בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/11/19 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד לא אמרת מה דעתך על שר משפטים שמפיץ את הענין והורס את משפחתו, אבל לקצינה לשעבר אתה נטפל? קשה שלא להסיק שהדבר האחרון שמעניין אותך אלו זכויות האדם ורווחתו של הנחקר ניר חפץ, בדיוק כפי שהן מעניינות את מקהלת צווחני הימין שעטו השבוע על הפרשה כמוצאי שלל רב. זכויות האדם היחידות שמעניינות אותם הן של האדם הספציפי בנימין נתניהו, ושכל השאר ילכו לעזאזל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר אמרתי שהמעשה שעשה שר המשפטים היה אמיץ והכרחי לגילוי הזוועות במשטרה. ואני גם חושב שבדבריו שום נזק לא נגרם למשפחת חפץ שהעניין נודע לה בוודאי מהפרסומים ברשתות החברתיות אחרי הגילוי הראשוני של עמית סגל, ואני גם חושב שבמשטרה ובפרקליטות הבינו זאת יפה והשתמשו בחסיון הפרט רק כתירוץ לגדוע בעבו את הדיון הציבורי במעשיהם הנלוזים. לו היית אתה נשאל את אותה שאלה היפותטית שהצעתי לשאול את אותה חוקרת לשעבר, מה הייתה תשובתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין. מאחר וברור שאני ואתה לא חולקים את אותה תפיסת מציאות (מה שמצידי נראה כאותם ערכים), לא נראה לי שיש טעם להיגרר לשיח המתעתע הזה, כשאנחנו לא נוכל להסכים אפילו על מה לבן ומה שחור. אין לי שום ענין להיגרר לשיח זכויות האדם שהוא בנימין נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה כן מתייחס לפעמים לדברי ומנסה להתווכח. בסך הכל אני שואל אותך שאלה היפותטית, ומעניין אותי אם לפי מערכת הערכים שלך, לו נהגה כך המשטרה זה היה כן או לא בסדר. אז דווקא עכשיו החלטת שאתה לא מדבר אתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כשאני מכוסה בשתן שספגתי מהמקפצה, קשה לי לשים לב להתנהלות משטרתית רגילה למדי שמטרידה אותך (וחמור מכך, את האמונים על המשטרה והתקשורת) רק כשזה נוגע לאדם מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשמתי את תשובתך לשאלה ההיפותטית שלי שמדובר בדבר רגיל במשטרה ואין לך שום בעיה עם זה. בעיה יש לך עם כך שאני מתייחס לעניינים חמורים שנעשים במערכת אכיפת החוק רק כשהם נוגעים לנתניהו. זו כמובן עלילה שקרית. אני מביע את דעתי כשאני רואה עוול שנגרם במערכת המשפט בין אם הדבר קשור לנתניהו ובין אם לא. הבעתי את דעתי פעמים רבות בפרשיות כמו העינויים בבפרשת דומא, הוצאת ההודאות והושבה בכלא בפרשות ברנס וחנית קיקוס וזדורוב וההתייחסות המחפירה לפתולוגית פורמן, והשמדת תיקי רות דוד. כמו כן הבעתי את ביקורתי על מערכת המשפט והפרקליטות בפרשת דמיניוק ובפרשת קצב. אני מניח שהבעתי את בקורתי ובוודאי בעוד המון עניינים שאיני זוכר כרגע. כל אלה לא קשורים כלל לנתניהו, והם לא יהיו קשורים גם אם תחזור ותשנן באזננו זאת שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאין לי שום בעיה עם זה. אשמח שלא ישימו מילים בפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת שזה נוהל רגיל במשטרה, ומכך הבנתי שנתקלת בהתנהלות דומה של המשטרה פעמים רבות. העובדה שמעולם לא שמעתי אותך מתריע על מקרה דומה גרמה לי לחשוב שאין לך שום בעיה עם זה. אני מעולם לא שמעתי על מקרה שבו הופעל לחץ דומה על מישהו כדי שיהפוך להיות עד מדינה, ולו הייתי שומע אין ספק שהיית שומע את קולי בעניין, שכן דיונים על פעילות המשטרה לא חסרו באייל, ועל מקרה מזוויע מסוג זה לא הייתי מדלג. לכן אני באמת סבור שהתנהלות כזאת הפרקליטות והמשטרה שומרים אך ורק לחקירות נתניהו, ואתה מוזמן לספר לי על מקרה דומה אחד מבין יתר ה''רגילים'', כדי לסתור את סברתי זו. אז באמת הכנסתי בטעות לפיך מילים שלא אמרת, ואני משנה בזאת את דבריי ואומר שבעניין שאלתי ההיפותטית אתה שומר מסיבה לא ברורה לי על זכות השתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי הדיון שאתה מנהל שקול לדיון בתופעות הלוואי של אנטיביוטיקה כשאתה חולה בדלקת קרום המוח, או לדיון בתופעות הלוואי של חיסונים כשיש לך כלבת. ומאחר שאתה שומר על זכות השתיקה (או על עיוורון צבעים מוחלט) בנוגע להתנהלות השחורה משחור של המאפיה הראשית, אין שום סיבה להיגרר להסטת הדיון המתמשכת בנגעי מערכת המשפט, שגם אם יש לה תופעות לוואי, האג'נדה של קעקוע מוחלט שלה שקול לאג'נדה של נמנעי החיסונים. כשכולנו נמות מדלקת קרום המוח, אנחנו עוד נתגעגע לימי האנטיביוטיקה העליזים, וכבר לא יעזרו לנו הטענות כלפי הקרנפים שהביאו אותנו לשם. ועוד נשאו בגאון על גבם שלט של ''אבירי זכויות האדם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שנגמור להתפעל משפע הדמויים הציוריים בתגובתך מה שיישאר הוא האשמתי בהתעלמות מאיזו התנהלות שחורה של מאפיה ראשית (אני מניח שאתה מתכוון לנתניהו). שוב מדובר בעלילה. אם יש לי דעה בעניין מהעניינים אני מביע אותה. איני שומר על זכות השתיקה בתירוצים מתירוצים שונים. אתה מוזמן להצביע על איזה שהוא עניין שבו אני שומר על זכות השתיקה, אבל אני מניח בזהירות שגם בעניין הזמנתי זו, תבחר בזכות השתיקה, ואני גם יכול לשער מדוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שאתה מביע את דעתך, דעתך היא שכשראש הממשלה והדחליל שלו שר המשפטים דורסים ברגל גסה את אותה מערכת משפט שהם הממונים עליה, זה נהדר ונפלא, מאחר ועל פי הפרוטוקולים של זקני הפרקליטות יש שם איזה דיפ סטייט מסתורי שהוא מנהל את המדינה ולא הממשלה החביבה עליך שמכהנת כבר עשור. זה הרבה יותר גרוע מזכות השתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל ביני ובינך הוא שאצלי כל דבר ביקורת על מערכות החוק הוא פרטני ומתאר עובדה מסויימת ואצלך כמו אצל נשיאת העליון חיות יש מלים כלליות שאינן נכנסות לפרטים שלא מאפשרות כלל שום סוג של תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר "האזהרה", המחבר/ת אנונימי/ת משתמשת במושג steady state כי deep state שנגוע בתיאוריות קונספירציות נועד לשימוש תעמולתי ולהגנה על מעשים לא ראויים. סטדי סטייט הוא המנגנון הפעיל שחוצה ממשלים מתחלפים ושתפקידו, "The early Steady State formed to keep the wheels from coming off the White House wagon," | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרן נויבאך בשיחה עם פרופ דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: "הטיפול בכל סוגיית זכויות חשודים ויחס המשטרה חשוב ביותר, אבל צריך להיעשות במנותק מחקירות ותיקי ראש הממשלה. לראש הממשלה היתה הזדמנות לטפל בנושא הזה לפני שנפתחו נגדו חקירות והוא לא עשה את זה..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על דברי פרידמן לפיהם היתה לראש הממשלה הזדמנות לטפל במערכת אכיפת החוק. גם פרידמן עצמו ניסה ולא הצליח. בממשלה האחרונה לא היה אפשר להעביר חוקים שיתקנו את המצב כי כחלון עמד כחומה בצורה מול זה ולא נמצא לכך רוב בכנסת. ואני טוען יותר מכך. גם אם תוקם ממשלה שתצליח להעביר חוקי התגברות למיניהם, זה לא יתקן את המצב, כי השופטים עושים עם החוק מה שבא להם. הם ''פרשני החוק'' והם לא מפרשים אותו כפי שאנו כקוראי עברית הדיוטות מבינים אותו. הדרך היחידה האפשרית היא דרכה של איילת שקד, כלומר בחירת שופטים אחרים, אבל כנראה שנעשה מעט מדי. לכל התיקים שמעניינים את הציבור השופטים האלה לא מגיעים. נשיאת העליון דואגת שלא יגיעו. לעניין הספציפי של הלחץ הבלתי ראוי על ניר חפץ, הממשלה לא יכולה לעשות שום דבר. אין לה שום סמכויות. הדרך היחידה שאולי תוכל לשפר את המצב היא להביא את האמת לתודעת הציבור כדי שתקום מחאה ציבורית. אוחנה פעל כך, וכל הכבוד לו, אם כי אני מכיר בכך שצריך באמת גם להגן על צנעת הפרט. אולי לכן צריך לבחור כאן ברעה אחת שהיא יותר טובה מהרעה האחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו חקיקה ניסו להעביר בתקופת נתניהו לטובת זכויות חשודים ולא הצליחו בגלל התנגדות הפרקליטות? לרשותך, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 שתוקן בערך פעם בשנה בתקופתו של נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך ברור לי לשם מה אתה מפנה אותי לחוק. בטרם אקרא את החוק, האם טענתך היא שהתנהלות המשטרה כפי שהצגתי בשאלתי ההיפותטית נעשית בהתאם לחוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך החוק עצמו, אלא כל השינויים שנערכו בו בעשור האחרון. משמע: יש אפשרות לשנות את החקיקה בתחום. אז איפה ממשלת נתניהו דאגה לזכויות הנחקרים? דוגמה שזכורה לי: נדמה לי שהיו שינויים בזכויות של שוטר לחפש על אנשים ברחוב. אבל למיטב זכרוני מדובר על חקיקה שהגיעה ממשרד המשפטים. כלומר: דווקא המקורבים לפרקליטות דאגו לקדם זכויות של עצורים. לעניין הלחץ על ניר חפץ: אני בינתיים מסכים עם ניר חפץ עצמו שביקש להאריך את צו האיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבקשה להסרת צו איסור הפרסום הגיעה מצד העיתונות ולא מצד גורם ממשלתי. ניר חפץ וגם האישה בקשו להשאיר אותו. כרגע גם אני כמוך בעד השארת הצו. אוחנה חשף את פרצופה המכוער של המשטרה בגיבוי הפרקליטות, וזה טוב, וכל מיני פרטים נוספים כולל אולי שמה של האישה, נותרו בגדר חיטוט ורכילות. אין הם משרתים את האינטרס הציבורי, ואולי באמת פוגעים בנוגעים בדבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |