בתשובה לאביר הקרנפים, 13/11/16 14:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני איני חייב להתעמק בדבריך משום שאיני טוען שביהדות אין כאלו המאמינים בעקרון התגמול האלוהי, ולכן אין לי מה לסתור בדבריך. ודי לי במה שאמרנו בברכת המזון ע"פ תהילים ל"ז. ואני אומר לך "נַעַר כבר הָיִיתִי ועוד לא זָקַנְתִּי וְכבר רָאִיתִי צַדִּיקים רבים נֶעֱזָבים וְזַרְעם מְבַקֶּשׁ לָחֶם". אתה כן חייב להתעמק בדבריי משום שאני טוען שיש כאלו ביהדות (הרמב"ם ומחבר ספר איוב כמשל) שאינם מקבלים את עקרון התגמול האלוהי כפשטו. ואם אינך רוצה להודות לי, אני שב ומציע, לך לך בכוחך עצמך אל הקדמת פרק חלק במשנה תורה וקרא את דברי הרמב"ם. הדברים ברורים ומפורשים ואין שום צורך במפרשים (לא מורנו ולא אף אחד אחר). ואני אלך ואקרא שוב במשלי כ"ו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שביהדות יש כאלה המאמינים בעקרון התגמול האלוהי, אלא שהיהדות עצמה מאמינה בעקרון התגמול האלוהי. הציטוט שלך מברכת המזון/ספר תהילים הוא אחד ממקורות רבים עליהם דיברתי, המופיעים בתנ"ך עצמו ומדברים על התגמול האלוהי. אי אפשר לדבר על יהדות ללא התנ"ך. ולא תוכל להמשיך ולטעון הפוך מבלי שתמצא תירוץ שיסביר כיצד ישנה יהדות שאינה מאמינה בעקרון התגמול האלוהי, ומצליחה לעלות בקנה אחד עם כל דברי התנ"ך, המשנה, הגמרא וכל אלו שבאו אחריהם. את דבריו של הרמב"ם אני מכיר על בורים. לטעון שהרמב"ם מבטל את עניין התגמול זהו שקר. חד וחלק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |