בתשובה להאיילה האלמונית, 07/11/16 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שהיה בוגר באותה תקופה זוכר היטב את סתימת הפיות, את הכוחנות, את השוחד לשגב וגולדפרב, את התבטאויות לגבי ה"פרופלורים" וה"96% מהעם". (דרך אגב, אותם הדברים שאנחנו רואים אצל הקליקה של הילארי עכשיו). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בוגר התקופה ובעל זכרון מצויין. הכוחנות, וגם אלימות פיזית, היתה מצד הימין הקיצוני וגם מצד הימין הלא כל כך קיצוני. יש ברשת כמה תמונות חביבות, אם עוד לא יצא לך לראות. "פרופלורים" זאת התבטאות לא יפה אבל התבטאויות השנאה וההפחדה הימניות באותה תקופה ולא רק באותה תקופה היו, והינן, מחרידות. מה שהיה עם שגב וגולדפרב זה לא טוב ולא יפה, אבל אולי כדאי שסוף-סוף תבדוק במילון (שלא לדבר על זה שכדאי ואפשר גם באנציקלופדיה/אנציקלופדיות/ספרות רלוונטית) את הערך "דמוקרטיה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר את התקופה הזאת,הייתי בן 23 . שנתיים וקצת יותר לפני אני ורוב חברי החיילים הצבענו לרבין,כי חשבנו שהוא גבר-גבר והוא ישבור לערבים את הרגלים .לא כמו שמיר הגמד שלא ידע מה לעשות עם פיגועי הדקירות. התחושה הכללית הייתה שעבדו עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 608531 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב הבכי על רבין- גם אני בכיתי,בכיתי על 2 אישים שלא מבני משפחתי. רבין והרב עובדיה יוסף 1. אבל לאחר מס' שנים חשתי שהבכי הזה נכפה עלי. מאותו רגע שהוא נרצח הטלויזיה הייתה עצובה עד דכאון רצחני.מעברונים של נרות נשמה עם דגל ישראל מתייפח,מוזיקה נוגה שיום השואה לעומתה מתגמדת .נרות נשמה בכיכר,ילדים קטנים המומים.האווירה הייתה שרצחו את אבי אבות האומה בכל הזמנים.שזהו,נגמרה המדינה,תמו ימי האושר.ואני כה צעיר ורך בימים. הבכי על רבין היה בכי שרק סרטים מרגשים מצליחים להוציא ממני דמעה ויותר.אם לא הייתה טלויזיה בימים אלו אני לא בטוח שהייתי בוכה. התחושה היא - עבדו עלי כשבחרתי בו ועבדו עלי שבכיתי עליו. 1 אצל הרב יוסף לעומת זאת הבכי היה טבעי ללא מוזיקה עצובה בלי השפעה תקשורתית.מבחינתי תם לו עידן הרבנים העתיקים שיודעים לקלל 'אינעל אבוק' ולא להתעצבן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |