|
||||
|
||||
אבל הטיעון הבסיסי הוא גם שלפוליטיקאים יש אג'נדה בסיסית. האם האג'נדה שלהם היא רק מדינית בטחונית וזהו? |
|
||||
|
||||
ברור שהחלוקה המעשית של הפוליטיקאים כוללת את כל התחומים, לרבות הכלכלי והחברתי. אולם בלבן נהג להתמקד במדיני, ולכן (בחלק מהקורסים) נתן את הכינויים הנ"ל כדי לזהות את החלוקה בתחום המדיני. אני חושב שההתמקדות בתחום המדיני, מעבר לכך שנוחה יותר לדיון ודוגמאות, עזרה לשומעים/קוראים "לעכל" שיטת ניתוח לא קונבנציונלית זו. אם הפרופ' היה מוסיף את האלמנטים האחרים פנימה, זה היה קצת יותר קשה לעיכול... |
|
||||
|
||||
אז אתה לא יכול לעזור לי בניסיון לברר מה היא האג'נדה הכלכלית חברתית של המתקראים ''ליברלים''. הרי כל ליברל, לא משנה מאיזה סוג (קל וחומר בהגדרה האמריקאית המילטון פרידמנית), היה אמור להתפלץ ממתווה הגז. וכל ליברל היה אמור לחזק את בג''ץ מול הרשות המבצעת. אבל אצלנו אלו מתוייגים ''שמאלנים''. |
|
||||
|
||||
בכלל הגישה של לחלק את הפוליטיקאים רק לשני מחנות ולנתח הכל כשזה הפוסטולט הקדוש שלך (ואין בלתו) היא פסאודו מדע ולא מבוססת על שום דבר בעולם. סתם משהו שקל לכתוב על לוח באיזו הרצאה. באותה מידה אפשר לחלק את הפוליטיקאים הישראלים לפוליטיקאים עם ספין למעלה ופוליטיקאים עם ספין למטה ולקבל מערכת תאורתית עם יכולת ניבוי ומתן הסבר שלא נופלת ברמתה מהקשקוש הזה של שתלבנים מול בדלנים. אותי אישית זה מאוד מדהים שהקשקוש הזה של שתלבנים ובדלנים, שאיננו עולה ברמתו מקריאה בקלפים, זריקת עצמות או גרפולוגיה, תפס אחיזה כל כך חזקה בדיונים כל כך רבים באייל הקורא לאורך שנים רבות כל כך. כנראה שגם אנשים משכילים צריכים שעשועים פסאודו מדעיים ועיסוק בקמעות/לחשים/וודו לא פחות מקבוצות אחרות באוכלוסיה. הם רק צריכים להוסיף עטיפה שמוסיפה תחושה של מושגים ״אקדמאים״ בשביל האשליה / הרמיה העצמית שהם לא בסה״כ מז{%^** את השכל בדיוק כמו כל שרלטן עכו״ם טיפוסי. |
|
||||
|
||||
אתה ממש חופר את עצמך עמוק יותר ב"עוד דוגמה לסוציאליסט שמנפנף בליברליזם כבדגל כוזב ומנכס אותו לעצמו". תבחר איזשהי תגית: דמוקרטי/ליברלי/סוציאליסטי/עריץ (מחק את המיותר). נגיד שאתה חושב שהמשמעות של התגית הזו היא x. מכאן נובע שאתה רק מנפנף ב<תגית כלשהי> ואילו ה<תגית כלשהי> האמיתי הוא נתניהו/אמיר אוחנה/בג"צ/אריה דרעי (מחק את המיותר) |
|
||||
|
||||
אני רק מנסה להבין את המשמעות של התגית הזו עבור אלה שעונדים אותה. הראיתי שהיא אינה המשמעות האנציקלופדית, על כל הווריאציות שלה. מעניין אותי מה הם חושבים שהיא. |
|
||||
|
||||
הנה ניסוי מחשבתי קטן. נגיד שאתה בארוחה משפחתית (בזום כמובן) ואתה מספר איך אתה חוסך במים בהפעלת המדיח (סתם דוגמא). ואז גיסך המעצבן קופץ ואומר: ״אתה לא באמת חוסך במים, אני חוסך במים כי אני לא מתקלח״ אני לא חושב שמה שמעניין את גיסך היא ההגדרה של ״חסכון במים״. אבל זאת רק השערה.. |
|
||||
|
||||
לפחות אז אני יודע מה הוא חושב שזה חסכון במים. כאן אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
שוב - אני לא יכול להסביר את המושג הזה, כי אני לא מחלק ככה את העולם המעשי, ו"ליברלים" זו מילה טעונה כל כך עם ריבוי משמעויות, שמראה כמה קשה (עד בלתי אפשרי) בשיטה ה"קונבנציונלית" להבין משהו במהלכים הפוליטיים. החלוקה היא לשתי מחנות, כי בסופו של יום, למרות שיכולים להיות גוונים קלים כל פוליטיקאי, יש שני כיוונים כלליים מעשיים. כלכלית-חברתית הם אלו שבעד ממשלה גדולה מול אלו שבעד ממשלה קטנה. בהתאמה, מדינית, נמצאים ה"משתלבים" (בעד מצב מדיני יציב) וה"בדלנים" (בעד מצב מדיני פחות יציב בד"כ). ההתאמה, באופן ברור (לי לפחות) היא מאחר ומצב מדיני יציב מביא לאקלים של מעבר סחורות ואנשים חופשי יותר, הוא תורם לכלכלת שוק, בעוד שמצב יציב פחות יתרום לגורמים השואפים למקסם את מוטת השליטה הממשלתית. לכל צד יש את הדברים הטובים והפחות טובים שלו. הבעיה הראשונה בניתוח היא תמיד לזהות איזה פוליטיקאי שייך לאיזה צד (אין לזה קשר לשיוך מפלגתי, על פי שיטת בלבן. אם תרצה - אוכל להסביר מדוע). מאחר ואנחנו דנים ב"פוליטיקה מעשית", אזי מבחינת הטרמינולוגיה של בלבן, ה"אידיאולוגיה" בה מתעטפת כל מפלגה אינה מעשית, אלא מעטפת שיווק בלבד, דרכה אפשר למכור שאפשר להיות גם "רווחתיים" וגם להוריד מיסים, למשל. אני סבור שכמעט בכל מערכת בחירות הפוליטיקאים שלנו מדגימים כמה המערכת המפלגתית היא פיקציה (רק בסאגה המתמשכת האחרונה יש דוגמאות רבות מאוד), אבל משום מה כמעט אף אחד לא בוחר לראות את הדברים מזווית שונה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |