בתשובה לדובי קננגיסר, 01/06/02 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, סליחה לא שמתי לב לכותרת. אני תמיד תופס אותה לא כחלק מן הטקסט אלא כאיזו אימרה. אני לא מורה מול כיתה אלא עובד כמורה עזר למתקשים, אם בתיכון ואם במסגרות אחרות. אני מלמד דקדוק בעיקרון אבל גם תנך או הסטוריה וספרות. לפי צרכי המתקשה (בדרך כלל זה גורף: בעיה עם מקצוע מילולי היא בכל התחומים ובדרך כלל מי שמתקשה במקצוע מילולי גם מתקשה במתמטיקה. ההפך זה פחות עובד כי הדרישות בקצוע מילולי נמוכות יותר מן הדרישות ממקצוע מתמטי) לגבי דבריו של רוסו. קודם כל, תודה על המידע. אולם (מבלי לייחס לרוסו את הדברים) קח בחשבון שאכן אנשים משתנים אבל אנשים גם נשארים אותו דבר מבחינות רבות, כולל הפוטנציאל הלימודי שלהם, כולל תחומי ההעדפה והסקרנות. אדם סקרן הרוצה ללמוד זה באופיו, לא ממש משנה מי מלמד אותו. אני אהבתי כמעט כל מקצוע שלמדתי כולל אלו שהייתי אפס בהם וכולל אלו שהמורה היה גרוע. העובדה שפעם נכשלת והיום אתה מצליח כן מוכיחה לגבי יכולתך בתחום. הבחינות אז מעידות על אז והבחינות היום מעידות על היום. שינית את הכיוון בנושא (כי הרי גם אתה משתנה עם השנים לפי דבריך, אתה מתבגר) ולכן גם השינוי בהצלחה.הבחינות במקצוע זה בתיכון לא היו בחינות חשיבה ויכולת אלא בחינות ידע בעיקר ואז כנראה לא היה לך הידע. היום יש לך אותו או שהוא כבר לא נדרש ולכן אתה מצליח. אנשים משתנים, תחומי הסקרנות משתנים. הבחינה אז מעידה על הידע אז. מאידך אי אפשר לבסס חינוך על ההנחה שכשתגדל תצליח. לדעתי חל שינוי ניכר ביכולות שלך מאז להיום. אתה מבוגר יותר וזה הבדל אדיר. היום למשל לא נראה שתעדיף להיכשל בקורס שהלימוד בו חובה רק כי הוא גרוע. אני גם רואה את זה על עצמי. אולי ילדים לא ישנאו מקצוע אם הוא לא יושנא עליהם (אולי זה נכון לגבי שנאה בכלל) אבל ברגע שהוא נעשה קשה ולא מובן אז הוא נעשה פחות אהוב אפילו אם המורה הוא מופלא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לענות לך בבוטות: לא נכון. תחומי ההעדפה והסקרנות משתנים כל הזמן. בגיל 14 מעייני היו נתונים באופן מוחלט לפיזיקה, בגיל 16 כבר עסקתי הרבה בביולוגיה, והנה היום תחום הלימוד שלי הוא מדעי החברה (אמנם מתוך זווית ראייה ביולוגיסטית, אבל עדיין). אלו שבקצוות העליונים - אלו שהסקרנות היא בליבם ושקיבלו המון תמיכה מבית לנטיות הללו, אלה באמת לא יוותרו בגלל מערכת הוראה גרועה. הם ילמדו לבד, הם ילכו לחוגים והם יעשו כל שביכולתם כדי לספק את הצורך הזה שלהם. אבל מה עם הרוב הבינוני? זה שיכול להיות סקרן אם יעודדו אותו, אבל מעודדים אותו לא לחשוב, אז הוא לא חושב? שוב אתה מסתכל על אנשים, רואה איך הם עכשיו, ומסיק מכך שתמיד הם היו כאלה והם לא יכולים להיות שום דבר אחר. לא, גם בבחינות היום, אלו שמבוססות על זכרון, לפחות, אני מצליח הרבה פחות מאשר באלו שמסתמכות על הבנה. אגב, התרגיל שאתה עושה כאן, כשאתה קורא לזכרון "ידע", הוא תרגיל לא הוגן. זכרון זה לא ידע. הנה - אני יודע מה רוסו אמר, אבל לא בגלל שאני זוכר, אלא בגלל שאני מבין. לא שיננתי את רוסו, אלא ניסיתי להתעמק בדבריו ולהבין את השרשרת הלוגית שהובילה אותו לומר דבר כזה. העובדה היא שאני נוטה לזכור יותר דברים שאני מסכים עם הלוגיקה שלהם (בגלל זה אני זוכר את רוב הטיעונים של הובס, למשל). אז לא היה לי זכרון, וגם היום אין לי זכרון. אז היה לי ידע, וגם היום יש לי ידע. השאלה היא מה בוחנים, איזה סוג של ידע. אני לא העדפתי להכשל בקורס ההוא - אני נכשלתי חרף נסיונותי הכנים לעמוד בדרישות השיעור, ולבסוף פרשתי מהכיתה וויתרתי על המקצוע. גם היום אני מעדיף לפרוש מקורסים עם מרצים גרועים או שאני רואה שאני לא מצליח להתמודד עם דרישות שלדעתי הן לא הוגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקצועות האלו שאהבת למרות המורים הגרועים - התעניינת בהם מחוץ ללימודים או שהקשבת בשיעורים של אותם מורים גרועים? אנשים משתנים, זאת בדיוק הנקודה. איך תחליט בגיל 16 (נניח) שהאדם הזה לא מתאים למשהו? גם אם הוא יכול להשלים אח"כ כי הוא ממש מוכשר זה יקח זמן וכסף, כך שיכול להיות שמעשית הוא לא יוכל להשלים. אני מסכימה עם דובי שתחומי הסקרנות משתנים המון - תשאל ילדים מה הם רוצים להיות ותראה איך זה משתנה עם השנים. אפילו באוניברסיטה אנשים עוברים הרבה ממקצוע למקצוע. רוב הילדים לא מעדיפים להיכשל, לפחות ככה נראה לי. אם הלימוד בקורס גרוע יותר אנשים יכשלו כי יהיה להם קשה יותר, לא כי הם מעדיפים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |