בתשובה להפונז, 25/09/16 17:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לספרות יש יתרון על שאר המקצועות: אנשים קוראים להנאתם, ללא כל קשר לשיעורי ספרות. ולפחות בעבר - שיעור הקוראים-להנאתם גדול משיעור העושים-ניסויי-פיזיקה-וכימיה להנאתם, או משיעור הפותרים בעיות מתמטיות להנאתם. לדעתי - עדיין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אני, כידוע, יותר ממסכים. אני רק חושב שיש גם הבדל בין להנות מקריאת ספר לבין להבין אותו ''לעומקו'', עד הסוף. ההנאה מהקריאה יכולה להתרחש גם אם הבנת את הספר ואת מסריו באופן חלקי. יתירה מזו, באופן הזה אפשר להרוויח הנאה כפולה - פעם אחת בגיל ההבנה החלקית, ופעם שנייה בגיל ההבנה המלאה (נניח). ומכאן חזרה לטיעון הקודם שלי. אגב, אני גיליתי עם השנים שמספר האנשים שקוראים להנאתם קטן בהרבה ממה שהנחתי. למרבה הצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון, הרבה מאד אנשים רואים טלוויזיה וקולנוע. אולי כדאי ללמוד גם יצירות טלוויזיה וקולנוע חשובות? מי אמר מאטריקס ולא קיבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי קולנוע, זו הצעה בכלל לא רעה ולא רק למגמת קולנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן היה כדאי. ___ לפני כמה שנים היתה לנו פאזת השתבללות בחזרה לבית הורי. לכבוד זה עשינו מיונים ופינויים בעליית הגג שלהם, שהתכוונו לדור בה1. במסגרת זה מצאנו את יומני הכתה של אמא שלי מכיתה ט' וי' וי"א. תיכון עיוני 'בליך'. באותם ימים עליזים, לא כו-לם הלכו לתיכון עיוני, ותוכנית הלימודים, כמו גם 10 הדיברות לתלמיד שביומן, שיקפו את זה. ההנחה הבסיסית היתה, שבוגר תיכון צריך להיות אדם משכיל. ותלמיד תיכון - בדרך להיות אדם משכיל. מה היה שם: * ביולוגיה, כימיה ופיזיקה עד כיתה י"א כולל - לתלמידי המגמה הדו-לשונית2. * שיעורי גמרא ב-ט' ובי', וזה בתיכון חילוני. * שיעורי תולדות האמנות, בתיכון עיוני רגיל שלא מתיימר לעסוק באמנות כלל. שיעור תולדות האמנות כלל לא רק תולדות האמנות הפלסטית אלא גם תולדות המוזיקה והתיאטרון והמחול. בכזה שיעור, היה יכול להיות מקום גם לקולנוע. את כל זה, דרך אגב, היה כדאי להחזיר, ויפה שעה אחת קודם, יחד עם מלאכה וכלכלת-בית3 ביסודי. 1 ההורים שלי אוגרים ושומרים, ואבא שלי חושב שהחדר הכי חשוב בבית זה הבוידעם. יש לו 3 כאלה. 2 כלומר, הלא-ריאליים. אמא שלי, למשל. אז לא לומדים את זה לבגרות, אבל לומדים את זה עד כיתה י"א, שנתיים שלמות יותר ממה שלמדתי אני. 3 שני שיעורים שהייתי מחזירה בשדרוג: כולל איך לנהל בית, כלכלית. ואיך לפתוח סתימות. ואיך לתקן תיקוני חשמל קטנים. ומה זה משכנתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הרעיון אבל לא עם הדוגמה. יש לי מועמדים הרבה יותר קנוניים לפחות צ'פלין אחד ("זמנים מודרניים [ויקיפדיה]" 1936). "קזבלנקה [ויקיפדיה]" 1942. אורסון וולס אחד ("מגע של רשע [ויקיפדיה]" 1958) או מערבון אחד ("בצהרי היום [ויקיפדיה]" 1952) היצ'קוק אחד ("פסיכו [ויקיפדיה]" 1960, בגלל הקאנוניות, אחרת הייתי מעדיף אחד עם קארי גרנט). סקורסזה ("נהג מונית (סרט) [ויקיפדיה]" 1976) או מילוש פורמן ("קן הקוקיה [ויקיפדיה]" 1975) או סידני לומט ("אחר צהריים של פורענות [ויקיפדיה]" 1975) קופולה אחד ("הסנדק [ויקיפדיה]" 1972 או "אפוקליפסה עכשיו [ויקיפדיה]" 1979) איטלקי אחד ("גונבי האופניים [ויקיפדיה]" 1948) קובריק אחד (מה מתאים לתלמידי תיכון יותר מ"תפוז מכני (סרט) [ויקיפדיה]" 1971) רידלי סקוט אחד ("בלייד ראנר [ויקיפדיה]" 1982) ואם כבר סרט פעולה ששווה ללמוד אותו אז "לאון (סרט) [ויקיפדיה]" 1994 מה חסר? מיוזיקל (שיר אשיר בגשם, מרי פופינס), דוקומנטרי (באולינג לקולומביין), מצויר, פנטסיה, ישראלי (החיים על פי אגפא), שפילברג, וטרנטינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים גם סרטים לא אמריקאים - אייזנשטין, פודובקין, לאנג, רנואר, מרסל קארנה, רוסליני, גודאר, טריפו, ברגמן, פליני ואנטוניוני. וסרטים בריטים קלאסיים מהיצ'קוק המוקדם דרך סרטי כיור המטבח וקן לואץ' ועד ברזיל וטריינספוטינג. ובקולנוע האמריקאי, איך אפשר לא להזכיר את הגדול מכולם - גון פורד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתדלתי לבחור סרטים שהם גם ''אמנותיים'' וגם עדיין מדברים לקהל הצעיר יחסית (הקטנה שלי ראתה צ'פלינים בכיתה ה' ואהבה). לכן פסלתי את גודאר ברגמן ופליני. חסר טרי גיליאם, נכון. ואתה צודק בענין ג'ון פורד (וג'ון ווין)- במקום ''בצהרי היום'' אפשר ''המחפשים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הסרטים שהזכרת הם אכן קנוניים ואיכותיים. אבל הם יותר רלוונטים ללימודי קולנוע ולא לשיעורי ספרות. הצעתי ''לדחוף'' קולנוע לתוך שיעורי ספרות, כי זה מדיה שהתלמידים יותר יתחברו אליה. לכן לא הייתי מכניס את המקבילה הקולנועית של ''אנטיגונה'' אם אתה מבין למה אני מתכוון. הסיבה שהזכרתי את מאטריקס (למרות שיש סרטים מוצלחים ממנו בהרבה) היא שמצד אחד הוא נראה לי כמו סרט עדכני יחסית שידבר אל רוב התלמידים והם יצליחו להנות ממנו (וכן, סרטים ישראלים הם רעיון מצויין בהקשר הזה). ומצד שני יש מספיק נושאים מעניינים שאפשר לקחת ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם מושלם הייתי מעשיר את תלמידי התיכון עם מחזה מתורגם שמעלה דילמה מוסרית (נגיד איבסן), מופע מחול (בת שבע) וקונצרט או אופרה (חליל הקסם). לא במסגרת לימודית אלא כהעשרה. לא הייתי מעשיר אותם עם קולנוע (יש להם VOD) אבל כן מלמד אותם קצת קולנוע, נגיד חצי יחידה בתוך ספרות, במקום דרמה. זה בערך 50 שעות לימוד, 8 סרטים לכל היותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקול מעשי: אין לי מושג כמה יעלה להכניס סרט הולווידי בצירה סבירה לתוכנית הלימוד. למי בדיוק צריך לשלם וכמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד החינוך יכול לסגור עסקה גלובלית עם המפיץ בארץ או עם האולפן מעל הראש של המפיץ. באותו אופן שמשרדי ממשלה מתקשרים עם חברות תוכנה כמו מיקרוסופט ואורקל. כמה זו שאלה טובה. נראה לי שבעסקה כזו מקבלים הנחה מאוד מסיבית, ואלו לא סרטים חדשים. אני מנחש שלא יותר משנקל לסרט לתלמיד עבור זכויות ההקרנה. הלוגיסטיקה תעלה לדעתי הרבה יותר: הסעות לקולנוע יהיו יקרות, גם יקרות בזמן, ומקרן סרטים לכל בית ספר זה גם לא זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי יש דיוידי וטלויזיה בכל בית ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלויזיה זה לא זה. הסרטים נוצרו לצפיה בפורמט מסוים. זה כמו שאמרנו על קריאת המחזה כטקסט כתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי החדשות ועיקרן תחילה מאב טרי לילדת כיתה א': בכל כיתה היום יש מקרן שישמח להקרין סרטים בפורמט HD, לא פחות טוב מצורת הצפייה בסרטים של רוב (כנראהׂ) הצופים כיום. וזאת עם כל חיבתי האישית לאולם קולנוע אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך ילדה בכל אחת מכיתות א' בארץ? ( מתעצבן על ההכללה כי אני די בטוח שהמדגם הזה ממש לא מייצג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי כמוך והתפעמתי מהחדשנות הטכנולוגית, ואז סיפרתי על זה בנוכחות אחייניי - חלקם כבר שמונה שנים במערכת - והם הביטו בי בבוז מעורב בתמיהה והסבירו לי שמאז ומתמיד יש מקרנים בכל הכיתות שהם למדו בהן, מה זאת אומרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר כמה כיתות עם מקרן, אבל ברובם המקרן לא עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד זו הקרנה על מסך לבן בחדר חשוך דייני. אבל לימודי (או העשרת) קולנוע זה לתיכון, לא ליסודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה טוען שבתיכון יש פחות אמצעים טכנולוגיים מאשר ביסודי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי אילו אמצעים יש במי מהם. הארת את עיני על היסודי, ואני לא חושב שאפשר להסיק משם קל וחומר לתיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוראת קולנוע לא מסתדרת עם המתודות של משרד החינוך. המתודות של משרד החינוך הן "לנתח" את היצירה ולשם כך צריך שמישהוא יכין סילבוס לתוכנית, ושמישהוא יכשיר מורים ללמוד את הסילבוס. צריך קורסים לתלמידים, עם שיעורי בית ובחינות וציונים, ותקצירים ... ושיעמום אחד גדול. ראיתי פה אנשים נופלים במלכודת הזו (הפירות הבאושים של המתודות) ומתחילים לדון על "מסרים" ביצירה ספרותית, על טכניקה (היתה שם מילה מסובכת שאינני זוכר מהי על חזרה מוצלבת של אלמנט, מילה כנראה עם השורש קרוסטי-משהוא). זו אומנות זו ? זו דברנות אודות אומנות: אומנות היא דבר מהנה בלי שקושרים אותו לפרשנויות ולטכניקות - הנאה ללא פילטרים. מיצירה אמנותית איכותית נהנים גם כאשר לא בודקים אותה בציציות ולא מנסים לעשות ממנה רציונליזציה. אומנות טובה ניבחנת בכך שהיא עוברת בקלות בלי סייעים, יש הרבה אומנות כזו אבל היא לעולם לא תילמד בצורה סדורה כי המורים יהיו מובטלים וזה חטא חמור. לפני מספר ימים ניתקלתי בסרט קולנוע, סרבי כמדומני, באדיבות REDDIT_FULL_MOVIES_ON_TOUTUBE. הסרט לא עבר את המסננת של הפצות מסחריות לכן הוא כנראה לא מוכר לרבים. אביא מייד, בלי נדר, את הלינק לסרט. מצפיה של 10 דקות ברור לי שזו אמנות מהסוג הכי טוב שיש ואינני יודע אפילו עדיין מה יש בסרט כי לא היה לי זמן לצפות בסרט (מקווה שאמצא זמן בימים הקרובים). למה אני יודע שהסרט הוא אמנות מעולה ? כי אין שום צורך בפרשנויות והתפלספות כדי לזהות יצירה אמנותית טובה. אמנות טובה ניבחנת בכך שהיא קליטה ומעניינת בלי צורך בפרשנויות: הקליטות הקלה זה בדיוק הג'וב של האמן: אם הוא ניכשל במבחן הקליטות הקלה היצירה שלו אינה גמורה אלא רק סקיצה על משהו. למי יש זמן לבזבז על סקיצות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם הסרט ופרטים באנגלית: Who's Singin' Over There (Ko to tamo peva) (1980) - Full Movie הכיתוביות באנגלית בגוף הסרט (לכן אין בעיות בצפיה OFFLINE).יש ברזולוציה 720P איך להוריד ? בשביל זה יש את אתר ההורדות SAVEFROM.NET מכניסים את הכתובת ב- YOUTUBE בטופס של האתר ולאחר כדקה הוא נותן לינק ישיר להורדה. זה לא אתר להפצת וירוסים אם לא מתקינים שןם תוכנה (מנסיון אישי ובבדיקה דרך "פקחים של הפצת תוכנות זדוניות") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נשמעת תלונה גנרית שרלוונטית לכל מקצוע. מערכת החינוך הופכת ספרות למשעממת ותנ''ך למשעמם ומתמטיקה למשעממת וספורט למשעמם וערבית למשעממת. אני חושב שאם יתבלו את שיעורי הספרות בכמה סרטים זה רק יכול להועיל מבחינת השעמום.. (כלומר שיהיה פחות משמעם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |