בתשובה לאביר הקרנפים, 26/08/16 13:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כי בחברה שלנו חשוב/צריך להביא עוד ילדים לעולם, מטעמים שונים." - כאן חוסר ההסכמה בינינו [או אולי חוסר ההבנה שלי בנוגע לחברה עליה אתה מדבר?] אני מסתכל על זה בצורה כזו - זוג שמחליט מחר לגדל ילד, ניצב בפני 2 אופציות - להביא ילד חדש, או ״לקחת״ את ההוא שכבר כאן ואף אחד לא רוצה, ואם הם לא יקחו אותו, סביר להניח שאף אחד לא יקח ולא יגדל אותו כמו שצריך, אלא הוא סתם יהיה עלה נידף כל חייו. האם אתה טוען שבחברה החרדית האופציה הראשונה נחשבת כיותר אלטרואיסטית? לדעתי האופציה הראשונה היא האופציה היותר אלטרואיסטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האופציה השנייה היא היותר אלטרואיסטית בעיני, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש מחלוקת על כך שבחברה הישראלית לדורותיה מייחסים חשיבות להולדת ילדים יהודים נוספים? ב. גם אם תנקה את כל השיקולים הצדדיים ותחליט שהבחירה היא נטו בין להביא ילד חדש או לטפל בילד קיים שאף אחד לא רוצה, עדיין אתה לא יכול להציב את הילדים על אותה המשוואה. גם אם אתה עושה חסד עם הילד עצמו, אותו ילד שאף אחד לא רוצה, עדיין תרמת פחות לחברה כשאתה מתחזק את הילד הזה במקום להביא ילד אחר שיכולת לגדל אותו על מנת שישתלב בחברה. ג. העובדה שיש אופציה יותר אלטרואיסטית, לא אומרת שזה לא אלטרואיסטי. לכן, כל עוד אתה לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה ותרומה לחברה, על מה אנחנו מתווכחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש מחלוקת על כך שבחברה הישראלית לדורותיה מייחסים חשיבות להולדת ילדים יהודים נוספים?" - על חשבון ״איכות״ הגידול? הילד שיגדל בלי הורים יהיה פחות ״איכותי״ מילד עם הורים, לכן הגיוני להתמקד בו ולהפוך אותו לאדם ״איכותי״ במקום לוותר עליו ולהביא אחד חדש. לפי ההגיון הזה, החברה הישראלית אמורה לקדש אמא שתהיה מכונת ילדים ותוציא לעולם ילד חדש כל שנה ותזרוק אותו לאיזה בית יתומים, שמישהו אחר אולי ידאג לו. - לא הבנתי את סעיף ב? אם הכוונה שלך היא בין הילדים שלך שכבר קיימים לבין ילד אחר - אני מסכים, אבל לא דיברנו על זה. ״עדיין תרמת פחות לחברה כשאתה מתחזק את הילד הזה במקום להביא ילד אחר שיכולת לגדל אותו על מנת שישתלב בחברה.״ - למה? אני יוצא מנקודת הנחה שסיכויו של ילד כזה להשתלב בחברה בצורה ״איכותית״ [ראה הסעיף הראשון] יהיו קשים עד בלתי אפשריים. ״כל עוד אתה לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה ותרומה לחברה, על מה אנחנו מתווכחים?״ - אני בהחלט לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה, אבל גם לא במעשה אלטרואיסטי. מדובר במעשה שמעורבים בו בעיקר לחצים חברתיים וביולוגיים, וכמובן דורש הקרבה רבה, אך לא מעורב בו יותר מדי אלטרואיזם, ולטעמי על הסקאלה הוא יותר קרוב לנרקסיזם [אני חושב שאנשים רוצים ילדים *שלהם* מהגנים *שלהם*. ילד מאומץ זה פחות *שלי*], אם כי לא מדובר במעשה נרקסיסטי פר סה כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה סמנטית: הניגוד המקובל לאלטרואיזם זה אגואיזם (למיטב הבנתי), לא נרקסיזם. אולי כדאי לעבור אליו, כי כל הזמן יש לי הרגשה שבמינוח שלך מדובר בשתי סקלות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל אני מתכוון לנרקסיסיזם יותר מאגואיזם - אני חושב שהצורך שהילד הזה יהיה *שלי* משחק תפקיד מרכזי פה. בכל מקרה, הטענה הזו, שזה יותר קרוב לנרקסיסיזם מאלטרואיזם היא לא כזו חשובה, סתם ניסיתי להמחיש כמה הפעולה הזו רחוקה על הסקאלה מאלטרואיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראשית אומר לך שבמשך דורות רבים, יהודים גידלו את ילדיהם בתנאים קשים והביאו אותם לעולם אכזר של רדיפות ומצוקה. עדיין שמחו על כל ילד יהודי שנולד וגדל, באשר הוא. לכן אם אנחנו מסכימים על קיומה של חשיבות כזו1, אין היא עומדת ביחס או בקשר לשאלות על איכות הגידול או מה יעשה בילדים אחרים. צריך להביא עוד ילדים יהודים. זה הכל. אבל כתשובה למה שכתבת, לדעתי גם בנקודה הזו ספציפית יש יתרון. שהרי אם ילדתי ילד חדש דנדש מהניילונים וגידלתי אותו בשניים והשקעתי בו עד שיצא 8 בסולם איכות הגידול, אוכל להוסיף עליו את ההוא שגדל בלי הורים ויצא 4 בסולם איכות הגידול, עדיין קיבלת 12, שזה יותר ממה שהיית מקבל אילו היית מאמץ ילד במקום ללדת. וזה בלי לחזור פעם חמישית על דבר שכבר נכתב שוב ושוב: יש יותר משפחות שלא יכולות להביא ילדים ורוצות לאמץ, מילדים שצריך לאמץ. ב. בסעיף זה התכוונתי לילדים הסובלים מפיגור לסוגיו ולכן קשה יותר למצוא להם בית מאמץ2. על האחרים כבר דיברתי בסעיף א' ובכמה תגובות אחרות. אם אתה יוצא מנקודת הנחה לפיה אפסיים סיכוייו של ילד מפגר להשתלב בחברה בצורה נורמלית - אפילו לא ממש "איכותית", למה להמנע מהולדת ילד נורמלי כדי לטפל בו? ג. על זה כבר ענה לך הפונז. אם יש כאן הקרבה למען הזולת, יש כאן אלטרואיזם. בבררנות היתר שלך, רוקנת את המושג מתוכנו כי בכל מקרה של אלטרואיזם נוכל לטעון שיש לאלטרואיסט איזה שהוא עניין לבצע את ההקרבה/הנתינה שלו, ועל כן אמרו חז"לינו כי יש רק חסד אחד שהוא חסד של אמת. ועדיין כל שאר המקרים נחשבים כמעשי חסד ועלינו לכבד ולהוקיר את גומלי החסדים. __________ 1 ואם כן, כדאי שתציין שאתה מסכים על נקודה זו על מנת שנוכל להמשיך הלאה ולבנות את הטיעונים הבאים על נקודת המוצא המוסכמת הזו. 2 נועה ענתה לך על נקודה זו בצורה מצוינת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |