 |
זה אכן מקטין את גורם ההפתעה.
על פי התגובה שלך, יש בינינו חילוקי דעות עקרוניים (ולא רק כמותיים, כמו שנרמז מתגובתו של ירדן) לגבי הגדרת המושג חילוני.
המשפט 'חילוני אינו רשאי על פי אמונתו' מאיר את שורש הענין. הוא מראה על חוסר הבנה בסיסי, לטעמי, של מהו חילוני, כי הוא חסר כל משמעות. בערך כמו המשפט 'חילוני אינו רשאי על פי אורך זנבו לקשקש בזנב בימי שישי ושבת'.
לחילוני אין זנב. ואין אמונה. ולמי שבא מבית דתי תמיד מאד קשה להבין את זה. תחשוב על זה כמו על מישהו שלא שייך לשום קבוצת כדורגל. שום חוזה לא מונע ממנו להשתתף מדי פעם במשחק כדורגל של קבוצה זו או אחרת, אם בא לו, בניגוד לשחקן מכבי שאסור לו ללבוש את מדי בית'ר.
מאחר ולחילוני אין השתייכות אמונית, שום דבר לא מונע ממנו לקחת את בנותיו לתקיעת שופר בשבת, לעשות מדיטציה בודהיסטית ביום ראשון 1, לחגוג האלווין ביום שני (אם במקרה הוא גר כמה שנים בארה'ב וזה נראה לו חג מגניב), ולאכול מצות בפסח ביום שלישי. ואז לאכול מצות לא בפסח, ביום רביעי אחרי שבועיים.
ושום דבר מכל אלה לא הופך אותו ליהודי דתי, נוצרי דתי, או בודהיסט.
כמו שקראתי שפעם קראו לזה, הוא 'חופשי' - מילה הרבה יותר מוצלחת לטעמי. חופשי להשתתף או לא להשתתף באיזה טקסים שבא לו, אם זה סדר פסח, ריקוד הגשם באורוגוואי או זריקת אורז קולקטיבית במופע הקולנוע של רוקי. ואפילו לעלות לתורה בבר מצווה, בתור חוויה תרבותית מסורתית.
מאחר וחילוני איננו מחזיק בשום אמונה דתית, אזי, בניגוד לדתי מכל קבוצה שהיא, ההשתתפות בטקס אינה 'פוגעת', 'אסורה', או 'טמאה' (מה זה בכלל?) באמונה הפרטית שלו - קשה לפגוע במשהו שאיננו קיים, הלא כן?
כמובן, שזה לא הופך את החילוני לאדיש לחלוטין לכל טקס שהוא. למשל, קריאה רצופה של ברכות וקילוסים לאל בהגדת פסח דתית, יכולה לעורר אי נוחות מעצם חזרה על מילים שלתפיסתך הן ריקות מתוכן. כמו שאולי אתה היית מרגיש בשירת 'הבה נרקוד את עיוות הזמן שוב', או שירת המונים מלווה בגיטרת אוויר של we don't need no education.
והרי אתה לא באמת חושב שלא צריך חינוך, נכון? מצד שני, פינק פלויד בהופעה וגיטרת אוויר זה ממש כיף, אז למי אכפת? בשביל הכיף שבטקס, אתה מוכן גם לצעוק בגרון ניחר כמה שטויות שמישהו כתב פעם. שיהיה לו לבריאות. וגם לך.
ולכן אני חושב שיש פה הבדל איכותי, לא רק כמותי על איזה רצף, בין חילוני לדתי או מסורתי. מי שנוסע בשבת, אבל חושב שאלוהים שומר עליו ושבעצם אסור לאכול סטייק בחמאה, הוא מסורתי. וזה שלא נוסע ביום כיפור, ואפילו שר דיינו בכיף גדול, אבל לא פוחד משום ברק שיפגע בו כי הוא אוכל שרימפס, ולא מתפלל בלב לאף אחד שיושיע אותו, הוא חילוני.
1 גם ליהודי דתי מותר, אבל אל תגלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש