|
||||
|
||||
הנה לנו פעם אחת לשם שינוי נבואה נכונה שנוסחה בצניעות ובזהירות רבה, ולמרבה הצער והזוועה - התגשמה: "אני מודאג מהגולדשטיינים שלנו, אני כמעט בטוח שהם ירצחו את יצחק רבין" - ישעיהו ליבוביץ, בשיחה שהיתה בביתו ב-20.7.94, כשנה לפני מותו, עם חוקר קבלה מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר טוני לביא. |
|
||||
|
||||
גם אם זה נכון (ותסלח לי שאני סקפטי, לביא לא פרסם זאת בזמן אמת אלא רק שנים לאחר מכן), אני לא מתרשם מה''חוש הנבואי'' שלו, מאתיים שנים לפניו, כבר אמר פרנקלין (אחד מ''ארבעת אבותיו'' של יאיר לפיד) ש''עץ החירות זקוק מדי פעם להשקייה בדם עריצים''. רבין חתם את גורלו ברגע שהשעה את הדמוקרטיה והפך לדמוקטטור. |
|
||||
|
||||
"השעה את הדמוקרטיה והפך לדמוקטטור"? למה אתה מתכוון? במה רבין "הפך לדמוקטטור"? |
|
||||
|
||||
מי שהיה בוגר באותה תקופה זוכר היטב את סתימת הפיות, את הכוחנות, את השוחד לשגב וגולדפרב, את התבטאויות לגבי ה"פרופלורים" וה"96% מהעם". (דרך אגב, אותם הדברים שאנחנו רואים אצל הקליקה של הילארי עכשיו). |
|
||||
|
||||
אני בוגר התקופה ובעל זכרון מצויין. הכוחנות, וגם אלימות פיזית, היתה מצד הימין הקיצוני וגם מצד הימין הלא כל כך קיצוני. יש ברשת כמה תמונות חביבות, אם עוד לא יצא לך לראות. "פרופלורים" זאת התבטאות לא יפה אבל התבטאויות השנאה וההפחדה הימניות באותה תקופה ולא רק באותה תקופה היו, והינן, מחרידות. מה שהיה עם שגב וגולדפרב זה לא טוב ולא יפה, אבל אולי כדאי שסוף-סוף תבדוק במילון (שלא לדבר על זה שכדאי ואפשר גם באנציקלופדיה/אנציקלופדיות/ספרות רלוונטית) את הערך "דמוקרטיה". |
|
||||
|
||||
גם אני זוכר את התקופה הזאת,הייתי בן 23 . שנתיים וקצת יותר לפני אני ורוב חברי החיילים הצבענו לרבין,כי חשבנו שהוא גבר-גבר והוא ישבור לערבים את הרגלים .לא כמו שמיר הגמד שלא ידע מה לעשות עם פיגועי הדקירות. התחושה הכללית הייתה שעבדו עלינו. |
|
||||
|
||||
תגובה 608531 |
|
||||
|
||||
אגב הבכי על רבין- גם אני בכיתי,בכיתי על 2 אישים שלא מבני משפחתי. רבין והרב עובדיה יוסף 1. אבל לאחר מס' שנים חשתי שהבכי הזה נכפה עלי. מאותו רגע שהוא נרצח הטלויזיה הייתה עצובה עד דכאון רצחני.מעברונים של נרות נשמה עם דגל ישראל מתייפח,מוזיקה נוגה שיום השואה לעומתה מתגמדת .נרות נשמה בכיכר,ילדים קטנים המומים.האווירה הייתה שרצחו את אבי אבות האומה בכל הזמנים.שזהו,נגמרה המדינה,תמו ימי האושר.ואני כה צעיר ורך בימים. הבכי על רבין היה בכי שרק סרטים מרגשים מצליחים להוציא ממני דמעה ויותר.אם לא הייתה טלויזיה בימים אלו אני לא בטוח שהייתי בוכה. התחושה היא - עבדו עלי כשבחרתי בו ועבדו עלי שבכיתי עליו. 1 אצל הרב יוסף לעומת זאת הבכי היה טבעי ללא מוזיקה עצובה בלי השפעה תקשורתית.מבחינתי תם לו עידן הרבנים העתיקים שיודעים לקלל 'אינעל אבוק' ולא להתעצבן. |
|
||||
|
||||
מסוף 1994 עד מתי שהוא במשך 1997 זה פחות משלוש שנים. זהו פרק זמן מהיר, מינימלי, לפרסום כספר. |
|
||||
|
||||
אברהם, יצחק, יעקב וקופרניקוס |
|
||||
|
||||
לא בטוחה אם זה נאמר בצחוק או ברצינות, אבל מישהו אמר שלפיד לא הבין שמדובר ב-forefathers ותרגם את זה כ-four fathers. |
|
||||
|
||||
עכש"ז לא פרנקלין אלא ג'פרסון. The tree of liberty must be refreshed from time to time with the blood of patriots and tyrants" "
|
|
||||
|
||||
(זה ניסוח צנוע וזהיר?? מה זה ניסוח בוטה ועשיר לטעמך?) גם שעון מקולקל וכו' . ואני מצתרף לבנ,לא סביר שהוא הוציא את זה "פתאום" כ"כ הרבה שנים אחרי. |
|
||||
|
||||
כשבנאדם משתמש במילה "כמעט" - זה ניסוח צנוע וזהיר. לא ברור לי למה אתה מתכוון במילים "לא סביר שהוא הוציא את זה "פתאום" כ"כ הרבה שנים אחרי". כשמדובר בהוצאת ספר - פחות משלוש שנים זה מעט, מעט מאוד (השיחה התקיימה והוקלטה בסוף 1994 והספר שבו היא מצוטטת במלואה, לא רק המשפט המדובר אלא כל השיחה - יצא מתישהו במשך 1997 ). |
|
||||
|
||||
בלי ה''כמעט'' זה משהו כמו -''יצחק רבין ירצח ע''י גולדשטיינים''-לא סביר שמישהו,חרטטן ומופקר ככל שיהיה יכול להגיד,אפילו קצת מחשיד שבן אדם ידע על רצח בוודעות קרובה. איך הציטוט לא היה מוכר לפני,לא הספר. הרי זה משהו שהיה צף שבוע שבועיים אחרי הרצח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |