בתשובה לראובן, 05/06/18 12:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשינון יש יחסי ציבור מאד גרועים לאחרונה, ולא בצדק לדעתי. שינון הוא אחד הכלים החזקים ביותר בלימוד משהו חדש, אם לא החזק ביותר. כל מי שראה פעוט לומד ללכת או לדבר או לשיר יודע שהלימוד הטבעי לנו ביותר זה שנטבע לעומק הוא כזה שכולל חזרות אינספור. כנ''ל כל מי שלמד לנגן בכלי כלשהו. כמו כן, אין ידע שקיים בראש בגישה מיידית ואסוציאטיבית כידע שקיים בפוטנציאל בגוגל, גם אם השני במרחק עשר שניות גיגול. כמובן שלצידו צריך עוד כלים של הבנה, ניתוח ושאר ירקות, אבל מי שיזרוק את השינון לפח יקבל פירמידת ידע שבסיסה רעוע ומט ליפול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו זה, מה דעתכם על הילד הדרוזי שלא יודע ערבית אבל מדבר אנגלית במבטא בריטי? לדעתי ההסבר היחידי שמתקבל על הדעת זה גלגול נשמות (אבא אבן מישהו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל הדרוזים אכן קיימת אמונה בגלגול נשמות שמתבטאת בילדים שמביעים בקיאות בחיי אדם זר שאינו בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלגול נשמות הוא מדרוזי לדרוזי, כך שמדובר בנשמתו של דרוזי דובר אנגלית במבטא בריטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמבטא בריטי המדובר הוא בערך מהמאה ה-18 ובסוג מסוים של אוכלוסיה, המעמד הגבוה, זה מצמצם עוד יותר את האפשרויות. (אבא אבן בכלל מדרום אפריקה אבל הוא היה מומחה לערבית, אז מי יודע?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע ערבית? הרי דיברו איתו ערבית. כנראה שיש לו כשרון טוב לשפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> לדעתי ההסבר היחידי שמתקבל על הדעת זה גלגול נשמות אתה רציני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת נראה לך שפסלו פה את כל ההסברים האחרים? (קבל ביטול אם כתבת מה שכתבת בצחוק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין הסבר. אתה מוזמן לנסות להציע אחד אם יש לך. הילד מדבר אנגלית במבטא בריטי, ומתקשה מאוד בערבית. אף אחד בסביבתו לא דובר אנגלית, בטח לא במבטא בריטי. אם זו מתיחה מתוחכמת הורי הילד חייבים להיות שותפים לה, ואני לא רואה אפשרות שהורים יקריבו כך את ילדם עבור מתיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההורים אוהבים לראות סדרות של הbbc? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> לי אין הסבר. אתה מוזמן לנסות להציע אחד אם יש לך. 1. הילד נחשף לאנגלית בלי שההורים שלו שמו לב (מטפלת, רדיו של השכנים) 2. ההורים של הילד מבלפים 3. אמנון לוי פיברק כתבה, עם שחקנים מקצועיים, כי הוא הפסיד בהתערבות לגיסתו 4. השירות החשאי הסיני יצר באנימציה ממוחשבת את הכתבה, ושתל אותה בשרתים של ערוץ הטלוויזיה ששידר אותה 5. חייזרים הינדסו העתק גנטי של הילד בגירסה דוברת אנגלית, והחליפו אותה עם הילד האמיתי באישון לילה כל אלה הסברים יותר סבירים בעיניי מאשר - 6. יש גלגול נשמות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא 6? לפי אוקהאם זה ההסבר עם הכי פחות חלקים נעים, עם הכי פחות אנשים וחייזרים מעורבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי 6 מצריך הכי הרבה שיכתוב של הידע המדעי הקונבנציונלי הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו הבעיה של המדע, לא? המדע הוא רק חלק מעולמם של בני האדם, ומדוע שלא ניישם את התער לעולם התפיסות הכללי ולא נתחום אותו רק לעולם המדע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התער הוא רק עקרון מנחה. הבעיה הבסיסית שבו היא החלוקה לפעולות בסיסיות. לדוגמה: אני יכול להניח את קיומו של אלוהים כל יכול שרוצה סוסים שמדברים עברית. עד עכשיו רק הנחה אחת. ומכאן הסבר פשוט לתצפית (סוסים שמדברים עברית). לעומת זאת אני יכול להתחיל לפרוט את הנחת גלגול הנשמות לפרוטות. יש כאן הנחה שמשהו מהתודעה נשמר לאחר המוות. ושאותו דבר יכול לנוע, ושאותו דבר יכול להשפיע על תודעה של אדם אחר (אבל רק תינוק? למה רק תינוקות?), ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהיצגת את זה, זה עניין של רזולוציה. סוסים שמדברים עברית יכול להיות פשוט עם הנחה אחת - מדבר לא מדבר, ויכול להיות מורכב עם פרוט ההנחה לפרוטות - מדבר דברי טעם או שטויות, זוכר מלים, שומע את עצמו בפידבק שמכוונן את הדיבור וכיוב. הפוך בעניין גלגול הנשמות, הנחה אחת - הינוקא הוא גילגוד או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק תינוקות? כי רק להם עוד אין נשמה, כך שזאת של הנפטר יכולה להתמקם אצלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התער של אוקהאם הוא כלל אצבע במדע. אבל יש גם עוד כלל אצבע במדע: טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן. מדוע שלא ניישם אותו? גלגול נשמות היא חתיכת טענה יוצאת דופן. בכל מקרה לעניין הילד הדרוזי, הסבר משעמם אך סביר למדי הוא סדרה בריטית ביוטיוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע יותר מסביר והילד באמת נשמע כמו הטלטאביס. הבעיה היא שפעוטות קולטים בלי בעיות ובלי להתבלבל גם שתי שפות. מדוע הילד לא קלט את הערבית במקביל? חוץ מתופעה ייחודית ופלאית של המוח, יש גם הסברים שגרתיים יותר כמו אם עם פגמי דיבור קשים (חרשת?) או PPD קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 699897 היא שאלה סבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה ײמדוע לא ניישם את התערײ היא שאלה סבירה. ואני עונה עליה בשאלה ײמדוע אתה מיישם רק את התער ולא עקרונות נוספיםײ? ואני אוסיף ואומר שאם כבר אתה לוקח השראה מהמדע, אז נא להפעיל את העקרון שאני הבאתי לפני ששולפים את התער. המדע הוא תחום אמפירי והתצפיות קודמות לצורך בפשטות. עד שלא מיצינו את הראיות אין טעם בכלל לשלוף את התער. והראיות שהיה כאן גלגול נשמות הן קלושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם נתיר את הרסן, למה דוקא גלגול נשמות נראה לך הכי פשוט? אולי דוקא תקשורת טלפתית עם תינוק בריטי מזמננו אנו1, או תקשורת טלפתית כלשהיא עם בריטי כלשהוא? 1 מסיר את הצורך העודף בחיים אחרי המוות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י ההיגיון הזה גם אמונה באלוהים זוכה לאישושו של התער. כל מה שנדרש הוא הנחה אחת, ואתה מקבל תשובה מידית על אינסוף שאלות. נשמע כמו עסקה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקיומה של אמונה באלוהים אתה לא זקוק לתער. היא קיימת ויש לך מספיק ממצאים ועדויות. קיומו של אלוהים והתער, הרי זאת בדיוק טענת המאמינים באלוהים, שגם מרחיבים את השימוש בתער מעבר למדע ואז משתמשתים בו לאישוש מושא אמונתם. הבעיה כמובן מתעוררת כשהאמונה הזו נפרטת לפרוטות אופרטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על 2. כבר עניתי. 1. לא מסביר את זה שהילד מתקשר באנגלית ולא בערבית. האחרים - בתמצית אתה מעדיף הסברים מצוצים מהאצבע כי הסברים על טבעיים הם נגד הדת שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לא מסביר, אבל זה הופך את החריגות מחריגות-על לפגם, ופגמים בלמידה, ברוך השם, אפשר למצוא מכאן ועד להודעה חדשה. ומקריאת הכתבה באמת נשמע שאי ידיעת הערבית שלו היא חריגה, ילד בן שנתיים פלוס כבר אמור לדבר ברמה בסיסית בשפת אימו, וכשזה לא קורה זה מצביע על בעייה. והרי בלי קשר לגלגולים הקודמים שלו, היה לו מספיק זמן ללמוד ערבית בגלגול הזה, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק - בקריאה חוזרת של תגובה 699892 שלי אני רואה שהיא עלולה להתפרש כמזלזלת, אז אני מתנצל. זו כמובן לא היתה הכוונה, וההערכה (הגבוהה ממילא) שלי כלפיך רק מתגברת ככל שאנחנו יותר "מכירים". כתבת: "אם זו מתיחה מתוחכמת הורי הילד חייבים להיות שותפים לה, ואני לא רואה אפשרות שהורים יקריבו כך את ילדם עבור מתיחה." כידוע, הורים עושים (לעיתים נדירות, לשמחתנו) דברים איומים לילדים שלהם - חשוב על כל הספקטרום בין ג'ו (אבא של מייקל) ג'קסון להורים של רוז פיזם. אתה באמת לא רואה אפשרות שההורים של הפעוט הדרוזי מתחו/שיקרו/שכחו/התבלבלו/הסתירו/ווטאבר, וכן רואה אפשרות שחלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי? צפיתי עכשיו בכתבה המלאה. בשום מקום לא נשמעה בה תשובה לשאלה הקריטית "האם הילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / רדיו / מחשב?" הכי קרוב שראיתי היה ששאלו את ווג'די (שכן של המשפחה ותושב אנגליה לשעבר) האם יכול להיות שהילד למד אנגלית דרך חשיפה כזו, והוא ענה "אם זה מהסרטונים, מה הסיבה שאוניל לא יכול לדבר ערבית כמו שצריך?" שימו לב שלא נאמר בתשובה "לא, הוא לא נחשף". גם המומחים המרואיינים בכתבה הם לא בדיוק מומחים (אחות, קלינאית תקשורת, מנהלת מחלקת חינוך) או לא מצוטטים כתומכים בתיאוריית גלגול הנשמות (הבלשנית וחוקרת המוח). בכלל, כדי לבדוק כמו שצריך מקרה מהסוג הזה, צריך אנשים מהז'אנר הסקפטי, סטייל ג'יימס רנדי. שוקי ושכ"ג הזכירו את המושג Xenoglossy, הרלוונטי לענייננו. חיפשתי היום באינטרנט בלי הצלחה איזכור של מקרה שקראתי עליו בנערותי, של שתי אחיות (?) שהתחילו לדבר ביניהן פתאום בשפה זרה, לכאורה בלי שהיתה להן שום חשיפה אליה, אבל אחרי בדיקה יותר רצינית התגלה שהיו להם שכנים דוברי השפה הנ"ל, שהילדות התרועעו איתם וכו'. לדעתי ההסבר האמיתי הוא איזושהי קומבינציה של הסברים 1 ו-2 מתגובה 699892 עם עבודה טלוויזיונית גרועה של ערוץ צמא רייטינג. אני משער שהילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / אינטרנט, וכשהתחיל ללהג בעקבות החשיפה מילים בודדות באנגלית1, הוא עורר התרגשות, שגרמה לדוברי האנגלית (הבודדים) סביבו לדבר איתו עוד ועוד אנגלית, כפי שרואים בסרטונים מהילדות היותר מוקדמת שלו. כך הוא רכש את השפה. במקביל, בגלל איזשהו ליקוי שפתי / רמזים מודעים או בלתי-מודעים מהסביבה, הוא לא פיתח כמו שצריך את הערבית שלו. אני ממשיך לשער שכתב הטלוויזיה לא שאל את השאלות הנכונות, או גרוע יותר - שאל, והוריד בעריכה את התשובות שלא התאימו לאג'נדה שלו. ________________ 1. אחד הילדים שלי בינקותו אמר על משהו "פלנצ'ון", ולקח לי זמן להבין, לתדהמתי, שהוא מתכוון ל-French Horn, מילה שמסתבר שהוא למד מתוך צפייה (ממש לא אינטנסיבית) ב-DVD של בייבי איינשטיין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המחמאות, ואין צורך בהתנצלות. ההערכה היא הדדית. לא תפסתי את תגובתך כמזלזלת בי אלא בעמדה שהבעתי. 1. ההורים שותפים למתיחה/רמאות - צפיתי שוב בכתבה (תודה על הקישור) ואני לא רואה אפשרות כזאת. כדי לבצע את ההונאה הם היו צריכים למנוע מהילד תקשורת בערבית בד בבד עם חשיפתו לסרטונים באנגלית 24/7. העדויות הפוכות. 2. חלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי - לאו דווקא. המדע לא מספק הסבר לתופעה הזו, ולדעתי הסברים חלופיים לא מדעיים אינם שוללים את המדע אלא באים לצידו. 3. האם הילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / רדיו / מחשב? - ודאי שחשיפה מסוימת היתה. לילד יש נגישות לטלוויזיה וטאבלט, כך שאי אפשר לענות בלאו מוחלט על שאלה כזאת. השאלה היותר חשובה היא האם חשיפה של הילד לאנגלית דרך מסכים היתה יכולה להביא לתוצאה הזו, והתשובה שנותנת המומחית לעניין היא שלא. 4. המומחים המרואיינים בכתבה הם לא בדיוק מומחים - אני חושב שהם מומחים רלבנטיים לעניין עצמו, בהנחה שאין כאן רמאות. בכלל הכתבה הצליחה לדעתי להציג את התופעה בצורה הגונה ושקולה. 5. כדי לבדוק כמו שצריך מקרה מהסוג הזה צריך אנשים מהז'אנר הסקפטי, סטייל ג'יימס רנדי- מסכים. וכל עוד העניין לא נבדק בקריטריונים מחמירים מותר להיות סקפטיים, אבל אני חושב שזה לא הגון להניח שיש כאן רמאות לפני בדיקה כזאת. 6. כשהתחיל ללהג בעקבות החשיפה מילים בודדות באנגלית, הוא עורר התרגשות, שגרמה לדוברי האנגלית (הבודדים) סביבו לדבר איתו עוד ועוד אנגלית - התיאור הזה לא תואם לעדויות, ולא למבטא של הילד. הילד לא דיבר כלל. כשהתחיל לדבר, בגיל מאוחר, דיבר רק אנגלית (שוטפת, במבטא בריטי) ולא דיבר כלל ערבית. וואג'די השכן דובר האנגלית (במבטא ערבי) מעיד שכשפגש את הילד לראשונה (כשהילד היה בן שנתיים וחצי) הילד כבר דיבר אנגלית שוטפת, כך שדובר האנגלית הטוב ביותר בסביבה התוודע לילד רק לאחר שהתברר שהילד מדבר אנגלית שוטפת. בעצם הילד למד לתקשר בערבית רק בשנה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי - לאו דווקא. המדע לא מספק הסבר לתופעה הזו, ולדעתי הסברים חלופיים לא מדעיים אינם שוללים את המדע אלא באים לצידו." בוא נהיה יותר ברורים. לזרוק "גלגול נשמות" זה עדיין הסבר מעורפל. כדי שהוא יהיה ממש הסבר אתה צריך לפרוט אותו - מה מרחב האפשרויות לדבר שמתגלגל, וכו'. וזה כבר הופך להיות היפותזה מדעית. סביר שהסבר כזה יסתור דברים מקובלים במדע; במקרה הטוב תצליח לנסח אותו כך שהוא לא יסתור ישירות; אבל עדיין יהיה דבר ענק שהמדע החמיץ עד כה. זה אפשרי, פילוסופית, זה רק נראה מאוד מאוד לא סביר. המומחית אמרה לדבריך "לא ייתכן" על האפשרות שזה נלמד מחשיפה מעטה למסכים. אם נדייק יותר, ברור שזה כן אפשרי, רק נראה מאוד מאוד לא סביר. בהשוואה בין שני ה"לא סביר" האלה, אני חושב שהאפשרות שהמדע החמיץ משהו ענק היא הרבה יותר לא סבירה, בכמה סדרי גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הדגמה משעשעת לתופעה שיש לה הסבר פשוט, למרות שבהתחלה היא נראית (לקורבנות שלה) בלתי מובנת לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפסיק להתפלא שאנשים אינטליגנטים ממהרים לתת הסברים על-טבעיים הרבה לפני שכל האפשרויות האחרות מוצו. בעיקר אני מתפלא על כך מפני שבערך מגיל 4 אני נתקל ב"קוסמים" שעושים מה שעל פניו נראה על-טבעי לחלוטין, וברוב המקרים, כלומר אם שמם אינו אורי גלר, הם לא טוענים לכוחות על טבעיים כלשהם. פעוט דובר אנגלית עתיקה? ביג דיל! אני ראיתי במו עיני בחורה שמנסרים אותה לשניים והיא חוזרת לחיים, ואיזה עוד הוכחות צריך בשביל נצחיות הנשמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להפסיק להתפלא. גלובלי או לא, אתה באמת חושב שאתה היחיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט. אנשים צריכים הסבר, לא משנה איזה. גברים בשחור ראית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה העניין: יש מליון טריקים ("מעשי קסמים") שעבורי הם חסרי הסבר, אבל זה לא גורם לי להאמין שמשהו על טבעי מעורב בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מוכן לקבל הסברים על טבעיים ואחרים כן, אבל אתה במיעוט. הרוב מוכן לקבל הסבר, גם אם הוא לא רציונלי בעליל. הקדמונים ראו ברק ולא אמרו "אין לי הסבר לזה" אלא המציאו הסבר- אל הברקים והרעמים. עד היום רוב העולם המערבי מאמין באלוהים, למרות שקופרניקוס וגלילאו התחילו את החקירה המדעית המודרנית לפני יותר מ 400 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאני במיעוט; זה מה שקשה לי להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לימדנו אפלטון בשחר ימי התרבות המערבית שהחתירה אל הטוב, האמיתי והיפה אינה נחלת ההמונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לא נטעה - רוב העולם המערבי במגמת התחלנות הולכת וגוברת שלא נראה שהיא מאיטה בזמן הקרוב. רוב רובו של העולם המערבי, מעבר לאמונות וירטואליות בראש, כשהוא חולה, הוא סומך על הרופא ולא על האלוהים שבו הוא ''מאמין'' כל עוד הוא לא שם כלום על המאזניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אותי לדעת, לאור ההצפה של המסכים בבעלי כוחות על טבעיים, כמה מהנוער האמריקאי סבור שבאמת חיים בינינו מוטאנטים בעלי כוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב, כן. אבל לא רוב גדול כל כך. יפן במקום ה 23 עם 60% וארה"ב במקום ה 24 עם 58%. אוכלוסייתן ביחד כמחצית אוכלוסיית המדינות המפותחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטבלה הזאת לא מציגה את הפרמטר עליו דיברתי, ולכן המספרים האלה לא רלבנטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה שהסקר ישאל רק חולים? או שאתה רוצה ששאלת הסקר תהיה שונה, ואם כן מהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי אם הוא הלך לרופא ולא לרב זה מספיק. השאלה התיאורטית ''האם אתה בוטח ברופאך'' קשורה לזה באופן מאד חלש. כשהאןטו שלי מקולקל אני הולך למוסכניק, שאינני בןטח בו - לצורך הדיון - אבל אין לי ספק שהוא קיים, שהוא מבין במכונאות רכב יותר ממני, ושהמתודולוגיה שמאחורי הנעת הרכב שלי מובנית ואמינה ולא מסתמכת על שום ניסים על טבעיים, שלושה דברים שאני לא יכול לומר על האופציה השנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אתה. ומה עם אלה שהולכים גם לרופא וגם לרב? חלקים הולכים וגדלים בעולם המערבי קונים תרופות אליל שהמתודולוגיה שלהן לא מובנית ושהיצרן שלהן לא אמין. השוק העולמי לתוספי תזונה הוערך ב 132 מיליארד דולר ב 2016 וצפוי לצמוח בכ 9% בשנה שוק התרופות ההומאופטיות, שמוסכם עלינו שהמתודולוגיה שלהן לא רציונלית בעליל, היה 3.8 מיליארד דולר בשנת 2015 וצפוי לצמוח בקצב שנתי של 14-18% לפי מחקרי שוק שונים. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הרפואה ההומיאופתית היא הפופולרית ביותר מבין שיטות הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית (TCAM) במדינות עם תמ"ג לנפש מעל 15,000 דולר בשנה, והשניה (אחרי צמחים) במדינות עם תמ"ג לנפש קטן מ 15,000$ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה זה קשור. תוספי תזונה מומלצים גם על ידי רופאים קונבנציונליים, וכמו שאתה אומר בעצמך השוק ההומיאופטי בטל בשישים יחסית אליהם. וגם מי שלוקח טיפות הומיאופטיות לא עושה זאת במקום ניתוחים חשובים או טיפולים בסרטן או אנטיביוטיקה. ובכל מקרה מה לזה ולירידת האמונה הדתית? אם אלוהים היה עוזר לא צריך תרופה הומאופטית, לא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קשור- אחד יורד ואחד עולה. בני אדם צריכים להאמין במשהו, אז אם זה לא אלהים, ולא מסי, זה מים מיוחדים. הדיון הוא על יכולתם, ואפילו לעתים שאיפתם, של בני האדם לקבל הסברים אי רציונליים. ברכה וקמע מהרב, תפילת הדרך באוטו, תהלים בתיק. "היתה לי הרגשה שזה יקרה" "סבא שלי שומר עלי מהשמים" _____________ "לא עושה זאת במקום ניתוחים חשובים או טיפולים בסרטן או אנטיביוטיקה." - ספר את זה לסטיב ג'ובס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שחלק ניכר (אם לא רוב) ממשתמשי התכשירים ההומאופתיים לא יודעים שמדובר בתכשיר ללא חומר פעיל. ובמקרים רבים אכן מדובר על תכשירים עם חומרים פעילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היא שהמשתמשים בתכשירים הומאופטיים מאמינים באמונה אי רציונלית. האם אתה מנסה לומר שיש להם אמונה רציונלית אלא שהיא מבוססת על הנחות שגויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש אמונה רציונלית. אבל זה מסתווה מספיק טוב כמו משהו מוכח מדעית (ושוב: עבור חלק מהמטופלים / צרכנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון האנקדוטיאלי שלי, אני לא בטוח שהם מבינים בכלל מה זה "חומר פעיל" ולמה בכלל זה חשוב לדעת. אגב, ממש לאחרונה נצרכתי (כך!) לתרופה הומיאופטית. מסתבר שקופת החולים שלי מקדמת את הרפואה הזו ואפילו מפנה כתמיכה לאיזה מחקר בודד של גוף רשמי שוויצרי (שריפרוף בו מראה שהוא לא בדיוק, בלשון המעטה, תומך ברפואה הומיאופטית). בסוף מסתבר שכדי לקבל תרופה כזו צריך ללכת ל"רופא הומיאופטי" - כך אמר לי הרוקח (הוא ולא אחר), והמרשם שזה יתן יעלה כ-200 ש"ח. כאלטרנטיבה התסתפקתי בקופסה של כדורי ליקריץ' (גם במחיר שנראה לי גבוה, אבל מה לא עושים כשצריך?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע באזני כמו הונאה לה שותפים הרוקח והרופא. תרופות הומיאופטיות (וסליחה על האוקסימורון) אינן דורשות מרשם מכל סוג שהוא (גם בארה"ב למיטב ידיעתי). _____________ 1- אינו מומלץ לשימוש תכוף במשך זמן ממושך. מתוך https://www.webmd.com/vitamins/ai/ingredientmono-881/... : Consuming licorice daily for several weeks or longer can cause severe side effects including high blood pressure, low potassium levels, weakness, paralysis, and occasionally brain damage in" otherwise healthy people. In people who eat a lot of salt or have heart disease, kidney disease, or high blood pressure, as little as 5 grams per day can cause these problems."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוקח (ברשת ידועה ונפוצה) אמר שהוא לא מחזיק תרופות הומיאופטיות. רופא הומיאופטי מחליט איזו רקיחה (מתאים יותר מתרופה) מתאימה לפציינט. לא הבנתי, וגם לא היה חשוב לי לדעת, אם ההומיאופט (טוב יותר מרופא) או הרוקח מכינים. לדעתי, העירפול בנושא (אני נזהר מלכתוב הונאה) הוא של קופות החולים שבכלל מציעות תא השירות (גם לזה צריכים למצוא מילה חלופית), וגם בתי המרקחת. ברור שזה בא בשם החמלה שהם מרגישים למטופלים, אלה שהפרוטה מצויה בכיסם. באשר לליקורץ', מדובר על כדור פה ושם, אולי פעם פעמיים בחודש, אם בכלל. מטרת השימוש תואמת כנראה לחלוטין את מטרות היצרן. כאילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני חושב שהבנתי. לא מדובר בתרופת מדף אלא במשהו שיש לרקוח באופן אישי לכל מטופל, והרוקח צריך לקבל הנחיות מה בדיוק מתאים לך, לפני שהוא מדלל את הכל לאפס :-). על השערוריה של הכללת האלטרנטיבה לרפואה (שקרויה בטעות "רפואה אלטרנטיבית") במסגרת ביטוח הבריאות כבר דיברנו לא פעם, למשל בפתיל שמתחיל ב תגובה 116503 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר קופת החולים כתוב שהם מאפשרים דילול רק עד 000,10/1 מה זה אומר תכלס? אני לא יודע. במיוחד למרקחות שתהליך ההכנה כולל חבטות. יכול להיות שמכות יבשות גורמות למולקולות להתפצל או להידבק, או לשנות תכונות. אבל עברנו למחוזות אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי המגבלה של קופת החולים היא כי הם לא רוצים לקחת אחריות על העוצמות העזות שיהיו לחומר כשהוא מדולל מעבר לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה מוחצת. בראבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרדיט ליוסי על רעיון דומה: תגובה 696845 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אכן, בעוצמות כאלה זה אולי אפילו ינטרל את השפעתן המזיקה של התפרצויות קרני גמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשה קנתה תמצית פרחי באך של "רסקיו" במטרה להירגע, נהיתה כנראה עצבנית עוד יותר, ותבעה את היבואן על טענות שווא בדבר סגולות רפואיות. בית המשפט העליון דחה את התביעה. אישית, אני לא פוסל בכלל חקיקה שתקטין את המחיר שפתאים משלמים על פתיותם, אבל חושב שבתיק הזה השופטים צודקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר לך שבני אדם צריכים להאמין במשהו? אז הוא טעה. הדיון הוא ארוך, הפתילון שאני מדבר בו הוא לא על יכולתם, אלא על כך שסטטיסטית פחות ופחות אנשים ברחבי העולם שמים מבטחם באמונות עתיקות ויותר בדברים מוכחים ומבוססים. אם הטיעון הראשי שלך מול ירידת קרנה של הדת ועליית קרנו של המדע והאמפיריציזם זה הומאופטיה, נראה לי שהחוזק שלו מדולל היטב. ותרשה לי לא להגיב לדוגמה נקודתית בדיון סטטיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> פחות ופחות אנשים ברחבי העולם שמים מבטחם באמונות עתיקות ויותר בדברים מוכחים ומבוססים. אני מסכים רק עם החצי הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה שהם שמים מבטחם באמונות אירציונליות שאינן עתיקות זה בסדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמנעתי מלצלול לנקודה הזאת, אבל מאחר והעלית זאת: הכשל של שימוש במילה "אמונה" בעברית כדי להקביל אמונה דתית (אני מאמין באלהים העברי) לאמונה במובן של לבטוח/להעריך (אני מאמין שמחר תזרח השמש/שקפה זה בריא) הוא כשל נפוץ ולפעמים במזיד בדיוני תיאולוגיה מצד אחד ומחזירים בתשובה מצד שני. הכשל הזה אינו חביב עלי, שלא לומר מעצבן למדי, ולדעתי כדאי להוריד אותו מהשולחן בתחילת הדיון ולא בסופו. אין שום קשר בין האמונה באל לבין השערוך על סמך נסיון/מחקר אישי/שיחות מסדרון/עלעול בעיתון לגבי יעילותו של טיפול כלשהוא, מאקמול ועד רטיות טבולות בחלב עז הרים לא נבוטה. מלבד הקשר המילולי הנואל שהוזכר בהתחלה. וזה שאפשר לומר על שני דברים שונים לחלוטין שהם לא רציונליים, לא הופך את שני הדברים האלה לדומים מבחינה מהותית, נושאית, ערכית, מוסרית או איכותית. לכן השאלה שלך היא כמטווחי אבן מהשאלה "וזה שהם שמים את מבטחת במספרים אירציונליים שאינם עתיקים3 זה בסדר?" - לכאורה הניסוח מראה קשר רב לשאלה שלך, או לנושא הפתיל, אבל בעצם אין שום קשר בין שני המשפטים. 3 (כמו e) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההפרכות החשובות של גלגול הנפשות היא העובדה שכמעט 100% של ההתגלויות הן בקרב דתות המאמינות בגלגול נשמות (דרוזים אבל בעיקר דתות המזרח הרחוק). מדוע לא מתגלים גלגולי נשמות בקרב חסידי גור? הרבה פעמים מדובר בתופעה המתוארת כ-cryptomnesia, הצפה של זכרונות סמויים, שהמוצף אינו מודע לקיומן. אדם בשם איאן סטיבנסון שחקר מקרים כאלו הציג אפילו 2 עדויות של xenoglossy, אנשים שתחת היפנוזה שוחחו בשפה זרה שלא היתה ידועה להם. חוקרת אחרת שבדקה מחדש את העדויות הללו אמרה שהמהופנטים מלמלו והשמיעו קולות שאינן בגדר ראיה מהימנה לידיעת שפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת פרספקטיבה היסטורית: Xenoglossy . [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו זה, התהייה הכי מסתורית בעיני היא מה הקשר לתגובה שלי אליה הגבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוסבר בכותרת של התגובה, שהיא ציטוט ממשהו שכתבת, שהוספתי לו את המילה אפרופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שינון ויש שינון. אין חולק (אפילו במערכת החינוך, כך אני מתרשם...) על חשיבות השינון של האלפבית, לוח הכפל, וכאלה. אלו שינונים שנמשכים תקופה ארוכה, ושידע או מיומנויות המשך נבנות עליהם מיד, וכך הם נטמעים היטב. אבל הבגרויות שזכורו לי בהיסטוריה, ובמידה רבה גם במקצועות הומניסטיים אחרים, עבור רוב התלמידים, היו שינון לטווח קצר שסופו שגר ושכח למחברת הבחינה. עד שיוצגו לי נתונים אחרים, אני נוטה להניח שאין בשינון הזה ערך. עבורי אישית הלמידה לבגרות בתע''י היתה אחד מהחלקים הכי מיותרים, במבחן מה שנשאר לי לטווח הארוך, מכל בית הספר. (במקצועות האחרים הגעתי למסקנה שאני יכול לעבור גם בלי לשנן הרבה, והיה קצת יותר טוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא חייבים לשנן. אבל חייבים לעסוק בחומר. אחרת לא יהיה לך את בסיס הידע הנדרש אפילו כדי לחפש בחומר הפתוח בזמן הבחינה. אני זוכר לטובה לעניין הזה את הדיונים בכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "חייבים לעסוק בחומר"? כאן מדובר על חלקו של השינון בלמידה. בחינות עם חומר פתוח אמורות להיות קשות יותר. במצב הבגרויות אצלנו, בחינה בהיסטוריה אולי גם באזרחות עם חומר פתוח, דורשת שידוד מערכות בבדיקת המבחנים. היום יש "פתרונות המערכת" כדי לתת ציון. בחינה עם חומר פתוח (כל חומר), תדרוש מהבוחן להיות פתוח גם לתשובות אחרות שמנומקות היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בכלל צריך בחינת בגרות בהיסטוריה? למה שבמקום זה לא יעשו עבודות גמר בהיסטוריה? הרבה יותר קל למורים, הרבה יותר קל לבדוק העתקות (אפשר לדרוש להגיד כקובץ בפורמט מוסכם מראש, ואז נורא קל לבדוק אם יש כפילויות מול הגשות אחרות ומול ויקיפדיה), מלמד הרבה יותר את התלמידים ומלחיץ הרבה פחות את כל המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבודת גמר מכסה נושא יחיד. בחינה מכסה, גם אם חלקית ואקראית, עשרות נושאים. הרבה יותר קל למנוע העתקות כששלושים תלמידים יושבים מולך בכיתה, מאשר להריץ אלגוריתמי השוואה בין כל העבודות בבית לכל החומר באינטרנט. שלא לומר שיש כאלה שנותנים לאחרים לכתוב להם עבודות. אין לחץ על המערכת, יש אולי לחץ על התלמידים. אז מה, יש כזה גם במתימטיקה. שיתמודדו. מי מהם שילך לאוניברסיטה, במדעי הטבע ואני מניח שגם במדעי הרוח, יבין אחרי סמסטר אחד שהבגרויות היו טיול הפארק לעומת הדרישות האקדמיות. אישית, אגב, שנאתי עבודות בתיכון ותמיד העדפתי מבחנים, עם כל הלחץ הנלווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עבודת גמר אולי מכסה נושא יחיד, עבודות גמר (כמו שהצעתי בתגובה 699979) מכסות נושאים רבים. מה גם שבהחלט אפשר לכתוב עבודה שמכסה יותר מנושא אחד. אני חושב שתלמיד שמצליח לכתוב שלוש עבודות גמר רציניות על שלוש נושאים שונים עומד שתנאי שלי ל"יודע היסטוריה" טוב יותר מתלמיד שהצליח ללמוד בעל פה תשובות ל-20 נושאים שונים. בסופו של דבר, לדעתי, אם תשאל את התלמידים את השאלות מהמבחן חצי שנה לאחר שעברו אותו הם לא ידעו חצי מהנושאים אותם הם אמורים לדעת. עבודת גמר בודקת שרכשת את הכישורים ללמוד נושאים שונים, מבחן בודק שרכשת את הכישורים לזכור טקסט למשך יומיים. 2.א. קל למי? להריץ תוכנה שבודקת העתקות זה משהו שעושים בלחיצת כפתור (של התלמיד), לכתוב את האלגוריתם (הידע כבר קיים) זאת עבודה של צוות של עשרה אנשים למשך חצי שנה (אני מגזים מתוך הנחה שמשרד החינוך לא יודע לנהל מכרזים נורמלים). כל מה שנשאר אחרי זה זה לתחזק את המערכת, שזה ממש קל. למנוע העתקות מול כיתה של שלושים זה לא כל כך קל, עובדה שמשרד החינוך צריך להעסיק כל שנה צבא של משגיחים רק בשביל זה (ואף מילה על האמינות שלהם). ב. יש כאלה שנותנים לאחרים לעשות בשבילם את הבחינות. 3. א. יש לחץ על התלמידים, יש לחץ על המורים, יש לחץ על המשגיחים, יש לחץ על הבודקים. העובדה שאתה לא מודע למשהו לא הופך אותו ללא קיים. ב. "אז מה?" אז למה הלחץ הזה מועיל? אתה רוצה לבדוק איך התלמידים עומדים בלחץ תעשה בחינה בעמידה בלחצים, אתה רוצה שהם ילמדו היסטוריה וירכשו כלים ללמידת היסטוריה בעתיד, איך הלחץ מועיל. ג. אין כזה לחץ במתמטיקה. המבחן במתמטיקה בוחן הבנה של החומר הנלמד ולא שינון וזיכרון (לכן יש דף נוסחאות ומחשבון). ד. הרבה מהם לא ילכו לאוניברסיטה, רוב אלה שילכו לאוניברסיטה לא ילכו למדעי הטבע או למדעי הרוב. ה. למה המבחן בהיסטוריה (מדעי החברה) צריך להיות הכנה ללימודים במדעי הטבע או הרוח?! ו. הדרישות האקדמיות בלימודים באוניברסיטה הגבוהות יותר מהדרישות האקדמיות מהלימודים בתיכון, אבל יש הבדל בין דרישות אקדמיות לבין עמידה בלחץ לא מוצדק. הדרישות האקדמיות בעבודת גמר גבוהות בהרבה מאלה שבמבחן סיום, ותואמות הרבה יותר לדרישות שמי מהם שילך ללמוד באוניברסיטה יצטרך להתמודד. ז. מי מהם שילך לאוניברסיטה יעשה את זה מבחירה וילמד את הנושאים שהוא אוהב ורוצה לדעת. 4. מבחנים דורשים זכרון, עבודות דורשות עבודה. כתלמיד תמיד הייתי עצלן עם זכרון טוב, לכן הצלחתי במבחנים יותר מעבודות. אבל מצד שני, היום אני מסתכל על זה מזווית ראיה קצת אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את מי אתה משלה שתלמיד יכתוב בשנתיים "שלוש עבודות גמר רציניות" בהיסטוריה? אם יכתוב אחת זה יהיה יפה מאד. ומי שלומד רק למבחן, שלא יתפלא שהוא לא זוכר כלום יומיים אחר כך. אם הוא למד כמו שצריך בשנתיים לפני המבחן, כולל הכין שיעורים ועמד בחמש-שש בחינות שליש, אין סיבה שלא יזכור חלק מהחומר אחרי המבחן. לי אין ספק שחלק לא קטן מהדיע שלי בספרות, תנ"ך והיסטוריה (טוב, תע"י) נרכש בבית הספר. 2. ב. לא מכיר כאלה שאחרים עושים להם את הבחינה, טכנית זה כמעט בלתי אפשרי או מאד נדיר, בטח בהיסטוריה כשאתה צריך למלא 4 עמודי פוליו ולא יכול להעתיק רק את התשובות כמו במבחן אמריקאי או מתימטיקה. 3. א. מודע, מודע. גם בבדיקת עבודות יהיה לחץ - יותר גדול אפילו על הבודקים לדעתי. ב. למה הלחץ מועיל? אפשר לשאול את זה על כל מבחן. וכל מבחן אחר בחיים. למה מועיל הלחץ בראיון עבודה? באודישן? בגיבוש לקורס טייס? בדייט? אולי אם תעשה מדיטציה תהיה פחות בלחץ, לא יודע. אולי הוא מועיל, כי הוא מתרגל אותך לעמוד בלחץ, כישור די חשוב לאורך החיים? ג. הצחקת אותי, אני לא יודע לצבוע לחץ, ואתה הראשון שאני שומע שטוען שהמבחן בהיסטוריה מלחיץ יותר מהמבחן במתימטיקה. אז כל תההייה שלך בקשר ללחץ תקפה לא פחות למבחנים במתימטיקה. ד. התכוונתי לכתוב מדעי החברה. גם הרבה מהתלמידים לא יראו יותר קוסינוס בחיים. אבל כמו שמתימטיקה אמורה בין השאר לעזור - ולהכין לאוניברסיטה - לאלה שכן ימשיכו, אני מצפה גם מהיסטוריה שעשה אותו דבר. ה. ראה ד'. ו. לא יודע איך נראתה האוניברסיטה שלך, בשלי הלחץ באוניברסיטה היה גדול אין ערוך מאשר בתיכון. ז. נכון, אבל לבזבז 12 שנה בלי להכין אותו לשום תחום באוניברסיטה זה ממש חבל. לפי אותה לוגיה שלך גם לא צריך ללמד מתימטיקה, ספרות, ביולוגיה וכו'. בעצם רק אנגלית תישאר, ואז מה? 4. שניהם חשובים, אפשר לשלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם אלה יהיו דרישות המינימום, איזה ברירה תהיה לו? מה לעשות, תלמידי תיכון לומדים בעיקר למבחן. 2.א. טכנית זה לא כל כך קשה, כל מה שאתה צריך זה תעודת זהות מזויפת ולעשות מבחן אקסטרני. מעשית, אני לא יודע כמה זה קיים אם בכלל. הבעיה היא לא טכנית. נראה לי שהבעיה היא שעל מנת לעשות את זה אתה צריך (1)תלמיד עם מספיק כסף מספיק גמישות מוסרית ונכונות להסתכן בענישה פלילית, (2) "נבחן" עם יכולת מוכחת לקבל ציון טוב בבחינה, גמישות מוסרית ונכונות להסתכן בפלילים ו(3)שוק בו התלמיד יכול לפגוש את הנבחן ולנהל משא ומתן בלי נוכחות של שלטונות החוק. לדעתי זה שילוב די נדיר, וזה השילוב שתצטרך למצוא על מנת שיהיה כתיבת עבודות על ידי אחרים. נראה לי נדיר, אבל אם יש חשד שזה עלול לקרוא, קל לפתור את זה. לכן אני מקטלג את זה כרגע כלא בעיה. ב. בהחלט אפשר, וראוי, לשאול את זה על כל מבחן וכל מבחן אחר בחיים, ואם אין תשובה, אז צריך להגיד שאין תשובה, ולפעול לביטול הלחץ. בחיים לא הייתי באודישין או בגיבוש לקורס טייס, אבל מניסיוני בראיון עבודה ובדייטים ממש אין לחץ. על כל דייט לא מוצלח יהיו הרבה אחרים מוצלחים יותר, על כל ראיון עבודה לא מוצלח יהיו הרבה אחרים מוצלחים יותר, זה לא נכון לגבי בחינות הבגרות, שאם כשלת באחד תצטרך לחקות שנה עד לשני ובינתיים לשים את התוכניות שלך בהפסקה. ג. אם אתה רוצה ללמד תלמידים לעמוד בלחץ (למה זה כישור חשוב בחיים, כמה מהם ילכו לגיבוש לקורס טייס? הרבה יותר בריא ללמד התחמקות מלחץ מיותר), תעשה את זה בלימודי עמידה בלחץ ותן להם ציון בעמידה בלחצים. המצב הנוכחי הוא שהציון בהיסטוריה הוא ציון בהיסטוריה ועמידה בלחצים ולא ציון בהיסטוריה, ככה שכמעסיק עתידי אתה לא יודע עם הציון הטוב שקיבל התלמיד הוא בגלל שיש לו כישורים בעמידה בלחצים או כישורים בהיסטוריה. ד. כן, אתה מצפה שידעו ההיסטוריה אבל מציב בפניהם מצב בו במקום ללמוד היסטוריה הם לומדים שינון ועמידה בלחצים. אם אתה רוצה שידעו היסטוריה אתה צריך לחשוב איך לייצר מצב שמעודד אותם ללמוד היסטוריה (למשל תגובה 699979). ה. לימודי היסטוריה שונים מלימודי מתמטיקה, ובנויים הרבה על עבודות. אתה רוצה להכין אותם ללימודים באוניברסיטה תעשה את זה כמו שצריך... ן. באמת?! בשלי ושל רוב מכרי ממש לא. למעשה, אני זוכר את זה כתקופה ממש לא לחוצה. אחרי הכל, אתה לומד את מה שבחרת ללמוד, בקצב שאתה רוצה, בלי יותר מידי מגבלות משמעתיות ועם מועד ב' אם היית חולה ביום של המבחן. ז. לא. זה לא נובע מהלוגיקה. צריך ללמד כמה מקצועות, אבל צריך לעשות את זה באופן שממקסם את הידע והכישורים לרכוש ידע נוסף של התלמידים. המטרה לא צריכה להיות להכין את כל התלמידים לאוניברסיטה, אלא (בין השאר) לתת למי מהם שירצה בכך את הכלים ללמוד באוניברסיטה ואת היכולת לבחור את התחום שמעניין אותו. אבל הנקודה בסעיף הזה הייתה שונה, אם אתה הולך ללמוד כלכלה (נגיד) באוניברסיטה זה בגלל שאתה רוצה לדעת יותר על כלכלה, ולכן ללמוד למבחן בכלכלה זה קרוא חומר על נושא שאתה אוהב ורצה לדעת יותר, וכאן נגמר הדמיון לתיכון. 4. אפשר לתת לכל תלמיד לבחור איך הוא רוצה להוכיח שהוא יודע היסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. טוב, כנראה שהמיתוסים נכונים ובמדעי החברה (/רוח) אכן עושים חיים. תפאדלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית למדתי במדעים מדויקים (וכן, בהחלט עשו שם חיים). לא ברור לי מה גרם לך להגיע למסקנה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, באיזה פקולטה למדעים מדויקים המבחנים קלים יותר מהבגרויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, למה אתה שואל אותי? אני טענתי דבר כזה? רגע, אולי במקום להתחכם אני אכתוב את זה במפורש: כתבתי כמה היגדים שמתייחסים לדברים שונים, ונראה לי שבלבלת ביניהם. כתבתי שהמבחנים באוניברסיטה גורמים לפחות לחץ למערכת מהמבחנים הבגרות. כתבתי שלבדוק שעבודה לא הועתקה קל יותר מלבדוק שאין העתקות במבחן. נראה לי שלקחת את הייחוס במשפט הראשון ואת היחס במשפט השני וערבבת ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי (ואחנו דנו באריכות מה) על הלחץ שנגרם לתלמידים. ומכאן המשכתי את הפתילון הזה בהשוואה לאוניברסיטה. לגבי הלחץ למערכת, אמרתי בעיקר שהרבה יותר קשה (מבחינת משאבי זמן בעיקר) לבדוק עבודות מאשר לבדוק מבחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום שלב בדיון לא השוויתי בין ה"קלות" של מבחנים שונים. לא מאמין לי? קרא שוב. אני לא בטוח (למעשה יש לי ספק גדול מאד - שזה אומר שאם אתה רוצה שאני אקבל את זה אתה צריך לשכנע אותי שזה נכון, קריא חובת הנימוק עליך) שמערכת המבחנים כלל ארצית עולה פחות ממערכת של עבודות כלל ארצית, אבל אתה שוב מבלבל בין יחסים שונים. עלות למערכת ולחץ על המערכת הם שני מושגים שונים (כמו שקושי של מבחן ולחץ כתוצאה מהמבחן הם שני יחסים שונים). אתה לא יכול להוכיח את הקיום של השני על ידי הנחה של הראשון (וההפך). (אני חייב להודות שאני לא כל כך מבין את דרך הקריאה הזאת - אם אתה אומר משהו חיובי על X אז זה כאילו ייחסת ל-X את כל הדברים החיוביים האפשריים, ואם אתה אומר משהו שלילי על Y זה כאילו ייחסת ל-Y את כל הדברים השליליים האפשריים. אם אוניל גבוה יותר ממסי זה לא אומר שאוניל מהיר יותר ממסי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כתבתי "לא יודע איך נראתה האוניברסיטה שלך, בשלי הלחץ באוניברסיטה היה גדול אין ערוך מאשר בתיכון." אתה ענית "באמת?! בשלי ושל רוב מכרי ממש לא. למעשה, אני זוכר את זה כתקופה ממש לא לחוצה. אחרי הכל, אתה לומד את מה שבחרת ללמוד, בקצב שאתה רוצה, בלי יותר מידי מגבלות משמעתיות ועם מועד ב'..." מזה אני הבנתי שאתה טענת שמבחני הבגרויות היו יותר מלחיצים מבחינתך מהמבחנים באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמשום מה זה קצת קשה, אבל בעברית ההפך מלחץ הוא לא קל וההפך מקל הוא לא לחץ. אולי דוגמא תעזור? ללכת בשדה מוקשים זה מאוד מלחיץ. ללכת בריביירה זה מאד לא מלחיץ. ללכת 40 מטר זה מאד קל, ללכת 40 קילומטר זה מאד לא קל. מכאן אפשר לשרטט דיאגרמת ואן או לכתוב טבלת אמת: ללכת 40 קילומטר בשדה מוקשים - מלחיץ ולא קל. ללכת 40 קילומטר בריביירה - לא מלחיץ ולא קל. ללכת 40 מטר בשדה מוקשים - מלחיץ וקל. ללכת 40 מטר בריביירה - לא מלחיץ וקל. יותר ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אז מה הסיבה לדעתך שהמבחנים באוניברסיטה הלחיצו אותך פחות ממבחני הבגרות? התבגרת? הגראס היה ירוק יותר? עשית יותר סקס? עברת טיפול פסיכולוגי יעיל? הפסקת לפחד מכשלון? עשית מדיטציה? אני מאד סקרן, כי נראה לי שגילוי הפתרון ללחץ ממבחנים תוך חמש השנים שעברו ממבחני הבגרות הקלים יחסית למבחני האוניברסיטה הקשים יחסית יכול לעזור למיליארדי אנשים ועל הדרך להביא הרבה כסף לממציא השיטה הכה יעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר את האונ' כמלחיצה פחות לעומת הבגרויות: כישלון בבגרות הוא פשוט לא אופציה, והרבה יותר קשה להעריך את מידת המוכנות העצמית למבחן. אבל התיכון היה מזמן, ואולי אני לא זוכר נכון. באופן כללי אני מתעב מבחנים, וחושב שלא בתיכון ולא באונ' הם היו הכנה רלוונטית לאיזושהי סיטואציה בחיי הבוגרים (כולל עמידה בלחצים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בהנחה שאתה תלמיד טוב, הרי לא מדובר בכשלון מפורש בבגרות, אלא בציון נמוך (70 נניח) במקום ציון גבוה. אז למה זה "לא אופציה"? ב. יותר קשה להעריך את מידת המוכנות העצמית? לא בחוויה שלי, אצלי מבחנים באוניברסיטה נטו להפתיע יותר מבתיכון (ועוד לא דיברנו על המבחנים בתואר שני, שהשאירו אבק לאלה של תואר ראשון. חלקם אגב היו עם חומר פתוח, מה שמחזיר אותנו לנושא הדיון, וזה רק גרם להם להיות יותר קשים). ג. גם לי אין שום אהדה למבחנים1, אני רק לא בטוח שקל למצוא שיטה חלופית. אני חושב שאחת המטרות העיקריות של המבחן איננה המבחן עצמו, אלא זה שהמבחן מכריח אותך ללמוד את החומר. ואין לי ספק שהאימון המתמשך בלימוד חומר, פתרון תרגילים ונסיון להבין משהו שוב ושוב הם מעמודי התווך של היכולות שלי כיום בעבודה, וגם באוניברסיטה בעבר. אני נוטה להסכים שביצוע עבודת המאסטר שלי שבסיומה גם נבחנתי בעל פה דומה יותר לסיטואציות שנתקלתי בהן בחיי המקצועיים מאשר בחינה מול טופס בחדר סגור. 1 הם בפירוש היוו גורם לחץ לא מבוטל בבוקר המבחן, בלי קורלציה לתוצאות, ואין לי שום געגוע אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הבנתי שלאחרונה גם בבגרויות ניתן לעשות מועד ב', בניגוד למה שהיה בזמני ולמה שנאמר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי עם ג' - גם לדעתי שיטת המבחנים היא השיטה הכי פחות גרועה להכריח אנשים ללמוד. ומסכים אתך גם בנוגע לסוגיה הראשית שעל הפרק בדיון הזה. לדעתי אוניברסיטה/טכניון הרבה יותר מלחיצים מאשר התיכון, ומפליא אותי שיש אנשים שחוו את זה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשמע, כנראה שאני ואתה למדנו בפקולטות הלא נכונות...)1 1 נו, על מי אני עובד, היית מציע לי לחזור לתחילת הסמסטר הראשון באוניברסיטה והייתי קופץ על המציאה בשתי ידיים. מצד שני, הייתי מכפיל לך את התשלום אם היית מחזיר אותי לכיתה י'. התיכון היה מהשנים המופלאות בחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להכריח". בחירת מילים מעניינת. בתור כלי לימודי, עבודות ותרגילים הם הרבה יותר מועילים ממבחנים בעיני, וכ-"מדד לידע הסטונדט" כנראה שגם קריאה בקלפים אפקטיבית יותר (ועבודות גמר/מבחני בית הם אידיאלים). אין לי מושג איך להכריח אנשים ללמוד, או למה בכלל לעשות את זה באונ'. (אגב, ממה שאני מכיר, בקורסים לתואר שני ושלישי כמעט תמיד אין מבחנים בכלל. לפחות במתמטיקה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> "להכריח". בחירת מילים מעניינת. צודק, "לגרום ל-" מתאר יותר במדויק את כוונתי. בעולם אידיאלי, בלי סטודנטים עצלנים/תחמנים, עבודות ותרגילים אולי באמת יהיו יותר מועילים ממבחנים. אבל ראה את תגובה 700022 ואת דיון 3633. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, ברור(!) שתרגילים יותר מועילים ממבחנים, אף אחד לא טען אחרת. בקורס שבנוי באופן סביר, תלמידים שעשו (בעצמם) את כל התרגילים אמורים להיות מוכנים ל-70-80 אחוזים מהמבחן, והלימוד אליו אמור בעיקר להשלים ולחזור על החומר. השאלה היא בדיוק איך לעודד את התלמידים לעשות את התרגילים, ומבחן הוא דרך נפוצה לעשות זאת. אני מכיר מרצים שמגדילים לעשות ואפילו מגדירים לפני המבחן שכך וכך אחוזים ממנו ילקחו (כמעט) ישירות מתרגילי הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להצטרף לדעתך. נראה שהמבחנים הם כמו הדמוקרטיה: שיטה מאד בעייתית אבל האלטרנטיבות עוד יותר גרועות. החוויה האישית שלי בתור מי שעשה עבודת גמר היתה חיובית מאד מאד ונראה שלעבודת הגמר היתה חלק משמעותי בבחירת מסלול המשך לימודי. אני חושב שעבודת גמר במתכונת דאז היא משהו ראוי לכל שבח. המתכונת היא של אופציה שמשתמשים בה במשורה ובכל מקרה היא משהו כמו 4 מתוך 20 ומשהו נקודות. אני הייתי מאפשר אותה רק לתלמידים מצטיינים בתחום כלשהו ו/או הלומדים מקצוע מסויים מורחב. מי שהנחה אותי היה חוקר פעיל בתחום. בדיעבד אני מעריך שלא היתה זו השקעה גדולה מאד מצידו, אבל הוא בכל זאת ארח אותי מספר פעמים, סייע בעצתו, קרא את העבודה ובפועל כנראה היה משפיע עיקרי בקביעת הציון. המכשלה בעיני תהיה אם מישהו יראה בזה תחליף כמותי למבחנים רגילים. אם זה יהפך להליך שגרתי, זה יאבד את רוב האפקטיביות (כמו שנת שבתון לעובדי מדינה). גרוע מכך, באופן טבעי זה יהפוך לכלי של שחיתות ופרוטקציוניזם (ע"ע תעשיית ההשתלמויות המקצועיות). בקיצור, עבודת גמר בתור היוצא מן הכלל היא דבר מצויין. בתור תחליף למבחנים, נראה לי רעיון די גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הכל. הבן האמצעי שלי מסיים עכשיו י''א, ולצד מבחני הבגרות הגיש עבודה (קבוצתית) במקצוע המורחב שלו. לדעתי זה בדיוק התמהיל הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחדד: יש סיבה בסיסית לכך שעבודת גמר במינון גבוה מדי תהפוך לכר שחיתות - וזה שעושים שימוש בציון להשוואה בין תלמידים (בלימודים על תיכוניים). כמו שנאמר כאן, ההערכה של עבודת גמר היא יותר סובייקטבית וקשה לסטנדרטיזציה (בהשוואה למבחן). אם הציון הוא סתם אמצעי לשבח את התלמיד או לנזוף בו - למי אכפת. לא תהיה שחיתות משמעותית. אבל אם הוא חלק מציון בגרות ממוצע - ושם האחידות בין התלמידים חשובה - אז יש בעיה. ולכן כדאי לשמור על מינון נמוך של עבודות כאלו, ובכלל מינון נמוך יחסית של ציונים סובייקטיביים. גם בהתעמלות אמונתית זה ככה.. יש חלק בציון שהוא סובייקטיבי יותר, רק שהמינון שלו נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה היה ממש, אבל ממש הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצינו דור שלא מאונן, וקיבלנו דור שלא פורה. (סליחה, כן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצינו דור שלא מכוון, וקיבלנו דור שלא יורה - או לפחות לא פוגע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |