בתשובה לארז לנדוור, 04/09/16 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"יצירת אמנות אומרת משהו. ככל שהיא מעבירה את המסר שהיא רוצה להעביר בצורה הטובה ביותר, כך היא איכותית יותר. אבל כיצד ניתן לאמר שהיא אכן עשתה את זה על הצד הטוב ביותר? כאן בא בדיוק מה שאמרתי - ניתוח היצירה על סמך מרכיביה והשילוב המוצלח ביניהם. בחירת מרכיבים אחרים או שילוב אחר היו מביאים לתוצאה אחרת, מוצלחת יותר או פחות." תשמע, זה מתחיל להשמע כאילו יש לך מנטרה שאתה פשוט מתכוון להמשיך ולדקלם בלי קשר למה שאני אכתוב, וזה די חבל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה קורא לו ''מנטרה'' הוא הקריטריון להבנה וניתוח של יצירה ואני לא מכיר שום קריטריון אחר. אם נדבוק בגישתך שזה הכל ענין של טעם ותו לא, לא נגיע לשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן בדיוק צריך להגיע? למה אתה לא מקבל את זה שישנם מספר קריטריונים, לא רק אחד, והם מתקיימים במקביל ולא אחד על חשבון השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולים להיות מספר קריטריונים מקבילים אלא שאתה לא סיפקת אפילו אחד כזה. טעם אישי הוא לא קריטריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא לא אוביקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה. אמרת "אמנות מעבירה מסר". מסר מיועד לאנשים. אם אתה רוצה לבדוק האם המסר עובר או לא, למה שלא פשוט תשאל את האנשים האם הם הבינו ו לא? מה יעזור לך שהמומחה אומר שהמסר עובר, אם בפועל האנשים לא הבינו אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסר הוא תחושה כלשהי שהצופה/שומע/קורא חווה. תפקידו של המומחה הוא לנתח כיצד עושה זאת האמן ועד כמה עשה זאת בצורה אפקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: למה שלא פשוט תשאל את הצופה/ שומע/ קורא האם הוא הבין את המסר או לא, האם הוא חווה את התחושה או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להפוך את כל המומחים למובטלים? במציאות אף מומחה (ויש כאלה) לא יכול לשפוט בצורה מושכלת ומנומקת אם המסר עבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא מה חווה כל צופה/ שומע/ קורא אלא האם האמן יצר את יצירתו ברמה סבירה, כלומר לא מה המסר אלא איך הוא מועבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה מתחיל לגרד באוזן ימין עם יד שמאל. אמרת: "המסר הוא תחושה כלשהי שהצופה/שומע/קורא חווה. " ואז אמרת: "השאלה היא לא מה חווה כל צופה/ שומע/ קורא" אולי תחליט? תפקידו של האמן להעביר מסר. אתה טוען שהוא יכול להיות אמן מוצלח אפילו עם המסר לא עבר (עובדתית הציבור לא הבין אותו). איך יוצאים מהתסבוכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד חווה את היצירה בדרכו שלו אבל לא כל אחד מבין באותה צורה. לכן בציטוט השני שלי אתה יכול להחליף את המילה ''חווה'' במילה ''הבין'' או ''פירש''. פירוש יצירה על סמך פיענוח האלמנטים שלה הוא תפקידו של המבקר או הפרשן המוסמך לכך ובעניין זה התחיל כל הפתיל הזה - ההבנה באמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לערוך ניסוי. תן ל"אמן" של אמנות מודרנית להעביר את המסר שלו באמצעות האמנות. אבל לפני התצוגה הוא כותב את המסר ומפקיד אותה בתוך מעטפה בידי אדם מהימן. עם התצוגה כל המבקרים והמומחים והצופים/שומעים/קוראים יוכלו לנתח את המסר שהם מבינים. לאחר מכן תיפתח המעטפה על מנת להעניק סומק ללחייהם של המבינים הדגולים. כי זו הבעיה. כל אחד יכול לספר ולהפליג במסרים אותם הבין. אבל זה לא ברור בכלל. אין פה דבר חד משמעי שברור לכולם שאותו התכוון האמן לספר ואת המסר הזה כולם מבינים. לא מתאים למשל בגדי המלך החדשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נשאל ככה: נניח שאמן מסויים פיסל פסל שאמור להעביר את המסר שהכיבוש משחית. באים טובי המומחים וגומרים עליו את ההילל, שהמסר עובר בצורה רהוטה ומובהקת. אחר כך התערוכה נפתחת לציבור הרחב, אלא שכל מי שמבקר במוזיאון בכלל הבין שהמסר הוא שעם ישראל חייב להשאר מאוחד כגנד אויביו מבחוץ ומבפנים. מה דעתך, האם היצירה איכותית או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכן הוא לא הקריטריון להערכת איכותה של יצירה אלא מיומנות יוצרה1, גם אם המסר שנקלט ע"י הקהל הוא "מוטעה". מכיוון שהמומחים יודעים לקרוא את היצירה על סמך האלמנטים הפנימיים שלה, הם צודקים יותר מההדיוטות שלא יודעים לפענח את היצירה בכלים שלהם. 1 גם מי שלא אוהב יצירות עם תמות מהברית החדשה כמוני, לא יטען שאמנות הרנסנס אינה איכותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "הם צודקים"? האמן התכוון להעביר מסר ובמבחן התוצאה המסר לא עבר. תן לי להבין מה הקריטריון: לדעתך, אמן טוב הוא אמן שיודע להעביר מסרים כך שמומחים לאמנות יבינו אותם, כלומר אמנות זה איזשהו דיאלוג בין אמן לבין מבקר האמנות, והציבור הרחב הוא לא צד משמעותי במשוואה הזאת. האם אמנות נועדה לציבור או למבקרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסתי לעניין טיבו של האמן אלא אך ורק לדרך העברתו את המסר הגלום ביצירתו. המסר שאינו רעיון מוגדר אלא חוויה או תחושה נחווה ברבדים שונים. הרובד הגלוי נתפס ע"י הקהל המפרש את היצירה עפ"י רובד זה. הפירוש הזה הוא לא בהכרח נכון. כדי לפרש נכון יצירה צריך להבין את רבדיה הסמויים ולכך יש צורך בהכשרה אמנותית. דוגמאות: 1. אנשים רבים טוענים שהם "מבינים" את האמנות הפלסטית שלפני המאה ה20 בעוד שאינם "מבינים" את האמנות הפלסטית המודרניסטית או המופשטת של המאה ה20. הם טועים במינוח של "מבינים". מה שהם מתכוונים הוא שבאמנות הקודמת למאה ה20 הם מזהים את האוביקטים המצוירים, לא שהם יודעים לפרש את היצירות הללו. 2. כשכתבה הסופרת שולמית הר אבן את הטרילוגיה המקראית שלה, אנשים רבים הישוו אותה ליצירותיו של דוד פרישמן על אותו נושא וטענו שהיא הושפעה ממנו. זה הכעיס אותה כי היא הושפעה מהספרות המודרניסטית של המאה ה20 וליצירתה לא היה קשר ליצירתו וההשוואה נבעה מקריאה שטחית של תוכן ולא של צורה וסגנון. 3. הסרטים של היצ'קוק נחווים בשני רבדים - הרובד העלילתי הגלוי הנתפס ע"י הצופים והרובד הסמוי המורכב מהאלמנטים שאותם בוחר הבמאי לבניית סרטיו. כדי להבין את סרטיו של היצ'קוק על סמך הרובד הסמוי שבהם יש צורך לקרוא את אלה היודעים לפענח ולפרש את האלמנטים הסמויים בסרטיו, למשל דונלד ספוטו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |