אנק, אבל למען האמת כמה אתה משתמש בג'אנק הזה בפועל? עבור הנסיעה היומיומית לעבודה זו תהיה חוויה נוחה יותר מאשר כל תח"צ שקיימת היום (ובזכות ביטול הנהיגה - גם מנהיגה עצמאית). יתכן שלחופשה משפחתית אתה תשכור רכב שיהיה בלעדי לשימושך במהלך החופשה ושתוכל לנסוע ולעצור בו להנאתך ללא תכנון מוקדם. |
|
||||
|
||||
לדעתי עוד כמה עשורים יצומצם מאוד הצורך ליציאה מהבית לצורך עבודה. במקום פתרונות תחבורתיים מסובכים רוב העבודה תתקיים מהבית (או מרכזי תיקשורת שכונתיים) באמצעות רשת תיקשורת חזקה מאוד, כמו כן חלק מהמטלות הפיזיות יבוצעו באמצעות מיכון אוטומטי (שמפוקח מרחוק). יציאה מהבית תהיה בעיקר לצורך עבודות שאין להן עדיין פתרונות לעבודה מרחוק. כמו כן, רחפנים ודומיהם יוכלו לתת פתרונות תחבורה זולים שאינם כבולים לתשתית סלולה יקרה. הרחקת אנשים ממקומות עבודה יוזילו הרבה הוצאות שאינן קשורות לתחבורה. למשל: 1) שימוש בקרקע זולה לבניה בפרברים, 2) בניה נמוכה משולבת באנרגיה סולרית לצרכים ביתיים. |
|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי שהבנייה המעורבת, קרי: מגורים/מסחר/שירותים בבניין אחד יצמצמו את השימוש ברכבים באופן משמעותי. אני מתכוון לבניינים מעל 100 קומות, כאשר כל הקומות משרתות את קומות המגורים. קומת טיפת חלב קומת גן ילדים קומת בית ספר קומת מרפאות, לרבות עזרה ראשונה קומות מסחר לטובת המגורים. קומת מגרשים ופארקים קומת קולנוע, ויתר הבילויים. 7 בבוקר יורדים לקומה 23 לרכוש מוצרי בוקר ואז ב8 שמים את הילדים בקומות 34 ו35 לגנים בתי ספר וכו'. ב9 אני יורד לקומה 54 לעבוד ואישתי. בקומה 64. ב 4 אני קופץ לקומה 12 לבית מרקחת וב7 אני עולה לקומה 76 לבריכה ואם אני בדיכאון אני עולה לקומה 120 וקופץ. בקיצור - המעליות יהיו הרכבים. |
|
||||
|
||||
הא, ושכחתי גם קומת הפגנות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |