|
על כל אלה כבר עניתי.
לא על עצמי דיברתי אלא על שיטת האמונה. ואם בכל המקורות היהודיים מדברים על תגמול - וגם בעולם הזה, כנראה שלא מדובר בסכלות, אלא סכל מי שמתיימר לייצג יהדות שעומדת בניגוד לדברי הנביאים, התנאים האמוראים וכו'.
הציטוט רק מלמד על איוולתו של ליבוביץ' שמתוך המגלומניה שלו וסיכלותו לא התבייש לומר הפוך מכל דמות חשובה בהיסטוריה היהודית. הגדה של פסח התקבלה בכל תפוצות ישראל ונאמרה בכל שנה על ידי הגדולים מכולם. לאחר שהגדולים מכולם קיבלוה, גם אנו הקטנים צריכים לקבלה. ואז ניתן לדון בשאלה כיצד מתבטאת הצלה זו. כשיש מלחמה, הצד המנצח נחשב לכזה גם אם איבד המוני חיילים. איוולת תחשב למי שיבטל את הניצחון ואת הישגיו של הגנרל אם הניצחון עלה לו בדמים. באותה המידה איוולת תיחשב למי שמבטל את הצלתו ושרידותו של עם שלם, אם הצליח לשרוד כעם השומר את מסורתו - רק בגלל שאיבד בדרך חלקים ממנו.
כאמור בפסקה הקודמת, עם ישראל ניצול לאורך הדורות בהמשיכו לדבוק באותם ערכים ועיקרי אמונה שאינם משתנים. וגם בדורנו עיקרי האמונה הכוללים בתוכם את התגמול, אינם משתנים. והרי הרמב''ם כתב כי זאת התורה לא תהא מוחלפת ועיקרי האמונה אינם משתנים.
שניתי בדברי הרמב''ם מכלי ראשון ואל תסלף את דבריו. שהרי כתבתי בהודעה קודמת כי מעלה גדולה יותר היא לעבוד מאהבה, ואין זה סותר את עניין הגמול. ולא רק שאין זה סותר את עניין הגמול, אלא כבר נאמר על ידי חז''ל כי מי שנודר סלע לצדקה על מנת לקבל תגמול, גם אז יחשב לצדיק. ואתה מתעלם לגמרי מדברי כאילו לא נכתבו ומכל המקורות שבהם אני נתלה. וכך אתה מוסיף ודבק בסילופיו ושטויותיו של ליבוביץ' שהולך בדרכם של צדוק וביתוס.
|
|