בתשובה לשוקי שמאל, 15/03/15 16:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא רק שהצבעה עבור הרע במיעוטו היא פרוגרמה אזרחית ראוייה, היא הבסיס האמיתי היחידי לשיטת המשטר במדינה דמוקרטית. את הבחירה בהנהגת ה״טוב״ ובאיזה סדר אזרחי שאיננו ״הרע במיעוטו״, אפשר להשאיר לאזרחי צפון קוריאה. הרגע שבו הסנטימנט שמואס ב״רע במיעוטו״ ורוצה לבחור ב״טוב״ ולא ב״רע״, הופך להיות סנטימנט מקובל בקרב ציבור גדול מידי, זה הרגע בו דיקטטורים עולים לשלטון ודמוקרטיות מתות. בני אדם ואף המציאות בכבודה ובעצמה - רעים הם מיסודם (בכוונה או שלא בכוונה, זה לא משנה). הבל ורעות רוח זה לא משהו שקיים בעולם. זה *ה*עולם! במציאות מורכבת ומסובכת, כל בחירה, חלופה או הכרעה, תמיד תביא לך חבילה גדולה בה מאוד קשה להפריד את הטוב מהרע. אי אפשר להעלות על הדעת מדיניות שאין בה caveats ולא ניתן לדמיין מנהיג או מפלגה שאינם פגומים. נשאר רק לברור על בסיס הכמויות שיש בכל תמהיל. היחידים שלא מבינים את העובדה הפשוטה הזאת הם האידיאולוגים והפנאטים של העולם. האנשים שגרמו, גורמים ויגרמו לרוב העוולות בחברה האנושית. יהבים לאיזו פוליטיקה אידאית בה החלופות הן טוב ורע, זה ילדותי, מנותק מן המציאות והפגנה בוטה של חוסר הבנה של המצב האנושי. במקום פתק לבן, עדיף שפשוט תשים את המוצץ שלך בקלפי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם שמואל רוזנר, במאמר בני"ט, כותב על הילדותיות של הבוחר הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, יש צדק בחלק מתלונותיו. מצד שני, לקרוא לבוחר 'ילדותי' זה: א. מתנשא אגוצנטרי ומטופש. זה שמישהו חושב אחרת ממך לא אומר שאתה יותר רציונלי או חכם. ב. הכי משעמם, אנכרוניסטי ולא חדשני שאפשר. כבר לפני ארבעים שנה התלוננו אלה שלא הסכימו עם תוצאות הבחירות שצריך להחליף את העם. זאת המציאות - תתמודדו. לא להתמודד זה ילדותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה הזו שלך היא לא מתנשאת ומטופשת? כשיהיה לך משהו להגיד או להגיב לעניין, תעשה זאת בצורה ברורה ומסודרת. לא רגע אחד לפני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שוכנעתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמאמר חצוף ומוציא דיבה. כאשר עם ישראל יממן את הוצאות האירוח והשיפוץ של ביתי, ישלם עבור הטיולים של השרה שלי בבירות העולם ועבור חדר השינה שלה במטוסי אל על, אסכים שמישהו יאשים אותי בכך שלא הטבתי לבחור את החברים להנהגה באופן שיקל עליהם להצליח במשימתם. אדון רוזנר וחבריו חובשי הכיפות מנעו, מונעים וימנעו כל שיטת בחירות שתצליח סוף סוף להפריד את הדת מן המדינה ותאפשר לנקז את הביצה הממאירה של אלוהים, דת ופוליטיקה, ואח"כ מתלוננים ב-NYT שהבוחר הישראלי בוחר במפלגה הקרובה ביותר לדעותיו. חופרים בור בשדהו של הבוחר ואח"כ מתלוננים שהוא נפל לתוכו. אני מאד אודה לכל מי שיסייע לי לנסח בצורה מוצלחת יותר את האמת הפשוטה והחותכת הבאה: תפקידו של הבוחר הוא לבחור את ההנהגה ולא להנהיג את המדינה בשבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההערה בענין הכיפה נבזית וראוי שתחזור בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי בדיוק מה נבזה כאן? האם ההכללה בהתייחסות לאדם ע"פ הכיפה שעל ראשו ולא ע"פ דעותיו הספציפיות? אני לא חושב שייחסתי כאן לחובשי הכיפות איזשהו פשע נורא. כתבתי שהתערובת של אלוהים ופוליטיקה היא ממאירה וסרטנית במרקם של דמוקרטיה בחברה פתוחה. ברגע שאתה מרשה לאנשי דת להשתתף בבחירות פוליטיות, הדרך מובילה הישר ובלי יכולה לשוב אחור אל תקנות וחוקים אבסורדיים וקטנוניים נוסח איסור קמיעות וברכות. יתכן שיש גם חובשי כיפות התומכים בהפרדת הדת מן המדינה, אבל אני לא חושב שיש משהו מהפכני או ספקולטיבי באמירה שהציבור הדתי/מסורתי (כציבור ולא בהכרח כאוסף של כל הפרטים הכלולים בו) מנע, מונע וימנע את הפרדת הדת מן המדינה. כדמוקרט, אני מכיר בלגיטימיות ובזכותו לעמדתו זו. כאדם התומך בדמוקרטיה בנוסח הפתוח והליברלי, אני חושב שזו עמדה קטסטרופלית. בהזדמנות זו, אני מוצא לנכון להוסיף כי אחד ההוגים החשובים ביותר של ציבור חובשי הכיפות, הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, תמך כדרכו בקיצוניות בהפרדת הדת מן המדינה. בזמנו ניסיתי לקרוא ולמצוא כיצד הוא מיישב את עמדתו זו עם תמיכתו העקרונית והבסיסית הן באוניברסליות חובקת הכול של הדת היהודית והן בקיומה של מדינה יהודית. באופן אישי, המסקנה שהגעתי אליה הייתה שהמדינה היהודית-חילונית ע"פ משנתו של לייבוביץ קרובה יותר למודל של הרפובליקה האיסלאמית מאשר לדמוקרטיות הליברליות של אירופה. בכל אופן אם נפגעת באופן כלשהו מאמירה כוללנית זו על חובשי הכיפות, צר לי על כך מעומק ליבי ובוודאי שלא זו הייתה כוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוזנר איננו איש דת. הוא דתי, והוא איננו כותב מתוך המילייה הפוליטי. מוזר שצריך להזכיר דבר כה ברור. מכך שההסבר שלך איננו ממין הענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מיתמם במקצת. אני לא חושב שיש בעיה לזהות אותו במקום כלשהו בין הבית היהודי לנתניהו. בכל מקרה מה שהכעיס אותי הוא האשמת הבוחרים בכישלונותיהם של הנבחרים. הבוחרים בוחרים מתוך מה שמוצע לפניהם ע"פ מה שהם סוברים שמשרת את ענייניהם בצורה הטובה ביותר ובכך הם ממלאים את תפקידם במשחק הדמוקרטי. הכישלון בעיצוב מה שמוצע לבחירה ע"פ מיטב האינטרסים של הכלל הוא כישלונם של הנבחרים המנהיגים ואל יפילו אותו על כתפי האזרח הקטן. אני מעדיף להאשים את המעטים המנהיגים בכישלון המערכת ללכת בדרך הטובה מאשר להאשים את הכלל בגלל שהוא נוהג כפי שצפוי שינהג. אתה מעדיף שאכעס על מאות האלפים המצביעים עבור מנהיגים מושחתים, צבועים ומשרתי אינטרסים זרים? לתפיסתי הם עושים זאת משום שהם סבורים כי בחשבון הכולל, זה משרת את האינטרסים שלהם בכך אינם נבדלים ממך וממני ומה לי להלין עליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תקרא לזה האשמה, הוא קרא לזה אפיון, אני קורא לזה מאמר דעה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |