בתשובה לאריק, 22/01/19 14:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתחיל מהסוף שהוא לא העיקר. אין חולק על כך שמעשהו של נווה בנתב"ג היה מעשה לא ראוי, וכיון שמדובר גם במעשה לא חוקי הוא צריך להישפט על כך ולהיענש בהתאם לחוק. כשאני מנסה לחשוב על אפשרות שאני הייתי עושה דבר כזה למטרה כזאת או אחרת בשרי נעשה חידודין חידודין רק בגלל המחשבה שיתפשו אותי ואוי לאותה בושה, וגם בכלל אין לי מושג איך, טכנית, עושים דברים כאלה. צריך כנראה להיות ראש לשכת עורכי הדין כדי לדעת שיש טריק כזה. ועכשיו לעניין טיפול העיתונות בעניין. הבאת בדבריך קישור למאמר של גורלי שבו יש אולי הגישה הכי "סנגוריאלית" כלפי אפי נווה שרוב הציבור מכיר. מה שרוב הציבור לא מכיר הוא שאפשר לטפל בכך גם לא רק בגישה "סנגוריאלית" אלא בדרך שמעבר לסנגוריאלית, בדרך הפוכה לגמרי ממה שמוכר בתקשורת הראשית, ודרך זו, לדעתי, היא הכי קרובה לאמת. אני מציע להאזין לצמד המתראיינים טלי גוטליב ובן דרור ימיני בערוץ 20 החל מ-5:50, וגם אולי מיד בתחילת הסרט בהקדמה של זוג המגישים, כדי להתרשם איך אפשר לטפל בפרשה בצורה שאינה מוכרת אצל רוב ציבור1. ועכשיו ברצוני לשתף אותך בחוויה האישית שלי. כאשר החלו להופיע ידיעות על "פרשיה חמורה במערכת המשפט", הייתי לכאורה צריך לשמוח. כי היכן יכולות להיות פרשיות חמורות במערכת המשפט? המקום הכי סביר מנקודת הראות שלי הוא הפרקליטות, והרעיון שאולי יתגלה שם משהו איום ונורא שיגרום, אולי, למהפכה וטיהור האורווה הכי מזוהמת בישראל שאני מכיר במערכות השלטון, היה אמור לשמח אותי. ובאמת תגובתי המידית הייתה תגובה של שמחה. אבל זאת פגה מהר מאד. היה משהו חשוד בהתנהגות העיתונאים שידעו במה מדובר אבל החוק אסר עליהם לפרסם. התנהגותם הייתה כמו של כלבי ציד קשורים שלא מאפשרים להם לפרוץ אל הציד. נשמעו תלונות קולניות על כך שלא מתירים להם לפרסם, דברים שלדעתם ראויים לפרסום בגלל "זכות הציבור לדעת". והובאו ראיונות תומכים עם שופטים לשעבר שמאלנים ידועים כמו מצא שתמך בגישתם. ההתנהגות הזאת גרמה לי להבין שהכיוון שעליו אני חושב כלל אינו נכון וכשתתפרסם הפרשה לא יהיה לי שום מקום לשמוח. ואכן מה שהיה הוא שהפרשה הזאת תוכנה הוא מעין רקע שמחזק את תומכי הפרקליטות וכל מה שלדעתי ראוי לשינוי במערכת המשפט ולא כפי שחשבתי בתחילה במשך זמן קצר מאד. אבל בצד האכזבה גם נרגעתי כי התגלה אירוע ריק מתוכן משמעותי. הוא כבר גרם נזק לצד שלי בכך שסילק את נווה מצוות ממני השופטים, אבל היה יכול להיות גרוע בהרבה לא היה באמת ממש בסיפור הזה. החלק האופטימי בסיפור התיקשורת הוא קיום העיתון "ישראל היום", ועכשיו גם "ערוץ 20". לולא היו היה צריך להמציא אותם. אולי הם מבשרים שינוי ואופי מאוזן פוליטית יותר, בעיתונות ובמיוחד בתקשורת האלקטרונית. לסיכום אולי לא אמרתי בפרוש את מה שרציתי לומר. זה בפרוש לא רק העסיסיות הצבעוניות והכוחניות. זה הרבה יותר הכיוון הפוליטי. 1 אני ראיתי את הסרטון הזה רק הבוקר, ומעניין שהבעתי דעות דומות כאן מיד כשפורסמה הפרשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הטענות שלך נגד "העיתונות המגויסת", אבל מה ההבדל בינה לבין ערוץ 20? הוא פשוט מגויס לצד השני. גם זה סוג של איזון, אבל אני לא מעוניין בו. מה הטעם שכל אחד ישמע רק את הדעות שהוא מסכים איתן? התגובה שלי לטלי גוטליב דומה לזו שהיתה לי לשלי יחימוביץ', אם כי לא כל כך חזקה. בא לי לסתום את האזניים ולברוח גם כשאני מסכים איתה. ואני בהחלט מסכים עם הנקודה שלה. בן דרור ימיני דיבר בהכללות מגוייסות, אבל לגוטליב היתה נקודה ליברלית ברורה. הזכות לפרטיות היא אותה זכות שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שכל כך מעצבן את הפופוליסטים בימין: 7. (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. אבל הייתי שמח אילו היה באולפן מישהו שיאתגר אותה עם שאלות שצצו לי בראש. זו אחת הבעיות באקטואליה בטלוויזיה שגורמות לי להתנזר ממנה- אין באמת דיון. יש הצגת דעות של דוברים שבאים עם דעות מוכנות וקשיחות מהבית בלי שמאתגרים אותן באולפן. העיקר הוא המשפט האחרון שלך. אפי נווה הוא יקירה של שקד, ולכן כמו שהתקשורת הסמולנית מנסה לצוד אותו, כך התקשורת הימנונית מאתרגת אותו. ראה מה כתב מקור ראשון על העבירה שאתה מצטמרר ממנה- טעות אומללה, עבירה מטופשת (ובכלל לא שלו- של החברה שלו, היא אשמה!), אבל...אבל...אבל. והעיקר מבחינתי הוא שבגלל שהכל פוליטי נשכחים כל כללי המשחק. לא משנה כמה נלוזה התנהגותו של אדם, השאלה רק לאיזו קבוצה הוא שייך. אם הוא "מכבי" אז אוהדי "מכבי" יריעו לו גם כשישבור רגל לשחקן יריב, ואם הוא "הפועל" אז אוהדי הפועל יריעו לו כנ"ל. כל אוהד מדברר רק את הנרטיב של הקבוצה שלו. ויותר מכך- אם אתה מעיר על התנהגותו של השחקן מיד משייכים אותך למחנה היריב ואוטמים אזניים. אם אני מגן על בג"ץ אז אוטומטית אני סמולני עוכר ישראל, אם יש לי ביקורת על בג"ץ אז אוטומטית אני פשיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתרשמות שלי היא שערוץ 20 יותר מאוזן מהאחרים למרות שהדבר הזה לא התבטא בראיון הזה, שהיה חריג מבחינה זו. מתראיינים בו גם אנשי שמאל, אם כי הם נמצאים במיעוט, ונותנים להם להתבטא מבלי להפריע להם כמו בערוצים אחרים. בתכנית "הפטריוטים" היה תמיד חבר צוות אחד שמאלני, למשל יריב אופנהיימר מזכל שלום עכשיו לשעבר. מסתבר גם שפוליטיקאים ימנים כמו גבאי וצפי לבני פשוט מסרבים לבוא להתראיין שם. אבל זאת לא הנקודה. היות שאצלנו לכל אדם כולל עיתונאי יש עמדה ותמיד אפשר לזהות את עמדתו, ההגינות הייתה מחייבת שיהיו מספרים שווים של עיתונאים משמאל ומימין. ואצלנו כל ערוצי הטלוויזיה עד לידתו של ערוץ 20 היו ימניים, כולל ערוץ 11 שממומן על ידי ממשלה ימנית מכספי המסים שמשלם הציבור שבחר בה. לכן אני אומר שלערוץ 20 יש תפקיד חשוב, והוא להביא למעט יותר איזון, אבל כמובן לא די בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מאיזו עבירה אני מצטמרר? עד כה הצטמררתי רק מהתנהלות הפרקליטות ושי ניצן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהעברת חברתו בנתב''ג ללא החתמת דרכון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. זה לא בדיוק מה שאמרתי, ואסביר. ישנה, למשל, עבירת כיוס, כלומר מישהו דוחף את ידו לכיסו של אחר וגונב כספים. זו עבירה די רגילה ולכן איני מצמרר מקיומה. אבל המחשבה שהיו תופשים אותי עושה דבר כזה גורמת לבשרי להיעשות חידודין חידודין. זה לא בדיוק אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מדגיש את הנושא שלי של ''לא ראוי''. אני בכלל לא מדבר על העניין המשפטי בתגובה ההיא, אלא על האיתרוג של נווה מצד ימין בזמן שהשמאל מנסה לצוד אותו. קרא את הכתבה שקישרתי. נווה מתואר שם כאדם הסביר, אבל שום אדם סביר לא היה עושה את מה שעשה, וההצטמררות שלך תוכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה, שקראתי עכשיו לראשונה, מביאה פרטים על הסיבה שגרמה לנווה לעשות את המעשה. אם הפרטים האלה הם באמת נכונים, ואתה לא טוען שזה לא כך, אז הם באמת מרככים קצת את מעשהו, כי מדובר במעשה שהוא עושה למען מישהו אחר, תוך סיכון שמו הטוב. הגדרה שראיתי, נדמה לי, בתגובה אחרת שלך לפיה הכתבה טוענת ''היא אשמה ולא הוא'' היא בכלל לא מה שחשתי כשקראתי אלא דווקא צורה של חמלה על אדם מפוחד. אולי הסיבה לכתיבת הכתבה הזאת היא ניסיון לעזור לנווה מסיבות פוליטיות, אבל אם שופטים אותה כשלעצמה אני חושב שיש לה מקום, כי, שוב אם הפרטים נכונים, היא שופכת עוד אור על הרקע של האירוע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל החשוב בין הכתבות המגויסות מימין לאלו משמאל אינו כל כך בפרטי העובדות אלא בכוונה המיוחסת לנוה- יש שטוענים שהעבירה נעשתה למטרת הסתרת הדבר מאשתו הנמצאת בהליכי גירושין ממנו, כדי לא להרע את עמדתו בהליך הגירושין. נטען שזה מה שהוא אמר לחוקרי ביקורת הגבולות (והסתרה כזו נראית על פניה כניסיון לשיבוש הליכי משפט, אם אמנם יש הליכים משפטיים בינו לבין אשתו). ומנגד יש הטוענים שהעבירה נעשתה רק כדי להגן על הבחורה המסכנה (מפני מה?), ואז מה שאתה אמרת- לא מעשה כל כך נורא. אין חולק על כך שנווה הוא אדם כוחני, אגרסיבי, שרבים חוששים מפניו. לפי התנהלותו בפרשיות האחרות (ואין חולק על העובדות גם שם) הוא עוזר רק לעצמו. לכן אני מוצא את הפרשנות הראשונה מתאימה לאופיו ואת השניה לא. ממה שנחשפתי אליו נראה לי שחמלה היא לא הצד החזק באופי של נווה. אם פתאום הוא יתגלה כנדבן גדול לחלכאים ונדכאים אני אשקול מחדש. אני חושב שהסיכוי לכך נמוך מאדם שמנצל תו נכה לצרכיו הפרטיים וחונה בחניה של אמבולנס כדי לקחת את הבגדים שלו מהכביסה. הכתבת שרון שפורר פרסמה 40 תחקירים אודות אפי נווה באתר העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום" בשנתיים האחרונות. נוה הגיש נגדה תביעת לשון הרע מבלי שהוא שולל אף אחת מהעובדות שהוצגו בתחקירים. היא גילתה בין היתר שנווה ביטל את מוסד הבוררויות, שאסר על נושאי תפקידים בלשכת עורכי הדין לקבל בוררויות, ואז כראש הלשכה העביר תיקי בוררות לאנשים שתרמו כספים לקמפיין הבחירות שלו לראשות הלשכה (עורכי דין מרוויחים המון כסף מתיקי בוררות). הוא גם העביר תיקי בוררות למי שיושבת אתו בוועדה למינוי שופטים. בקיצור- נוה ניצל באופן שיטתי את תפקידו לצורך צבירת כח. לא מתאים לו חמלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שהכתבה היא סיפור כוזב. לו הייתה כזאת היה מתעורר כאן רעש גדול שהיה נמשך שבעה ימים ושבעה לילות, ולכן ''הנחת העבודה'' שלי היא שהסיפור נכון, ולא סיפורם של ''יש אומרים'' אלמונים או השערות על סמך ניתוח פסיכולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה עניין של סיפור כוזב. הסיפור הזה מושתת על טענות ההגנה של נוה. לעומת זאת על פי כתב החשדות "החליטו נוה ואישה שהיתה עימו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, וכניסתה חזרה לגבולות ישראל, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים. על פי החשד, נוה הזדהה בפני העמדה הממוכנת המוציאה אישור מעבר ליוצאים לחו"ל, וקיבל את אישור המעבר. לעומת זאת האישה שיצאה עמו, לא הזדהתה בעצמה, לא בפני בקר גבולות ולא בפני עמדה ממוכנת ולא קיבלה "גייט פאס". עם קבלת אישור המעבר, מסר אותו נוה לידי האישה, והיא עברה בשער המעבר באמצעותו. במקביל, נצמד נווה אל גבה של אישה אחרת שעברה בשער המעבר באמצעות הגייט פאס של עצמה, צעד מאחוריה ובעקבותיה בזריזות, וכך השתחל ועבר בשער המעבר יחד עמה בו זמנית. בדרך דומה פעלו השניים עת חזרתם לישראל. באופן זה הוסתרו והועלמו לכאורה יציאתה וכניסתה של האישה מישראל ולישראל ונמנע תיעודן הרשמי בתיעוד המעברים, וזאת במרמה ושלא כחוק. בעת החזרה, בקרית גבול שהוצבה ושהתה בסמוך לשערי המעבר והבחינה בהתנהלותם, ניגשה לנוה ולבת הזוג ותשאלה אותם תשאול ראשוני בנושא. במהלך תשאול זה הציגו השניים מצג כוזב לפיו אינם יודעים במה מדובר. נוה אף טען בפני הבקרית בכזב שכלל אינו מכיר את האישה. התביעה טוענת כך וההגנה טוענת אחרת. ככה זה בדיון משפטי. מותר לסובב את האמת, והשופט (ואתה ואני) צריכים להחליט מי אומר אמת. ___________ החלק המודגש הוא כדי להשוות בין ההתנהלות של נוה לשל דורנר לאחר שנתפסו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הפנית אותי לכתבה מסוימת. בכתבה הזאת סופר סיפור מסוים ואליו התייחסתי, בהניחי שהסיפור נכון. לא חשבתי שהוויכוח הוא על השאל אם הוא כן או לא נכון כי אין לי מושג. ברור שאם הכל לא נכון אפשר למחוק את כל מה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, משנחשפתי לטענות ההגנה של נוה, הן בדיוק מה שיצאתי כנגדו בתגובה 703662- התנהגות לא ראויה הפכה מכתב אישום לכתב הגנה. מעניין לי את קצה הציפורן אם נווה ימצא אשם בדין פלילי. מבחינתי ההתנהגות שלו היא לא ראויה באופן עקבי. ומציק לי שאתה נוהג כמו התקשורת הסמולנית שאתה טוען נגדה. אילו נוה לא היה יקירה של שקד האם היית מנסה כל כך להבין את מעשיו ולמצוא לו נסיבות מקלות? אם איזה שופט סמולני היה חונה בחניה של אמבולנס היית מתעלם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה ככל האפשר להיות ענייני ולא להיות סלחני יותר לעברות שעושים שותפיי לדעות פוליטיות, ומחמיר כלפי האחרים, ואני חושב שאני מצליח בכך יותר מהמשתתף הפוליטי הממוצע באייל. שאלתך אינה הוגנת. יכולתי לשאול אותך בדיוק אותה שאלה אם יחסך המחמיר לנווה נובע מכך שהוא בן ברית של שקד. זה פשוט לא לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה היחס שלי לנוה מחמיר? הרי לא אמרתי דבר על הפרשיה הנוכחית, שהתפוצצה בקול רעש גדול בתקשורת וגרמה לו לבסוף להתפטר. האם כשאני דן את מניעיו לכף חובה בפרשית הכניסה הבלתי חוקית לארץ אני מחמיר? לו היה מדובר במעידה חד פעמית של צדיק זה גם לא היה בסדר, אבל הייתי יכול לנסות לשפוט את מניעיו לקולא. כשמדובר באדם אגרסיבי שמצפצף על הסדר הציבורי והמנהל התקין באופן תדיר קשה לי להאמין לקו ההגנה שלו. לא בגלל שהוא בן ברית של שקד, בגלל מי שהוא. אני לא חושב שהייתי יודע לענות לשאלה "מיהו אפי נוה?" ולחלופין "מיהו יו"ר לשכת עורכי הדין?" לפני פרשת הכניסה הבלתי חוקית לארץ. אחרי שלא התפטר אז, נחשפתי לשאר מעלליו. שאלתי אז בשיחת סלון שהשתתפו בה שני עורכי דין לפחות האם הם לא חושבים שהפרשה ההיא תפיל אותו מכסאו, והתפלאתי לשמוע את הקונצנזוס שלהם שלא, הוא חזק מכדי שהפרשה ההיא תפיל אותו (מה שהיה נכון). קצת באותו ענין- אני חושב שהצייד התקשורתי עליו נובע מהיותו בעל ברית של שקד, אבל לא פחות מכך מזה שדמו הותר, והעיתונאים יכולים סוף סוף להשתלח בו, אחרי תקופה ארוכה שנמנעו מכך. התחקירנית שפרשה את מעלליו באתר העצמאי (וספגה ממנו תביעת דיבה) סיפרה שעיתונאים מכלי תקשורת אחרים היו מביאים לה חומרים על אפי נוה שהם (או הבוסים שלהם) חששו לפרסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ברור. אתה אובייקטיבי. אני לא אובייקטיבי בגלל שקד. מה שתגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הכתבה באמת שנתה אצלי קצת את ייחסי למעשה של נווה. אני חושב שלו תפסו סתם אדם שאינו ידוען במעשה כזה, והיה מתברר שהסיבה למעשה היא זאת, אני חושב שהיו מוותרים ולא עושים מזה בכלל עניין, ומסתפקים ב נו נו נו בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שמן הראוי שראש לשכת עורכי הדין, שהוא גם חבר בוועדה למינוי שופטים (ובעבר יושב ראש ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז), יעמוד בסטנדרט ניקיון כפיים יותר מחמיר משל "סתם אדם שאינו ידוען"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן אבל . . . כשחשבתי על שאלתך נזכרתי במשהו וכתבתי את תגובה 703702 כעוד תשובה לאריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרקליטות טוענת שלא מסתפקים ב"נו נו נו" בלבד ובהחלט מגישים כתבי אישום (תוספת שלי - מן הסתם כשלא מדובר בידוען זה לא מעניין מספיק כדי לזכות בכותרות): http://www.takdin.co.il/Article/Article/6179429 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע. זה לא סותר את מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה איך זה לא סותר. להבנתי, הטענה שלך הייתה שכשאדם נכנס לישראל בלי לעבור בביקורת דרכונים (כשאין מניעה שיעבור בביקורת דרכונים) אז שולחים אותו לדרכו בלי כתב אישום, ולכן לנוה מתנכלים בגלל מעמדו. אם זו אכן הטענה, אז טענת הפרקליטות שמוגשים כתבי אישום בנסיבות כאלה כעניין שבשגרה סותרת אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי אם אינו ידוען. הפרקליטות לא הצליחה למצוא שום תקדים שבו הואשם אדם באשמה דומה כשלא היה נגדו צו מניעת יציאה מהארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בתגובה ישנה שלך תגובה 700523 ובה, אתה מתייחס בסלחנות לכך שהשופטת דורנר כשנסעה במהירות מופרזת הזדהתה כשופטת בעליון, ובעקבות ההזדהות הזאת השוטר וויתר לה והיא קיבלה את הוויתור (כך היה סדר הדברים למיטב זכרוני, ולא כפי שאתה מתאר, איני יודע לפי איזה מקור). בסעיף 5 אצלך אתה מתייחס בהבנה לכך שאחרי שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה היא החליטה לפתע לבקש לקיים בכל זאת את הדוח, תוך שאתה משווה להתגוששות בבוץ עם חזיר וכדומה. כשאני משווה את מעשיה של דורנר למעשיו של נווה בנתב"ג בנסיבות שמתוארות בכתבה (כי בנסיבות אחרות אותו מעשה יכול לקבל משקל הרבה יותר גדול מבחינת החומרה), אני מוצא שפרשת דורנר חמורה לאין ערוך. אלה מאזני הצדק שלי. ובכל זאת לא רק שהתקשורת לא עשתה מכך שום עניין, והיה צורך באיזה פעיל ימין קיצוני שיאיר אותה קצת, אלא שהתקשורת מחקה בלי לחשוב הרבה את הכותרת המוצדקת ואפילו המקלה, "ניצנים של שחיתות" שאני נתתי לה. ובכל זאת כאן אתה מסתכל בחומרה ושם, כשזה יותר חמור, אתה ממש מזלזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעורר רעש ודורנר הבינה שיש כאן בעיה וקיבלה על עצמה את העונש המלא (קנס). התעורר רעש גדול ואפי נווה לא הודה שיש בעיה והמשיך לנסות להתנהג כרגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעורר רעש בפרשת דורנר? הצחקתני. נוצר שקט. מי בכלל יכול היה אז לפני שנולדו ישראל היום וערוץ 20 לעשות רעש? נועם פדרמן? אני? כתבתי לרדיו (ודברי נמחקו) שהתנהגותה של דורנר בקבלה את הויתור על הדוח היו בה ניצני שחיתות, אבל סיום הפרשה מאיר שחיתות לא רק של שופטת בודדת אלא של המערכת כולה. כשעמד להיערך דיון בבג"ץ בענייין הזה, מהר מהר ובשקט גמור נכתב דוח התנועה החסר, כשהוא מלווה כמה התנצלויות של המשטרה, וכך התייתר דיון מביך בבג"ץ שלו היה התקשורת לא הייתה יכולה להתעלם ממנו. איש לא דיווח על "פרשיה חמורה במערכת המשפט". שום דבר. נווה לא הודה? הוא השעה את עצמו מחברות בועדת המינויים בזמן החקירה. מה עוד הוא היה צריך לעשות? לעשות מעשה דורנר, ולהחתים מהר את הדרכון של בת זוגו ולשכוח מכל העניין? המאפיה השמאלנית לא הייתה מאפשרת לו לעשות כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות שלך כאן הן נגד דורנר, נגד התקשורת או נגדי? על התקשורת אני חושב שפחות או יותר הסכמנו, על דורנר לא הסכמנו, ונגדי אתה מוחה על כך שמאזני הצדק שלי שונות משלך. מה אתה רוצה, שאעקם את מאזני הצדק שלי כך שיתאימו לשלך? ההשוואה בין דורנר לנווה היא מתוחה מאוד בעיני- עברות תעבורה מסוג ברירת קנס הן העברות הפחותות ביותר במדרג העברות על החוק במדינת ישראל. המשטרה רושמת חצי מיליון כאלה כל שנה1. האדם הסביר יכול לעבור עברות כאלה, ולא אשקול זאת לחובתו2. אבל האדם הסביר לא יעשה מה שעשה נוה. בשרו יהפוך חידודין חידודין רק מלחשוב על זה. בעיני זה מלמד על אופי עברייני, עוד לפני ששוקלים את הנסיבות, להן הקדשתי תגובה נפרדת. ___________ 1 מרכז המחקר והמידע של הכנסת טבלה 2 2 ואחזור על מה שאמרתי בתגובה ההיא: אם השופטת דורנר השתמשה במעמדה כדי שהשוטר יוותר לה- זה החלק החמור בעיני. אלא שלא ראיתי ראיה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכעס שלי אינו על עצם העבירה שעברה דורנר, אלא על כך שניצלה את מעמדה כשופטת וקיבלה את הויתור של השוטר. הרי בדיעבד אחרי שהוגשה עתירה על כך, המשטרה הסבירה לשוטר שהוא לא היה בסדר. מי כשופט עליון צריך להבין את מה שהבינה המשטרה אחרי שהוגשה העתירה, ולהקפיד על כך שהדוח יירשם, ולא רק כאשר הדבר עלול לגרום למבוכה לעשות את מה שצריך לעשות? אופן סגירת הפרשה כך באופן של השתקה ואי דיון בעניין בבג"ץ מקומם אותי. שתיקת התקשורת שהתבטאה גם בכך שנציגתה מחקה את המשפט שבו הבעתי את דעתי על המעשה מקומם אותי. לא על כך שהיא נסעה עשרים או שלושים קמש יותר מהמותר. דברים כאלה קרו גם לי בעבר יותר מפעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שלפחות פעמיים שוטר תנועה ויתר לי על דוח תנועה בשל מהירות מופרזת (פעם אחת ויתר לגמרי, פעם שנייה נתן לי אזהרה בלבד) אני מניח שמדובר בפרקטיקה מקובלת ולו הייתי שופט (ואפילו שופט עליון) לא הייתי חושב שהשוטר מוותר לי בגלל התפקיד או המעמד הציבורי. טיפ: אם שוטר עוצר אותך בגלל מהירות מופרזת ולא מדובר במהירות מאוד מופרזת (נגיד, 120 במקום 100 או 110 במקום 90), דבר בנימוס, אל תכחיש, התנצל, הסבר שבדרך כלל אתה לא נוהג במהירויות כאלה, פשוט לא שמת לב למהירות ואתה מבטיח להקפיד על המהירות המותרת בעתיד. אם אין לך עבר של דוחות על מהירות מופרזת (ובפרט אם אין לך אזהרה קודמת מהשנים האחרונות) יש לך סיכוי לא רע לצאת באזהרה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל שוטרים לא יעצרו אותך על הבדל מהירות זעיר, ומישהו אמר לי שגם מכמנות המהירות "מוותרות" כשההבדל הוא עד 20 קמ"ש. במקרים שלי (שאינם עוד בגלל שעון צריכת הדלק) דובר בהפרשים יותר גבוהים ואני לא העזתי לפתוח את הפה. בחלק מהמקרים כשאשתי הייתה אתי היא דווקא התחננה על חיי והסבירה איזה נהג נפלא אני, אבל זה לא עזר, ואני גם לא חשתי שדפקו אותי לשווא. במקרה של דורנר אין וויכוח. המשטרה הסבירה לשוטר שהוא נהג שלא כשורה, אחרי שהיא עצמה בקשה שהדוח יינתן, כשהבררה הייתה דיון בבג"ץ בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
20 קמ"ש זה לא הבדל זעיר. כבר יצא לי לקבל דוח על נהיגה במהירות של 92 קמ"ש כשהיה מותר 70. אני לא יודע באיזו מהירות דורנר נהגה כשנתפסה ומה ההיסטוריה התעבורתית שלה, אבל אם היה מדובר במהירות של 30-20 קמ"ש מעל למהירות המותרת ויש לה עבר נקי, אז אני במקומה לא הייתי חושב שיש משהו פסול בכך שהשוטר מוותר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני במקומה לא הייתי חושב שיש משהו פסול בכך שהשוטר מוותר לי אתה במקומה בתור האיזי שאתה היום, או אתה במקומה בתור שופט עליון? אם התכוונת לאפשרות השנייה, אז אני חולק עליך. שופטים צריכים לעמוד בסטנדרט ניקיון כפיים מחמיר בהרבה משל אזרחים מהשורה. לדעתי היא היתה צריכה להתעקש על דו"ח וקנס ברגע שהבינה שעברה עבירה, ואם אכן השוטר ויתר לה על הדו"ח רק אחרי שהיא הבהירה לו מי היא, זו התנהלות גרועה אף יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופטים צריכים לעמוד בסטנדרט ניקיון כפיים מחמיר בהרבה משל אזרחים מהשורה - מסכים, אבל עבירות תנועה מהסוג של ברירת קנס אינן נוגעות לדעתי לנקיון כפיים. אם מקובל לפטור נהגים שנתפסו בעבירות תנועה קלות באזהרה, אין לדעתי מניעה שהקלה זו תחול גם על שופטים בכלל ועל שופטי בית המשפט העליון בפרט. קצת קשה לי לדמיין את עצמי בתור שופט עליון, אבל לא נראה לי שהייתי מרגיש לא בסדר לו ניתנה לי הקלה חוקית ומקובלת במקרה של עבירת תנועה קלה. (אולי במקרה הספציפי של שופטי תעבורה צריך להחמיר. אולי לא, אני לא בטוח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוגשה העתירה, הייתה אפשרות שהיא תאמר את מה שאתה אומר וכל העניין יסתיים בכך שמותר לשוטר לוותר וכדומה. אני בטוח שההחלטה לבקש לקבל את הדוח בדיעבד, לא הייתה החלטה של דורנר בלבד. אני בטוח שהייתה שם התייעצות שבה הוחלט לפעול כך, כולל אפילו החלק של המשטרה שבו היא בפרוש, בניגוד למה שאתה אומר, מסבירה לשוטר שהוא לא היה בסדר. את הפרטים המדויקים של העבירה איני יודע. איני יודע גם אם דובר בעבירה של ברירת קנס. אבל מתוך ההתנהלות שלהם ברור שלפתור את העניין בדרך שהצעת אי אפשר היה. סמוך עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו לא יודעים את הפרטים של העבירה ואם לאור העבירה וההיסטוריה התעבורתית של דורנר היה מקום להסתפק באזהרה או לא. אני, ככלל, לא סומך על המשטרה, ולא אופתע אם השוטר היה בסדר גמור, אבל לאור ההתקפה על המשטרה ועל השופטת הוחלט שעדיף להתנצל ולהודות בטעות מאשר להתחיל להתווכח ולנסות לשכנע את המשוכנעים בשחיתות כנופיית שלטון החוק, שהם דווקא כן היו בסדר. הרי גם אם העתירה היתה נדחית היו טוענים שברור שהיא נדחתה כי השופטים דואגים זה לזה. כמובן שגם יכול להיות שהשוטר אכן טעה ולדורנר היה דוח אזהרה שנה וחצי קודם או שהיא נסעה 35 קמ"ש מעל המותר, או שהעבירה היתה סמוך לבית ספר או שהיא גם עקפה על פס לבן ועברה רמזור באור אדום והיתה לה גופה בתא המטען. הכל יכול להיות, אבל גם אז, עדיין נשמע לי אפשרי שדורנר באמת האמינה שעל העבירה שהיא ביצעה ניתן לתת אזהרה בלבד והיא לא חשדה שהשוטר חורג מסמכותו בוויתור שלו כלפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאיני מכיר את הפרטים אבל הפרט שאני זוכר הוא שהוויתור ניתן רק אחרי שדליה דורנר הזדהתה בפני השוטר כשופטת בבית המשפט העליון, והוויתור ניתן רק בעקבות ידיעתו מי לפניו. אילו כשהשוטר ויתר הוא לא ידע מי בדיוק עומד לפניו זה סיפור אחר לגמרי, ולו זה היה כך יתכן שגם השוטר היה בסדר וגם דליה דורנר הייתה בסדר, ואני האחרון שהיה מתלונן על כך. אבל לא זה מה שהיה. קצפי יצא על סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע לי מאוד סביר. מהנסיון שלי זה הולך ככה: שוטר מסמן לנהג לעצור. נהג עוצר. השוטר ניגש ומבקש רשיונות וביטוח. השוטר שואל את הנהג אם הוא יודע למה השוטר עצר אותו. השוטר ניגש עם המסמכים לניידת ובודק במחשב את תוקף הרשיון ואת העבר התעבורתי של הנהג. השוטר מחליט אם להוריד את הנהג מהכביש ו/או לזמן אותו לשימוע לפני העמדה לדין או למלא לנהג דוח תנועה או להסתפק באזהרה או לשחרר את הנהג בלא כלום. השוטר חוזר אל הנהג, מחזיר לו את המסמכים ומודיע לו את החלטתו. מכיוון שזהו סדר הארועים, סביר שהשוטר ידע מי עומדת בפניו לפני שהחליט להסתפק באזהרה. אלא אם כן השוטר לא ידע שדליה דורנר היא שופטת בבית המשפט העליון ורק אחרי שדורנר צרחה עליו "אתה לא יודע מי אני?! אני כבוד השופטת דליה פאקינג דורנר מבית המשפט הפאקינג עליון! של נעליך מעל רגליך כשאתה ניגש אלי ושתוק כשאתה מדבר אלי!" הוא הבין את גודל הפאדיחה, התנצל בפניה ונמלט מהמקום עם הזנב בין הרגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלו הייתי שוטר ורואה רישיון של שופט עליון 80 אחוז סיכוי שלא הייתי מקשר בין האדם שלפני ובין אותו שופט. את רוב השופטים איני מכיר לפי דמותם, וגם אם הייתי זוכר שהשם שרשום ברישיון מוכר לי מאיזה שהוא מקום, לא הייתי זוכר מהיכן. לא צריך להגיד פאקינג. אפשר להזדהות עם חיוך. ולפי הסיפור זה מה שהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבתור שופטת היא דווקא במקרה מכירה היטב את מצב הענישה והאכיפה גם של דוחות התנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאריק ומוזרים אחרים מסוגו, ראיון עם ברוך קרא על הפרשה (למרבה הצער אין תמליל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |