בתשובה לנמר רפלקסטיבי, 24/02/16 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק, ''מודה אני'' הרבה יותר רך ויפה ופחות נסחב ומתאמץ מילולית. מבין כל השאר אני עדיין נהנית רק מ''תקוה'' הממזרי ומ''טרמינל'' בגלל הגרוב הקצבי שלו. כל השאר, ''רוממה נולדה'', ''עברנו את פרעה'' וכאלה, פשוט מתישים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מחאה של מאיר אריאל, כדאי להזכיר את ''ירושלים של ברזל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 625206 וקצת מתחתיה דנו האם זה שיר מחאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אני אוהב את מאיר אריאל, גם המוקדם, אבל את "רוממה נולדה" ו"עברנו את פרעה" לא, וגם את "נשל הנחש" לא. את יכולה להביא שיר אחר שאת לא אוהבת, שנוכל להתווכח או למצער לציין חוסר הסכמה? (לחילופין, הנה כמה שאני אוהב במיוחד משלושת האלבומים הראשונים: חבית הדגים, ד"ר התחכמות, שפריץ חרוזים ללואיז, שדות גולדברג [למרות שלעוס], איך לפעמים אני, ופלוגה בקו (לגמרי במקרה)). עוד כמה מילים על פלוגה בקו: לא מזמן שמעתי אותו, ופתאום שמתי לב שיש שם המון משחקי פרייזינג, יותר מבשירים אחרים שלו. בוודאי שבמוזיקה הישראלית (וגם בגויים) לא נפוץ כל כך הרבה משחק בפרייזינג. אומרים על פרנק סינטרה שהוא היה רב אמן של פרייזינג. אני לא מצליח ממש להבין את זה (או להבין בזה): הפרייזינג של סינטרה נחמד, וגם של אריאל בשיר הזה, אבל בדרך כלל אין לי תחושה של "או! איזה יופי שהוא התחיל את המשפט הזה בדיוק מאתיים מילישניות אחרי הביט! זמרים פחותים ממנו היו מחכים חמישים או ארבע מאות מילישניות, וזה לא היה יוצא מוצלח." ההפך, נראה לי שרוב בחירות הפרייזינג טובות באותה מידה. אני לא טוען שזה באמת לא משנה, רק שאני לא מצליח להבין בזה. אם כי בקצה הגרוע אולי כן: בתוכנית שירי הילדים של שבת בבוקר העורכת אוהבת להשמיע משום מה ביצוע של איזו זמרת-לכאורה ל"איך שיר נולד". זה ביצוע גרוע מכל בחינה1 (למזלכם אני לא מוצא אותו ביוטיוב), אבל מתישהו שמתי לב שבין שאר חסרונותיו, אפשר להצביע על בחירות הפרייזינג שלה כגרועות. 1 מעצבן במיוחד שהיא לא מוותרת על לומר "חשוב מאוד שהקרח יהיה חם", ועושה זאת ברצינות תהומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמאות? נגיד, "שני מקסיקנים", "דאווין של שיר מחאה" (המים נוזלים). שניהם שירי סיפור, הראשון הוא בדיחה עם פואנטה, השני הוא ממש סצינה שלמה. יש עניין בטקסט כי הוא סיפורי ומלא הברקות קטנות, אבל מהאזנה שנייה והלאה רוב הטעם ניטל וזה פשוט נמתח ונמתח (את זה אני אומרת כמי שהאזינה עשרות פעמים ל"מקסיקנים", כן?). "שדות גולדברג" - פחות או יותר כנ"ל. "איך לפעמים אני" דווקא יוצא דופן, אותו אני כן אוהבת. בדיוק כי יש איזון טוב יותר בין הטקסט למוזיקה (וגם בגלל הנשמה היתרה שנכנסת שם הודות לחצוצרה). אולי גם מפני ששם יוצא קצת רגש החוצה, גם אם רגש משחקי (מתוך הכתיבה במין נקבה. אולי הפונז יוסיף מידע מהחוויה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת - החצוצרה ב"איך לפעמים אני" היא סקסופון. עלייך אני מתפלא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החצוצרה נתביישה, זה כל-כך ביאליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק בגלל ''עם כל החצוצרה בחוץ'' שבשיר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד צרמה לי השורה הזאת. ביטוי נורא פוגעני אישי אינטימי וחשוף על בת הזוג ומצד שני משמר את הילת הקסם או האלוהות הנשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי באייל לא מזמן, לפני 12 שנה, בעקבות "ארול": ----- אריאל לא מצטייר כאן כרגיש במיוחד. האם זה מפתיע? במבט על כלל שיריו, נראה שהוא רגיש מאוד למילים, אבל לא כל כך לאנשים ('היכנסי כבר לאוטו וניסע' הוא דוגמה הפוכה, וחריגה: שיר נטול כל להטוטנות מילולית, אך מעביר באופן מדויק ונוגע ללב את הלך רוחו של גבר נשוי ברגע של משבר). ברוב שיריו, אריאל הוא וירטואוז גדול בטיפול בשפה, לעתים מסקרן בתיאורי מצבים, אבל דל מאוד בחדירה לעולמות הנפש. ----- (דיון 1720) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''ערימה של חבר'ה על הדשא'' יש תיאור לא רע בכלל של עולמות הנפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משער שכמו רוב הקיבוצניקים גם הוא סבל מנכות רגשית. נדיר למצוא קיבוצניקים שהתגברו על הצלקות והנכות שגרמו הכפור והחוקים האכזריים שבילדותם. הנטיה להטיח את נכותם ואטימות הלב בסביבתם ובפומבי מוכרת היטב. לפעמים ניתן להבחין בזעקה לעזרה ולפעמים בשמוקיות של אבודים. האבחנה שלך נכונה בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוביניזם (או הגזענות) האנטי-קיבוצי הזה נמצא בעיקר בראש שלך. במציאות הוא נכון בדיוק כמו לומר שנשים הן נחותות וכושים הם טפשים, ומכוער באותה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא נכון??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם אומרים שקיבוצניקים הם נכים ומוסיפים "רגשית", ואת הנכות הם רק מטיחים. כולם אומרים הם רק שמוקים כי אבודים. איפה זה שם אותי? איפה זה שם אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טוב קיבוץ. חבל שלא נולדתי בקיבוץ,אחת ההחלטות הכי גרועות שקיבלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים אותם בוומבלי והם ישתו לשוכרה. שים אותם בטדי והם יפצחו גרעינים. שים אותם בהבימה והם ימחאו כף. וכולם בלי אמא יזילו דמעה. כולם אומרים 1 כולם אומרים 2 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק הראשון לפחות מביא גם תגובת נגד שמאזנת את התמונה, ראוי לקרוא גם אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי דוגמאות כדי להראות שהבעייתיות שכיחה ומוכרת בקרב הרבים. מכיר גם כאלה שנהנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינה המשותפת הפילה חללים רבים ומן המפורסמות שקיבוצניקים (בהכללה) שספגו את השפעות השיטה מתקשים בהבעת רגשות חיובית ומצטיינים בקשיחות מלאת חן כלפי יקיריהם. החברים והקיבוצניקים במשפחתי מודעים לתופעה. אנקדוטה ובכל זאת, רוב הקיבוצים החליפו את השיטה כשהאסימון נפל. הביטוי נכות רגשית מתייחס לתוצאות השיטה ולא לטיבם של האנשים. את המילה השמוקים אפשר להחליף במתאכזרים אידיאולוגית ובא לקיבוץ גואל- או ילד חוץ, ישמור האל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן המפורסמות שדאוזינג מגלה נפט, הומאופטיה מרפאת כאב אוזניים, ותפילה מועילה נגד סרטן. אחת האירוניות החביבות עלי זה הבון-טון הנהוג היום להתפלץ מהלינה המשותפת בקיבוצים, כשהמתפלצים הם אנשי הייטק (/עורכי-דין/וורקוהולים אחרים) שכמות השעות ביממה שהם מבלים עם ילדיהם1 לא מגיעה לחצי מזה של קיבוצניקים של פעם שילדיהם גדלו בלינה משותפת. 1 הערים. לישון בלילה באותו בית זאת חוכמה קטנה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול להסכים יותר עם דבריך. וורקוהולים מקריבים את הילדים עבור אידיאל והקיבוצניקים הקריבו את ילדיהם כי את הזן יש לשבח- עבור האידיאל. This Is Sparta. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור עד כה - אני מכיר הרבה מאד קיבוצניקים, שגדלו בלינה משותפת, אך אינני קיבוצניק בעצמי. אין לי שום עדויות לכך שהם פגומים רגשית יותר מהאדם הממוצע1, אם כבר יש לי עדויות הפוכות. חלק ניכר מהם הם מהאנשים היותר שפויים שאני מכיר. 1 הסטייה הסטטיסטית העיקרית שאני רואה היא שחלק גדול מהרגיל מהם חזרו בתשובה והפכו חרדים. אני יכול להודות שזה סוג של בעייה נפשית, אבל המדגם שלי לא מובהק מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר המון קיבוצניקים שגדלו בלינה משותפת ואינני קיבוצניק. יש לי מחסן גדוש עדויות שהם מוגבלים רגשית ובעלי כושר אמפתיה עלוב ולא נכניס פוליטיקה ועמדתם לערבים. את הדור המייסד אני מוקיר ומעריך יותר מכל ציבור אחר בישראל -יותר מחובשי הכיפות שהחליפו אותם בשמירת הגחלת הציונית. במדגם של שנינו הממצאים דומים, היו לי מספר חברים מתוכם חבר קרוב מאוד שהפכו לחרדים. מעניין שלכנות חילוני שאימץ אמונה יהודית כלוקה בבעיה נפשית לא מפריע לך והביטוי נכות רגשית קומם אותך מאוד. -ואחר כך אתה דורש ממני סימניות פו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי לא קומם אותי אלא ההכללה השוביניסטית המכוערת. ועל הראשון אמרתי ''יכול'', אבל לא כברירת מחדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכללה כי כשמתייחסים לציבור חייבים מעצם ציבוריותו להכליל. אולי הסקת מדברי שאני מתעב קיבוצניקים כי פירשת את חשיפת "החצוצרה הקיבוצית" כביטוי שנאה למרות שהסברתי איזה ציבור אני הכי מוקיר ומעריך- יותר מכולם. -ואל תכחיש שהתקוממת. אמנם לא התקוממות לתפארת (בלי בלוקים וצמיגים בוערים כמו החרדים) אלא התקוממות ברירת מחדל. ואם בירורים, אתה לא מחזיק בעמדה קצת שובינסטית כלפי חרדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך שגוי. בדיוק כמו הכללות על מזרחים, כושים, נשים ואשכנזים. כל השאר שיושב עליו נגזר מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביר מה שגוי בראשון (ותתייחס אם ברצונך לשאלה המיותמת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שגוי באמירה "נשים הן נחותות שכלית לעומת גברים"? אז, אותו דבר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה אם אסור להכליל, אבל אל תשכח בדרך לזרוק לפח את כל הפקולטות למדעי החברה בעולם. בלי להכליל אי אפשר לומר שום דבר בעל ערך על שום חברה או תהליך חברתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח אם כך שהאמירות שבלונדיניות הן טפשות, מזרחים הם פרימיטיביים, אשכנזים הם אוטיסטים ופרסים הן גנבים מהוות בשבילך בסיס לדיון. בשבילי לא, ואני חושש שיותר משהן היו מאפשרות לי כניסה לפקולטות המוזכרות, הן היו גורמות להרחקתי מהן לאלתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור לעצם ההכללה אלא לאיפיון הציבור. כשהמטרה של האיפיון היא לגרוע מזכויות הציבור או להזיק לו בדרך כלשהי אפשר לטעון לשובינזם, גזענות, סקסיזם, אנטישמיות, קיפוח וכו'. ללא רמז לקיומה של מטרה שלילית מובהקת נסה להבין שיכול להיות שמדובר בהתרשמות שטחית, מסקנות מבוססות, עמדות שכיחות, טעויות אנוש ומה לא. נראה שהבנת מדברי שהקיבוצניקים אשמים במה שספגו כילדים למרות שהתייחסתי אליהם בבירור כקורבנות. ואפשר לעזוב, לא מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט בסיס לדיון. ככלל, סטריאוטיפים הם לא דבר שנוצר בחלל החיצון ונוחת באקראי על קבוצה אומללה של אנשים. כמעט מאחורי כל סטריאוטיפ, מרושע ככל שיהיה - מסתתר שמץ של אמת, כולל כמה מאלה שציינת בהודעתך (וכן, כולל הסטריאוטיפים על קבוצות שאני נכלל בהן). אנשים בעולם הזה באים ממקומות שונים, וחיים בתרבויות שונות שמחנכות אותם לערכים שונים, כך אנחנו יכולים לקבוע שבממוצע, שבדי שגר בסטוקהולם הוא דתי ושמרן פחות מאשר מישהו שגר בכפר באוזבקיסטן. ברור שאפשר לעצום את העיניים והאזניים בשם הפוליטיקלי קורקט ולהגיד "כל האנשים אותו דבר הם מסתובבים בעולם בלי שום הקשר תרבותי אין דבר כזה כזה אופי לאומי ואי אפשר להגיד שום דבר על שום חברה", אבל מה יצא לנו מזה? בטח שלא ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שצריך לזכור להזהר ולסייג ולהזכיר שמדובר בנקודה שממנה יוצאת דרך רעה וחשוכה. רצוי שרק טהורי הלבב (אנחנו) יעמדו בנקודה נייטרלית שמאפשרת להביט על קבוצות שונות מבלי לחוש את קצה קצהו של הפיתוי העתיק שמכליל כדי לגרוע מאחרים זכויות או להיות מה שהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הרתיעה הפוסט מודרנית מהכללות. נכווינו יותר מדי פעמים, ואולי מוטב לקחת עשר צעדים אחורה ולהכחיש שיש בכלל דבר כזה תרבויות שונות שיש להן מאפיינים שונים. אבל אני לא מקבל את זה. לא באמת מאמין שהפתרון הוא הכחשה של דברים שכולנו יודעים שהם נכונים. זה בסך הכל יוצר חברה צבועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההכללה שלאפרו-אמריקאים עור כהה מזה של וואספים היא תאור עובדתי של מצב נתון. לא נובע ממנה דבר וחצי דבר על עליונותם (או נחיתותם) של אלו או אלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ההנחה שלאפרו אמריקאים יש איי קיו נמוך יותר מזה של הוואספים הוא מצב עובדתי נתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ההנחה הזאת קיימת (אני לא יודע בקרב איזה חלק מהאוכלוסיה, אבל זה לא רלוונטי) ועדיין, גם אם נצליח להוכיח שהיא מופרכת בעליל (מה שלא בהכרח יביא להעלמותה) זה לא יפריך את ההכללה על צבע העור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היא לא מופרכת בעליל, זאת עובדה מוגמרת שלשחורים יש איי קיו נמוך מזה של לבנים (הויכוח הוא על מה גורם לכך, האם גנטיקה או חיברות, תרבות ומצב סוציואקונומי). מה שאני מנסה לומר - הכללות הופכות לבעייתיות לא כשהן לא נכונות אלא כשהן לא מחמיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי. נניח שהיא נכונה. השאלה שצריכה להישאל היא מה נגזר מזה. התשובה תלויה בהשקפת עולמך: יש שיגידו כי צריך להדיר את השחורים מחברת האנשים הנאורים, ויש שיגידו כי צריך להשקיע יותר בחינוך של השחורים (ואני מניח ששנינו נמצאים במחנה הזה). אבל בין אם הצעד הזה הוא הנכון בעיניך ובין אם האחר, לא תוכל לנקוט בו ללא אותה הכללה. אין הכללה אין בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אם הבנתי אותך נכון, אנחנו צריכים לאסור הכללות לא מפני שהן אינן נכונות אלא מפני שעלולות להיות להן השלכות הרסניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. אסור לנו לאסור הכללות. עלינו לנצלן לתוצאות החיוביות ולהילחם בהשלכותיהן ההרסניות. אבל יותר מהכל - אסור לנו לשכוח שהכללות נכונות (אם הן נכונות) לקבוצות. לא ליחידים. אחרי הכל לא תוותר על שרותיו של סטפן קרי [ויקיפדיה] רק בגלל שהוא לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לאסור אלא להיזהר. זה בסדר להגיד ששחורים ניחנים ביכולות אתלטיות עדיפות או אייקיו נמוך כשברור לשומעים ולדוברים שלא מדובר בניסיון לקשר בין עליונות או נחיתות לתעדוף או מניעה. לא הייתי רוצה להגביל שום דיון אבל הייתי שמח לאחריות אישית. הצד השני של המטבע הוא הסכנות שבפוליטיקלי קורבט שהביאו לדוגמא את הצבא הציוני להריץ נערות עם 30 ק"ג על הגב תוך כדי התעלמות והשתקת הדיון שנוגע להבדלים הפיזיולוגיים בין המינים. חלקן מסוגלות, ללא ספק- אבל עובדה שנשים נפצעות יותר מגברים. לפעמים אותו שיח חדש שאוסר דיונים יוצר בעיות חמורות מגזענות, קיפוח והדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה שלהן. הן רצו להוכיח שהן פמיניסטיות, שהן יכולות הכל כמו גברים, בשבילן מורידים את הסטנדרט בצבא, כדי שתוכלנה לטעון ככה. אז הן משלמות את המחיר? מגיע להן! הרי כולנו משלמים את המחיר על היומרנות הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה בסדר להגיד ששחורים ניחנים ביכולות אתלטיות עדיפות...'' זהו, שזה בסדר מבחינתך. אנשים רבים יעדיפו להמנע אפילו מהתייחסות לנושאים כאלה מחשש ללינץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שמישהו רוצה או יכול להתעלם, נניח, מהיתרון שיש ליוצאי קניה והסביבה בריצות ארוכות, או מהיכולת של בני השרפה מנפאל לתפקד בתנאי מחסור בחמצן? אלה עובדות ידועות היטב, כולל מחקרים על ההתאמות הגנטיות הספציפיות שמאפשרות אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שבשם הפוליטיקלי קורבט אנשים מתעלמים מעובדות ואפילו אוסרים שימוש בתארים וכינויים חסרונות ויתרונות ברורים. האיסור מגיע לרוב מצד מסויים של המפה הפוליטית שאינו בוחל בשלל כינויים שקריים שליליים ומכלילים. כתבת יוצא קניה ואני חושב כושי. לכושי אין גרם של קונטציה שלילית בעיני (גם לא לבלונדיני) אבל המילה צבועה בחוסר תקינות פוליטית וצריך לכתוב שחור או אפריקאי. שחור עדיף? באמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להראות לי מחקר שטוען שהקנייתים עדיפים בריצות ארוכות בגלל יתרון גנטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול, אבל אני יכול להראות לך הרבה מחקרים שניסו למצוא יתרונות כאלה - למשל זה, או זה. העובדה שהדברים האלה נחקרים ומאמרים מתפרסמים בכתבי-עת מהנחשבים ביותר מראה שהנושא רחוק מלהיות טאבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הראשון לא עובד. יודע מה? אולי במקרה הזה זה בסדר מפני שמחקרים כאלה נותנים עדיפות לשחורים (גם אם עדיפות סטריאוטיפית). אני רוצה לראות מאמר בשער של כתב עת מדעי נחשב שעוסק בהבדלי אינטיליגנציה מולדים בין הגזעים. הרי כל מדען שרק יעיז להעלות את השאלה על בדל שפתותיו יוקצה מיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יש הצדקה להקצות מיד את המדען הנ"ל. מה דעתך על מדען שיחקור את השאלה האם השואה היתה? (יש המון הבדלים, כמובן, אבל אני רוצה קודם לבדוק את גבולות הסובלנות שלך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי באמת יש הצדקה. השאלה היא עד כמה האמת חשובה לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי אומר שהשאלה היא אם החתירה לאמת היא ערך כל כך עליון ששווה עבורו להפוך שוב את האבן שכבר הפכו והפכו ואמת גדולה לא מצאו; ונכון, יכול להיות שהפעם יחפשו אחרת ומי יודע; אבל מה שאנחנו כבר כן יודעים בביטחון שיש מתחת האבן הזו, זה עקרבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעקרבים מהסוג שאתה מתאר יש נטיה לגדול בחושך ולהפוך למפלצות. אולי מוטב להפוך את כל האבנים ולהתמודד אתם כמו שהם. כשאתה מונע מאנשים לבטא מחשבות מסויימות - המחשבות לא נעלמות אלא מתעצמות. זו לא התמודדות. ע"ע מקרה דונלד טראמפ - עשרות שנים של משטרת מחשבות פוליטיקלי קורקטית גרמו לתגובת נגד איומה - אנשים יהו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים "כי סוף סוף מישהו אומר את האמת": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם נכון (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל למצוא קישורים לדי הרבה מחקרים בתחום בRace_and_intelligence [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא הציוני איננו מתעלם מההבדלים הפיזיולוגיים. יש סרגלי מאמצים שונים לנשים ולגברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרגל מאמצים זה נחמד. האם יש גם סרגל פציעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את כוונתך. סרגל המאמצים נועד למנוע פציעות. מובן שלא כולן נמנעות, גם אצל גברים וגם אצל נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשנת 2002, פרופ' עזר גת מאוניברסיטת תל אביב פירסם בכתב העת הצבאי "מערכות" מאמר בו הוא ערך השוואה בין שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל מול צבאות אחרים בעולם. אותו המאמר ספג ביקורת קשה מטעם לא מעט גורמי שילוב נשים בצבא." "לדברי שגיא, כאשר הבנות נפתחו בפני אותה הקצינה, נחשפת בפניהם תמונת מצב של בנות שיוצאות מהצבא עם נזקי גוף בלתי הפיכים שהם יישאו איתן כל החיים. "לחלק לא מבוטל מהן יש דלקת צוואר הרחם וזה לא יעבור לעולם. זה נגרם בגלל בעיות היגיינה בשטח שהחמירו להן, לקח הרבה מאוד זמן עד שהן היו יכולות לראות רופא נשים ובזמן הזה זה הגיע למצב שאין אנטיביוטיקה שיכולה לפתור. לחלק מהן היו פריצות דיסק, חלק מהן סבלו משברי הליכה בדרגה 4", הוא אומר ומשתף שבמסגרת המחקר המעמיק שנוהל במשך 13 שנה, רואיינו גם רופאים." המאמר "הניסיון להכשיר חיילות לתפקידי לחימה בקו המגע, שהוא מעבר ליכולתן הפיזיולוגית- רק בשם השוויון - עלול להסתיים במספר רב של חיילות פצועות רק כדי לאתר את החיילת האחת שתעמוד בעומס העבודה הנדרש. זהו היגיון שגוי ואף מסוכן בחישוב של עלות-תועלת. מטעמים מבצעיים אין זה נכון להתאים את הסטנדרטים בנפרד לנשים ולגברים. " המחקר ב- PDF דוגמא לנזקים מהפוליטיקלי קורבטס. אין הרבה הגיון בסרגל מאמץ "מותאם" לנשים כשהמערכת לא בודקת בעצמה נזקים מצטברים, שוללת ומתעלמת מממצאים חיצוניים. למה? כי סטאלין אמר שיוויון וזה נשמע לנאורים נורא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באת לברך ויצאת מקלל אבא של סטפן קרי הוא דל קרי. כדורסלן בעצמו. לבנים לא יכולים לקפוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הלבנים שאינם יכולים לקפוץ שווה לציין שמתוך שבעה אנשים שקפצו מעל 2.40 מטר, חמישה הם לבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקן את ההיפותזה: לבנים לא יכולים לקפוץ בלי להתקפל (ושאר התנאים שצריך כדי שזה יהיה טוב לכדורסל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי במיכאל יעקובסון וקרובי משפחה מהסוואנה. כנתרן מדופלם ברור לי שהסוד טמון בגב ולא ברגליים כפי שנהוג לחשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל חשוב בין שתי ההכללות הללו: שתיהן מתייחסות לממוצע, אבל בראשונה המקרה ה"טיפוסי" קרוב יחסית לממוצע ובשניה השונות גבוהה יחסית לממוצע: אי אפשר לזהות בבטחון "שחור טיפוסי" עם בעל אייקיו נמוך "ווואספ טיפוסי" עם בעל אייקיו גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הוזכר כאן או הובא לכאן אפילו שביב של מידע סטטיסטי אמין שמאשר ולו במעט את ההכללה הסובייקטיבית לחלוטין שהושלכה כאן לשולחן. ככזאת, היא לא בסיס לדיון. מאחורי כל סטריאוטיפ מסתתר שביב של אמת - אתה בטוח? נשים נראות לך נחותות שכלית מגברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אבל אני הגבתי לטענה שלך כאילו ''אסור להכליל אף פעם וזהו''. לא אמרתי שכל הכללה שפלוני עושה היא בהכרח נכונה. אמרתי שאם אסור להכליל אז אי אפשר להגיד כלום. שים לב מה אמרתי - ''-כמעט- מאחורי כל סטריאוטיפ מסתתר -שביב- של אמת''. במקרה שציינת - השאלה היא מה זה ''נחיתות שכלית''. זו עובדה שכמעט כל הממציאים היו גברים, רוב הסגל הבכיר באוניברסיטאות והמנכ''לים בחברות, ורוב המדענים החשובים בעולם הם גברים. זהו -שביב- האמת שעומד בבסיס האמירה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח אם קיים כזה סטריאוטיפ, אם הוא קשור לאמת כלשהי או לנסיבות בלבד אבל האמירה מדגימה מדוע ההכללה הוצאה מחוץ לשיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם התכוונת ב''שביב של אמת'' ל''פרט עובדתי נכון כלשהוא שאי אפשר להסיק ממנו דבר בקשר לאמירה המקורית, אבל ההקשר האסוציאטיבי המוטה וחסר הביסוס שנוצר בתפיסתי הביא אותו לכאן'' אז כן, יש בזה שביב של אמת. בדיוק אותו שביב שיש בהומאופטיה, בקריאת מחשבות ובחוסר האבחנה המקובל בין קורלציה לסיבתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאפשר לפטור את הטענה בכזאת קלות. הרי זה לא פרט טריוויה אזוטרי או אי הבנה פשוטה שהחליקה איכשהו לתודעה הציבורית וגרמה לכולנו להאמין בהבדל הזה שבין גברים ונשים. לאורך כל ההיסטוריה גברים נהנו מכח חברתי גדול בהרבה מזה של הנשים, בכמעט כל חברה אנושית שהתקיימה - כולל בחברות שהתפתחו בבידוד גמור משאר העולם. אפילו ההיסטוריון יובל נח הררי מודה שקשה מאד להסביר את זה מבלי להניח הבדלים אינהרטיים בין המוח הגברי למוח הנשי, והוא לא אחד שנחשד אי פעם בגזענות או שוביניזם (הוא גם מפריך את הטענה כאילו הסיבה היא הבדל בכח פיסי). כדי לטעון שאין הבדל שכזה בין גברים לנשים תצטרך לעבוד קשה מאד, שכן הראיות מוחצות. הרבה יותר קל לטעון שאין הבדל ממשי בין שחורים ללבנים. עכשיו, אם אנחנו מסכימים שיש הבדל אינהרטי שמעניק לגברים כח חברתי רב יותר - השאלה היא האם לדבר כזה אנחנו קוראים "נחיתות" או פשוט "שוני"? מה שאתה רואה כ"חשיבה שונה" מישהו אחר יראה כ"חשיבה עליונה". אבל בוא נראה איפה אנחנו מסכימים. האם אתה מסכים עם ההכללה שגברים בממוצע חזקים יותר מנשים? להכללה שלשחורים יש ריכוז פיגמנטים גבוה יותר מאשר לבנים? להכללה שללבנים יש איי-קיו גבוה יותר מזה של שחורים? להכללה שגברים מרוויחים יותר מנשים? להכללה שישראלים הם ישירים, חמים ופתוחים יותר מהנרווגים? האם באופן כללי אתה מסכים שיש דבר כזה "תרבות" ושלתרבויות מסויימות יש תכונות מסויימות, דבר המתבטא בכך שלחבר באותה תרבות יש סיכוי גבוה יותר להיות בעל אותה תכונה מאשר מי שחבר בתרבות אחרת שלא מאופיינת באותה תכונה? שביב של אמת בקריאת מחשבות? אני לא יודע האם התופעה אמיתית או לא, למרות שאני נוטה להניח שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לשחורים יש ריכוז פיגמנטים גבוה משל לבנים'' זו איננה הכללה, זו טאוטולוגיה. ולמדוד את החוזק הממוצע של גברים מול נשים זה קל, בניגוד לטענה שלי שכאן נזרקה על השולחן הכללה חסרת שום ביסוס. אגב, אני לא אמרתי ''אסור להכליל אף פעם וזהו'', אז אתה קצת נלחם כאן באיש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לשחורים יש ריכוז פיגמנטים גבוה משל לבנים'' זו איננה הכללה, זו טאוטולוגיה. '' תתפלא. אתה עלול להתקל בלא מעט אמריקאים הרבה יותר בהירים מהאיטלקי הממוצע, שיגדירו את עצמם כשחורים ואוי ואבוי לך אם תעז לחלוק על כך (אתה בתור לבן לא יכול להגדיר בשביל מישהו אם הוא שחור או לא...) אתה כתבת ''המשפט הראשון שלך שגוי. בדיוק כמו הכללות על מזרחים, כושים, נשים ואשכנזים. '' מכך הבנתי שאתה נגד הכללות באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיטלקי מגדיר את עצמו או מוגדר כלבן? (ומי אמר לך שאני לבן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, באמריקאית מודרנית איטלקי נחשב לבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כדי לטעון שאין הבדל שכזה בין גברים לנשים תצטרך לעבוד קשה מאד" אולי לא כל כך קשה, יש תנאית דמסייעת. לדפנה יואל יש הרבה מה להגיד נגד "המוח הגברי והמוח הנשי". שווה לשלם 4.90 ש"ח בשביל ראיון, או להשקיע 40 דקות או יותר באחת ההרצאות שלה ביוטיוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת שביבי האמת ותקפותם, כנראה שמצבם של הקיבוצניקים לא רע - כל שנאמר עליהם כאן הוא שהם "נכים רגשית", בעוד לאחרונה פורסם ספר על דור ה-Y1 (בני 21-34) שטוען שהם "אנוכיים, מרוכזים בעצמם, ילדותיים, עילגים רגשית, מסוגרים, חסרי אמפתיה, פסיביים, דיכאוניים, מנוכרים, תלותיים. חסרי חזון, חיים על-פי קלישאות, רודפי לייקים ועוד ועוד השמצות". אז אולי, בהשוואה, הקיבוצניקים יצאו טוב מכל הענין? 1 ראו סעיף (ד.) בקישור. אני מצטט את המצטט אמנם, אבל ברמת הסימוכין שהובאו בפתיל הנוכחי זה כבר שיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זו התוצאה של ביטול הלינה המשפחתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(של ביטול הלינה המשותפת, כמובן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב דור ה-Y לא חווה לינה משותפת מעולם, וגם לא הוריו, אז קשה לי להאמין בהיפותיזה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 וזה משתפר - הספר המדובר זמין לקריאה ברשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה? כולם דפוקים, הכל בסדר. ______________ אין לי בדל של הוכחה אבל אני מתרשם שילידי 1962-1972 1 יחסית נדפקו פחות מכולם. מצד אחד גדלו על אדי מהפיכות השחרור ושבירת המוסכמות (שהגיעו מחו"ל) ומצד שני ספגו חינוך יחסית נוקשה ושמרני. הילדים של היום יצאו הכי דפוקים ככל הנראה. כמעט ולא רואים הורות קשובה חזקה ואחראית. בני 4 מחלקים פקודות ובני 14 מגלגלים עם ההורים ג'וינטים. הורה שמציב קו אדום ומונע מהזאטוט (לדוגמא) סמארטפון או חשבון אינסטוש נחשב לשרוט. 1 עירוניים, בני מזל בתולה, גבוהים מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאת אצלי איזה פרדוקס מחשבתי כאן, כי למרות כל מה שאמרתי, אני באמת חוטף ג'ננה כשאני קורא כל מיני סוציולוגים בשקל מדברים על כמה שהדור הזה עילג ובלה בלה בלה... אלו ביטויים שיפוטיים שלא מתאימים למחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מבין את הג'ננה שלי כשעלו פה ההשמצות הקיבוציות (פאן אינטנדד). אז אם הגענו להבנה, הפתיל לא היה לשווא. שאפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בין טענות מכלילות לגבי קבוצת מוצא (גנטית) לבין טענות מכלילות לגבי סביבת גידול (תרבותית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל כשאומרים ''אסור להכליל'', מכלילים את כל ההכללות ולא מדקדקים ביניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיזו בחינה יש הבדל כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן הגזעני (אם הגזענות היתה מוגבלת לגנטיקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה השנייה משאירה, נקרא לזה, פתח לתקווה לכל מין וגזע של בני אדם (ולכן לא גזענית אלא רק מכלילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת משטרת המחשבות של ה P.C אין הבדל כ"כ גדול בין שני אלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוטה לא במשטרה הזו, וגם אני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא, שאחרת היה מתקרא ''שוטר הכפר הגלובלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... למנות אותו לשריף... נשמע דווקא רעיון מעולה. איפה אני מצביע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל1- כמי שגדל בקיבוץ מההכרות שלי נראה לי שאתה טועה, מספר החוזרים בתשובה שגדלו בקיבוצים, לפחות באלה שאני מכיר, דומה אם לא נמוך למספר החוזרים בתשובה שגדלו בסביבה "אשכנזית-חילונית" ונמוך ממספר החוזרים בתשובה שגדלו בסביבה "מזרחית-מסורתית". אולי הניתוק היה חד ובולט יותר, אבל המספר שלהם היה די נמוך עד זניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד סביר, מראש אמרתי שהמדגם שלי לא רציני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להיכנס לטענה עצמה - אני לא חושבת שההבדל העקרוני כאן נעוץ במספר השעות עם הילדים אלא במידת הריחוק/אינטימיות שמתאפשרת בתוך הסיטואציה המשפחתית. אמרה לי לא מזמן מישהי שגדלה בקיבוץ, שבכל שנות ילדותה מעולם לא ראתה את הוריה בפיג'מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני היא ראתה את כל בני כיתתה בפיז'מה. וזה עוד לפני שאמרנו שיש עוד כמה ביטויים וצורות ליצור אינטימיות, מלבד פיז'מה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |