|
לא ברור לי בדיוק מה נבזה כאן? האם ההכללה בהתייחסות לאדם ע"פ הכיפה שעל ראשו ולא ע"פ דעותיו הספציפיות? אני לא חושב שייחסתי כאן לחובשי הכיפות איזשהו פשע נורא. כתבתי שהתערובת של אלוהים ופוליטיקה היא ממאירה וסרטנית במרקם של דמוקרטיה בחברה פתוחה. ברגע שאתה מרשה לאנשי דת להשתתף בבחירות פוליטיות, הדרך מובילה הישר ובלי יכולה לשוב אחור אל תקנות וחוקים אבסורדיים וקטנוניים נוסח איסור קמיעות וברכות. יתכן שיש גם חובשי כיפות התומכים בהפרדת הדת מן המדינה, אבל אני לא חושב שיש משהו מהפכני או ספקולטיבי באמירה שהציבור הדתי/מסורתי (כציבור ולא בהכרח כאוסף של כל הפרטים הכלולים בו) מנע, מונע וימנע את הפרדת הדת מן המדינה. כדמוקרט, אני מכיר בלגיטימיות ובזכותו לעמדתו זו. כאדם התומך בדמוקרטיה בנוסח הפתוח והליברלי, אני חושב שזו עמדה קטסטרופלית. בהזדמנות זו, אני מוצא לנכון להוסיף כי אחד ההוגים החשובים ביותר של ציבור חובשי הכיפות, הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, תמך כדרכו בקיצוניות בהפרדת הדת מן המדינה. בזמנו ניסיתי לקרוא ולמצוא כיצד הוא מיישב את עמדתו זו עם תמיכתו העקרונית והבסיסית הן באוניברסליות חובקת הכול של הדת היהודית והן בקיומה של מדינה יהודית. באופן אישי, המסקנה שהגעתי אליה הייתה שהמדינה היהודית-חילונית ע"פ משנתו של לייבוביץ קרובה יותר למודל של הרפובליקה האיסלאמית מאשר לדמוקרטיות הליברליות של אירופה. בכל אופן אם נפגעת באופן כלשהו מאמירה כוללנית זו על חובשי הכיפות, צר לי על כך מעומק ליבי ובוודאי שלא זו הייתה כוונתי.
|
|