בתשובה להמסביר לצרכן, 21/11/14 7:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין מצב כזה שכל מקום בעיר הוא במרחק חמש דקות הליכה מתחנת מטרו. אין דבר כזה בשום עיר בעולם וגם לא יהיה, כל עוד חפירת מנהרות לרכבת קשה יותר מסלילת כבישים. המקסימום שעיר כלשהי יכולה להגיע אליו הוא שכל מקום בעיר הוא במרחק חמש דקות הליכה מתחנת אוטובוס. אם אינך נמנה על בני המזל שבמקרה גרים ליד קווי המטרו, תתכבד ותעלה על האוטובוס שיביא אותך אליו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דבר עם נועה - היא רוצה 5 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שמהירות ההליכה הממוצעת לאדם היא 5 קמ"ש1 או, במילים אחרות, שהמרחק שאדם עובר ממוצע בחמש דקות הוא 400 מטר, אז אנחנו רוצים שהמרחק הממוצע בין תחנות יהיה 800 מטר. בהנחה של סידור מרובע אנחנו מדברים על בערך 3.5 תחנות לקמ"ר. במנהטן הצפיפות היא 1.3 תחנות לקמ"ר (88 קמ"ר, 118 תחנות). איפה טעיתי? (כמובן שאין בכך לרמוז שמדובר בדבר מעשי עבור כל עיר, ובפרט לא עבור תל אביב). 1 מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המאפיינים היחודיים למנהטן בהקשר הזה ומאפשרים זאת כתבתי בתגובה 568578. למי שמגיע לניו יורק כתייר נדמה לעתים שמנהטן היא ניו יורק, אבל היא רק חלק אחד שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדרי הגודל של ישראל, מנהטן היא עיר בפני עצמה (עם שטח כמעט כפול מתל-אביב ויותר מפי 3 תושבים) וככזו יש בה תחנת רכבת בערך כל חמש דקות הליכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדרי הגודל של ישראל, בוודאי. אבל מנהטן היא לא בסדרי הגודל של ישראל. היא הליבה של מערכת רכבות תחתיות שמשרתת כחמישה עשר מיליון איש. את המערכת הזו צריך לבדוק - האם כל מי שנמצא בתחום השירות שלה מצוי בטווח הליכה של חמש, עשר או עשרים דקות מתחנה של הרכבת? התשובה היא לא. להתמקד על מנהטן לבחינת המצב בסאבווי של ניו יורק זה כמו להתמקד על הקטע בין ארלוזורוב לעזריאלי בתל אביב ולהסיק שמערכת הרכבות הישראלית נותנת שירות מופלא כי כל נקודה בתחום הזה נמצאת במרחק עשר דקות הליכה מתחנת רכבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכוונה היא לא שכל מי שהמערכת משרתת יתגורר במרחק של חמש דקות הליכה מתחנה, אלא רק למי שמתגורר במרכז המערכת. במרכז גוש דן נמצא מרכז תל-אביב, קצת יותר מארלוזרוב אזריאלי, יותר כמו המלבן בין הים במערב לאיילון במזרח, בין יפו בדרום לירקון מצפון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 568578 שקישרתי אליה קודם כתבתי: "אם תהיה רכבת תחתית בת"א אז גם האיזור שבין דרך חיפה (סליחה, נמיר) לאבן גבירול ואולי דיזנגוף יהיה מרושת היטב, אבל זה לא אומר דבר על הרישות של תל-אביב כולה ובוודאי לא של גבעתיים, חולון או בני ברק." אני לא חושב שכל מרכז תל אביב יהיה מרושת היטב. לפי המפה כאן השטח שיהיה מרושת בשלושה קווים הוא בערך זה שציינתי - אבל זה, כמובן, רק אחרי שיהיו הקו האדום, הירוק והסגול. אנחנו מדברים כנראה על 2030 במקרה הטוב. בכל מקרה, לא ברור לי מה הטעם לדבר רק על מי שנמצא במרכז המערכת. המערכת מיועדת להביא אנשים מבחוץ אל המרכז. תושב תל אביב הוא פחות חשוב למערכת מתושב פתח תקווה או בת ים כיוון שהוא ממילא קרוב כבר למקום שאליו הוא צריך להגיע. המערכת לא נבנית כדי לתת לאנשים שנמצאים במרכזה זמן הליכה קצר לתחנה, אלא כדי לתת לאנשים שבחוץ זמן הליכה קצר כשהם מגיעים אל המרכז וצריכים להגיע מהרכבת ליעדם הסופי; תוצאת לוואי של העובדה הזו היא שלמי שממילא גר במרכז המערכת יהיה זמן הליכה קצר, אבל זו תוצאה ולא מטרה. השאלה היא איזה שירות יקבל תושב פתח תקווה שעובד בתל אביב ולא איזה שירות יקבל דייר ברחוב רוטשילד בת"א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אני חושב, שלא תהיה בתל אביב רכבת תחתית כמו ניו יורק ולונדון. זה, למיטב הבנתי, צריך להיות הבסיס לפתיחה בדיון, ומזה צריכה לנבוע המסגרת של הדיון - לא איך מקימים מערכת תחבורה ציבורית יעילה בגוש דן, אלא איך מקטרים על המערכת הקיימת תוך כדי השוואה למערכות אחרות. בהנתן המסגרת הזאת, רישות צפוף בתוך העיר לא משרת רק את תושבי תל אביב, אלא גם את תושבי פתח תקוה, שאמנם מגיעים לעיר במערכות מרושתות פחות ומהירות יותר, אבל בתוך העיר, להגיע מאחת ממעט התחנות הרכבת המרכזיות למקום העבודה הספציפי צריך רישות צפוף יותר. זה, בכל מקרה, מה שקיים בלונדון וניו-יורק, וזה, נראה לי, מה שנועה רוצה. כשמדברים על מי שנמצא בתוך המערכת, מדברים גם על תושבי כפר סבא וראשון לציון. והמדד של חמש דקות הליכה במרכז הגוש לא נשמע לי לא סביר (כמדד, לא כשאיפה אמיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לעיל שמה שהמערכת מנסה לעשות הוא לתת לאלה שמגיעים מהשוליים אל המרכז זמן הליכה סביר כאשר הם מגיעים לשם (כיוון שאחרת הם לא ישתמשו במערכת), והתוצאה של זה היא שמי שגר ממילא במרכז מרוויח רישות טוב. נראה לי שזה גם מה שאתה אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעית בכך ששטח מרכזי במנהטן אינו מרושת בתחנות מטרו כלל (הסנטראל פארק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם אם זה היה נכון, אז על אחת כמה וכמה. ב. רוחבו של הפארק הוא חצי מייל, שהם, במקרה, 800 מטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מצב, באף מקום שהוא לא ישראל, שתופסים אוטובוס בשביל לנסוע ברכבת בתוך העיר. המטרו אמור להחליף את האוטובוס, או לחילופין - להוריד ממנו עומסים. ואני מוכנה להתפשר על 10 דקות1. אין כזה ולא יהיה? גוגל מפס. בדקתי עכשיו. העיר לונדון. 506 מטר מכיכר טרפלגר (יש שם תחנה) לכיכר פיקדילי (שגם שם יש תחנה). 700 מטר מתחנת פיקדילי לתחנת גרינפרק. 400 מטר מתחנת פיקדילי לתחנת כיכר לייססטר 570 מטר מתחנת כיכר לייססטר לתחנת טוטנהאם קורט. 800 מטר מתחנת טוטנהאם קורט לתחנת אוקספורד סטריט 550 מטר מתחנת אוקספורד סטריט לבונד סטריט. 650 מטר מתחנת בונד סטריט למרבל ארץ'. כפיצוי על כך שטוטנהאם קורט רחוקה 800 מטר מאוקספורד סטריט, הנה היא רחוקה מהתחנה שבגודג' סטריט רק 540 מטר. אזור אחר של לונדון? תחנת מייל אנד רחוקה 600 מטר מבואו רואד ו-500 מטר מסטפני גרין 960 מטר מסטפני גרין לוויטצ'אפל אבל רק 500 מטר מוויצ'אפל לבת'נל גרין בנוסף, יש אזורים שבהם יש רכבת עילית. בהנתן ש-5 דקות פירושן 400 מטר, גם בתחנות שהמרחק ביניהן כקילומטר, מי שגר באמצע בין 2 תחנות, גר במרחק של כ-5 דקות מתחנה. לתפוס אוטובוס כדי לנסוע אח"כ במטרו2, זה טמטום ישראלי ייחודי שאני לא חושבת שנמצא בהרבה מקומות אחרים בעולם. 1 אני מוכנה להתפשר על הרבה פחות, כמובן. אני מוכנה להתפשר על מטרו סטייל רומא. העיקר שיהיה כזה. 2 ויותר גרוע: לבטל קווי אוטובוס מתחרים, כך שאנשים שקודם יכלו לנסוע בקו אוטובוס ישיר צריכים עכשיו לנסוע באוטובוס לרכבת הקלה, כמה תחנות ברכבת הקלה, ואוטובוס נוסף מהרכבת הקלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שהייתי בלונדון, נסעתי באוטובוס כדי להגיע לתחנת המטרו הקרובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המרחק לא מודדים בין תחנה לתחנה של קווים, אלא מבתים שאין לידם קווים אל התחנות הסמוכות ביותר. הסתכלי למשל כאן על איזור Southall או Ponders End. גם הרכבת הקלה בירושלים מאפשרת למי שגר לאורך הקו היחיד הליכה של לא יותר מחמש דקות אל התחנה, הבעיה היא רק שמי שגר, כמוני, במרחק שלושה-ארבעה קילומטר מהקו לא מקבל מהרכבת הזו שום שירות. כתבתי בפתיל שקישרתי אליו לעיל שבקווינס התארחתי בבית שאם רצית להגיע ממנו לסאבווי יכולת לקחת אוטובוס או ללכת 45 דקות ברגל. זה לא פטנט ישראלי בכלל. אין מה לעשות, תחנות אוטובוס אפשר לפרוש במרחק חמש דקות מכל נקודה בעיר, אבל בשביל לפרוש ככה מנהרות צריך להוציא סכומי עתק. אם תהיה רכבת תחתית או אפילו קלה בתל אביב היא לא תוכל להיות פרושה כמו רשת האוטובוסים העירוניים, ומכאן נובע שמרחק ההליכה הפוטנציאלי אליה יהיה גדול בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתייחסת רק למרכז לונדון, אם תלכי לאיזורים קצת יותר מרוחקים (זון 4 עד 6 בהם מתגוררים רוב תושבי לונדון) תמצאי מרחקים הרבה יותר גדולים, ואנשים שנוסעים באוטובוס על מנת לנסוע אחר כך בטיוב (ויותר מזה, אנשים שנוסעים באוטובוס, על מנת לסוע אחר כך ברכבת, על מנת לסוע אחר כך בטיוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הערה בנוגע להבדל שבין רכבת קלה ורכבת תחתית - הבדל שאנשים לא תמיד מודעים אליו. בין מערכות כאלה יש הבדל הן בתכלית והן במבנה שלהן; הרכבת המתוכננת בגוש דן תהיה רכבת קלה, גם אם בחלק ממסלולה היא תסע מתחת לאדמה. רכבת קלה חולקת את תוואי הנסיעה שלה עם הולכי רגל ועם כלי רכב אחרים. מכאן נובע שהיא לא יכולה לפתח מהירות גבוהה - אפילו אם היא מקבלת עדיפות ברמזורים, הסיכון של נסיעה מהירה הוא גדול. גורם נוסף שמגביל אותה הוא העובדה שהפסים שלה כפופים למגבלות תכנון חמורות כיוון שהם צריכים לפעול באותם שיפועים ורדיוסי סיבוב כמו הכבישים, והפסים אינם יכולים להיות משוקעים עמוק מדי במקום בו הם חוצים כביש. לעומת זאת, קל יחסית לבנות לה תחנות ומפגשים בין קווים. רכבת תחתית היא רכבת כבדה שנוסעת במנהרה. היא יכולה לפתח מהירות גבוהה, כיוון שאין לה מפגשים עם סוגים אחרים של תחבורה ועם הולכי רגל וניתן לתכנן את הקווים לפי הדרישות המקובלות בתכנון רכבות. לעומת זאת, בניית תחנות היא מורכבת ומפגשים בין קווים חוצים הם מסובכים עוד יותר ומחייבים חפירת מפלס מעל מפלס בתוך האדמה. ההבדלים הטכניים מובילים גם להבדל באופן שבו מערכות כאלה מתוכננות וביעוד שלהן. רכבת קלה היא תחליף לאוטובוס עירוני. התחנות שלה ממוקמות במרחקים של כ-300-400 מטר אלו מאלו, כך שלמהירות הנמוכה ממילא אין הרבה משמעות. היא לא מיועדת בדרך כלל להביא מספרים גדולים של אנשים למרחקים עירוניים גדולים (10-15 ק"מ) - מדובר על מערכת שמשרתת בדרך כלל עיר ולא מערכת הסעת המונים עיקרית של מטרופולין גדול. בסך הכל אין לרכבת קלה יתרון גדול על מערכת של אוטובוסים רבי קיבולת (כדוגמת המטרונית), אם גם האוטובוסים מקבלים עדיפות ברמזורים. לעומתה, רכבת תחתית היא מערכת הסעת המונים אמיתית. התחנות שלה ממוקמות במרחק כפול בערך (600-800 מטר) אלו מאלו, והקווים עצמם ארוכים יותר. בדרך כלל היא מיועדת פחות לנסיעות של שתיים-שלוש תחנות ויותר לנסיעות שמביאות אנשים מפרברים ושכונות מרוחקות לעבודה במרכז המטרופולין. בגלל העלות הגבוהה של חפירת מנהרות והקושי ביצירת תחנות שישרתו קווים חוצים, קשה ליצור רשת של ממש של רכבות כאלה והמודל בדרך כלל מתבסס על זרועות שנשלחות מטבור או משדרה מרכזית שלאורכה עוברים רוב הקווים. מטבע הדברים, במצב כזה ככל שמתרחקים מהטבור כך המרווחים בין הזרועות גדלים - והרכבת מגיעה למצב בו היא מתבססת על אמצעי תחבורה אחרים שיזרימו אליה נוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להוסיף דבר אחד - אחד הפתרונות לבעית המרחקים בין הקווים היוצאים מטבור או משדירה מרכזית היא יצירה של קו 'טבעת', שמשפר את הנגישות של מי שגרים בסביבתו ובכלל. בלונדון יש כזה, וגם בברלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה הקלאסית למערכת רדיאלית עם קו טבעת היא התחתית של מוסקבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיינית. תגידי תודה שיש לך תחבורה ציבורית. אצלנו בישוב (אפילו לא בישוב, צריך ללכת כקילומטר לכביש הראשי שעובר ליד) יש אוטובוס כל שעתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אל תגור ביישוב של צמודי-קרקע שאין בו מספיק תושבים כדי להצדיק יותר מאוטובוס-קילומטר-ליד-פעם-בשעתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אל תגורי בישוב שאי אפשר למצוא בו חניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קיטרתי על חניה, מר פריפריאלי1. אתה, לעומת זה, קיטרת על זה שיש לך אוטובוס פעם בשעתיים שלא נכנס ליישוב אלא עוצר קילומטר ליד. 1מה הקטע בהחלפת כינויים כל שני וחמישי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא קיטרתי על חניה (או על התחבורה הציבורית), אני בחרתי לגור בישוב שאין בו תחבורה ציבורית (ותנוח דעתך, מאז עברתי לגור כאן, מעולם לא השתמשתי בה), מתוך ידיעה שאצטרך לרכוש שני רכבים פרטיים כדי להתנייד (ולשלם מסים גבוהים על הרכבים ועל הדלק). את לעומת זאת בחרת לגור בישוב שאין בו חניה, אך יש בו תחבורה ציבורית ענפה - המסובסדת ביותר במדינה (מאותם מסים שאני משלם), ואת עוד מתלוננת על הבחירה שעשית. 1 שיניתי את הכינוי כדי להכניס בדיחה א-לה-דרויאנוב לתגובה ספציפית (כבר שכחתי באיזה דיון), ולא טרחתי לשנות בחזרה. מה בכך? זה פסבדונים בכל מקרה וזה רלבנטי רק למי שרוצה להגיב אד הומינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מטעה אנשים תמימים שסבורים שמולם איש עם תרבות דיון מינימלית. וזה סוחף אנשים שכבר הבטיחו שלא יתדיינו איתך1 להתדיין איתך, רק משום שהם לא יודעים שאתה זה אתה. מכל מקום, את הדיון הזה ניהלנו, הוא לא היה כזה תענוג, אתה לא מביא נתון חדש כלשהו, כי את אותו מסמך מ-2008 הבאת ב-2011. הנה דיון שנוהל, פעם, מזמן, בהשתתפותי ובהשתתפותך ובהשתתפות אנשים חכמים וטובים: תגובה 576373 אם נורא בא לך, אתה יכול לקרוא שוב את הדיון כולו וכך תנוח דעתך או לא. לדעתי הוא מתחיל כאן. תגובה 576259 1 עשיתי את זה, איזה כמה פעמים, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היית חוזרת על הטיעונים שלך מ2011 (לפיהם כביכול תחבורה ציבורית מזהמת פחות ומסוכנת פחות מאשר רכבים פרטיים, כולל הבכיינות המעצבנת לפיה "המדינה צריכה לסבסד לי תחנת מטרו כל 500 מ"'), שאינם דבר מלבד סברות כרס, לא הייתי צריך לסתור אותם שוב עם אותם מקורות (רשמיים, של משרד התחבורה ושל משרד האוצר של מדינת ישראל, שמוכיחים שחור על גבי לבן שתחבורה ציבורית מסוכנת ומזהמת יותר מאשר תחבורה פרטית). הרי את ואני לא היחידים כאן באתר, ויש אחרים שלא היו ב2011 ולא ראו את הדיון, ועלולים ליפול בפח. בקיצור, אם את פותחת שוב את אותו דיון מ 2011, עם אותם טיעונים, אל תתפלאי אם מביאים לך גם את אותם המקורות כדי לסתור אותם. 1. לא ראיתי מעולם ש"הבטחת לא להתדיין איתי". את רשאית לעשות זאת כמובן, ואני אפילו מבטיח לא להיעלב, אבל אני חושד ש"תרבות הדיון" שלי שאת כל כך מפחדת ממנה היא פשוט היכולת לסתור את טיעוניך בעזרת מקורות מבוססים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון "תחבורה ציבורית מזהמת יותר" היה מופרך כבר ב-2011, עניין שהוסבר (לא רק על ידי) באותו דיון ישן. הקישור שלך מדבר על תאונות דרכים, לא על זיהום. מצויין בו, במפורש, שישראל במקום גרוע בהשוואה לעולם בתאונות בהן מעורבות אוטובוסים - מה שאומר שזו לא גזירה מלמעלה, ומצויינת, גם הסיבה, והיא רחוקה שנות-אור מפתרונות העיוועים שלך2. לטובת האחרים - הנה חשפנו בפניהם דיון מרתק. הם מוזמנים לשם. מכל מקום, באותו דיון עתיק אתה טענת, בין השאר, נגד אוטובוסים, ובעד - הפלא ופלא - רכבת תחתית, שמשום מה עכשיו אתה יוצא נגדה1. 1 כי היא תשמש בעיקר את תושבי גוש-דן ותושבי חלבלובי יוסף כנראה ישתמשו בה פחות, מן הסתם, אני מניחה. 2 הורידו את המיסים על רכבים, ואז כל קטן, קשיש ועניה יוכלו לרכוש לעצמם רכב, ולא יהיו פקקים, משום שבהעדר אוטובוסים, לא יהיו נת"צים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק תוהה האם בכל הדיונים המעמיקים שהתנהלו באייל על תחבורה ציבורית, העלה מי מחכמי האתר בדעתו את הרעיון המהפכני להתיר לאזרחי המדינה להסיע נוסעים בתשלום? כלומר סתם ככה... ללא צורך ברישיון ממשלתי, או במכרז1. אם הייתי נקלע לארץ רחוקה בגלקסיה רחוקה, והייתי רואה שיש שם גם מחסור בנעליים, וגם מספר מוגבל של רשיונות ליצור נעליים, ומישהו דואג שלכל יצרן יוקצה איזור שיווק שבו תהיה לו בלעדיות, הייתי חושד שיש קשר בין הדברים. 1 לאפשר רחמנא לצלן "שוק פרוע" בתחום התחבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייגלין הציע. ואחת מחכמות האתר ציינה את מה שקורה בעיר ושמה הואנקיו בפרו, שהתחבורה ממנה לכפרים בסביבה מתבססת באופן זה בדיוק. כאן תגובה 578113 וגם כאן תגובה 570757 מה שמביא את התגלית, שחכם אתר אחר, ירון שמו, העלה את הרעיון הזה. תגובה 570211 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשבע לך שלא זכרתי את התגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קוראים לזה אובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שיש יוזמה בשם UberX שתשתמש בנהגים לא מקצועיים. אבל ברור ש"הרגולטור" לא יאפשר ל"הרוס" את ענף המוניות, ואין שום סיכוי למימוש היוזמה. אובר סתם, בלי X, משתמש בנהגי מוניות מקצועיים, כלומר כאלה שעברו קורס נהיגה ברמה אוניבסיטאית, וזכו ב"מספר ירוק" שנמכר לפי ויקיפדיה במחיר 245,703 ש"ח. אתה לא יכול להכנס סתם כך למכונית שלך, ולהתחיל להסיע נוסעים בתשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה כבדרך אגב הצעת גם פתרון למחסור ברופאים בישראל. כה לחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא פתרון למחסור ברופאים, אבל בהחלט פתרון למחסור במקומות בבתי ספר לרפואה. קצת מוזר לי שאנשים נוסעים לחו"ל ללמוד רפואה כדי להיות רופאים בישראל. אני מרשה לעצמי לחשוד שחלק מהעיסוקים הרפואיים שמחייבים כיום רופא, היו יכולים להתבצע ע"י אנשים שקיבלו הכשרה צרה יותר ופחות אקסקלוסיבית. אותו כנ"ל לגבי עורכי דין. מדוע כתבתי "מרשה לעצמי"? מפני שאני לא ממש יודע על מה אני מדבר, והחשד מבוסס בעיקר על השקפת עולם. אני מאמין שהרבה מאילוצי הרגולציה מגינים מעט על מקבלי השירותים, ומטיבים הרבה עם נותני השירותים, לפחות החזקים שביניהם. אם השקפת עולמך שונה ואתה דוגל בעולם שמנוהל מלמעלה ע"י ה"רגולטור" לטובת הציבור, אתה רשאי להתעלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעלויות הביטוח המקצועי שהם צריכים, יש דרישה לכוח אדם מוכשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקפת עולמי היא שאנשים שלא ממש יודעים על מה הם מדברים (כדבריהם) יכולים להרשות לעצמם להיות מעט פחות נחרצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נאחז בניסוח המאוד לא נחרץ שלי כדי לתקוף את הטענה המאוד [לא] נחרצת שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי כדי לרפא אנשים צריך רשיון (''רשיון רופא'') מטעם המדינה. כך גם כדי להסיע אנשים דרוש רשיון מטעם המדינה (''רשיון נהיגה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקום לתמוך ברגולציה על רופאים ולהתנגד לרגולציה על נהגים (כמקצוע). למעשה זו נראית לי העמדה הסבירה ביותר. בסך הכל אנחנו סומכים כמעט על כל האזרחים שהם לא יהרגו ולא ייהרגו בכביש, ורובם המכריע מצדיקים את האמון. למי שמותר לנהוג, אנחנו כמעט לא עושים מבחנים נוספים (חוץ מתקופת אכשרה) לפני שמותר לו להסיע אחרים (שמכירים אותו, או טרמפיסטים). האם הרף שנדרש כדי להסיע אחרים בתשלום צריך להיות הרבה יותר גבוה? בנוגע לרופאים, המומחיות שנדרשת כדי לעזור באופן אפקטיבי, וכדי לא לפגוע, נדירה הרבה יותר. אפשר לדמיין מנגנונני שוק חופשי שייתרו את הצורך ברגולציה על רופאים (או למצוא את תגובות הרלוונטיות של אורי רדלר מפעם), אבל זה מאמץ אינטלקטואלי מסוים, ומשאיר הרבה יותר מקום לספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשקפתי לרישוי מוניות יש שני היבטים. אחד הוא הבטיחותי שבאמת אנלוגי לתחומים אחרים בהם חוסר מקצועיות עלול לגרום לנזק בריאותי (לא רק רופאים, גם קוסמטיקאים). ההבדל בין נהג מונית לנהג פרטי בהקשר הזה הוא שנהג מונית נמצא על הכביש במשך זמן רב יותר ולכן הסיכון המצטבר גדול יותר, כך שיש בעיני היגיון בתהליך רישוי קפדני יותר הן לנהג והן לרכב. כמו כן בתור לקוח אין לך דרך לוודא שהנהג שמסיע אותך הוא כשיר ומכאן הצורך "לסמן" באופן ברור נהגים כשירים. ההיבט השני הוא ההיבט של "רישוי עסקים" (וגם פה יש פן ייחודי בכך שרוב ההסעות הן חד פעמיות ואיתור של נותן השירות לאחר מכן עלול להיות קשה עד בלתי אפשרי). לכן הייתי רוצה לוודא שבמונית יש שילוט עם מספר מזהה של הרכב והנהג, בדיקה של תקינות המונה, סנקציות כנגד הפקעת מחירים או נסיעה בנתיב ארוך מהרגיל כדי להגדיל את החשבון, חיוב לתת קבלה ללקוח ותשלום מיסים על ההכנסה. בנוסף, המונית משתמשת בתשתית הכבישים שכולנו שילמנו עליה על מנת לייצר הכנסה ולכן גביה של "ארנונה" מהמונית היא סבירה בעיני. _____________ "זו נראית לי העמדה הסבירה ביותר" זו דרך מתוחכמת להגיד "זוהי עמדתי"? בעיקר כשאתה מודיע ש"יש מקום לתמוך" בעמדה הזו? מזכיר לי קצת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם יש בעיה אמיתית עם בטיחות הנהגים והמכוניות - וב"אמיתית" כאן כוונתי לא למדד אוביקטיבי כלשהו אלא להרגשה חזקה מספיק של הלקוחות, שתיתרגם לנכונות לשלם קצת יותר - אז השוק החופשי יפתור את זה די בקלות (אני יודע, אורי רדלר אמר אותו דבר על רפואה), למשל דרך מיתוג של חברות מוניות שיתחייבו לפני הלקוח על סטנדרטים של בטיחות ושירות. האם באמת הפיקוח של המדינה (איזה יש?) משמעותי לתחושת הרוגע שלך בעלותך על מונית? הפקעת מחירים - נו, חלק מהדה-רגולציה שאני מציע הוא ביטול הפיקוח על המחירים. אני מניח שבמצב שהמחירים לא מפוקחים אף נוסע לא יסכים לסמוך על מונה של הנהג, אלא המחיר תמיד יסוכם מראש. מצוין1. אם תהיינה בעיות אמיתיות ועקביות בשביעות רצון הלקוחות, חזור לסעיף הראשון. "ארנונה" - מי שמסיע אחרים הרבה, משלם יותר מסי דלק. אני לא חושב שצריך למסות אותו יותר מאשר על צריכת הדלק, הרי מבחינת הגודש בכביש השפעתו די נייטרלית (לוקח חלק מנתח השוק של האוטובוסים מחד, ושל הרכבים הפרטיים מאידך). אבל אם אתה מתעקש אז אפשר לצורך העניין למסות באופן מיוחד נסיעות בתשלום, וזה אכיף בהינתן מספיק פקחים. 1 למעט ההסתייגות שמונית ללא מונה לא תעלה על הדעת, כמו קטר על מנוע בעירה פנימית או קלפים מפלסטיק. אני לא מוצא את החידה של שכ"ג שבה הוא שירשר עוד כמה כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 190712 (חיפשתי "לחייג") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא חיפשת "קטר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הנחתי שירדן חיפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התמחור, אחת הבעיות הגדולות במוניות היא שרבים מהנוסעים לא מצוידים בכלים מתאימים למו''מ על התמחור - רק מי שנוסע במסלול מסוים בקביעות או לפחות מכיר את המסלול היטב יכול לדעת כמה באמת סביר לשלם. תייר, אדם שגר בעיר אחרת או סתם מישהו שלא בקי באפשרויות השונות, במרחקים ובזמנים לא יוכל לדעת מה המחיר הראוי ולפיכך יהיה טרף קל לנהגים רודפי בצע. אני זוכר הזדמנויות בהן ירדתי מאוטובוס בתחנה בעיר גדולה בארץ נידחת כלשהי, והנהג של המונית שחיכתה שם הציע לי מחיר שהיה ברור לי שהוא גבוה בהרבה (כלומר כפול ומשולש) מהראוי. נסיון להתמקח הוליד הורדה של אחוזים בודדים. איש מהנהגים האחרים שהמתינו שם לא היה מציע לי מחיר נמוך יותר, או בכלל לוקח אותי לאחר שיצרתי כבר קשר עם הנהג הראשון (כשם שכשביקרתי בשווקים באותה מדינה, אם סוחר אחד הציע לי בקבוק שמן, נניח, במחיר מופקע אז אף סוחר אחר בשוק החפשי הזה לא היה מוריד פרוטה מהמחיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו נשמע לי מוכר: תגובה 272376 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנה התחדש משהו מאז: היום יש אובר, וגט-טקסי למיניה. היכולת הטכנולוגיות לאפשר הזמנת מונית כלבבך השתפרה פלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו ובאמת יכול להיות שאפשר להקל בהיבטים מסוימים של רישוי של מוניות שמהוות התקשרות מראש בין ספק ללקוח, בניגוד למוניות מסומנות שמותר להן לאסוף נוסעים ברחוב. (גט-טקסי נמצאת איפושהו בין לבין ואובר-אקס מאתגרת את האבחנה הזו אפילו יותר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אם אתה אדם מקושר ומתוקשר, שולט ברזי האפליקציות ומוכן בחפץ לב להפקיד בידיהן את מספר כרטיס האשראי שלך ואת הפרטים אודות לאן ומתי אתה נוסע. הרבה פחות אם אתה גברת לובצ'בסקי שיוצאת מקופת חולים זמנהוף ומעונינת להגיע למועדון הברידג' לגיל השלישי במתנ''ס בגבעתיים - או אפילו אם אתה תייר שגלישה בארץ זרה עולה לו הון תועפות שיהפוך את החסכון הפוטנציאלי במונית להפסד ממשי בחשבון הנייד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. רזים, אפשר לחשוב. כותבים לאן רוצים להגיע והמונית באה. הרבה יותר פשוט מאשר להתקשר. ב. נראה לי שבארץ זרה ארגיש הרבה יותר נוח לסמוך על הסנקציות הכלכליות של תאגיד חובק עולם (ובפרט אם מרכזו במדינה מערבית כלשהי) מאשר על פיקוח ממשלתי (ובפרט אם הוא של מדינת עולם שני או שלישי). ג. מחיר הגלישה הוא פרט טכני לא מעניין במיוחד בהקשר הזה. לצורך העניין (וגם לסעיף א') הנח שענקי תוכנות המוניות יוסיפו אפשרות הזמנה בחיוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני יכול להבטיחך נאמנה שאני מכיר לא מעט אנשים שמבחינתם אלה רזים, גם אם מבחינתך הם שמנים לתפארת. אפליקציה שצריך להוריד ולהפעיל, וגם לקנפג אותה עם מספר כרטיס אשראי. GPS שצריך לפעול כשאתה רוצה להזמין את המונית, אבל כדאי לכבות אותו כשאתה לא זקוק לו כדי לא לגמור את הסוללה במהלך הברידג' ולהתקע בלי דרך להזמין את המונית חזרה הביתה. מקלדת וירטואלית שמתעקשת להשלים לך את המלים הלא מתאימות (זמנהוף משום מה לא במילון שלה). כאמור, לך כאיש היי טק מקושר ומתוקשר זה נראה טריביאלי. פנה לבת השמונים ומעלה הקרובה ביותר, בדוק אם יש לה טלפון חכם, המשך בכך עד שתמצא אחת כזו ואז שאל אותה אם היא יודעת לבצע את כל השלבים האלה. ב. שום סנקציות כלכליות. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לנהג של גט טקסי או אובר הוא שהוא יחזור למצב שהיה בו לפני גט טקסי או אובר. הוא לא משלם אגורה מכיסו. גם זה יקרה רק אם הלקוחות יקלטו שהוא עבד עליהם, אבל איך תייר יכול לדעת אם לוקחים אותו בדרך הקצרה או הארוכה? ומה קורה אם הנהגים עושים קרטל-בפועל כפי שתארתי קודם? לחברות הבינ"ל אין שום דרך לדעת זאת. כל מה שיש להן הם אלגוריתמים שיפנו פחות נוסעים לנהג שהרייטינג שלו נמוך. ג. יש כבר אפשרות הזמנה בחיוג, קוראים לזה "תחנת מוניות". זה לא פותר הרבה מהבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא חייבים כרטיס אשראי (אפשר לשלם במזומן), לא חייבים GPS (אפשר להקליד כתובת). ב. אני מאמין בחכמת ההמונים. בשוק שנשלט בידי חברות גדולות, הדחה מהן עלולה להיות מכת מוות כלכלית. ג. לתחנת מוניות קטנה אין הכוח שיש לתחנה ענקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עד שאני מקליד כתובת בנייד אני יכול לנפנף לחמש מוניות. ב. אני לא מאמין בחכמת ההמונים (בחייך, תסתכל מה הם קונים היום ובאילו מחירים, במי הם בוחרים וכו'). החזון של שליטה גם בשוק המוניות על ידי חברות ענק נראה לי מטריד הרבה יותר מהיתרונות הפוטנציאליים שאתה מציע (אם כי זה כנראה מה שיקרה בעוד עשר-חמש עשרה שנים, כשהמוניות לא תהיינה מאוישות יותר). ג. תחנת מוניות גדולה בירושלים מחזיקה היום למעלה ממאתיים מוניות על הכביש. כמה הרבה יותר גדולה תהיה כבר חברה כמו גט טקסי או אובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אולי אתה חי ועובד באמצע הכביש הראשי. רובנו דווקא לא. ב. תלוי באיזה הקשר. המצב האידיאלי היא תחרות חופשית אמיתית בין המוניות, ברוח הכותרת, כשחברות הענק משמשות רק פלטפורמה (זאת אומרת: יימנע תאום מחירים בין המוניות). ג. כבר היום מנויים בגט-טקסי אלפי נהגים בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הגברת לובשבסקי מעדיפה ללכת מקופת חולים זמנהוף לכביש הסמוך שבו ניתן לעצור מונית מאשר להקליד כתובת עם הידיים הקצת רועדות והראיה שכבר לא כמו שהיתה כשלוי אשכול היה ראש הממשלה. ב. זה המצב האידאלי. המצב האמיתי יהיה שעבוד של הנהגים לחברות ואובדן אחת האפשרויות הבודדות של אדם ללא השכלה להקים לעצמו עסק משלו בהשקעה סבירה וברמת סיכון נמוכה יחסית, יחד עם מונופול דה-פקטו של חברה אחת בכל נקודה. תחרות חפשית היא האויב הגדול של כל חברה גדולה, והיא עושה כל מאמץ כדי לחמוק ממנה ולצמצם אותה - ואחד התפקידים העיקריים של רגולציה הוא דווקא עידוד התחרות. כבר היום יש טענות של נהגים כלפי האופן השרירותי שבו גט טקסי מתיחסת אליהם; אם נגיע למצב שנהג כמעט לא יוכל לעבוד שלא דרך חברה כזו, הכוח שלה כלפי הנהגים יהיה כמעט בלתי מוגבל. ג. אני דיברתי על ירושלים. כמה מוניות יש לגט טקסי בירושלים? זה שיש לה עוד אלף וחמש מאות בגוש דן ועוד שמונה מאות בחיפה ובקריות לא משנה לי, הן לא עומדות לרשותי. תחנה שיש לה מאתיים מוניות בירושלים יכולה להביא מונית כמעט לכל נקודה נתונה תוך חמש דקות. גם אם לגט טקסי יש ארבע מאות מוניות (מה שלא נראה לי), היא לא יכולה להביא מונית לנקודה תוך הרבה פחות זמן - נניח שהיא יכולה תוך שלוש וחצי דקות, זה לא הבדל דרמטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בסדר, אז עוד שנתיים הגברת לובשבסקי תוכל להגיד לטלפון "קופת חולים זמנהוף" ולא תצטרך לגשת לכביש ולהרטב בגשם. ב. בינתיים, כל העימותים שאני רואה נוגעים לכך שהכוח של הנהגים מול הלקוחות נחלש. אני מעדיף כוח לעצמי ולא לנהגים, תודה. ג. לא יודע מה קורה בירושלים, בשרון זה עובד פשוט פנטסטי. 15 ש"ח מכל נקודה לכל נקודה בעירי, לא משנה כמה זמן, והמונית מגיעה תוך שתים-שלוש דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. שמעתי שבצרפת העבירו חוק שמחייב את Uber להשהות את הגעת המונית שלהם ב-15 דקות, כדי שהשירות יהיה גרוע כמו השירות הקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. פנטסטי! הצעת ייעול: יש לקוחות שממש חשוב להם להגיע בזמן. אני מציע לאפשר מחילה של 15 דקות ההשהיה, בתנאי שהנהג יתן אגרוף בפרצופו של הנוסע כפיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שחוק 15 הדקות בוטל כבר, אבל לא גוף כממשלת צרפת ירתע מלהגות חוקים מטופשים חדשים כדי להתעלל בציבור הנוסעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב הראשון יש להם כוח בעיקר מול הנהגים. המטרה היא כיבוש השוק ולכן יש להם אינטרס שלך זה יהיה זול ואתה תעדיף אותם, עד שלנהגים לא תהיה ברירה אלא לעבוד דרכם. ברגע שהמצב הזה יושג אתה תהיה שבוי בידיהם, ואז האינטרס שלהם (כמו של כל מונופול) יהיה לחלוב אותך עד כמה שאפשר. לא יהיה לך כוח מול החברה, פרט לאופציית הוויתור על מוניות. אני לא גר בשרון ולמען האמת גם בירושלים מעולם לא טרחתי לנסות אותם. אין לי מושג אם הם עובדים טוב או לא. אין לי שום בעיה שהם יתקיימו כאופציה נוספת, אבל אם החזון שלך על מוניות שפועלות רק דרך חברות כאלה יתגשם, אתה עלול לגלות שאיכות השרות ונומך המחירים לא יתקיימו לאורך זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, אני לא מבקש לחייב את הנהגים לעבוד דרכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחזון שלי, אם לא ברור, הוא ש''מספר מונית'' לא יהיה משאב מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר ירוק הוא לא משאב מוגבל, אין מגבלת כמות, אך יש לו מחיר, 245000 ממשרד התחבורה (כל אחד יכול לקנות, אבל זה לוקח כמה חודשים), בשוק החופשי המחיר הוא 1400 שקל לחודש להשכרה (7 אחוז תשואה...), או 240 אלף שקל למכירה, מהסתכלות זריזה ביד 2, לא חסרים מספרים למכירה (וזאת הסיבה כנראה שהמחיר נמוך יותר ביד 2 מאשר ישירות מהמדינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמשאב שצריך לרכוש אותו הוא משאב מוגבל. המחיר הוא שיטה להקצות ולווסת את כמות המשאב המוגבל. אפשר כמובן להקצות כמות קבועה, ולחלק אותה בשיטה מנהלתית: הגרלה, רשימת המתנה, קריטריונים. בשתי השיטות יהיו פחות אנשים שיזכו לקבל את המשאב אלמלא מנגנון הוויסות, ולכן המשאב מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משאב מוגבל, פשיטא, הוא משאב שיש כמות מוגבלת ממנו. נפט הוא משאב מוגבל, קרקע היא משאב מוגבל, העובדה שמשהו עולה כסף, מגבילה את היכולת שלך לצרוך אותו, אבל לא אומרת בהכרח שהכמות שלו מוגבלת. אין מחסור במספרי מוניות, ולא יכול להיווצר במשאב הזה מחסור, אם מחר יבוא כל עם ישראל וירצה לקנות מספרי מוניות, המדינה תמכור להם בשמחה. המחיר הוא אכן נסיון של המדינה להגביל את כמות מספרי המוניות, כמו שמכס על גבינה הוא נסיון של המדינה להגביל את כמות הגבינה המיובאת, זה לא אומר שגבינה מיובאת היא (לכל צורך מעשי) משאב מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ היתה בעבר גם הגבלה על כמות המספרים הירוקים (מכסה). באותה עת מחירו של מספר ירוק בשוק המשני היה כפול ממחירו הרשמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאתה לא מבקש לחייב. אבל כתבת ''בשוק שנשלט בידי חברות גדולות, הדחה מהן עלולה להיות מכת מוות כלכלית''. גם זה חיוב, אם כי הוא מתבצע דרך מנגנוני השוק במקום מנגנוני המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכמת ההמונים מקביל ל"העושר מחלחל למטה"? נראה לי שיש קסם מעוור בסיסמאות קליטות. הבעיה היחידה היא שהן לא עובדות. זהו טרנד אופנתי שאינו משתקף במציאות אבל בהחלט נשמע טוב, בגדי המלך החדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך תייר יכול לדעת אם לוקחים אותו בדרך הקצרה או הארוכה?" לא יכול, וגם הפיקוח הממשלתי לא יכול לדעת שנהג המונית לקח את התייר בדרך הארוכה, ולפי כל הסיפורים הם אכן עושים זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק תיירים. אני תמיד מרגישה שאני צריכה להיות על המשמר עם נהגי מוניות. _ "למה לא פנית ימינה?" "אמרת שאת רוצה לנסוע דרך כביש 4!" "נכון, אבל בדרך שאתה מוביל אותנו, אתה עובר את כל העיר בדרך לכביש 4, ואם היית פונה, הינו בכביש 4 בתוך 5 דקות!" "טוב, טוב. אז תגידי שאת רוצה דרך צומת חולון!" "תגיד, הכבישים ריקים עכשיו. לא ברור שאתה אמור לנסוע בדרך הקצרה ביותר?" "זה, אתם, הלקוחות! בגלל שאתם מתעקשים על מונה! אם היינו סוגרים מחיר, לא היה אכפת לך דרך איפה אני נוסע!" "אם היינו סוגרים מחיר, זה היה יוצא יותר יקר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש למי להתלונן, ולפי הסיפורים יש אפילו מי שעושים זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אחרי דה-רגולציה אפשר להשאיר סמכות להתלונן אצלה. יש כאלה בשווקים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן (אם כי לא לגמרי ברור לי לאילו שווקים אתה מתיחס ומה הדומה והשונה ביניהם למקרה שלנו). בכל מקרה, סמכות פרושה רגולציה - פחותה אולי מהנוכחית, אבל בכל זאת רגולציה. אל תשכח שאתה יכול להתלונן לא רק במקרה שהנהג רימה אותך ונסע במכוון בדרך ארוכה יותר אלא גם במקרה שהוא לא הפעיל מונה, שהוא עצר בדרך והעלה נוסע נוסף, שהוא לא היה מוכן לבצע את הנסיעה ברגע שהוא שמע לאן אתה רוצה להגיע או אפילו שהוא סתם היה גס רוח כלפי הנוסע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם כל העילות לתלונה שכתבת. מונה, כאמור, אני מניח שלא יהיה בשוק לא מפוקח - סביר ביותר שהמחיר ייקבע מראש. אני גם לא רואה סיבה לאסור על העלאת נוסע נוסף בדרך, בהסכמה (שיכולה להיות מראש, או לפי הרגל ומוסכמה, מה שיתקבע ברוך הבא). אני גם לא רואה סיבה לחייב את הנהג לנסוע לאן שהנוסע רוצה - עניין של מחיר. גסות רוח - לא יודע, מה קורה היום אם בארוחה במסעדה המלצר גס רוח אליך? מתלוננים בפייסבוק, זה עובד לא פחות טוב מנציב קבילות ממלכתי. אגב, זה עובד גם לכל הבעיות האחרות שהזכרת, ועוד שלל בעיות שלא הזכרת - באותם מקרים שבהם אפשר למצוא הסכמה רחבה שהנהג היה לא בסדר, ובלי שצריך לקבוע מראש ולכולם (ועוד בחוק) קריטריונים למה נחשב בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא והסבר לי איך תייר אמור לקבוע מחיר בהסכמה עם הנהג. על איזה בסיס הוא יעשה את זה (אני בכלל לא שואל על איזה בסיס ייגבה מס הכנסה מהנהג הזה)? מה יכולת המיקוח שלו (או גם שלך, למען האמת) אם הוא עומד ברחוב חשוך והמונית עצרה לו ומונית אחרת עלולה לא לעצור בעשר הדקות או מחצית השעה הקרובה - וגם אם תעצור, לשיטתך היא יכולה פשוט להחליט שלא מתחשק לה לקחת אותו ליעד? והאם הוא יכול באמת לסרב לכך שהנהג רק יעצור לעוד מישהו, רק יעשה סיבוב קטן להעלות חבר, יעצור באמת רק לרגע, חמש דקות גג, כדי לאסוף חבילה שהוא צריך להעביר למישהו? אחרי שאתה כבר יושב במונית אתה באמת יכול לסרב? יש מי שיכול, מיעוט קטן של אנשים חזקי אופי שלא אכפת להם ממריבה קולנית ואפילו מזה שהנהג יזרוק אותם מהמונית שלו אם המריבה תהיה באמת קולנית (ברחוב החשוך, בגשם, בלילה). לעומת זאת הגב' זליקובסקי בת השמונים תצטנף בפחד בפינת הספסל כשהנהג יעלה מישהו ששתה יותר מדי ועכשיו צריך להתגלגל הביתה איכשהו. לגבי תלונות בפייסבוק - יש כמה הבדלים בין מסעדות למוניות, לא? כמה מוניות יש בישראל? עשרת אלפים? עשרים אלף? ומשום מה, בניגוד למסעדות, הן לא נשארות באותו מקום כל הזמן. כשאתה תניף יד למונית והיא תעצור אתה תבדוק בפייסבוק את רשימת המוניות שחברים שלך התלוננו עליהן? תבדוק כמה שאתה רוצה, למונית שלך כבר לא יהיה כובע עם מספר המונית. לכל היותר יהיה לך מספר רישוי. ומה הסכוי שדווקא אחד מהחברים שלך נפל דווקא על המונית הזו? כמה זמן הנהג שעצר יעמוד ויחכה עד שאתה בודק אם הוא ברשימה השחורה? אז תלונות בפייסבוק כן תהיינה, כנראה. התייר שיחזור לחו"ל יתלונן בפייסבוק שישראל זו מדינה נוראה, כל נהג מונית שאתה נוסע אתו גובה ממך הון ומתיחס אליך נורא, אל תלכו לארץ הגנבים הזו. התלונות האלה אכן תעזורנה - לתיירים שלא יטרחו להגיע הנה ולא יצטרכו להסתדר עם המוניות בארץ. אבל מה לגבינו, שכן תקועים איתן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - מיתוג מוניות. הלקוח לא צריך להיות לקוח של הנהג הבודד, הוא יכול להיות לקוח של מותג מוניות. אני חושב שזה פותר די טוב את כל הבעיות שמנית. יש לזה מחיר - באמת עלול להיות שהשוק יתכנס למספר מועט של חברות, והנהגים יהיו שכירים נרצעים. מה היתרון? השירות יהיה לא יותר גרוע מהיום, אלא הרבה יותר טוב. אמור לי אתה, מה היום יכול לעשות התייר מול הנהג, שיכול גם היום לעשות את כל מה שכתבת? התכנסות שוק למספר מועט של חברות, עם טייקונים בפסגה ושכירים נרצעים למטה, היא משהו שמצער גם אותי (אני זה זה שנמנע מלהיכנס לסופרמרקטים והולך למכולת ושאר חנויות בשכונה). אני לא בטוח מה בסופו של חשבון עדיף. רק אציין שהתכנסות כזו היא תוצאה סבירה אבל לא וודאית. ושהסעה אישית, בדיוק בגלל ייחודיות הסיטואציה כפי שאתה מתאר, היא תחום שבו יותר קל לי לקבל את המחיר של התכנסות לשוק של שכירים תמורת העלאת סטנדרט השרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיתוג מוניות יפתור את הבעיות? אני לא בטוח שהלקוחות לשעבר של אובר בניו-דלהי יסכימו אתך. אתה כנראה מאלה שעדיין מאמינים שחברה מסחרית נותנת שירות טוב כי אם היא לא עושה את זה אז המותג שלה נהרס. חכה שניה, אני מדווח להוט שיש להם כאן קליינט פוטנציאלי. מה יכול היום התייר לעשות? הוא יכול להתלונן למשרד התחבורה, ולמשרד יש סמכות לענוש את הנהג עד כדי שלילת פרנסתו. יש לו פרטים של הנהג באופן אישי על דופן המונית מבפנים, ויש לו מספר מזהה של המונית על הכובע והדפנות. העובדה שיש לו אפשרות כזו מספיקה כדי להרתיע את רוב הנהגים. בשנים האחרונות אני מוצא שהנהגים מפעילים את המונה גם בלי שאני מבקש מהם, וכבר עברו הרבה שנים מאז הפעם האחרונה שנהג מונית ביקש ממני להעלות נוסע נוסף - אולי זה גם כי אני מבוגר יותר, אבל התחושה שלי היא שהמשרד הצליח פחות או יותר לגרום לנהגים לפעול לפי הכללים. מה שאני חושב שאתה מפספס הוא שלאחר שהשוק יתכנס אתה לא תקבל שירות טוב יותר. השוק יתכנס למצב שבו חברה אחת או לכל היותר שתיים תשלוטנה בכל איזור גאוגרפי, והן לא תתחרינה זו בזו על שירות ועל מחיר - המאמץ שלהן יהיה לכבול אותך אליהן ולמצוא דרכים לגבות ממך את המרב. אולי יציעו לך עסקה של ריטיינר קבוע שתמורתו תסע ככל יכלתך, אולי שתמורת סכום נוסף תוכל לנסוע במוניות פרימיום עם עוד כמה גאדג'טים או כל מיני פטנטים אחרים. דמיין לך את החברות הסלולריות לפני הרפורמות או את הבנקים הגדולים - ככה זה יהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תיירים ידעו על יכולתם להתלונן, על איך עושים את זה, ויטרחו לעשות זאת? יכול להיות שאתה צודק, אבל אני רוצה רק לציין שבשוק חופשי של הסעות חסם הכניסה כמעט אפסי, להבדיל משוק הטלוויזיה, הסלולר והבנקים. יותר נמוך (אפילו הרבה יותר) משל שוק הסלולר אחרי הרפורמה. הסיבה שאני מסכים שסביר שהשוק יתכנס למעט חברות גדולות היא החשיבות הגבוהה של המוניטין, שוב בגלל האופי המיוחד של יחסי הלקוח-נהג. אבל המוניטין תלוי לחלוטין ובאופן תמידי בשירות טוב. לכל הפחות, די סביר שיש מקום לשתי חברות, שיתפסו שתי נקודות שונות בטרייד-אוף של שירות מול מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה יעשו בפועל איני יודע, אבל העובדה שיש להם אפשרות היא גורם מרתיע - וכאמור, הבעיה היא לא רק של תיירים אלא גם של הגב' זליקובסקי שנהג המונית שלה רוצה לאסוף את השיכור, או של האם עם הילד החולה על הידיים שהנהג לא רוצה להסיע לשכונה שלה כי זה לא על הדרך שלו לקפוץ לחבר ולראות את המשחק יחד. אלה יודעות ומסוגלות להתלונן. אנחנו מדברים כרגע על מוניות, לא על הסעות. אלה שני סוגי שירותים שונים, גם אם יש מוניות שעושות גם הסעות. מה שמייחד מונית הוא האופי המזדמן של הנסיעה - עכשיו אני צריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', זה מסלול שאני לא עושה אותו באופן קבוע ובזמנים קבועים, ואני צריך רכב. כדי לאפשר לי למצוא רכב פנוי במהירות רבה כמעט מכל נקודה שבה אני נמצא צריך הרבה מוניות פעילות על הכביש. המשמעות היא שחסם הכניסה הוא גבוה, כיוון שאתה צריך לגייס מאות מוניות בעיר גדולה. אתה יכול להפעיל שירות עם עשר מוניות, אבל הלקוח הממוצע יתיבש רבע שעה בהמתנה למונית - ואף אחד לא יהיה מוכן לזה, לכן השירות לא יוכל להתרומם. אותה בעיה שיש למי שרוצה להקים רשת חברתית שתתחרה בפייסבוק. ראה מה קורה בימים אלה: גט טקסי מפרסמת ברדיו כדי לגייס נהגי מוניות, ואף מבטיחה להם הכנסת מינימום חדשית. מכאן אתה רואה כמה דברים: האחד, אכן יש צורך בהרבה מוניות וכמה שיותר -יותר טוב; השני, אתה צריך יכולת כלכלית לא קטנה כדי לגייס הרבה מוניות, וכאמור - החסם לא נמוך; השלישי - המהלך הזה מיועד, כנראה, לחסום את אובר. ההנחה היא, כנראה, שמה שאתה צריך הוא לגייס את הנהגים - הנוסעים ייאלצו לבוא אל הנהגים האלה, לא יהיו להם אחרים. לא טורחים לבזבז כסף על קמפיין שיקרא ללקוחות להעדיף את גט טקסי, רק לנהגים. מי שצריך מונית הוא בגדר קהל שבוי של נהגי המוניות, אין לו חלופה טובה. יתכן שיהיה מקום לשתי חברות שונות, אבל אני לא בטוח בכך כלל. נראה לי שכמעט כל מי שנוסע במונית מתעניין בדבר עיקרי אחד - כמה מהר הוא מגיע ליעד. פחות קריטי לו אם המונית מרווחת או לא וכיו"ב. זה מעודד פעילות של שירות עם המספר הגדול ביותר של מוניות, שמבטיח את זמן ההמתנה הקצר ביותר. מעבר לכך, מבחינתך כלקוח זה גם לא מאד משנה אם תהיה חברה אחת שתציע לך שתי רמות מחיר ושירות או שתי חברות שכל אחת מציעה איזון אחר; בשני המקרים, לקוח שיש לו העדפה לאחד משני הגורמים האלה לא יהיה מושא של תחרות בין ספקי שירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היכולת לעצור מונית פנויה ברחוב הדרדרה פלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(או מה שתשע נשמות אמר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש פחות נהגי מוניות שנאלצים לשוטט בחוסר מעש, ולבזבז זמן ודלק. נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר של גיא רולניק שמתיחס גם לרגולציה בתחום התחבורה. אני ארשה לעצמי להעתיק לכאן קטע ארוך יחסית שאולי ממחיש כיצד מתנהג הוד מעלתו ה"רגולטור". לרגולציה יש מחיר: מה שקורה בדן הוא כסף קטן לעומת מה שמתרחש באגד. שם גילה המבקר שהמדינה משלמת מזה כעשור כל שנה סובסידיה עודפת של לפחות 400 מיליון שקל. לסכום זה, קבע המבקר, מצטרפת שורה של הטבות כספיות שהעניקו משרדי האוצר והתחבורה לאגד בעשורים האחרונים, ללא בדיקת כדאיות כלכלית ותוך התעלמות לכאורה מחובת עריכת מכרזים. המבקר בחן ארבעה הסכמים שעליהם חתמו משרדי האוצר והתחבורה עם אגד מאז 1996 - שני הסכמי סובסידיה ושני הסכמי תחרות - שבמסגרתם הזרימה ותזרים המדינה לקופת הקואופרטיב מיליארדי שקלים. הסובסידיה השנתית שממנה נהנה אגד ב–2011, למשל, הסתכמה ב-1.5 מיליארד שקל. המבקר גילה כאוס רגולטורי נרחב, אי־בקיאות בחומר והיעדר פרוטוקולים שפגעו ביכולתו של משרד התחבורה לבקר את הנעשה באגד. הביקורת העלתה פערים ניכרים בהצגת עלות הסכם התחרות שנחתם עם אגד רק ב–2010, כשהאוצר טען שמשמעותו עלות של 683 מיליון שקל למדינה בשנה - בעוד שאגד טען לתקצוב כפול של 1.3 מיליארד שקל. המבקר גילה שמשרד התחבורה ומשרד האוצר הסתפקו בהערכות כלליות למרות הסכומים הגבוהים שעמדו על הפרק, ולא הציבו יעדים למשא ומתן. "בהסכמים שולמה לאגד סובסידיה בסכומים ניכרים בלא עבודת מטה מסודרת שתברר את מידת ההצדקה בתשלומים״, נכתב בדו"ח המבקר. לסיום הסביר המבקר ש״הגורמים המקצועיים במשרדים לא היו בקיאים בסבך ההסכמים ובפרטיהם, ולכן היו תלויים בידע ובניסיון של גורמי ייעוץ פרטיים״. מיהם ״גורמי הייעוץ הפרטיים״ ש״הגורמים המקצועיים תלויים בהם״? המבקר לא פירט, אבל אפשר לנחש - אלה חברות ייעוץ פרטיות, שבחלקן עובדים פקידים שעבדו במשרד האוצר ובמשרד התחבורה ועכשיו עובדים כיועצים לעשרות ומאות המונופולים, הקרטלים, החברות הממשלתיות, הרשויות והחברות שמחוברות לתקציב המדינה וחיות, מתות, עולות ונופלות על בסיס היכולת שלהן להתל ברגולטורים ובפקידים - אלה שעדיין לא עברו לעבוד בחברות הייעוץ. לא תופתעו לגלות שבאגד ובחברות הקשורות איתה יש נוכחות מוגברת כבר שנים ארוכות של פקידים לשעבר ממשרד האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חדש תחת השמש, כל העברת כסף מהממשלה לתאגידים פרטיים סופו שחיתות. זהו כמעט חוק טבע, תפקיד הרגולטור הוא להכות בשוט בתאגידים לא להעביר להם כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד סיבה טובה שלא לסבסד את מונופולי התחבורה הציבורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בלבל אותי בהתחלה (תגובה 645025) מכיוון שחשבתי שאתה הוא מי שנוהג מדי פעם לצטט את דרויאנוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן נוהג לעשות כן, כשנחה עלי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיינית, באמת? נו, למשוך בצמות. ילד זב חוטם שלא יודע להתדיין כבוגר. יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דרך להציק תגובה מלאה בטרוניות ובכיות כזאת שלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב להטיה המגדרית. אם גבר היה כותב בדיוק את אותה התגובה, היית קורא לו בכיין? אין צורך בתשובה, אולי רק חשיבה בינך לבין עצמך ובדיקת עמדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מצב, באף מקום שהוא לא ישראל, שתופסים אוטובוס בשביל לנסוע ברכבת בתוך העיר. המטרו אמור להחליף את האוטובוס, או לחילופין - להוריד ממנו עומסים. ואני מוכן להתפשר על 10 דקות1. אין כזה ולא יהיה? גוגל מפס. בדקתי עכשיו. העיר לונדון. 506 מטר מכיכר טרפלגר (יש שם תחנה) לכיכר פיקדילי (שגם שם יש תחנה). 700 מטר מתחנת פיקדילי לתחנת גרינפרק. 400 מטר מתחנת פיקדילי לתחנת כיכר לייססטר 570 מטר מתחנת כיכר לייססטר לתחנת טוטנהאם קורט. 800 מטר מתחנת טוטנהאם קורט לתחנת אוקספורד סטריט 550 מטר מתחנת אוקספורד סטריט לבונד סטריט. 650 מטר מתחנת בונד סטריט למרבל ארץ'. כפיצוי על כך שטוטנהאם קורט רחוקה 800 מטר מאוקספורד סטריט, הנה היא רחוקה מהתחנה שבגודג' סטריט רק 540 מטר. אזור אחר של לונדון? תחנת מייל אנד רחוקה 600 מטר מבואו רואד ו-500 מטר מסטפני גרין 960 מטר מסטפני גרין לוויטצ'אפל אבל רק 500 מטר מוויצ'אפל לבת'נל גרין בנוסף, יש אזורים שבהם יש רכבת עילית. בהנתן ש-5 דקות פירושן 400 מטר, גם בתחנות שהמרחק ביניהן כקילומטר, מי שגר באמצע בין 2 תחנות, גר במרחק של כ-5 דקות מתחנה. לתפוס אוטובוס כדי לנסוע אח"כ במטרו2, זה טמטום ישראלי ייחודי שאני לא חושבת שנמצא בהרבה מקומות אחרים בעולם. 1 אני מוכן להתפשר על הרבה פחות, כמובן. אני מוכן להתפשר על מטרו סטייל רומא. העיקר שיהיה כזה. 2 ויותר גרוע: לבטל קווי אוטובוס מתחרים, כך שאנשים שקודם יכלו לנסוע בקו אוטובוס ישיר צריכים עכשיו לנסוע באוטובוס לרכבת הקלה, כמה תחנות ברכבת הקלה, ואוטובוס נוסף מהרכבת הקלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוטה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת את לונדון. בבקשה. אוטובוס מסטמפורד היל לתחנת מנור משהו. משם רכבת לאוקספורד סטריט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסטמפורד היל יש רכבת עילית. מכל מקום, מסטמפורד היל למנור משהו שלך (מנור האוס), זה רק 1.44 קילומטר או 1.1 קילומטר ל-7 האחיות. במילים אחרות, גם בסטמפורד היל יש תחנות של רכבת עירונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרכבת העילית לא תיקח אותי לרחוב אוקספורד. אז אני יושב לי וזולל להנאתי בפיצה אורי. משם אני רוצה להגיע לרחוב אוקספורד, ואני צריך להשתמש ברכבת התחתית. באופן טראגי למדי, נולדתי בלי כנפיים. עקב אסון מצער זה, מדידת מרחקים בקו אוירי לא עוזרת לי. אז הנה המרחקים לצועד ולנוסע: מפיצה אורי, דרך מנור רוד וגרין ליינס, אל תחנת מנור האוס - 2.54 ק"מ. מפיצה אורי, דרך סטמפורד היל, שמאלה לרחוב שממשיך את קלאפטון ומתחבר עם 7 סיסטרס עד למנור האוס - 2.74 ק"מ. היות ובמנוס האוס עובר קו פיקאדילי, ולכן כדי להגיע לרחוב אוקספורד צריך להחליף בדרך לקו ויקטוריה בתחנת פינסבורי או בקינגס קרוס, אפשר לנסות לעלות על הרכבת בתחנת 7 סיסטרס, שם עולים ישירות על קו ויקטוריה. מפיצה אורי, על סטמפורד היל לתחנת 7 סיסטרס - 2.08 ק"מ. זו הליכה של 20 דקות לאדם זריז ונמרץ שהולך לעבודה בבוקר, והליכה של חצי שעה בשביל שמנצ'יק שהרגע מילא את כרסו. אז צריך להסתייע באוטובוס, או לעשות הליכה ולנסות לשרוף כמה בלינצ'עס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כן. זה היופי במערכת הזו. אתה הולך 230 מטרים לתחנת הרכבת stock newington. עולה על הרכבת לתחנת ויקטוריה. מחליף שמה לקו ויקטוריה, ויורד ברח' אוקספורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, היופי במערכת הזו זהה ליופי במערכת הרכבת הקלה שלנו. אם אני צריך להחליף מרכבת עילית לרכבת תחתית, זה בדיוק כמו להחליף מאוטובוס לרכבת תחתית/קלה. אלה שני סוגי תחבורה שונים, שני תשלומים שונים לשתי מפעילות שונות, פרקי המתנה שונים בתחנות וכו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |