בתשובה לנמרטמילי, 04/10/15 16:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
______ אחת הבעיות (לא היחידה) בתיזה הזאת היא שהדגל הלבן של היום יודע להפוך לסוללות הנ"מ וטילי הקרקע קרקע של מחר, ואולי הוא אפילו מתמרץ אותם. אפילו הארמונות והתשתיות של בגדד שנכתשו לשיטתך, לא הביאו שלום ושלווה לאזור, כרגע נראה שבדיוק להיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר היטב את גישת ההסתייגות מניצחון ציוני חד משמעי ורמזתי על מקורה. אותה גישה לא מאפשרת למאמיניה ללמוד מצבאות אחרים ומתוצאות פעולותיהם ולכן שוב חזרנו לעסוק בהנחות. אם ברצונך עשה חסד עימדי ונסה להשאיר את הדיון במישור העובדתי: א. האם צבאות יפן וגרמניה מאיימים על ארה"ב ובריטניה? ב. האם הלחץ הצבאי שהופעל על גרמניה ויפן בלחימה תרם להסכמי הכניעה? ג. האם עירק 1 מאיימת על ארה"ב על השותפות או השטן הקטן? לישראל היתה ועדיין קיימת היכולת להביא ארגוני טרור ומדינות לכניעה ולכפות הסדרים שיצמצמו את הסיכוי לסיבוב נרחב2 נוסף3. אם לאחרים זה הצליח נסה להסביר למה לציוני לא (היה) כדאי להשתמש בכוח באופן שיביא אותו לאותה נקודה. 1 אם כבר עירק, צא ולמד מה דינו של הצבא העירקי שצויד מומן ואומן ע"י ארה"ב ומה המסקנה המתבקשת לגבי ציוד מימון ואימון כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. 2 עוד תובנה מהתבוסה העירקית- כן, אנחנו מעדיפים חבורות טרור על היילקסים על פני לחימה מול מטוסי קרב, ספינות מלחמה וטנקים. 3 לכן מבחינה הומאנית לפעמים דווקא מימדי הרס וחורבן שנראים בניתוח צבאי מיותרים להשגת ניצחון הביאו להסכמי כניעה שסיימו באחת את הקרבות ומנעו מלחמות המשך שהיו מביאים להרס ואובדן גדול פי כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שאתה רוצה לשחק אותה אבו עלי, אנחנו לא אמריקה ואפילו לא בריטניה. אין לנו את המשאבים שיש למדינות הללו ברמה הכלכלית, האנושית והמדינית. אין. אין כסף. אין חיילים. אין עורף. ישראל חייבת לחתור להכרעה מהירה ומוחלטת בכל עימות שהיא משתתפת בו, בזה אני חושב שאנחנו מסכימים, אבל להאריך את המערכה על ידי הישארות בשטח עוין, כיבוש והטלת מצור ממושך, זה לא הגיוני (אלא אם כן מגרשים את האוכלוסיה המקומית כמו ב- 48 ובמידה מסוימת ב- 67, וכמובן שלזה יש השלכות אחרות). ________ אתה סותר את עצמך לגבי גרמניה ויפן לעומת עיראק. בניית הצבא היפני והגרמני דווקא עבדו בסדר ודווקא בעיראק נכשלו, אז אולי לא מתאים לשים את הדוגמאות האלה באותו סל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה מה יש לנו כמו הפער מול האוייב. את חמאס צה''ל מסוגל להכניע בתוך ימים וזה לא קרה בגלל אותה סיבה ארורה. ללא הכרעה ברור לצה''ל שיהיה עוד סיבוב ובמדד ההומאניות אני חושש שסיבובים נוספים לא יסתיימו בפחות נפגעים. אגב התמודדות מול החמאס, השבוע קיבלתי מחמאה מזוכה פרס נובל ציוני שדורש כמוני להציב מערכת אוטומטית לירי מנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלותיך: א. לא. ב. סביר שכן במקרה ב' - היחיד עליו אתה מתבסס - במקרה א' (נחש מהו) הלחץ הצבאי והסכמי הכניעה שבאו בעקבותיו הביאו לתוצאות רעות מאד אחרי 20 שנים קצרות. ג. לדעתי עיראק כעת - שזה אותן יישויות שנמצאות צבאית ופוליטית במקום שבו שכנה הדיקטטורה שהתקראה עיראק - מהווה איום הרבה יותר חמור לארה"ב, וגם לשאר האיזור, מאשר ממלכת עיראק היתה אי פעם. דוגמה (נגדית) מצוינת למגבלות של כוח צבאי, כיבושי ערי בירה, ומגלומניה היסטורית שמתגלה כבומרנג. הדוגמה האזורית הקודמת, אגב, והקרובה יותר ללבנו למרבה הצער, היא לבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובות. א. יפה. ב. אין דוגמא נוספת? קיבלת. כולם שמעו על הנמרים הידועים לשמצה אבל שוכחים משום מה את השיעור הטמילי. הסאגה הסתיימה בכניעה כתוצאה מהפעלת כוח. עד עכשיו לא שמעתי טענות. ג. אתה נוגע בנקודה מעניינת אך פחות רלוונטית. צבא עירק לא קיים ולכן לא מאיים על אף מדינה. הבעיה המורכבת שהתפתחה בעירק סוריה ושאר הדיקטורות בתזרח התיכון נובעת מזיליון סיבות ולא כולן קשורות או תלויות בהבסת הצבא העירקי. זה לא שאלה של מגלומניה אלא שאלה של מיקוד במטרות. צריך להבין מה המטרות של ארה"ב אירופה ורוסיה ומה המטרות של ישראל. הסיכון השלומאי ברור כשמש. לאחר תבוסה ערבית והסרת האיום הציבור הישראלי לא יתמוך במסירת שטחים. זה כל הסיפור. כמאמר שרון, הביבי שלנו לחיץ וסחיט ולא מסוגל להתנתק ממיצג השווא ולהתמקד במטרות הציוניות. מדוע מיצג שווא? כי לא מדובר בעקרון מוסרי, כדאיות כלכלית או מחוייבות לאנטישמיות שתביא מישהו מהערבים או הנאורים חיצוניים לשלם ביוקר עבורה. את אש"ף שארז מזוודות בביירות אף מדינה ערבית לא רצתה לקלוט. הפלסטינים באף מדינה ערבית לא מקבלים זכויות...זה הכל אוויר חם. קונדליסה רייס, קרי, קרטר, האומני"קים חסרי החת, - הכל העמדת פנים. לסיום הנקודה, זכור שקיבלנו אזהרות ופרצופים עקומים גם לפני ששת הימים ואותם נאורים מודאגים נעמדו ביציע ומחאו לנו כפיים. הפעם הראשונה שעמדתי על הרושם שהותירה הנחישות הציוני מששת הימים היתה בפאב נידח על חוף הקולורדו. אז עוד הייתי נאור וביטלתי את הדברים בהסברים שניתן למצוא בדף זה ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שהמצב בעיראק עכשיו עדיף על מה שהיה לפני הפלישה האמריקנית וה'הכנעה'? האמריקנים סבלו ממותם של חיילים רבים ולבסוף נסוגו, ועכשיו חלק ניכר מהשטח נשלט בידי דאעש. האם זו תוצאה רצויה? האמריקנים אמנם לא תחת איום מעיראק, אבל: - זה נובע בעיקר מהמרחק הפיזי - אזרחים ועיתונאים אמריקניים נרצחים בעיראק - ארה"ב לא היתה מאוימת מעיראק גם לפני המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב בעירק ובסוריה מצויין ליהודים ועוד כמה שנים נבכה מרוב שיהיה כאן טוב. אין כוח צבאי ערבי מצפון למעט חיזבאללה שמהווה עלינו איום. הערבים חזרו לסורם ומתמקדים בהשלטת סדר אתני-דתי באזוריהם במקום באנטישמיות המשעממת והמייגעת וכנראה שזה לא עומד להסתיים בעשור הקרוב. זוועת אלוהים אכן. מדוע אני לא צופה האפי אנד בסיפור הזה? כי מי שגודל וחונך על שנאת האחר יאכל בסופו של יום מפירות העץ שטיפחו עבורו הוריו וממשלתו. זאת התרבות הערבית ידידי עם כל הצער שבדבר. מה שעשו האמריקאים בעירק עוללו הבריטים לנמרים טמילים, למשפחה האשמית ובכלל מדובר בטריק שכיח של מעצמות. מעדיפים ותומכים במיעוט אתני על פני רוב האוכלוסיה באמצעי להנצחת והעצמת סכסוך. מצוקה דורשת התערבות חיצונית ומי אם לא המעצמות יבואו לעזרה? הטמילים האמינו לשטויות שמכרו להם הבריטים עד שלאחר מאות אלפי הרוגים נכנעו ללא דרישות טריטוריאליות. שים לב שבסרי לנקה מי שדוחף את המשך ההתקוממות לאחר כניעת הטרוריסטים המקומיים הם הטמילים בגולה ובכלל אפשר ללמוד מהדמיון הרב בין הסכסוכים בקישור המופלא (שהתאדה בדרך פלאים): http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113290.pdf |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |