|
||||
|
||||
א. האיחוד האירופי הוא פרנקנשטיין. לאיטלקים ולבריטים, ליוונים ולפינים אין הרבה מן המשותף. ב. היתרון של השוק המשותף עומד מול החסרונות של חוסר היכולת לנהל מדיניות עצמאית בנושאים רבים, ההגירה הוא רק אחד מהם. למדינות קטנות או מתפתחות שאימצו את היורו יש ברכה כלכלית מהיכולת לגייס חוב בזול, אבל בריטניה היא מדינה מפותחת והיא אי. גם מנטלית היא אי. ג. מסכים, זה יכול להתמזמז המון זמן ובינתיים יכולים לקרות הרבה דברים, אבל אם לא יקרה משהו יוצא דופן ההחלטה של הציבור הבריטי תיושם בסופו של דבר. ד. אל תזלזל בבוריס ג'ונסון. הוא סוג של מירי רגב של האנגלים. כמובן שהגרסה האנגלית הרבה יותר משעשעת ומהוקצעת. בהתחלה התפלאתי איך חיה פוליטית ערמומית כל כך כמו בוריס ג'ונסון מטיל את כובד משקלו על הצד שנראה המפסיד, אבל כאשר הסקרים התאזנו לפני כמה ימים התמלאתי הערכה לאיש. ה. והלאה - כמו שאמרתי, הגירה היא לא חזות הכל. אני חושב שהאנגלים בחרו בחכמה והשאלה היא כיצד יתמודד האיחוד עם הזעזוע, יותר מאשר כיצד תתמודד בריטניה. |
|
||||
|
||||
א. כלום מלבד תרבות משותפת, היסטוריה משותפת, ערכים משותפים... בהרבה מובנים יש הרבה יותר משותף בין היוונים לפינים מאשר בין הטקסנים להוואיים או בין התל-אביבים לירושלמים. |
|
||||
|
||||
לא שפה משותפת, לא תרבות משותפת, לא היסטוריה משותפת. לפני 70 שנה הם נלחמו אלו באלו. אילו ערכים חולקים היוונים והפינים? הספרדים והאסטונים? הם חולקים בעיקר ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית. קח שתי מדינות שכנות ומתקדמות - גרמניה וצרפת. איך שאתה עובר את הגבול במטה קסם הכל משתנה: השפה, מחוות הגוף, האוכל, הקפה (בגרמניה זוועה, בשטרסבורג מצוין), הציות לתמרורי מהירות. |
|
||||
|
||||
נכון, לא שפה משותפת. גם בהולנד, בישראל, בקנדה ובשוויץ (רשימה חלקית) אין שפה משותפת. מצד שני, לאוסטרליה ולארה"ב יש שפה משותפת (זו עם זו), אז מה? נכון, הם נלחמו אלו באלו בעבר. בדיוק כמו בארה"ב, ברוסיה, בספרד, בצרפת, באלבניה, בתימן, בסרי לנקה או בניגריה (רשימה חלקית). זה הרי חלק מההיסטוריה המשותפת. בוודאי שתרבות משותפת, התרבות האירופית. בוודאי שהיסטוריה משותפת, ההיסטוריה של אירופה (שכוללת את המלחמות האירופאיות). הם חולקים את ערכי המערב הליברלי והנוצרי. כאמור, לא פחות ממה שחולקים טקסס והוואי. נכון, גם ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית משופת, כמו בין הוואי לטקסס. קח שתי ערים שכנות - בני ברק ורמת גן, איך שאתה עובר את הגבול במטה קסם הכל משתנה: השפה, מחוות הגוף, האוכל, הקפה (אני מנחש, לא טעמתי קפה באף אחת מהם), הציות לתמרורי מהירות. אבל הרבה יותר מזה גם הלבוש, התרבות, הערכים... אחרי הכל, אותה שטרסבורג שמייצגת אצלך את התרבות הצרפתית היתה עד לא מזמן חלק מגרמניה (מה שמראה, אגב, שלפעמים "ביורוקרטיה משותפת ומדיניות כלכלית משופת" מייצרת תרבות משותפת, ולא ההפך). |
|
||||
|
||||
והנה אפילו יש בטקסס אנשים שרוצים לצאת מהאיחוד . |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |