בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/12/14 13:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ליבוביץ' בתשובה לשופט חיים כהן: "מי שאומר שבעקבות אושוויץ איבד את האמונה באלוהים, לו אני עונה מיניה וביה: משמע שמעולם לא האמנת באלוהים, אלא בעזרת אלוהים". אין ברצוני להכעיסך, אבל לדעתי אתה עדיין לא הבנת את עמדת ליבוביץ בשאלה זו. אתה התאהבת בדמות האלוהים כפקיד הסתדרות המקפיד לחשב לכל אחד ואחד את חשבון חובותיו וזכויותיו ודואג להפקיד או למשוך מחשבונו את המגיע לו או ממנו, ואתה מנסה לכפות על האדם הדתי את הבחירה בינה לבין שום דבר אחר. אני מסיק זאת ממה שכתבת "הוא בכלל לא עוסק בעניינים הטפלים האלה אלא רק בדברים הגדולים". אליבא דליבוביץ, אלוהים לא עוסק, לא בעניינים קטנים ולא בעניינים גדולים ככל שהדבר נוגע לעולם הפיזי של בני אדם והמציאות בה הם חיים. אלוהים של ליבוביץ אינו חלק מהעולם הזה של בני אדם ויחסי הגומלין בינם לבין עצמם ולבין עולמם. הוא ברא את העולם הזה, טבע בו את חוקיו ואת כל מהלכיו ואפשרויותיו. העולם כמנהגו (של הקב"ה) נוהג ובני האדם שומא עליהם לבחור את דרכם בו. מדוע אתה מצפה מאלוהים לברוא עולם לא מושלם שצריך ל"תקן" אותו כל הזמן ע"פ בחירותיהם של המאמינים או הלא מאמינים? באלוהים המשחק בבני אדם כבחיות מעבדה אתה כן רוצה להאמין? אלוהים שלך מתכנן ניסוי עבור היהודים. יחללו שבת ויורידו כיפות - הלכו מיליון וחצי ילדים יהודים. ישמרו שבת ויזבחו על הר הבית - ילכו עשרה מיליון ילדים ערבים-נאצים. זהו אלוהים שאתה מוכן לקבל כלגיטימי לאדם דתי? במה אל סדיסט ורצחני זה טוב מהאל המשחק בשדים, רוחות וגלגולי נשמות של הרב עובדיה יוסף? למעשה ליבוביץ מדבר דוקא אליך ואתה "אוזניים להם ולא ישמעו". מצד אחד אתה מעין אתאיסט ופוטר עצמך מעניין האלוהים ומצד שני אתה מאשר לאנשים דתיים בחירה בין אלוהים של ילדים מפוחדים עם פיות שדים ורוחות לבין אלוהים שהוא מפעיל מריונטות מרושע וסדיסט (שלשניהם אין שום צל של ראיה לקיומם). נדמה לי שמותר לדרוש ממך לכבד את האדם הדתי ולהתיר לו לבחור גם באלוהים אמנם קצת מופשט אבל פטור מאמונות הבל והשערות חסרות בסיס. אצלך, הדרך היחידה לאדם מאמין לפטור עצמו מגלימת כת השטן, היא להכריז על עצמו כעל חרש ,שוטה וקטן שאינו כפוף לכללים ולחובות של ההיגיון ועונה לך במיני סיפורים על מזוזות פסולות אבנים מקודשות גלגולים וניסים. ועוד דבר אחד ליבוביץ יאמר לך: הרציונלי הוא עניין למדע (ושאר ענייני העולם הזה). האמונה באלוהים היא עניין אי-רציונלי מטבעו. בחירתו של אדם לעבוד את אלוהים (באמצעות שמירת תורה ומצוות) אין לה שום הצדקה רציונלית (בין היתר בגלל מיליון וחצי הילדים היהודיים ואפילו בגלל שלושת בנותיו של הרופא אל-אייש מעזה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר אם כבר יצא לי לשאול אותך: לפי הבנתך, ליבוביץ' האמין שהתורה היא דבר אלוהים1? אם כן, הרי ברור שהאל מתערב במה שקורה בעולם כי עצם מתן התורה הוא התערבות שקשה להגזים בחשיבותה, כפי שההיסטוריה האנושית מוכיחה. אם לא, אותה החלטה שרירותית למלא את המצוות שכתובות באיזה ספר עתיק הופכת להיות אחת ההחלטות הכי משונות שמישהו יכול להחליט. _____________ 1- בין אם היא נכתבה בידי אדם בהשראת האל ובין אם היא הוכתבה לו מילה במילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי לייבוביץ'- השני, אני חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליבא דליבוביץ', אותה החלטה שרירורית היא היא עצם היהדות - שמירת תורה ומצוות ומי שאינו חי לפיה אינו יהודי. בכך הוא צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבוביץ מחוייב לרמב"ם ולכן התשובה היא מן הסתם גם וגם (נכתבה בידי אדם בהשראת האל והוכתבה לו מילה במילה). כפי שאפשר לראות בהרבה מקרים אצל ליבוביץ, הוא מעלה על הבמה מושגים מסורתיים וקלאסיים (של היהדות), אבל משנה בצנעה משהו ביסודותיהם, המשנה את משמעותם באופן מהפכני (גם אם בד"כ יש לו תקדימים במסורת היהודית העשירה). שאלה זו היא אחד מן המקרים האלו. ליבוביץ לא בא לערער על הכתוב בתורה, אבל אצלו תורה ומצוות הן עניין דינמי הנתון להחלטת רבני וחכמי הדור ("לא בשמיים היא"). אי אפשר במקרה זה לערער כי ליבוביץ מסתמך כאן על מסורות קרדינליות ביהדות, אבל שים לב לדבר הבא. ליבוביץ סבור שהקיום של יהודי, בפרט זה השומר תורה ומצוות, בגלות הוא פגום לחלוטין. ההלכה שלו (התורה והמצוות) כלל אינה מכסה את התחום הרחב מני ים של החיים הפוליטיים והחברתיים של היהודי השות"מ כחבר פעיל ושווה ערך בחברה בה הוא חי. את כל התחום הזה, היו אמורים הרבנים בני זמננו למלא בתוכן במדינה היהודית. במקום זה הם בחרו בקלאריקליזם (הבטחת זכויות מיוחדות למעמד הכמורה שלהם) והפכו עצמם לנושאי כליו של השלטון החילוני (בן-גוריון). (בכך חטאו הם והשלטון החילוני בחטא הכבד ביותר: השלטון החילוני והכופר הוא שמחוקק את חוקי הדת וההלכה). שים לב שבתפיסה זו, גם מתן תורה הפך לחלק בלתי חיוני ביהדות. אין טעם להכחישו משום שאינו מזיק (ובגלל כבודם של הרמב"ם וכן הלאה). אבל ההלכה היהודית (קריא התורה והמצוות) אינו עניין אלוהי אלא עניין אנושי, שבני אדם צריכים לעשותו. (ואני שוב מפנה לפרשה המשנאית של "תנורו של עכנאי" שהיא האסמכתא של ליבוביץ לעניין זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, עזוב את אלוהים ''שלי''. יש לי אולי אלוהים מטאפורי ואולי אפילו כמה כאלה, אבל לא אלוהים במובן הדתי הממשי. כשכתבתי ''הוא עוסק בדברים הגדולים'', זו הייתה הלצה, ובטרם ראיתי שחור על גבי לבן שליבוביץ מדבר על ''הנהגה אלוהית'', אף אני לא תיארתי את אלוהים של ליבוביץ כמישהו ש''עוסק'' במשהו. אבל אחרי שראיתי בעזרתך שחור על גבי לבן שלפי ליבוביץ ישנה הנהגה אלוהית ושאלוהים טבע מנהגים בעולם, לא הייתה לי ברירה אלא להבין שהוא כן ''עוסק'', ודווקא בענייני העולם ''הטפל'' לפי ליבוביץ. באופן כללי תחושתי היא שהבעיה להסביר מה הוא בעצם רוצה, נמצאת אצל ליבוביץ ולא אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לומר אולי עוד משהו שחשבתי עליו מזה זמן אך לא דברתי עליו עד כה. ליבוביץ אמר פעם שבהיותו ילד הבין את המושג אלוהים באופן הרגיל, כלומר כמישהו שכן מתגמל, אבל עם בגרותו התפישה שלו את אלוהים השתנתה והפכה אט אט למה שהוא מציג. אני חושב שהכול יסכימו שהתפתחות דומה הייתה גם מבחינה היסטורית. כלומר, הראשונים שדברו על אלוהים בפרוש האמינו באלוהים מתגמל, ואפשר לראות זאת מקריאת הטקסטים התנכיים. ואם נלך עוד לאחור בהסטוריה גם אלוהים של המונטאיסטים הראשונים התבסס על אלילות שקדמה לתפישה הזאת. ה"התפתחות" נובעת, לדעתי, מכך שאנשים הביטו סביבם וראו שזה לא ממש עובד. בעצם התפישות "הפרימיטיביות" הן הבסיס לתפישות "המתקדמות". תאר לעצמך שאנשים לא היו שומעים מעולם את המושג "אלוהים" ולא מכירים כלל את המילה הזאת וליבוביץ היה בא ומספר להם שצריך לקיים מצוות בגלל אני לא יודע מה. האם היה מצליח לשכנע מישהו ? כל התפישה שלו מתבססת על תפישות קדומות של אלוהים מתגמל ובלעדיה אין לו שום דבר להיאחז בו. כשהוא משתמש במילה "אלוהים" הוא כבר מעורר אצל אנשים את הדברים שידעו קודם, ולו לא הכירו את המילה הזאת לא היו מבינים בכלל למה הוא מבלבל להם את המח. לכן, ליבוביץ בעצם בועט בבסיס שעליו כל כולו נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הרמב''ם, דקארט ואחרים ניתן להגיע לחיוב המצאות האל מתוך עיון פילוסופי, בלי כל ההיסטוריה של האל המתגמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין את המושג ''חיוב המצאות האל''. הוכחה אין לאיש. אני חושב שהנהיה אחרי האלילות והדת המתגמלת אחר כך, באו בגלל סיבות פסיכולוגיות. ואני גם מאמין שעל דף חלק ללא הדת הישנה שסיבותיה פסיכולוגיות, לא היו נוצרות גם התיאוריות הדתיות החדשות, גם לא ע''י הרמב''מ או אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לומר שליבוביץ הוא מהפכן המסווה עצמו באדרת של יהודי אורתודוקסי, לא אחלוק עליך. "האם היה מצליח לשכנע מישהו?" ואכן כישלונו הדתי של ליבוביץ הוא מובהק. ליבוביץ דבר הרבה על ה"קיימות" של היהדות ההלכתית. בעובדה אין היום אף קהילה יהודית שומרת מסורת שתורתו של ליבוביץ היא עבורם תורת חיים (מים חיים). ישנם פרטים המשתמשים בדבריו ובכתביו, אבל לא קהילות. ליבוביץ אינו הרמב"ם ולא השו"ע של אף קהילה דתית. כפי שכתבתי במקום אחר, אכזבתו של ליבוביץ ניכרה כבר בחייו. אחד הסימנים לכך, ע"פ הבנתי, היה שהוא הפסיק לראות במדינת ישראל את הנצר היחיד לבית ישראל והביע סברה שאולי גם לקיום היהודי בגלות ארה"ב תיתכן המשכיות (וזאת בניגוד גמור לדעתו לפני שעלה ארצה). ועדיין אני סבור שחשיבות אחת שמורה לליבוביץ שאיש לא יקח ממנו. ליבוביץ יכול לבוא למר דב אנשלוביץ ולומר לו: אע"פ שאני יהודי שומר תורה ומצוות, איני בהכרח מאמין באמונות טפלות בשדים וברוחות. בכל דבר, למעט העניין של הבחירה באמונה, אני רציונלי לא פחות ממך וקורא את המציאות בעיניים פקוחות לא פחות ממך. רציתי עוד לומר לך, שכאשר ליבוביץ דבר על מיליון וחצי ילדים יהודים, לא יעלה על הדעת שהוא דבר מתוך גסות הלב, התגרות ופרובוקציה. באחד מן המכתבים המופלאים שלו, לאימו של חייל שנפל (אשר התכתב עם ליבוביץ על שאלות של ספיקות באמונה) מזכיר ליבוביץ את מות בנו שלו (אורי) ואומר משהו כמו "את אשר בליבנו, יודעים אנו" ומתוך הכתוב עולה כאבם הנורא של הורים שכולים. ליבוביץ, לבטח הבין שלאחר מותם של מיליון וחצי ילדים יהודים, היהדות אינה יכולה להשאר כפי שהיתה. אני לצערי נסחפתי אחר הניסוחים ה"מצמצמים" שלך והודיתי שע"פ י"ל האלוהים אחראי למות הילדים. אלא שהעניין אינו ניתן לצמצום כזה. אלוהים, שחותמו טבוע בכל מה שברא (העולם הזה), בודאי "כתב את התוכנה" הקובעת את המהלכים ההיסטוריים-אנושיים שהוליכו לטבח התמימים הזה. אלא שאין מדובר כאן באחריות מן הסוג המשפטי. בני האדם שלהם ניתן חופש הבחירה (ככתוב "הכל צפוי והרשות נתונה") הם האחראים מוסרית ודתית לתוצאות בחירותיהם. בעולמו של ליבוביץ, מי שאחראי למות הילדים, אינו אלוהים אלא רוצחיהם ולכל הפחות אין אלו אותיות פסולות במזוזה או אי הקפדה על הפרדת חלבי מבשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהרה, כששאלתי ''האם היה מצליח לשכנע מישהו'' התכוונתי למקרה היפותטי מסוים. אתה מדבר על הנסיבות הקיימות, ואז לשאלה יש משמעות אחרת מזו שהתכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את תמצית תפיסתו של ליבוביץ אפשר היה לפגוש כבר אצל איוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |