בתשובה לתשע נשמות, 13/10/15 22:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת טרחני, המאמר שקישרת, אבל כבר במבוא - כלומר עוד לפני הקטע שמתחיל ב "Innumerable Antecedents" - הוא נותן פתרון אפשרי לבעיה ישנה שהתעסקנו איתה פה ושם באייל (האיזכור הראשון שמצאתי הוא משנת 2000, והיתה התלקחות קטנה של כמה תגובות משנת 2004 בפתיל יקר לליבי). אני משאיר את זה בינתיים כדגדגן לקוראים, כדי שיעיפו מבט באותו קישור. אגב, אאז"נ מילטון פרידמן עשה פעם משהו דומה כשתאר את הגלגולים השונים והשת"פ שנדרש עד שמתקבלת חולצה פשוטה. כנראה זה היה ב free to choose. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לומר שאמנם ייצור המוני - ולא פחות חשוב, זול - של מוצרי צריכה פשוטים אכן תלוי בשיתוף פעולה של אינספור גורמים, אנושיים ואחרים. אבל זה לא אומר שייצור מקומי בכמויות זעירות שלהם גם הוא תלוי בזה. קח כדוגמה פשוטה עגבניה - על העגבניה הממוצעת שכולנו אוכלים בטח אפשר לכתוב גם כן מאמר שלם שיכלול את המסיעים, המחסנאים, המשמרים, האורזים, המפיצים, השוטפים, הגוזמים והרועים (סתם). אבל אם יש לך זרעים של עגבניה, פיסת אדמה וקצת מים יספקו לך כתריסר עגבניות שלא יזדקקו לאותה שרשרת אינסופית. כנ"ל גם לעפרון - אם מה שאתה צריך זה לכתוב על פיסת נייר1, גם גוש פחם מחודד קצת עם אבן צור יעשה חלק מהעבודה. אתה יודע, היום כדי לקרוא אנציקלופדיה אתה צריך מחשב שיוצר במפעלים של מיליארדי דולרים ועם טכנולוגיות מתוחכמות לעיבוד סיליקון ומתכת בעוביים של 30 ננומטר, כמו גם רשת עולמית גלובלית של אחסון מידע ושידורו שמביאה את ויקיפדיה אל סף תצוגת המחשב הנייד שלך. פעם, אי שם במאה העשרים ומטה, לאחר רכישה חד פעמית של כמה כרכים2, כל מה שהיית צריך כדי לעיין באנציקלופדיה זה דשא לשבת עליו ושמש בשמיים שתיתן לך אור. 1 ומאיפה היא תגיע הא? תאמר. אבל כמובן אפשר לכתוב על דברים אחרים. 2 נכון שגם הכרכים האלה יוצרו בייצור המוני שכפוף לכל התלויות לעיל. אבל תרשה לי להניח שהטכנולוגיה ליצירתם היתה בסדרי גודל יותר פשוטה משל היום, ונגרר מכך גם אורך ורוחב שרשרת הייצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מזרעי העגבניות שתוכל להשיג, מהונדסים גנטית כך שלא תוכל להשתמש בעגבניות שתגדל מהם כדי להנפיק זרעים נוספים - אלא תצטרך לחזור ולקנות זרעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאף אחד לא נגס בפתיון, כך שאסביר: שאלת הקשר בין "עפרון" ל"עופרת" עלתה באייל מספר פעמים, כשהדיעה המקובלת - כלומר דעתי - היתה שהקשר הגיע בכלל הדמיון הצורני בין גרפיט לעופרת . העלמה עפרונית, כראוי לשמה, הזכירה לפחות פעמיים את העובדה שעפרון אינו מכיל עופרת ( תגובה 65349 תגובה 320212) , אלון עמית חשב שפעם עפרונות אכן היו עשויים מעופרת ( תגובה 191355 ) אבל השתתק לאחר שערערתי על ההנחה הזאת כאן תגובה 191455 , והנושא נשאר בחזקת "לא לגמרי ברור" עבורי, אם כי כיאה להשקפת עולמי הסמולנית לא טרחתי לבדוק את העובדות גם בעניין הזה. והנה, במאמר שחתול המקומי השכיר, נתקלתי במשפט " Pick me up and look me over. What do you see? Not much meets the eye—there’s some wood, lacquer, the printed labeling, graphite lead, a bit of metal, and an eraser." ולפתע נפל לי האסימון: כמו "אמברקס", "אגזוז" או "הבקאקס הקידמי" חשבתי שהכל נעוץ בשגיאה בהבנת השפה האנגלית, כלומר המילה LEAD שמשמשת בתפקיד "חוד" במשפט התגלגלה בטעות לפירוש האלטרנטיבי שלה, כעופרת. מישהו, כך דימיתי, הסביר למישהו אחר שהוא צריך פנסיל עם שפיץ חד או משהו דומה, והשני רץ למילון כדי להבין מה המשוגע הזה רוצה ממנו, מצא שמדובר בעופרת (הוא לא יכול היה לדעת איך מבטאים את המילה), והשאר רשום - בעט! - בספר דברי הימים. התיאוריה הזאת החזיקה מעמד בדיוק 26 שעות. בדקתי, ומסתבר שאת המילה חידש יוסף קלוזנר [ויקיפדיה] במקום "עט עופרת" שהקדים אותה, והמושג הזה מקורו בכך שאי פעם אכן השתמשו בחרתי עופרת כדי לכתוב על פפירוסים. יוצא, אם כך, שאלון עמית צדק (שוב) ואני שמח להעמיד דברים על דיוקם ולהוסיף את העפרון לרשימת המאובנים הלשוניים שלי. הללויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אני, בקראתי את המאמר הלז, אכן ניחשתי שזאת היתה התעלומה, אבל לא הכרתי את הדיון שעסק בה (או לא זכרתי אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתאוריה המקורית שלך היא הצודקת, אבל הפרטים קצת שונים.. מויקיפדיה באנגלית למדים שהעפרון הומצא במאה ה 16 באנגליה - בעקבות גילוי מכרה עם חומר חדש - גרפיט. החומר הזה נקרא באנגלית במקור black lead מכיוון שהוא דומה לעופרת אבל כהה יותר. לכן גם העפרון כונה במקור black lead pencil ומאוחר יותר השם קוצר ל lead pencil. המילה pencil הגיעה מצרפתית ופירושה מברשת קטנה (של צייר). נקודה קטנה להמשך: אין למילה זו קשר ישיר ל pen (במקור - נוצה, זאת עם קסת הדיו). עד כאן ויקי (ולינקים בויקי). ועכשיו לתאוריה - מה שקרה הוא שהיבואן העברי הראשון פשוט תרגם מילולית lead pencil -> עט עופרת. את המילה הראשונה הוא הכיר, את pencil לא, אבל היא נשמעת דיי דומה ל pen וגם עפרון הוא דיי דומה לעט, אז בינגו. אני מעדיף את התאוריה הזו על תאוריית הפפירוסים כי יבואני ציוד משרדי הם לרוב אינם מומחים להסטוריה של הכתב ולא לבלשנות, הם פשוט עובדים עם הידע המוגבל שיש להם. נקודה קטנה לטובת התאוריה: גם ביפנית, העפרון תורגם במקור ל"מברשת עופרת" (מאוחר יותר השם השתנה). אגב, יש פסוק בתנך שאפשר (עם אונס קטן) להגיד שהוא מכיל את המונח "עט עופרת" - בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן (איוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט אפשר לדמיין שהסופר התנ''כי - או אחד המעתיקים לאורך הדורות - כתב 'את' בשתי שגיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. נראה דווקא שהעט המקראי (או ליתר דיוק: "עט ברזל") היה חרט (ר' לדוגמה כאן). לא ברור לי מהו עט (או ציפורן) עופרת בהקשר הזה, שהרי העופרת היא רכה, ולא חורטת. הציטוט המלא מאיוב י"ט: מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ. בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן. אני לא יודע מה בדיוק היה הספר של זמנו אבל אני מניח ש"יחקו" הוא מהשורש ח.ק.ק. ולכן לפי הפסוק נראה שמדובר על הטבעה על לוח חמר ואפייתו. ובפסוק השני מדובר על חריטה בסלע. לכן לא ברור לי אם אכן הכוונה שם היא למתכת הרכה עופרת, או למשהו אחר. אבל יש לנו כאן עוד מילה שאני לא זוכר אם הוזכרה באותה דיון: חקיקה. האם יש בבית המחוקקים שלנו קורסי הדרכה בחציבה בסלע (או שמא באפיית?) לחוקק הם יודעים (וגם לחרטט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
GREAT! האוצר הקטן שלי הולך וגדל (בניגוד גמור לאוצר הקטן האחר, ההוא שמוחזק בבנק). ____________ אני יודע שזה פתטי, אבל מציאה כזאת באמת גורמת לי להנאה, השד יודע למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו תכונות יש לסגסוגת של ברזל ועופרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי עוד צדקתי? מתי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |