בתשובה לאריק, 31/12/16 9:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה אריק, אבל אני נאלצת שלא להסכים עם רוב מה שכתבת כאן. אנסה להעביר את עמדתי בצורה הקריאה ביותר: תראה, לא במקרה חלק משמעותי מהערך הויקיפדי של "אנטישמיות חדשה" שקישרת עוסק בשאלה אם היא קיימת בכלל. זהו מושג שהתפתח בהרחבה בדיון הפוליטי ולא האקדמי. אני תומכת בעמדתו של פרופסור יהודה באואר כפי שהיא מצוטטת בערך, היינו: אין אנטישמיות חדשה. זו אותה גברת בשינוי אדרת. אני לא מסכימה "שהאנטישמיות הקלאסית, שהיא פשוט גזענות חריפה נגד יהודים, מייחסת ליהודים תכונות שליליות מעצם היותם יהודים ולכן לא יכולה להיות ספציפית ולא לייחס את התכונות השליליות הללו לחלק מהם." קודם כל, ניתן לשלול זאת מבחינה היסטורית: הקטגוריות "הקלאסיות" של אנטישמיות שהופיעו בערך הויקיפדי הכללי (אלו שניתן למצוא כבר בתקופת הרומאים וימי הביניים): האנטישמיות התרבותית, האנטישמיות הדתית והאנטישמיות הכלכלית הופנו בשלבים שונים לאורך הדורות כלפי חלק מאוכלוסיות היהודים ולא בהכרח כלפי כולם. "אני לא שונא את היהודים שיודעים את מקומם, רק אלה שמתערבים לנו בתרבות"; "אין לי בעיה עם האוכלוסיה היהודית המקומית, אלא עם המהגרים מבחוץ."; "יהודים שקיבלו את משיח בית דוד (ישוע) קנו את מקומם בגן עדן, מלחמת החורמה היא בכופרים"; "הבעיה היא יהודי החצר, ולא יהודי הכפר." אנטישמיות גזעית שמקורה במודרנה היא היחידה שבאופן חד וחלק כוללת את כל היהודים. ותאוריות קונספירציה כוללות יותר מדי זאבים בעורות כבשים, עד שקשה לקבוע איזו קטגוריה של יהודים שותפה לקנוניה ואיזו לא. באופן כללי, ההיסטוריה רצופה במקרים שאנטישמיות הופנתה כלפי קבוצות מסויימות ויחידים מסויימים. לכן, אף אחד מן הקהילה המחקרית לא טוען שאנטישמיות שמופנית כלפי יהודי א' ולא יהודי ב' אינה אנטישמיות. אף חוקר רציני לא טען זאת אף פעם באופן קטגורי כאמצעי להגדרת אנטישמיות. וכאן גם המקום להעיר על הטעות לוגית בסיסית בקביעה שלך ש"אנטישמיות של מדינות ערב" שהתבטאה בזה ש"אריק שרון שותה דם של ילדים פלסטינים." בהכרח כוללת את כל יהודי העולם. הטעות היא בכך שאתה יוצר משוואה בין דימוי דמוני לנטיה להכליל את כל היהודים. ודווקא היו תמיד מקרים של מי שבאמת ובתמים אחז בדימוי המפלצתי לישראלים, אבל קיבל באהבה את החבר לוי, רוזנבאום או קמינסקי ממזרח גרמניה, הונגריה הקומוניסטית או ברית המועצות שהגיע לארצות ערב כמהנדס, רופא או כלכלן והיה מסור לא פחות ממנו למלחמה ב"אימפראליזם". אהיה הראשונה להודות שמה שמסבך את הטיעון הזה שלי הוא שאנטישמיות כמובן יכולה לזלוג מהקבוצה המקורית: מי ששונא אוסטיודן, עשוי לראות את בן דמותם ביהודי מערבי; מי שרק שונא כופרים, עשוי לחשוד בשכנו הנוצרי ממוצא יהודי; מי שיוציא להורג את יהודי החצר, יגרש באותה הזדמנות גם את פשוטי העם היהודים מהדוכסות שלו; מי ששונא רק יהודים עשירים עשוי לבטא זאת כלפי יהודים עניים וההיפך. אז כשדר' אלה שוחט מעבירה סמסטר באבו דאבי וחשה צורך לספר רק למכרים קרובים שהיא יהודיה (שמעתי את זה מפיה באיזה פאנל פעם), זה אכן מעיד על כך שהשנאה כלפי האימפריאליזם הציוני מאיימת גם על יהודיה שמגדירה עצמה כאנטי-ציונית. *אבל* זה עדיין לא מכשיר את הטענה שלך שמי ששונא רק *חלק* מהיהודים הוא לא אנטישמי. ומעבר לכך, הצמדות שלך להגדרת האנטישמיות כשנאה כוללת ודימוי דמוני, לא מאפשרת להתייחס לפלורליזם בתופעת האנטישמיות, לגוונים השונים והעוצמות השונות שבה היא מופיעה. ובאופן מעשי זה לא עוזר לי להתמודד עם זה שמספר לי: "אין לי שום דבר נגדך, אבל מישל פרידמן הוא יהודון מזוהם וחלקלק." או ההוא שאומר: "אני אוהב אתכם היהודים, אתם כל כך טובים בעסקים. אל תצטנעי, תוך כמה שנים את פותחת עסק." או ההוא שטוען בקול פלרטטני: "יהודים שולטים בתקשורת, לכן בטח יהיה לך קל למצוא שם עבודה." (בהן צדקי, כל זה נאמר לי) רגע, אתנחתת הסכמה: לא כל ביקורת על ישראל מהווה אנטישמיות. אנא קח לתשומת לבך שאני טוענת את זה במהלך הדיון שוב ושוב ושוב. חוסר פרופורציות לכאן או לכאן (אני לא מכריעה בסוגיות שעליהן אני לא יודעת מספיק) גורם מאוד בולט לביקורת חריפה על ישראל מגופים בינלאומיים, הוא לא בהכרח אנטישמיות מחד ומדיניות בוטה של נתניהו מאידך (למרות שלשניהם יש תפקיד לא מועט, במיוחד לשני), אלא מעל לכל שיקול דיפלומטי קר לגבי הרווח שגינוי כזה יזכה את הגוף המגנה בשדה הבינלאומי או הארצי. אמנם המערך הבינלאומי נהיה מורכב יותר מאז שנות ה80, אבל גם אז פוליטיקאים מכל צידי המתרס השתמשו בגינויים אלו ואחרים למטרותיהם, וגם לזה התייחסו ב"כן אדוני ראש הממשלה." ועכשיו אני מגיעה לנקודה 3 שלך: "ליברלים שהופכים לגזענים מרוב ליברליות". אני יודעת שאתה מנסה לכוון לשם במשך מספר תגובות כבר. אבל גם עם ההגדרה הזאת אני לא יכולה להסכים. ליברלים יכולים להיות גזענים. הם לא הופכים לגזענים מרוב ליברליות. אתה מוזמן בכל עת להתייחס לדוגמא שסיפקתי בתגובה 688113 מארשהיים ווולט, שני אקדמאים ליברלים שבונים טיעון אנטישמי. הם לא בונים אותו בגלל שהם כל כך ליברלים, הם בונים אותו מתוך הצורך האנושי הלא ליברלי למצוא קבוצת זרים ולהאשים אותה במה שקורה בארה"ב. והבעיה עם הדוגמא שאתה סיפקת היא שהמאמר מהארץ לא ממש מצליח להמנע מהתלהמויות קטנות ודמגוגיות, ודי קשה להפריד שם בין מה שקורה בתוך מפלגת הלייבור ומה שיריביה הפוליטיים מקווים שקורה שם. בפשטות, סף הקבלה של אמירות אנטישמיות בלייבור לא השתנה, לכן גם קן ליוינגסטון וגם ג'קי ווקר הושעו מהמפלגה בגלל ההתבטאויות שלהם. מצד שני קורבין הוא מנהיג המפלגה בשעת משבר זו. הוא ניחן בביקורת חריפה על ישראל, ולמרות שבסופו של דבר הוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים, קשה למצוא את זה בהתבטאויות שלו. אז מיכאל סגלוב צודק שלקורבין יש קילומטרז' רציני בהתעמתות רבת שנים עם פשיסטים אנטישמיים אמיתיים. מה שלא ניתן לטעון על מבקריו שפתאום גילו את נושא האנטישמיות כשמצאו לו שימוש פוליטי. וצודק גם ג'ושוע סימונס שאין להתעלם מסממנים אנטישמיים כשהם מופיעים. הפלג של קורבין דומה לפלגים סוציאליסטים אחרים שמפוקסים בביקורת על "אימפראליזם" שכולו ארה"ב וישראל, ושבדימיון הסוציאליסטי הבריטי היהודי הוא הקפיטליסט, ונציג ה"ממסד". האם *זו* אנטישמיות שנובעת מליברליות? לא. זו אנטישמיות שנובעת מהצורך בדמות אוייב זר. בזמנו, לפני כמעט 10 שנים, בתקופה האלמונית והעל-מגדרית שלי, נכנסתי לדיון די אינטנסיבי עם מארקסיסט הבית, כליל החורש, על אלמנטים אנטישמיים שצצו לדעתי בטענה שהוא העלה. לקראת הסוף בתגובה 441890 סיפקתי גם קישוריות לסוציאליסטים בעלי ביקורת על אנטישמיות בתוך התנועות הסוציאליסטיות. (וואו, כמה זמן ואנרגיה השקעתי בזמנו בתגובות) אני לא חושבת שניסחתי אז בברור את המסקנה שהגעתי אליה, שהאובססיה של חלק מהמרקסיסטים עם הציונות דומה ליחס של הנוצרים לאורך היסטוריה ארוכה ליהדות. כלומר, כמעין תגובה לשורשים המשותפים והדימיון בין התנועות, הם לא מפסיקים להתייחס לציונות כמעין מראה שחורה שלהם, שטן שלא ניתן להיפתר ממנו. האם *זו* אנטישמיות שנובעת מליברליות? גם לא, זו אנטישמיות שנובעת מהצורך בדמות אנטגוניסט ואנטיכרייסט. אתה מוזמן לספק עוד דוגמאות, או להתייחס לשם שינוי למה שאני אומרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית להבהיר: אני מנחש שכשאת לא מסכימה "שהאנטישמיות הקלאסית, שהיא פשוט גזענות חריפה נגד יהודים, מייחסת ליהודים תכונות שליליות מעצם היותם יהודים ולכן לא יכולה להיות ספציפית ולא לייחס את התכונות השליליות הללו לחלק מהם." מדובר על חוסר הסכמה בעיקר עם החלק השני של המשפט, ולא עם כך שאנטישמיות היא סוג מסוים של גזענות? >> ההיסטוריה רצופה במקרים שאנטישמיות הופנתה כלפי קבוצות מסויימות ויחידים מסויימים. לכן, אף אחד מן הקהילה המחקרית לא טוען שאנטישמיות שמופנית כלפי יהודי א' ולא יהודי ב' אינה אנטישמיות. אף חוקר רציני לא טען זאת אף פעם באופן קטגורי כאמצעי להגדרת אנטישמיות. קשה לי לקבל את זה. אני מכיר גזענות שמחריגה יחידים ספציפיים שמוכרים לגזען אישית, בסגנון "כל הערבים שקרנים, זה בתרבות שלהם. אבל מוחמד הפחח בנאדם זהב, תמיד עומד במילה שלו." או מוציאה קבוצות מסויימות מהכלל כמו "הכושים טפשים כמו נעל, אבל לא המוקה". באחת הדוגמאות שהבאת- האנטישמיות הדתית- לדעתי המשפט שהבאת "יהודים שקיבלו את משיח בית דוד (ישוע) קנו את מקומם בגן עדן, מלחמת החורמה היא בכופרים" הוא בדיוק מהסוג המחריג, למרות שהוא מנוסח הפוך. בעצם הוא אומר- "היהודים הם...(השלם את החסר) חוץ מאלה שקיבלו על עצמם את ישו" אני לא מכיר את המצב ההפוך- גזענות שמופנית כלפי קבוצות קטנות ויחידים. היפוך המשפטים שהבאתי לא קיים. אני לא מבין איך יכולה להיות אנטישמיות שאינה מייחסת ליהודים תכונות שליליות, או אם היא מייחסת להם תכונות שליליות אז היא מצליחה לייחס אותן לבודדים או קבוצות קטנות. אנטישמיות מתחילה ב"היהודים הם..." ולא ב"אבריימל'ה הוא...". אם זה "אבריימלה הוא..." אז שונאים את אבריימלה. שונאי ביבי מדביקים לו המון תכונות רעות- שקרן, גנב, מניפולטיבי, חשדן קיצוני על גבול הפרנואיד, נהנתן. האם זו אנטישמיות משום שביבי הוא יהודי? לעניין האנטישמיות של העולם הערבי- ממה שהבנתי (לא ביקרתי בארצות ערב עדיין, אני ניזון מהפרשנים הישראלים) האנטישמיות הערבית היא לא כלפי הציונים בלבד אלא כלפי היהודים בכלל. על פי האנטישמיות הערבית הציונות היא רק זרוע של היהדות הגלובלית האימפריאליסטית. הפרוטוקולים של זקני ציון הם רב מכר מתמשך בעולם הערבי1 והקריקטורות האנטי ציוניות בתקשורת הערבית משתמשות בעולם הדימויים של דר שטירמר. כמובן שכאשר הגזען פוגש פרט חביב מתוך הקבוצה השנואה הוא יכול להחריג אותו, כמו שהראיתי למעלה, אבל מראש האנטישמיות הערבית כלל לא מגבילה את עצמה לציונים. לעניין השיקולים הדיפלומטיים של החלטות באו"ם- מסכים. איך אוכל להתנגד לסר המפרי :) אני שותף גם לביקורת שלך על המאמר מ"הארץ", גם בעיני הוא היה יותר אווירתי מאשר עובדתי. ויתכן שלא הובנתי כהלכה בעניין הליברלים שהפכו לאנטישמים מרוב ליברליות- התכוונתי שפרצופם האמיתי נחשף. שמרוב שהם לוקחים באופן אוטומטי את הצד של החלש הם צריכים לפעמים תירוצים מתחת לאדמה כדי להצדיק אותו. אני חושב שמארשהיים ווולט לא נמצאים שם. אולי העבודה שלהם לא היתה ברמה נאותה מבחינה מדעית, אבל אני לא חושב שיש משהו אנטישמי בהתייחסות שלהם ללובי הפרו ישראלי החזק בארה"ב. ראשית אנחנו יודעים שהוא רחוק מלהיות מורכב רק מיהודים2. שנית אנחנו גם יודעים שלוביינג היא השיטה הנפוצה והיעילה ביותר להשפיע על הממשל בארה"ב, בין אם אלו חברות התרופות או ממשלת מרוקו, כך שאין פה תאוריית קונספירציה, הכל גלוי וקיים. ___________ 1 מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון [ויקיפדיה] :"בימינו בארצות ערב, בייחוד במצרים, סוריה והרשות הפלסטינית, הפרוטוקולים מופצים בעידוד השלטונות ואף נלמדים בבתי הספר ובמערכת החינוך. ארגוני טרור דוגמת חמאס וחזבאללה אף הם עוסקים בהפצת הפרוטוקולים ומשתמשים בהם להצדיק את מאבקם להשמדת היהודים בישראל." 2 מתוך אוונגליזם [ויקיפדיה]:"כ-50 מיליון (כשני שליש) מהאוונגליסטים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים" באופן כלשהו. אוונגליסטים אלה תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות. עד שנת 2005 תמכו הנוצרים האוונגליסטים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטור ג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון CUFI - "נוצרים מאוחדים למען ישראל". מספר חברי הארגון הפעילים, נכון לאמצע 2012, עולה על מיליון. חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד בשלב ההירהורים. אשוב עם תשובה מלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור התחלה, לשם ההבהרה, כן, אנטישמיות היא סוג של גזענות. (למרות שיש מי שייתווכח ויטען שיהדות זו דת או תרבות ולא גזע.) אני סבורה שההבדל בין ה"החרגה" שאתה מדבר עליה וזו שאני מדברת עליה היא סמנטית. אבל תן לי לנסות להבהיר את עמדתי שוב בהתייחסות לדוגמאות מתוך עמנו וארצנו. לשנוא אשכנזים זו לא אנטישמיות בפני עצמה. אבל כשטוענים שאשכנזים הם קרים מצד אחד, מרפקנים אגרסיביים מצד שני ושהקרנות רנטגן נגד גזזת בשנות ה50 מהווה קנוניה ממסדית אשכנזית טבולה בבצע כסף, זה מעיד ששונאי האשכנזים משתמשים באופן ברור בדפוס מחשבה אנטישמי. כלומר הם אוטואנטישמיים, למרות שזה מופנה רק לקבוצה, זותומרת רק ליהודים אשכנזים (כאילו מדובר בקבוצה הומוגנית), ולרוב רק אלה שנמצאים בישראל. לשנוא שמאלנים זו לא אנטישמיות בפני עצמה. אבל כשטוענים, כמו למשל בדיון הזה ששמלאנים הם חולי נפש הלוקים בחולשה, שנאה עצמית והקרן החדשה וגרורותיה הן גם אירגונים בוגדניים וגם קנוניה כספית, זה מעיד ששונאי השמאלנים משתמשים באופן ברור בדפוס מחשבה אנטישמי. כלומר הם אוטואנטישמים, למרות שזה מופנה רק לקבוצה, זותומרת רק ליהודים שמאלנים (כאילו שמדובר בקבוצה הומוגנית), ולרוב רק לאלה שנמצאים בישראל. במקום חרדים VS חילוניים, החלטתי רגע לפנות לנושא החרדים VS דתיים לאומיים. מה דעתך על הקריקטורות על בנט של האמן הזה? בעייתי? לא בעייתי? אני מבטיחה לך שאותו בחור לא סבור שכל היהודים הם כאלה. האם אנטישמיות יכולה להיות מופנית כלפי יהודי אחד? כלומר אם השאלה אם ההתקפות על נתניהו הן אנטישמיות כי הוא יהודי, אני חושבת שאתה יודע מה התשובה שלי. התקפות הן אנטישמיות אם הן ממחזרות דפוסים אנטישמיים. בהאשמות שכתבת למעלה, התקשתי למצוא דפוס אנטישמי. לעומת זאת, אתה זוכר את ברנרד ל. מיידוף? האם ההבדל בין מה שאומרים על נתניהו ומה שאמרו על מיידוף ברור לך? וכשמדברים על האנטישמיות בעולם הערבי וחלקים מהמוסלמי הרי כאן חוזר עניין הפונקציונליות. כלומר היא עלתה עם גלי הלאומנות שבשלהיי מלחמת העולם השניה, כשבאופן פרדוקסלי, נסיגת הנאצים היוותה את יריית הפתיחה למתקפות על אוכלוסיות יהודיות, וזה אחד הגורמים המדרבנים לעליה של יהודים מהאזור ההוא לארץ (והגירה למדינות אחרות). ואז במשך שנים כשעוד היתה קואליציה יחסית חזקה בין המדינות השונות (מה שמאוד נחלש בימינו), ה"אוייב הציוני" שימש כגורם מאחד. כלומר כשאתה כותב על אנטישמיות בעולם הערבי, זה לא בדיוק עוזר להתעלם מהפונקציה המאוד מסויימת של מדינת הלאום היהודית בכל הסיפור הזה. ואני לא מסכימה לדבריך לגבי מארשהיים ווולט. כי נכון, קיים לובי תמיכה בישראל, כמו שקיימים לוביים אחרים. אבל זה לא מה שהם טוענים. הם טוענים שהלובי הזה שלט בארה"ב ועיוות את יחסי החוץ שלה. הם טוענים שמדיניות החוץ בתקופת בוש נבעה מהלובי הזה. והם מתעלמים משנים של יחסים בין פוליטיקאים דמוקרטים וישראל על מנת לצור להקבלה מלאה בין ישראל, הלובי הזה והמפלגה הרפובליקנית. אני סבורה שהם ייחסו ללובי הרבה יותר כוח והרבה יותר אחריות למתרחש בפוליטיקה האמריקאית ממה שיש לו באמת. וכל זאת על מנת לתמוך בטענה שארצם נשלטת בקנוניית *מיעוט זר*. אם לדעתך אני טועה, אנא תן לי הסבר מפורט מדוע. ובסופו של דבר כשאתה מסביר את פועלם של ליברלים אנטישמיים כך:"שמרוב שהם לוקחים באופן אוטומטי את הצד של החלש הם צריכים לפעמים תירוצים מתחת לאדמה כדי להצדיק אותו." אני חושבת שאתה טועה בתיאור הדינמיקה. כי אף סוג של גזענות לא נובע מאלטרואיזם. מה שמביא להתבטאויות גזעניות היא לא ההזדהות האוטומטית עם הצד החלש. אבל כאן אנחנו מגיעים שוב לנושא הפונקציונליות, ועל זה לא רצית כל כך לדון... ואם אני אגיד כמה בעייתי אפילו בהיסח דעת להתייחס לליברליות כמקור לאנטישמיות בפורום שחלק מדובריו מנאצים כל סימן להומניזם כאילו הוא מהווה קנוניה נגד העם היהודי, הרי זה יזכה אותי מיד באות נאג'סית הPC התורנית. טוב, לפחות יש אווירת שיתוף בכך שאנחנו נופלים שדודים לרגליו של סר המפרי אפלבי GCB, KBE, MVO, MA (Oxon). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון כאן על האנטישמיות הביא אותי לכלל דעה כי אין שום אפשרות לומר משהו מועיל או נכון באופן בסיסי על האנטישמיות כל עוד ממשיכים להתיחס אליה כאל תופעה מונוליטית או כוללנית. הניסיון לאפיין/לנתח באופן רציונלי תופעה שהיא כנראה במהותה בלתי-רציונלית נידון לכישלון, אני חושב. ראו למשל בעיתון טלגרף הבריטי-שמרני אנתולוגיה של אמירות אנטישמיות של קן ליוינגסטון מהלייבור הבריטי. מה לומדים אנו כאן על קן ה"אדום"? א. האיש הוא אנטישמי בעל דעות קדומות כנגד יהודים בכלל (ללא קשר לציונות שלהם). ב. האיש הוא בעל אג'נדה אנטי-ישראלית, עם או בלי קשר לדעותיו על יהודים בכלל. ג. האיש נטול כל אג'נדה גזענית, ככל הנראה כחלק מהיותו נטול תאוריה פוליטית מסודרת כלשהי. ד. הערותיו הפרובוקטיביות (והנבערות) על היטלר אינן הופכות אותו להיטלריסט או לנאצי. ה. האיש הוא בעל אג'נדה סוציאליסטית-בולשביקית מובהקת יותר ברמה הרגשית והחברתית ופחות ברמת התאוריה הכלכלית. מה, אם כן אנו צריכים ללמוד מן הקריירה של הדמגוג והקשקשן הפוליטי הזה? אולי בעיקר על הכוח שמקבלים פוליטיקאים רדיקליים ופופוליסטיים כאשר הרוב השקט נקלע לדרך ללא מוצא מבחינת האופציות הפוליטיות שלו. מה אנו צריכים לעשות כדי לחסום את דרכם של מזיקים אלו לשלטון? לתמוך בפוליטיקאים של אמצע הדרך גם כאשר הם ושותפיהם הפוליטיים אינם לרוחנו, או להמנע מלתמוך בפוליטיקאים אלו אם הם בעליל חסרי יכולת לבלום את הקיצוניים מהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועבר מדיון אחר,מעניין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |