|
||||
|
||||
גם רוב מי שלומד ספרות או היסטוריה לא עושה מזה כסף. זה טיעון לא ענייני. מי שלומד - עושה קריירה בלימוד. הרי הקידום הרוחני שהוא מפיק מכך שווה יותר מאלפי שקלים ורבבות מטבעות זהב, לא? |
|
||||
|
||||
מי שמשקיע שנים ארוכות בלימודי ספרות והיסטוריה, בדרך כלל מתכוון לעסוק בזה. כמה אנשים יש שעשו תואר שני בספרות והיסטוריה ולא בשביל לעשות קריירה בתחום? אז למעשה, אתה מצביע על כך שההטבה האמיתית היחידה שמקבלים תלמידי הישיבות היא הקידום הרוחני? |
|
||||
|
||||
ההטבה היא אי כפיית שירות בצה''ל. |
|
||||
|
||||
ומה מרוויח זה שלא כפו עליו לשרת בצה"ל? שעכשיו הוא כפוי ללמוד בישיבה? ומה מרוויח התלמיד מזה שלא כפו עליו לשרת בצה"ל? הוא מרוויח כסף? זמן פנוי? שנים שבהן הוא יכול לקדם את הקריירה? מה הוא מרוויח בזה? אתה פשוט לא מצליח לתרגם את הטענה שלך לרווח ממשי. |
|
||||
|
||||
תגובה 648049, וגם - כנראה שיש לו מספיק זמן פנוי לעשות שניים-שלושה ילדים בשנים האלה - שזה הרבה הרבה יותר מהזמן הפנוי1 שיש לחייל הממוצע. הוא מרוויח את אי השירות. שירות בצבא זה קשה, מסוכן, מתסכל, לא בריא, ועוד מילים מהסוג הזה. רוב האנשים היו שמחים לוותר עליו מרצונם החופשי. לראייה, רוב האנשים בעולם החופשי אכן מוותרים עליו מרצונם החופשי, במדינות שמצויות בסכנה בטחונית פחותה מזו שבה מדובר כאן. 1 מנסיון אישי, אין דבר ששואב יותר זמן מהורות. |
|
||||
|
||||
כמה זמן צריך כדי לעשות ילד? לישון עם האישה בלילה בלי להשתמש באמצעי מניעה? חיילים לא מקיימים יחסי מין? ואם אתה מדבר על הורות, את ההורות שלו הוא מקיים בשעות הערב ובסוף השבוע. זה ממש לא הרבה יותר מהזמן הפנוי שיש לחייל הממוצע. אכן, שירות בצבא קשה, מסוכן, מתסכל ולא בריא. בעיקר אם אתה קרבי. אם אתה ג'ובניק, ועוד אחד חפשן, השירות לא מסוכן, לא קשה ולא כלום. הוא רק שורף לך את הזמן ומונע ממך להרוויח כסף או משהו אחר. ונכון שרוב האנשים היו שמחים לוותר על השירות בצבא, אבל רוב האנשים גם שמחים לוותר על הלימוד בישיבה. שהלימוד בישיבה זה קשה ומתסכל. ולראיה, רק אתמול כתבת לי שלא יתכן שיש כל כך הרבה אנשים שמקיימים סדר יום לימודי עמוס כל כך. ואותם אנשים מקיימים את סדר היום הזה מתוך אמונה והקרבה. והם לא מקיימים את סדר היום הזה כי הוא חלופה נוחה יותר משירות צבאי. הרי גם כשהצבא כבר לא רוצה לגייס אותם, הם ממשיכים ללמוד בישיבה. רק כשהמשכורת שהאישה מביאה הביתה כבר לא מספיקה, אין ברירה וצריך לצאת לעבוד. לגבי הסכנה הבטחונית, אני חוזר ואומר שאני מסכים איתך לגמרי. זה לגמרי לא בסדר שאנשים יתחמקו ולא יתרמו את חלקם בסכנה ובהגנה. אני מאמין שעם הרבה רצון ומאמץ, ימצא פתרון שיאפשר גם לדוסים הכי חשוכים לשרת ולהביא תועלת, ולא רק לומר ש"היו בצבא". |
|
||||
|
||||
הבה נסכם - צבא קשה, מתסכל, ודורש הרבה יותר זמן מישיבה או לימודים1. החייל הממוצע לא נמצא בבית בשעות הערב, וגם לא בכל סופי השבוע, בניגוד לישיבון שלך. "הרי גם כשהצבא כבר לא רוצה לגייס אותם, הם ממשיכים ללמוד בישיבה." - כן, טפילות, כמו הרגלים מגונים אחרים, היא ממכרת. 1 Been there, done both, knows the difference.
|
|
||||
|
||||
אתה צריך לחלק בין תלמיד הישיבה הרווק לאברך. תלמיד הישיבה הרווק (בגיל גיוס) לא מסיים את היום בישיבה לפני עשר/עשר וחצי בלילה, ובחלק גדול מהישיבות רואה את הבית פעם בחודש. חלק גדול מהאברכים הולכים לשיעורי תורה, ללמוד חברותה עם בחורי ישיבה צעירים בשעות הערב, מה שאומר שסדר היום הלימודי שלהם מסתיים באותה שעה. אז אם תיקח את שיעור האברכים שנמצאים בבית בשעות הערב, יכול להיות שהוא יהיה דומה לשיעור הג'ובניקים שחוזרים הביתה כל יום. ואם תיקח את שיעור האברכים שנמצאים בבית בסופי השבוע, תוכל להשוות אותו לשיעור הג'ובניקים שנמצאים בבית בסופי השבוע. ואם אתה מדבר על ג'ובניקים שעושים שבוע-שבוע, זו אופציה שאין לאברכים. |
|
||||
|
||||
שלוש שנות שירות בצבא אינן שנים ארוכות. לא מעניין אותי מה יעשו בעשרות השנים שנותרו להם, אם יתמחו בלימוד גמרא, לימוד יוגה, או לימוד תורתה של מפלצת הספגטי המעופפת. זה לא ענייני. ואף אחד לא מונע מחרדי שעושה צבא להגיע לגיל ארבעים כשהוא הגאון והעילוי הגדול ביותר בתחומו. בדיוק כמו פרופסור לפיזיקה ומתימטיקה בארצנו הקטנה, שלמרות השירות שתרם למדינה יכול להיות פרופסור בגיל ארבעים ואף לפני כן. אף אחד לא מדבר פה על שנים ארוכות, זה עוד איש קש שאתה משליך לכאן. |
|
||||
|
||||
שום איש קש. יש כאן טיעון מאוד רלוונטי. מי שמתחמק משירות של שלוש שנים והלך ללמוד פיזיקה ומתמטיקה, הרוויח שלוש שנים. מי שהתחמק משירות של שלוש שנים ונשאר ללמוד בישיבה עוד שש או שמונה שנים, לא הרוויח כלום, אלא אפילו בזבז יותר שנים שבהן הוא לא קידם את עצמו. מלבד זאת, מספר השנים רלוונטי בגלל שהעלית את נושא לימוד ההיסטוריה והספרות. כשאדם לומד ספרות באופן מוגבל, אתה יכול לומר שהוא לא מרוויח מזה כלום. אבל אנשים שלומדים ספרות מספיק שנים כדי לעשות תואר שני, אתה מניח שהם רוצים לעבוד בתחום וזה הרווח שלהם מהלימודים. אתה מניח שהם לא למדו חמש שנים לתואר שני, רק בשביל לבזבז את הזמן. זוכר את הדיון שלנו על טורי הדעה והטוקבקים שבורי הלב של אנשים שעשו תואר מהגרביים וקלטו שהתואר לא יביא להם עבודה רצינית? ככה אנשים מתייחסים לשנים שהם מבזבזים על לימודים. הם רוצים לקבל משהו ביד. מי שבזבז שנים על לימודים שלא שמו נתנו לו שום דבר, לא הרוויח כלום. להיפך - הוא הפסיד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |