בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/05/16 15:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נחדש את עבודת הקרבנות? וברצינות- הדבר החשוב בעיני הוא שיהיה גבול למדינה. מי שבפנים בפנים ומי שבחוץ בחוץ, ולא כמו הטחורים שיש עכשיו ולא ברור מה בפנים ומה בחוץ. אם ההתנחלויות בחוץ אז מחתימים לתושביהן דרכון- אתם בחוץ. אם הן בפנים - החוק הישראלי חל עליהן והבניה בהן לא תעבור הליך תכנון שונה מהבניה בג'סר א זרקא. בג"ץ לא יצייץ. אתה לא צריך להחיל את החוק הישראלי באופן סלקטיבי- אתה מחיל אותו באופן גורף על כל שטחי המדינה. ביחד נחליט איפה עובר הגבול. אחרי זה ביחד נחליט שגמרנו להתעסק בשטויות והגיע הזמן לבנות מדינה. ביחד נכניס לימודי ליבה לחינוך החרדי וניצוק תוכן לערך המבוטא במלים "חינוך חובה". ביחד נדרג את שכר הלימודים הגבוהים- נעלה את מחירי ההשכלה הגבוהה אבל נסבסד את שכר הלימוד למקצועות נדרשים. ביחד נחזיר את ימי הזהר של הבניה הציבורית, עם משכנתא בערבות מדינה. ביחד נבנה רכבת אשדוד-אילת, ארובות שרב ותעלת הימים בערבה (ועל הדרך נקח מחברת החשמל את המונופול) אם ישאר תקציב אני אבנה עגל זהב בשכם ואתה תשלח את הלויים להרוג אותי. אני כמובן לא מסכים שנמנע פרס ישראל מאנשים לפי השתייכות פוליטית. מוסדות המדינה צריכים להיות עיוורים לחלוטין להשתייכות פוליטית. פנקס אדום, מישהו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מונה עניינים משותפים לכל המפלגות, עניינים שכולם בעדם. אני בטוח שלרשימה המשותפת אין שום בעייה מיוחדת עם ארובות שרב. אבל לכל מפלגה יש בכל זאת תעודת זהות שמייחדת אותה ומשנה אותה ממפלגות אחרות. הרשימה המשותפת והבית היהודי זה אותו דבר מבחינתך ? האם היית מקים קואליציה גם עם הרשימה המשותפשת ? הרי, כידוע, ערב הבחירות האחרונות משתתף בכיר באייל המליץ לנו ממקום מושבו בניו יורק להצביע עבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להזכיר מגיבים ספציפיים. כשאתה מטיל דופי בשיקול הדעת, או בכנות הדאגה לשלום ישראל של מי שמתגורר בחו"ל, אתה בודק לפני כן כמה מבני משפחתו מתגוררים בארץ? ובנושא שהעלית בתגובה סמוכה (סליחה על החיבור), פרסי תרבות אכן יהיו מוטים תמיד פוליטית ויתר מזה - לפעמים יש מקום לאפליה מתקנת בנושא, אך, תוך שמירה גם על השיקול המאזן של ממלכתיות ואיכותנות. (להדגיש - שיקול מאזן ולא מספר מחושב של חתנים מאזנים) הכלל הזה היה חשוב תמיד. ככל שאני יכול לשפוט - במציאות חלופית, בה הקול של "נוער" ההתיישבות היהודית בשטחים לא היה מושתק ונדחק באופן ציבורי ושלטוני בזמן ממשלת רבין, יתכן שהרצח לא היה מתרחש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין אם יש לי או אין לי (אין לי) בני משפחה שמתגוררים בחול, לא הטלתי דופי באף אחד, ואני חושב שכל אחד רשאי לבחור בדרכו כרצונו, ולהביע את דעותיו באופן חופשי. קשה לי לעמוד עכשיו על הסיבות (אולי הפסיכולוגיות) שבגללן כתבתי את המשפט (שכשלעצמו מכיל רק עובדות ללא הבעת דעה ישירה) שאליו התייחסת ואני מניח שלא הייתי כותב אותו שוב, גם כי כפי שאני רואה הוא גרם לסטיה מהעניין. ומה העניין ? הוצגה כאן דעה מהמוזרות שראיתי באייל שלדעתי מייתרת את כל עניין הבחירות, וכדי להבליט את האבסורד שבה שאלתי אם הכותב לו היה בוחר באת משתי המפלגות: הבית היהודי או הרישמה המשותפת היה רוצה שהמפלגה בה בחר תיכנס לקואליציה עם האחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הערה לעניין פרסי ישראל. לכאורה הפרסים צריכים להינתן ללא שום הקשר פוליטי, אך מה לעשות ? החיים הם כאלה שזאת עובדה ששולמית אלוני תקבל את הפרס ממשלה שמאלנית והרב מקים המכינות הקדם צבאיות יקבל את הפרס ממשלה ימנית. וכללי החיים החזקים חלים גם בבית המשפט העליון. אהרון ברק וחבריו יכולים לטעון חזור וטעון שפסקי הבג"ץ אינים נגועים כלל בפוליטיקה והעובדה שההרכב שדן, למשל, בהתנתקות הצביע בדיוק כפי שהיה מצביע במשאל עם פוליטי היא מקרית לגמרי, אך אותי הם לא ישכנעו1. 1 הפרופסור למשפטים עימנואל גרוס כתב בזמנו מאמר בהקשר הפסיקה בעניין ההתנתקות, שבה אמר שהשופטים מציעים גם לפי ערכים שספגו ולא רק לפי החוק היבש, ושזה בסדר גמור, ובכך עובדתית הסכים עמי. הויכוח שלי אתו הוא שאם זה כך אז צריך לדאוג בפסיקות שבהם יש ויכוח ציבורי ההרכב ישקף את עמדות הציבור, והתוצאה שמונה לעומת אחד בפסיקת ההתנתקות מורה בברור שלא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה ושותפיך האהובים תחליטו שההתנחלויות בפנים, האם אלו ששוכנים בסביבתם יזכו לאזרחות ישראלית? האם מפלגת המרכז המתונה שאתה רואה בה את שותפתך הרצויה לקואליציה בכלל תסכים לדבר כזה? והאם אתם מתכוונים לשאול את השאלה הזאת את הפלסטינים שגם בגורלם מדובר כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור לוחם זכויות מדוע שלא תאבק למען הצדק. אדרבה, שישאלו את הפלסטינים אם הם מעדיפים שלטון יהודי או פלסטיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון האם הם מעדיפים מדינה פלסטינית או דו-לאומית שסופה מדינה ערבית? נראה לי שימנים ממני לא ירצו לשמוע את התשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסכים שלמדינה צריכים להיות גבולות ברורים וידועים. איפה יעבור בדיוק הגבול פחות מעניין אותי. חשוב לי שיודעים מה בפנים ומה בחוץ, שמי שבפנים בפנים ומי שבחוץ בחוץ. חשוב לי באופן קיצוני שבפנים ישמר רוב יהודי העולה על שני שליש מהתושבים, ורצוי מאוד שישאר קרוב לשלשה רבעים, כפי שהוא עכשיו. אני בפירוש לא הולך לשאול את הפלסטינים, כמו שלא שאלתי אותם ב 48', אם כי אני מניח שהגבול לא יקבע על פי האינטרס הישראלי בלבד עקב השפעות של ידידותינו ובעלות בריתנו, כמו ב 49' וב 74'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אתה מעונין לכלול את ההתנחלויות בתוך המדינה, יווצרו גבולות ספגטי שלא יהיו נוחים לישראל, הפלסטינים לא יוכלו לקבל אותם וגם ספק אם הרוב היהודי יישמר כתוצאה מכך שההתנחלויות שוכנות במכוון בלב שטחים פלסטינים צפופים. בעת מלחמה כמובן שאין מקום לתאם עם הצד השני את צעדיך אלא בעת שיחות להפסקת אש. הסדר מדיני חד צדדי יזום לא בעת מלחמה, רדוד בתפיסתו ומרחיק לכת בעיוורונו אפילו מתוכנית אלון יביא לסיכויי הצלחה פחותים אף מתוכנית זו, וזאת בלשון המעטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר חשוב בעיני שיהיה גבול מאשר רמת הנוחות שלו. בעניין הנוחות אני אהיה חייב לסמוך על שיקול הדעת של הממשלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |