בתשובה לאריק, 18/11/16 11:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכימה איתך ש"לקרוא לכל בר פלוגתא "אנטישמי" זו רק דרך נוספת לסתום את האזניים ולצעוק בקול "לה לה לה לה"". עם זאת, זו טעות בעיני לפתור את שאלת שנאת הזר/שנאת האני בכך שהיא רק תקפה לגבי המון משולהב ונזעם שקורע בגינה תינוקות לגזרים. בכך אנחנו רק נמנעים מהתמודדות עם השאלה, מהי גזענות או שנאת זר או שנאה עצמית, ועם מקרים שבהם משתמשים בה בצורה נקודתית. לדוגמא: אם אני הייתי טוענת שברק אובמה הוא דוד טום, וגם עצלן וטיפש ובעל מיניות חייתית ומסוכנת, זה היה נובע מתוך מסורת גזענית מסויימת שמופנית כלפי שחורי עור, אפילו אם הייתי ממהרת להוסיף שהתכונות הללו לא תקפות לקונדוליסה רייס ומורגן פרימן. ניקח למשל את תגובה 687000 הוא משתמש במילת גנאי ליהודים: יהודונים הוא מאשים את בני פלוגתו בעמדה אמוציונלית (שנאה, חלחלה), נחותה ורוויית פגיעה עצמית. כל הדברים הללו לקוחים מתוך ארסנל הדימויים השליליים ששימשו את שונאי היהודים לאורך הדורות. אז למרות שהוא מגביל את דימוי זה רק לחלק מן היהודים, ומוציא את עצמו מן הכלל, כותב תגובה זו הוא אוטואנטישמי. מש"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת הבנת הנקרא. המושגים בתגובה הם מעולם המושגים של האנטישמי איתם לא מסכים הכותב. התגובה מתארת את הלך הרוח של סוג מסוים של אנטישמי (והטענה בתגובה היא שאנטישמים כאלה קיימים) ולא על מנת להסכים עם האנטישמי או עם עולם מושגיו. יש הבדל קטן בין להגיד ״יש נאצים שחושבים שצריך להשמיד את כל היהודונים המלוכלכים״ לבין להגיד ״צריך להשמיד את כל היהודונים המלוכלכים״, את לא חושבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת הנקרא שלי בסדר גמור, תודה על ההתעניינות. אם המגיב בתגובה 687000 היה עושה שימוש בעולם המושגים האנטישמי ומנסה לשחזר את הלך רוחו של אנטישמי מהסוג מסויים אליו התייחס, הוא היה כותב שאותו אנטישמי רואה ביהודי ה"ריבוני" מפלצת מסריחה צמאת דם שודדת גנבת ומקריבה ילדים פלסטינים קטנים על מזבח השאיפות הלאומיות הלא מוצדקות שלה. ואותו יהודי שתומך בדעותיו הוא היה מתאר כיהודי חמודי, אחד מהמחנה "שלהם" שלא מפחד לאמר את האמת. אבל לא, אותו מגיב בחר לכתוב שהאנטישמי שלו ישנא "הודי חופשי ועצמאי במדינתו הריבונית" ויתחלחל מ"הודי גאה שיש לו צבא". תיאור שהוא כולו חיובי ומתעד את דעותי שלו, של המגיב. ואילו היהודים בעלי הדעה המנוגדת תוארו כ"יהודונים אחרים ששותפים לדעותיו האנטישמיות", כלומר תיאור שלילי ואנטישמי.1 ומאחר שאני ניחנת בהבנת הנקרא, היה לי ברור שגם כאן המגיב מתעד את תמונת העולם שלו עצמו. 1 זה מזכיר לי משום מה אנטישמי אחד שפגשתי באישון לילה, כנאלצתי לקחת מונית. הנהג העצבני אמר לי: "אתם הישראלים בסדר גמור, גיבורים. אנשי הקהילה כאן הם כאלה פחחח, דרררר...". לא עניין אותי להמשיך איתו את השיחה על הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור שהוא כולו חיובי ומתעד את דעותי שלו, של המגיב. ___________________ תארים חיוביים אינם מגדירים את תמונת עולמו של דובר 3 או משמעות הדבר 12. גם התואר יהודונים הוא חיובי 5ולכן המסקנה, למרות שהשתמש בביטויים בעלי משמעות שלילית ברורה כדי לתאר את האנטישמי 4 היא לכל היותר התרשמותך האישית. 1. הים נמוך. 2. המרק חריף. 3. מצבו של ערפאת כבר לא מחריף. 4. אנטישמי כזה יכול לשנוא את הרעיון של יהודי חופשי ועצמאי במדינתו הריבונית...אנטישמי כזה יתחלחל מהרעיון של יהודי גאה שיש לו צבא. 5. בניגוד לאנטי-יהודי, אנטי-דתי ואנטישמי. הניסיון לסלק את הכינוי יהודונים מהשיח ולהפוך אותו לטאבו מעיד על תפיסת עולם צרה ועזה. הכינוי מתאר אנשים שתומכים בשנאה גזענית נגד קבוצתם הדתית-אתנית-ווטאבר. מכיוון שהאנטישמיות עוסקת ביהודים, טבעי שהכינוי ישתמש בשורש שמתאר את הקבוצה. אם היו שחורים שלוקים בשנאת שחורים גזענית גם להם היה כינוי גנאי שחור. מעבר לסמנטיקה אנסה לפענח את מקור ההתנגדות לשימוש בכינוי יהודון. אנטישמיות בעולם ובארץ הקודש? - יש. יהודים שתומכים באנטישמיות? - יש. על מה מעיד הכינוי יהודונים? שאט נפש מהבגידה. האם הכינוי בוטה ? - כן, כמו כינויים אחרים שמתארים בגידה בקבוצה. האם הכינוי בוטה מדי? לא בעיני הנאמנים לקבוצה. האם מפני שהוא בוטה בעיני המחנה מסויים יש לאסור את השימוש בו? -אמנם המחנה לא ביקש אבל נדמה שכן. לא רק הניסיון האופייני של המחנה לסתימת הפיות (מטעמי אסתטיקה טקסטאולית כמובן)- גם הצביעות מפריעה לי. אנשי המחנה שמתחלחלים מהכינוי יהודונים דוממים כשכינויים מעוותים שקריים (בניגוד לאוטו-אנטישמיות) כמו מתנחבלים או מטבעות הלשון "טרור יהודי" ו"ימין קיצוני" צומחים על השיח הציוני שאותו הם רואים כאשוח ננסי. אני מצפה ממחנה שיוצר מפיץ ומשתמש בביטויי גנאי ועסוק בהשנאה מבוקר עד ערב לאפשר את חופש הביזוי ואפילו להרגיש בבית לאור המשמעות החיובית והמרושעת לאין ערוך בכינוי מתנחבלים. הרי מי שהמציא ומשתמש בכינוי מתנחבל יצק לתודעה את ההתניה: אם יהודי גר ביהודה ושומרון באישור הממשלה -מדובר באדם שרוצח חפים מפשע בפעולות טרור. מכיוון שמדובר באנטישמיות מובהקת לצד העדפה לביטוי חולשה יהודית (מסירת אדמות) הכינוי יהודונים עדין מדי עבור אלה שיצרו ומשתמשים בביטוי. בניגוד ליהודונים שנוצר כתגובה לתוקפנות, הכינוי מתנחבלים הוא חלק ממנגנון, פרופגנדה מרושעת שקרית ומתוכננת (כותרות יוצרות אדים) ומדובר בשלב מתקדם של המחלה המנטלית ולכן אקפץ כאותו זקן שצעק יהווה עד שנסקל למוות ואזעק: יהודו-נאצי, יהודו-נאצי יהודו-נאצי. בהתאם לפרקטיקת המחנה להביא הורים שכולים שתומכים בהחזרת שטחים ושחרור מחבלים כעדות לגודל המחווה האצילות והומאניות אבקש לחסוך עם הצדקנות. גם במשפחתי הנאצים רצחו (לאחר מאבק שעלה להם בדמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי הכל חוץ מאשר מה היא הפרופגנדה המרושעת והשקרית בקישור שהבאת. וניטפוק- הזקן בסופו של דבר לא נסקל למוות. אצל הפייטונים הכהן הצדקן אוכל אותה מחבורת הנשים עוטות הזקן המזויף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באמת הבנת את הכל, אז אולי אכפת לך לתרגם לעברית. בפרט, מה המשמעות של המשפט: ״תארים חיוביים אינם מגדירים את תמונת עולמו של דובר או משמעות הדבר״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתרגם את הנמר זה כמו לתרגם שירה משפה זרה- משהו תמיד הולך לאיבוד בדרך :) אבל רוח הדברים היא כזו- בחלק הראשון הנמר מוציא את הביטוי "תאור חיובי" בו השתמשה המגיבה היא מהקשרו (איני יודע אם מרשלנות או בכוונה) ובונה על כך טיעון מדוע השימוש במלה יהודון אינו אנטישמי. בחלק השני הנמר מפליג על כנפי דמיונו ומתנגד בעוז לניסיון הלא קיים (שוודאי ראה אותו היכנשהו אבל בטח לא כאן) לסלק את הכינוי יהודונים מהשיח ולהפוך אותו לטאבו. בחלק השלישי הנמר כבר עמוק בזרם התודעה וחוזר לנושא הקבוע שלו- חשיפת התכונות השליליות של הקבוצה האמורפית שהוא מכנה "המחנה" והוקעתן. בחלק הרביעי הנמר מקביל את הבטוי "מתנחבלים" לביטוי "יהודונים" ומסביר מדוע הוא אנטישמי. בחלק האחרון הנמר קושר את הלולאה בכך שהוא מיחס את הביטוי "מתנחבלים" למנגנון מרושע שיצר תעמולה אנטישמית כחלק ממחלה מנטלית. המסקנה היא, באופן לא מפתיע, המסקנה הקבועה- "המחנה" הוא אנטישמי, אפילו יותר מהגויים. הוא יהודונאצי. הנמר מוכן לשלם מחיר אישי כבד (להיסקל) כדי להציל אותנו ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות או יותר גם הניחוש שלי. אבל אם היו מראים לי רק את תגובה 687974 ומבקשים ממני להמר אותי איך יגיב לה מישהו כמו הנמר, זה מה שהייתי מנחש. משום כך לא ברור לי אם הניחש שלי הוא תוצאה של תירגום מוצלח ממה שהנמר כתב באמת או תוצאה של הנחה מוקדמת לגבי מה שהנמר יכתוב ותרגום לא מוצלח של מה שהוא כתב. מצד אחד התגובה שלך עודדה אותי (אני לא היחיד שלא הבין) ומצד שני היא תסכלה אותי (גם אתה לא תעזור לי להבין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו מה, רוצה תחרות בהנחות מוקדמות? סוף עונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום שלך די דומה למה שאני הבנתי מהנמר, רק שהשארת בחוץ את המשפט הסתום כביכול בסוף תגובה 687976 שלדעתי הוא הוא קושר את הלולאה בכך שהוא טוען שמדובר בתחרות בין צאצאי ניצולי שואה. זה הקונטקסט, אבל יש לדעתי גם סבטקסט. ולפיו הנמר במחווה אלטרואיסטית נדיבה במיוחד (טוב, חג מולד בפתח) העניק לי דוגמא עם הרבה יותר בשר להדגים את כוונותי. אני מודה לו מקרב לב לפחות על כך שהרחבתי את השכלתי בעקבות תגובתו1. בניגוד לתובנתם של חברי המועצה הפדגוגית להבנת הנקרא (הנמר וקוזמו, לא א. דורות שהלך על זה מכיוון אחר) הטיעון שלי לא היה: "אתם התחלתם" או "אסור לקלל". הטיעון שלי הוא שאני מסכימה עם האייל הכותב שאוטואנטישמיות הוא דבר שריר וקיים. אבל בניגוד לבני פלוגתי הסמן הוא לא דעה פוליטית זו או אחרת, אלא שימוש בדימויים מתוך המסורת האנטישמית. ולהלן הדוגמאות בחסות נמר, בייגלה ושיגועים: "על מה מעיד הכינוי יהודונים? שאט נפש מהבגידה." יהודים כבוגדים בעמים אחרים: קונספט שקיים באירופה לפחות מימי הרנסנס. אנחנו לומדים על גילגולו במאה ה19 בביה"ס דרך פרשת דרייפוס. האם פשיסט, סליחה, אלט-ימני יהודי שמאשים את בן פלוגתו בבגידה שונה מכל פשיסט (אלט-ימני) אחר בסצנה הבינלאומית שמתמודד עם שוני בתפיסת עולם של בני פלוגתו בצורה לא מתוחכמת זו? התשובה היתה "לא", אלא שאותו פשי... אלט ימני יהודי בחר באותה הזדמנות להשתמש בביטוי שמוקדש לביזוי יהודים. כך שההקשר נוצר מתוך השיח, ברירת המילים והמושגים של הדובר. הדוגמא המעניינת יותר נמצאת בתיאור אנשים שמשתמשים בביטוי מתנחבלים (שזה לא אני: הכינוי "מתנחבל" הרתיע אותי בזמנו, כמו הכינוי "דוס", וכשבספר "עזית הכלבה הצנחנית" קראתי שהסורים הם "חיות" השמעתי קול מחאה): "מכיוון שמדובר באנטישמיות מובהקת לצד העדפה לביטוי חולשה יהודית (מסירת אדמות) הכינוי יהודונים עדין מדי עבור אלה שיצרו ומשתמשים בביטוי. בניגוד ליהודונים שנוצר כתגובה לתוקפנות, הכינוי מתנחבלים הוא חלק ממנגנון, פרופגנדה מרושעת שקרית ומתוכננת (כותרות יוצרות אדים) ומדובר בשלב מתקדם של המחלה המנטלית" נחלק לתכונות: א. שנאה עצמית (המאה ה19, חלק מהשיח הפתולוגי) ב. חולשה יהודית (מתי מתחילים לכתוב שזה אינהרנטי, ולא תולדה של מצב? אני מכירה החל מהמאה ה18, אבל אולי זה יותר מוקדם). ג. פרפוגנדה מרושעת שקרית ומתוכננת (נו, אתם מכירים את הפרוטוקולים של זקני ציון. תחילת המאה ה19) ד. שלב מתקדם של מחלה מנטלית. (שוב שיח פתולוגי, המאה ה19) עכשיו, אני לא אומרת שלדובר אסור להיות אוטואנטישמי אם זה מה שהוא רוצה. אבל שלא יתלונן שמגדירים אותו כהוויתו. ולסיום, אני לא מבינה למה נמר וקוזמו לא הצליחו להעלות אפילו דוגמת נגד תקפה אחת. המילים "מתנחבל", "טרור יהודי" ו"נאצי" עשויות לשמש כקללות, אבל הם לא בעלות אופי אנטישמי. _____________ 1) אני הכרתי את המילה יהודון כתרגום למילה ZYD ברוסית ופולנית, KIKE/JEW BOY באנגלית, YOUPIN בצרפתית וכן הלאה (בגרמנית אגב, JUDE היא מילה נייטרלית, כדי לקלל באמצעותה צריך להוסיף לה עוד שם עצם או תואר). הכרתיה פשוט כמילה שלילית ליהודי, בלי כל התוספות. (בוגד, חלש וכו') מעבר לכך הייתי סבורה שההאשמה של יהודים ליברלים והומניסטים בשנאה עצמית זה משהו שייבאנו לשיח העברי מארצות הברית. והנה בסקירה בבטאון החביב על נמר2 אוזכר המעשה מאמצע שנות השבעים, כשהמתנחלים עדיין לא התנחלו (וכעשור לפני שהתחילו לקרוא להם מתנחבלים), אבל הם קראו להנרי קיסינג'ר JEW BOY. ואם את זה אני עוד זכרתי במעורפל (כאמור, כיבוא מארה"ב), האפיפניה האמיתית היא מגילגולו של הביטוי בשנות השלושים: "זאב ז'בוטינסקי כינה פעם את עורכי העיתון "חזית העם" של אנשי ברית הבריונים "יהודונים", בשל דברי אהדה שהביעו כלפי בחירתו של אדולף היטלר, אך יורשיו יונקים את דבקותם בכינוי ממאמר אחר שפרסם בשנת 1932, "איש להכעיס". אלה הם ה"צפרדעים ששנאת מרדכי הופכת אצלם לאהבת המן והשמחה הנעלה ביותר אצלם היא חורבן עמם", כתב. מדובר בין היתר באנשי ברית שלום, שדגלו בהקמת מדינה דו-לאומית, שיש בהם "דבר מה סדיסטי, כיצד אנשים אלה שמחים לזרות מלח על פצעינו, כיצד הם מתחננים, ברצותם לכתוב דווקא בעיתונים הגויים, שבעצם הפוגרום לא היה אלא מרד ערבי חביב מאוד"." אם כן, לא היבוא הוא ישירות מאירופה. והקישור של הביטוי להאשמת ליברלים והומניסטים (ומסתבר שגם פשיסטים) ב"בגידה" ו"שנאה עצמית" שעליה מתעקש הנמר כבר נעשתה בעברית בשנות השלושים. 2) א.דורות, אולי תרצה להעיף מבט באנקדוטה בתחילת הכתבה, ולספר לי מתי בזמן האחרון מישהו קרא לך יהודון מתוך קולגיאליות וחיבה, או כמו שהשופטים באטלנטה קבעו: הקשר, נימה, מנהגים מקומיים ושימוש הסטורי. (אבל תודה מיוחדת על הקישור, הרבה זמן לא קראתי את האקונומיסט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילה טוב. מתנצל אם הובן שאני מאשים אותך בשימוש בכינוי מתנחבלים או גרוע מכך. לא היתה שום כוונה. אתחיל בפואנטה שבדברייך: בניגוד לבני פלוגתי הסמן הוא לא דעה פוליטית זו או אחרת, אלא שימוש בדימויים מתוך המסורת האנטישמית. א. לא סימנתי דיעה פוליטית ואפילו פירשתי: "הכינוי מתאר אנשים שתומכים בשנאה גזענית נגד קבוצתם הדתית-אתנית..." ב. המסורת האנטישמית מבוססת על מסכת שקרים שנרקמה מסיבות פתולוגיות בעוד שגם את מסכימה שאותם בוג סליחה- אוטואנטישמיים למעשה קיימים במציאות ולא רק בתגובותיו של הנמר. לכן ההשוואה בין אנטישמיות לאוטו-אנטישמיות אינה רלוונטית. אחת נוצרה כדי להשניא והשניה מתארת תופעה קיימת. ההתעלמות משניהם פוליטית. האם פשיסט, סליחה, אלט-ימני יהודי שמאשים את בן פלוגתו בבגידה שונה מכל פשיסט (אלט-ימני) אחר בסצנה הבינלאומית שמתמודד עם שוני בתפיסת עולם של בני פלוגתו בצורה לא מתוחכמת זו? ג. לא מתוחכמת ניחא ואני מבין מדוע הומאני שבז למחנה וססמאותיו מכונה או נתפס אוטומטית כימין קיצוני אבל אבקש לדייק. איני מכנה כל יהודי שחושב אחרת כיהודון ולא משיקולי נימוס אלא רק את חברי המחנה שמשתתפים ותומכים בפעולות שאיני יכול שלא לכנות כבגידה. יש במחנה אנשים שתומכים בשוברים שתיקה או בקרן לישראל חדשה מתוך היכרות מעמיקה והזדהות עם הרדיפה המתמשכת ויש כאלה (הרוב אני מניח) שמאמינים או מעריכים שמדובר בכוונות טובות שמדי פעם התפקששו בשלב המעשה. יעני, הגזימו. אבל ההבדל מהותי. הכינוי אידיוטים שימושיים מכיל את מידת החסד הראויה. אידיוטים-מפני שאינם מבינים את טיב המעשה. שימושיים, כי עבור המערכת הארגון והאג'נדה ערכם כבני אדם מעבר לתועלת שבמעשיהם שווה כקליפת השום. הטיעון שלי הוא שאני מסכימה עם האייל הכותב שאוטואנטישמיות הוא דבר שריר וקיים. ד. שוב, קיים הבדל בין אוטו-אנטישמיים ליהודונים אבל תסכימי שהמרחק ביניהם מינורי. אם יהודי תומך ברוצח אנטישמי ועולה לקברו או שולח מנחות לכלאו הוא יכול להיות אוטו-אנטישמי ו\\\\\\\\או יהודון. אם שניהם מאסו בקבוצה האתנית-דתית שלהם עד כדי תמיכה ברוצחים של חסרי ישע רק בגלל השתייכותם לקבוצה, דיינו. נחלק לתכונות: ה. שנאה עצמית (המאה ה19, חלק מהשיח הפתולוגי) - ציינת שהתופעה קיימת. כל עוד רודפים אותנו, באמת משנה ממתי? ו. חולשה יהודית - לאור הלחץ החיצוני על הקהילה (בדיוק כמו קהילת הלהטב"ים או מיעוטים נרדפים אחרים) מדובר בתוצאה הגיונית של שנאה עצמית ותקיפת מבפנים 1 של הקהילה המתגוננת. ז. פרפוגנדה מרושעת שקרית ומתוכננת - האם יש ספק שמאחורי ארגוני הקרן יש יד מכוונת או כזאת שמפזרת שקרים בכוונה תחילה? 2. ח. שלב מתקדם של מחלה מנטלית - אני לא מכיר אמונה והצדקת רגשות שליליים כה עזים וחסרי פשר שאין בנמצא ביקורת או עובדה שתגרום לבחון את עמדותיהם מחדש. מדובר בסממנים של קושי או נכות מנטלית. מזכ"ל האו"ם התנצל על ריבוי ההחלטות נגד ישראל לקראת פרישתו. אין לי סימפטיה כלפיו אבל היכולת להביע פומבית חרטה וההודאה ברדיפה ובקיפוח מציבים אותו במקום קצת יותר שפוי. 1. הרי הטענה או העוגן המוסרי הוא חשיבות הביקורת העצמית שמספקים הארגונים והבוגדים. גם אני כפאשיסט לאומני ימני קיצוני בעד ביקורת ונגד סתימת פיות- כל עוד מדובר בביקורת. 1א. גוף ביקורת ציבורי שאטום לביקורת ציבורית לא יכול לשמש כאוטוריתה מוסרית. לא בעיני ולא בעיני הציבור. 1ב. רדיפה נועדה להזיק וביקורת נועדה לשפר. על גודל הנזק הבינלאומי והפנימי שיצר המחנה אפשר להתווכח ונסכים שהוא קיים. הביקורת עזרה למאבק התודעתי של הערבים כולל ארגוני טרור. למי זה טוב? 1ג. ביקורת עצמית מופנית בראש ובראשונה כלפי פנים. ביקורת שממומנת ע"י גופים חיצוניים והפצרה בגופים חיצוניים (כמצע ועקרון פעולה) לכפות את דעתם על הקבוצה לא מוגדרים או נתפסים כביקורת עצמית ובצדק. הזלזול באתיקה הדמוקרטית, סתימת פיות (ערוץ 7, ערוץ 20 והיד עוד נטויה) והתעלמות מהזכות לבחור להיבחר ולמשול מעידים שהקשר לביקורת במובנה המבריא והמחזק קלוש ביותר. 2. מקור המימון קובע את הניגון. סורוס, פורד, ממשלות באיחוד, ג'ייסטריט, ערבים וגוף ציוני אחד אין בנמצא. התנצלתי בכנות והסברתי באריכות. הגיע הזמן לקחת את העוזי לסדר את הציצית ולצאת עם העדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמר, לא מאוד מעניין אותי לנהל שיח חרשים. אוטואנטישמיות היא שימוש והזדהות של יהודי עם דימויים אנטישמיים. תמיכה בשתי מדינות לשני עמים אינה שוות ערך לאוטואנטישמיות. תמיכה במדינה אחת מן הים עד הירדן והלאה, לא חשוב אם יהודית או ערבית, אינה שוות ערך לאוטואנטישמיות. אם מישהו מחזיק בכל אחת מהדעות הללו ועושה שימוש מסיבי בדימויים אנטישמיים הוא אנטישמי או אוטואנטישמי (תלוי במוצא). אם מישהו לא מחזיק בכל אחת מהדעות הללו ועושה שימוש מסיבי בדימויים אנטישמיים הוא אנטישמי או אוטואנטישמי (תלוי במוצא). מסקנה. הופמן לא אוטואנטישמי. נמר כן אוטואנטישמי. לראיה: הבאתי ארבע דוגמאות ל*דימויים* אנטישמיים. דברים שאנטישמים מייחסים ליהודים, והנמר הבין אותם כשורה של דוגמאות לתכונות של יהודים שהוא שונא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח חירשים זה נורא משעמם. בלי להעליב, התנצלתי. _________________ לא הגדרתי אנטישמיות כיהודים שחושבים אחרת ולא את התומכים בשתי מדינות. עניתי ופירשתי בתגובה מוקדמת אלייך. והוספתי בקשה להבהרה לגבי ההגדרה שסיפקת תגובה 688097 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה בגלל ההנגאובר, אבל חצי מהתגובה שלך חלפה בזמזום מנועים מעל ראשי. כיוון שתגובות שקראתי יורדות לתהום הנשיה לא נותר לי אלא להגיב. חשבתי על זה שיש המון אנשים (הרושם שלי הוא של כמות הולכת וגדלה גם כן), שנפגעים מכך שמאן דהו לא מסכים איתם. הרציונל, כפי שאני מבין אותו הוא - הדעה שאני מחזיק בה נכונה באופן אבסולוטי (כלומר, בעצם אינה דעה אלא אמת יסזדית) - לפיכך כל מי שחושב אחרת הוא או אידיוט מושלם או זדוני. - כיוון שהראו בשירה וריקודים שאינם אידיוטים מושלמים הם חייבים להיות מונעים על ידי אג'נדה הרסנית של כוחות השחור. כשמדובר באנשים דתיים השלב הראשון מובן. הרי ביסוד המהות של היאחזות בדת יש הצמדות לאמיתות נצחיות. אבל כשהדוברים אנשים לא דתיים אני תמה מה המנגנון שפוגע בהם כל כך. מה הופך באופן אוטומטי את מי שמביע דעה מנוגדת לשלהם לנציג של הבוגדים המרושעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה סבור שדת צריכה לשנות משהו בתרכובת הזאת. אנשים שונאים שנאה יוקדת ורואים במי ששונה מהם שטן כי זה משרת את תמונת עולמם, מחמם אותם בלילות הקרים ועוזר להם לקום בבוקר. בנוסף לכך הם מאמינים בשני דברים נוספים. האחד הוא שהנושא במחלוקת הוא חשוב ובוער. והשני הוא שהם והאוכלוסיה סביבם במצור. לכן מי שפועל בניגוד לשיקול דעתם נתפס בעיניהם כמסוכן, כי הנושא קריטי והמצב קריטי. זה לא מה שכתבתי עליו אבל כשי, קבל צו הפיוס בגירסתו האמריקאית. טוב, זה התאפשר בזכות קיומו של אוייב משותף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחדד את העניין. מסתבר שמרטין אינדיק השליח מטעם הפריץ לענייני עמו, השתמש בביטויים אנטישמיים לפי חוקרי אנטישמיות. האם הכינוי יהודון ראוי בעינייך, במקרה הזה? בהנחה שלא יגיב להאשמות. או אם הערכה שלי נכונה- מדוע כיהודיה בקיאה בנושא לא תתארי את מרטין אינדיק ככזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני הקישור שלך הוא דוגמה מצוינת למגיפת האולטרה-פוליטיקלי-קורקט הפושה במקומות רבים. אם הייתי קורא שמישהו אמר בשיחה, אחרי היכרות עם הישראלים, שהם: "Israelis are “paranoid,” “arrogant” and “think the rules of society do not apply [to them]” because “they are the goy’s rules.” הייתי שוקל דוקא לחיוב את תפיסת המציאות שלו0, והאשמתו באנטישמיות היתה רחוקה מלעלות בראשי.מכאן ועד השימוש בכינוי גנאי אנטישמי עבורו (כפי שאתה מדגים) הדרך ארוכה. 0 עד כדי ההסתייגות הטריוויאלית מהכללות כלשהן, אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא קראת את התגובה האחרונה שלי בעניין האו''ם. הפוליטיקלי קורקט כמו מספרי ההחלטות נגד או בעד לא משחקים אצלי תפקיד אלא המשמעות שעולה מהפעולות והאמירות. אנדיק בעיני יהודון כי מדובר בדיפלומט שהיה אמון על ייצוג בני עמו ומתן ייעוץ לגיבוש עמדת הממשל בסכסוך הערבי יהודי ובמקום לעשות זאת, העדיף לשתף פעולה עם הפריץ ולתקוע סכין בגב האומה היהודית ע''י לחץ בלתי הוגן וחד צדדי. כי מדובר באיש הקרן לישראל חדשה שתמיד ייצג את הגישה הדורסנית של המחנה ולפיה יש להתעלם מרצון הבוחר הישראלי. אינדיק כמו בורג ואחרים משתייכים לקבוצת יהודים שאיבדו את המצפן המוסרי והמצפון - ולא כי הם חושבים אחרת אלא כי בעבור כספים הוקרה ועידוד מממשלות זרות הם מנסים להרוס את המדינה היהודית היחידה בעולם. שמעתי בשיחות עם ערבים האשמות חמורות משל אינדיק ובורג ולא ייחסתי להם גרם אנטישמיות כי נאמרו ממקום כנה ומחוייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לתומי הנחתי שהמסקנות שלך מתבססות על הנתונים בקישור שהבאת, ולא על משתנים חבויים שאינם גלויים בפני הפורום כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמצוא תמימות בתגובה שלך יותר קל? הסברתי את עמדתי, תורך. אם לדעתך בכירים בג'ייסטריט, ארגוני הקרן לישראל חדשה מפלגות מרצ והעבודה (כמו גוגלהיימר ואינדיק) משרתים ומקבלים שכר עבור קידום אג'נדה זרה ודורסנית שמתעלמת מעצמאות המדינה היהודית אשמח להבין מה הכינוי הראוי בעיניך לתופעה. ועזוב ציניות, זה משעמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא מה המשמעות שעולה מפעולותיהם: יהודים ומדינת היהודים בספרי הלימוד שבשימוש אונר"א: דלגיטימציה, דמוניזציה ואינדוקטרינציה למלחמה עתידית אני בסה"כ שואל אותך ואחרים שאלה מאוד פשוטה. כיצד תכנה יהודי שמסייע בשכר לחיזוק והעצמת גוף אנטישמי שמחנך לטרור וגזענות כלפי יהודים? אני משתוקק לדעת מה הכינוי שבו אתה מכנה בינך לבין עצמך את היהודים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כיצד תכנה יהודי שמסייע בשכר לחיזוק והעצמת גוף אנטישמי שמחנך לטרור וגזענות כלפי יהודים?" אני אכנה אותו ״ביבי - ראש הממשלה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסדר, וכאלה שלא מזוהים עם הימין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמאלני רפורמי, נשיא לא יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהאנטישמיות והתמיכה בטרור מסתתרים ממש טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכינוי "יהודון" המעיד על אנטישמיות של מי שמבטאו אינו מקובל עלי באף פורמט. אוקיי, בדוגמא שהבאת מרטין אינדיק טען בשיחה פרטית מוקלטת ב1989 שהישראלים הם פראנואידים, יהירים, וחושבים שחוקי החברה לא חלים עליהם כי הם שליטי הגוי. ומעבר לכך הוא גם טוען שיהודים יעשו כל מה שניתן על מנת שלא לשלם מיסים, ומאמינים שזה מוצדק לשם כך לעבור על החוק או לעקוף אותו, ומביא את סבא שלו כדוגמא. אז בניגוד למה שאתה כנראה מניח1, לדעתי בכל המשפטים הללו קיימים סימפטומים אוטואנטישמיים, ואני לא אתפלא אם זה הזיק לו במאמציו עבור תהליך השלום, כי אפילו אם אתה מתמודד עם יצחק שמיר הנצחי, זה כנראה לא מאוד קונסטרוטיבי להחליט בנקודת הרתיחה שהישראלים הם פראנואידים, יהירים, וחושבים שחוקי החברה לא חלים עליהם כי הם שליטי הגוי. אז אני מודה לך על הדוגמא, שמראה שגם אדם שקרוב להשקפותי, ובאופן מוכח וחד משמעי נותר יציב כל השנים בנאמנותו המוחלטת לישראל והוקעתו את מפעל ההתיישבות בשטחים, יכול ללקות באוטואנטישמיות. ואני מודה לך על אספקט נוסף שהדוגמה שלך ממחישה. כלומר יש לנו כאן שומו שמיים הקלטה של שיחה פרטית מ1989 שהובאה לידי הציבור על ידי אירגונון ב1995, ולא פחות מ21 שנה לאחר מכן סמרטותון אינטרנט מתייחס לחומר העבש הזה כאילו הוא כרגע יצא חם מהתנור, ומישהו עוד תוהה למה הנאשם לא מגיב. אם תסלח לי, כך נראה קומזיץ ימני טיפוסי. ועוד אוסיף שהרבה פעמים כאשר אחד/ת החשודים הרגילים משחרר/ת אמירה בעייתית לאוויר העולם, היא נעטפת מיד ולנצח נצחים בשכבה דביקה של די אן איי אנושי, כי מקהלה מתוזמרת של ימנים קיצונים מכסה אותה ברוק ומשחיתה את זרעה עליה בהנאה גוברת לאורך ימים, כך שאף אדם ששכלו בקודקודו לא מעוניין יותר לגעת בנושא. וכך מושתקים הרבה דיונים ציבוריים רציניים שהיו יכולים לתרום משהו לאנושות (חוץ מדגימות די אן איי ססגוניות). אגב 1989. ניכר בדיון כאן, ובדיונים אחרים שבסוף 2016 תחילת 2017 נמר מסויים קורא ליהודים אחרים יהודונים ומאשים אותם בבגידה. הוא מייחס לאירגונים יהודיים עמדות הרבה יותר קיצוניות ממה שהם אוחזים בהם באמת ומאשים אותם באיזו קנוניה פיננסית, או לפחות לא מספיק להזכיר שהם ממומנים ממומנים ממומנים. בנוסף לכך הוא מייחס להם במחלות נפשיות. בתגובה שמעלי ניכר שהוא סבור שאת העולם ניתן להבין כאילו זו המאה ה19 ועדיין יש פריצים ושטעטלאך, ובמקום אחר הוא מדבר על ה*השפעה* היהודית בהוליווד. כל הסימפטומים האוטואנטישמיים הללו הם אקטואלים, עכשוויים ומופיעים באופן די רציף לנגד עיני. השאלה היחידה שלי היא אם תימצא רפואה... ________________ 1 מה שמבדיל אותי מארז הוא שאני לא מבחינה בין ההתלהמות של נתן זהבי וזו של יורם שפטל, ואיני מודה למפעילי מאה ושלוש שהם מוסיפים לצרחותיו של זה את קללותיו של האחר. מבחינתי הייתי מאזנת בין זכות הדיבור ושלום הציבור בישראל, באמצעות הגבלת השמעת ושמיעת דברי נאצה בדציבלים גבוהים ל12 שעות שבועיות ליחיד. מעבר למכסה זו, כל אדם היה נדרש ללחוש את דברי הבלע שלו כך שלא ישמעו במרחק של יותר מ5 מטרים, ובא שלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגנונו של נתן זהבי. בהחלט ניתן להשוות בינו לבין שפטל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרופגנדה מרושעת ויעידו הכותרות הרבות שמכתירות את המתנחלים כשורש כל רע. קיומה של תגית מיוחדת למתנחלים בהארץ מעידה שהמעידה אינה מקרית. לא תמצא תגית ''פשיעה ערבית'' בהארץ למרות שקיימת ומייצרת כותרות אך מהן לא ניתן ללמוד על מוצאו האתני של הצעיר או תושב הכפר. העובדה מוצנעת בגוף הידיעה בניגוד לענייני היהודים שהתיישבו בארצם באישור ממשלתם. בדקתי אתה צודק. אולי הנטפוק מנבא את גורל מנסחי הטאבויים לדורותיהם. בריאן מאוד אנדרייטד וחבל. מרוב שמחפשים פאנצ'ליינים מפספסים את התובנות ההיסטוריות ועבודת המחקר (אני משער) המופלאה. ברכות על המשרה החדשה ובהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נאלץ להצטרף לאלמוני ולנמר. אכן יש לך בעיה בהבנת הנקרא. יהודי הקורא ליהודי אחר "יהודון" אינו מעיד בהכרח על עצמו כאנטישמי, כפי שכושי הקורא לכושי אחר "ניגר" או "בוי" אינו מעיד על עצמו בהכרח כגזען. קודם כל, הביקורת שהמגיב מעביר שם נוגעת למעשיהם והתבטאויותיהם של מושאי הביקורת, לא למוצאם, כך שמראש הפרשנות שלך מופרכת. שנית, אם נחזור לדוגמה הקודמת, הביקורת שלו מתכתבת בדיוק עם הביקורת שיש לכושים מסויימים כלפי כושים אחרים שהם "משתפי פעולה של האדם הלבן" - הם מכנים אותם "בוי" - כלומר בעלי מנטליות של עבד, בדיוק כפי שה"יהודון" בתגובה הנ"ל הוא בעל מנטליות גלותית. צאי והשכילי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף להחלטות הוועדה הפדגוגית בראשות החברים ה"ה : א.דורות ,הנמר , האלמוני בדבר קביעתם הנחרצת בענינה של הגב' הנכבדה וזאת בעניין אי כשירותה בהבנת הנקרא. ולהלן נימוקי : ואצטט ברשותכם קטע מתוך 'המיליון השביעי' של ה'היסטוריון החדש' תום שגב. "...גם חיים וייצמן,נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ולימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל , יצא באותה שנה נגד ההיסטריה הפוליטית "בסגנון היטלר" וקבע כי הרוויזיוניזם משול ל"היטלריזם בצורתו הגרועה ביותר". יצחק לופבן,העורך הראשי של הפועל הצעיר,תיאר את הרוויזיוניסטים כ"ילדים המשחקים במגן דוד קרס (במקום צלב הקרס).שישה שבועות אחר כך פרסם זאב ז'בוטינסקי מאמר נגד מפא"י ושמו "צלב הקרס האדום". היטלר עלה לשלטון כעבור חודשיים וחצי , וחודשיים אחרי כן הופיע בן גוריון באספת עם בתל אביב וכינה את זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי 'ולדימיר היטלר' כך ידברו בהתמדה במשך כל ימי השלטון הנאצי , בתקופת השואה וגם אחריה . ...שנים רבות לאחר שזוועות השואה כבר ייוודעו היטב , על כל פרטיהן , יכתוב בן גוריון שגם מנחם בגין הוא "טיפוס היטלריסטי מובהק" וכי אם ישלוט בישראל ,ישלוט כפי שהיטלר שלט בגרמניה וידכא בכוח ובאכזריות את תנועת הפועלים." 1 מן האמור עולה - יהודים אוהבים לקלל אחד את השני ומכאן שאין להסיק אנטישמיות בכל צורה שהיא מכל קללה ארסית ככל שתהיה. אותו הדבר היחס בין החברה החרדית לבין שוטרי משטרת ישראל אשר מכונים 'נאצים' בהפגנות . בין ספרדים מקופחים שמידי פעם מאחלים לאשכנזים שידור חוזר של שנות ה40 וכלה בין מנהיגים דגולים וציונים כמו בן גוריון וחיים וייצמן- אשר אין ספק שהם לא אנטישמיים. ---------------- 1 תום שגב ,המיליון השביעי : הישראלים והשואה- עמ' 25 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל החבר קוזמו, יהודים אינם אוהבים לקלל אחד את השני. אנחנו פשוט יכולים להתנסח באופן יחסית בוטה ולראיה שלל בדיחות השואה והפריץ. אני משער שבגלל העידנים שחיינו בפחד כנחותים, נרדפים אך משכילים ביחס לסביבה ואולי הכוח שבמילה לפי תורתנו הביאנו לביטויים נוטפי עסיס. חו"ח שלא נגרום במו ידינו לכתבת שער בהארץ באנגלית שכותרתה: יהודים אוהבים לקלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ לא סופר אותי. קצת אשמת היהודי וליאל מפציר באובמה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא הקרן החדשה. השגריר האמריקני המיועד כינה את כלל היהודים הליברלים בארה"ב כ"גרועים מקאפו". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |