בתשובה לתשע נשמות, 06/10/14 8:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל הויכוח אינו על שלטון עצמי (את זה כבר יש להם, גם אם לא באופן דמוקרטי, גם ברצועת עזה תחת החמאס, גם בעבר הירדן תחת המשפחה ההאשמית, וגם ביו"ש תחת בית עבאס) אלא על גבולות, וליתר דיוק הגבולות בין שלטון בית עבאס לבין מדינת ישראל (בהנחה שהגבולות עם הממלכה ההאשמית ועם חמאסטן נקבעו). השמאל הקיצוני טוען ש"קוי 67' ואין בלתם" (למה בעצם?), השמאל המתון טוען ל"תכנית אלון", ואילו הימין טוען שהקוים צריכים להיות לפי המצב הדמוגרפי בשטח שנשען גם על ההסכמים הקיימים (כלומר שטחי A לערבים, שטחי C ליהודים ושטחי B נתונים למשא ומתן). יתרה מכך, חלקים בימין (ליברמן) טוענים שגם ש"דין 48 כדין 67" ושגם המשולש צריך להיות "על השולחן" במסגרת המו"מ. חלקים אחרים בימין (שכרגע לא מיוצגים בכנסת) טוענים כי גם חילופי אוכלוסין צריכים להיות על השולחן. הויכוח לגבי קיומו ומוצאו של ה"עם הפלסטיני" רלבנטי לגבי נקודת המוצא ("הבעיה"), לא לגבי נקודת הסיום ("הפתרון"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברצועה יש שלטון עצמי. בגדה יש שלטון עצמי ברמה של בנטוסטנים במקרה הטוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אתה, בלי משים, מוכיח את הנקודה שלי: הויכוח הוא על גבולות, לא על שלטון עצמי. (ומה אתה חושב על ה"שלטון העצמי" תחת המגף ההאשמי?) (ודרך אגב, חלק מהבנטוסטאנים היו גדולים בשטחם מאשר מדינת ישראל, כך למשל שטחה של בופצטואנה היה כ40 אלף קמ"ר - כמעט פי 2 ממדינת ישראל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא הגודל אלא מה אפשר לעשות שם. האם פלשתיני בשטחים יכול ללכת לישון כשהוא יודע שחיילים זרים לא יופיעו בלילה, יהלמו בדלת ויכנסו פנימה, עם או בלי רשות? האם הוא יכול לנסוע לחברו בעיר הסמוכה כשהוא יודע שחיילים זרים לא יעצרו אותו בדרך? האם הוא יכול לנסוע לחו"ל בכל פעם שהוא רוצה בכך? והמגף ההאשמי הוא ענינה של ממלכת ירדן, לא שלנו. גורלם של הפלשתינים שם לא מעניין אותי יותר מגורלם של האויגורים בסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ערבי באפגניסטן לא יכול ללכת לישון בידיעה שחיילים זרים לא יופיעו בלילה, יהלמו בדלת ויכנסו פנימה, בלי רשות. לנסוע לחברו בלי שחיילים זרים יעצרו אותו, או אפילו לנסוע לחו"ל בכל פעם שהוא רוצה בכך. לטרור יש מחיר. וגם גורלם של הערבים ביהודה ושומרון (או בעזה) לא מעניין אותי יותר מגורלם של האויגורים בסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן לאדן הוא אדם ספציפי. כאן מדובר על אוכלוסיה שלמה, גם כאלה שאינם מואשמים בטרור בשום צורה. גורלם של תושבי יו"ש לא היה מענין גם אותי לולא שתי עובדות: האחת, שהאחריות על גורלם היא כרגע בידי המדינה שלי; השניה, שאת הטרור שלהם הם מפנים נגדי. אילו הם היו מפנים אותו אל ממשלת סין זה אכן היה מטריד אותי הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא מואשם (או לפחות חשוד) בטרור לא מקבל ביקורים ליליים ''סתם כך''. לגבי מי שגר איתו בבית - אוי לרשע ואוי לשכנו. אם תחזיר אותם למולדתם, גם תפטור את מדינתך מאחריות עליהם, וגם לא תאפשר להם להפנות את הטרור כלפיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוחות האמריקאים באפגניסטן קיבלו גיבוי בינלאומי לפעולתם שם (והזמנה רשמית מכוחות האופוזיציה) ולאחר מכן הזמנה רשמית להמשיך לפעול במדינה (כחלק מכוח רב לאומי) מטעם ממשלת אפגניסטן. ממשלת ישראל לא תפעל סתם כך נגד פעילי טרור בסיני אפילו שזה מרחק חמש דקות טיסה (אלא אם כן מצריים תבקש מאיתנו. ולא סביר שזה יקרה). הערבים ביהודה ושומרון הם בתחום הריבונות (בפועל: היכולת של חיילים זרים להופיע בלילה ולעזור) הישראלית אך אין להם שום ייצוג בכנסת או בשאר הרשויות הישראליות. לא רק לך לא אכפת מהם. ולכן אין מניעה לצה"ל להלום בדלת ביתם בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה אם הקלגסים שמופיעים לך בבית באמצע הלילה הם זרים או מבני עמך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא כמה חברי כנסת מהקואליציה שתומכים בו (בכתבה הוזכרה אורית סטרוק). או ליתר דיוק: ההבדל הוא שהוא נמנה על מי שבחרו את שלטונות המדינה שאומרים בסופו של דבר לאותם "קלגסים" מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא בין הגינוי המוצדק למקרים כאלה כשזה קורה לימני קיצוני ובין השתיקה המוחלטת מצד אותו מחנה כשדברים כאלו וחמורים מהם קורים לפלסטינים ביום יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע טוב מאוד ששמי שמחליט בנושאים אלו זה בג''ץ ולא הכנסת, ושם אין נציגים נבחרים, בטח לא של המחנה שלו. וחוץ מזה, עדיין לא הבנתי מה ההבדל מבחינת הערבים (שהרי אין דמוקרטיה באף מדינה ערבית, וגם לא תהיה דמוקרטיה במדינה הערבית הנוספת בארץ ישראל המערבית, אם זו תקום חו''ח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמחליט בפועל זו הרשות המבצעת. הכנסת בוחרת את הממשלה ומפקחת על פעילותה (לדוגמה: שולטת על תקציביה). לבית המשפט העליון (שיכול לשבת כערכאת ערעורים וגם כבג"ץ) יש אפשרות להשפיע על פרשנות החקיקה. אבל זה כלום לעומת מי שקובע את החוקים או מי שמקצה בפועל את התקציבים לאכיפתם. וכמובן שבית המשפט אינו נציגם של ערביי השטחים. הוא נוטה להתקפל לרוב מול עמדת מערכת הבטחון שמנומקת ב"צורכי בטחון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי להרגיע אותך - הרבה יותר קל לחונטה המשפטית ''לקפל'' את ערכי ''כבוד האדם וחרותו'' כשמדובר ביהודי השטחים (ע''ע ''הנהלים המיוחדים'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיבוש אשם. הם חיים בשטח צבאי שבו שוררת תערובת מוזרה של חוק אזרחי ישראלי וחוק צבאי. אז כן, החוק שם יותר גמיש. ועדיין ר' מה שכתבתי למעלה על השפעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארתה הופך את היוצרות. מדובר בשחרור מכיבוש, לא בכיבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיבוש על ידי צבא שעדיין שולט שם. כל עוד יש שם משטר צבאי ותושבים רבים ללא אזרחות, הבעיה הזו תישאר בעינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה תיפתר אם הפולשים יוחזרו למולדתם בחצי האי ערב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה טובה (אולי) לשאלה אחרת. ומכיוון שהגענו להתנצחות בססמאות ללא תוכן משמעותי, נראה לי שאין עוד טעם בוויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שאלה אחרת? אם הבעיה שלך היא שיש תושבים ללא אזרחות* , התשובה לכך היא להחזירם למולדתם ולתת להם אזרחות שם. *(וזה לא נכון, יש להם זכות הצבעה לפרלמנט ברמאללה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הולכים מספיק רחוק, אפשר להחזיר את היהודים לעירק (או סוריה). אבל זה שוב דיבור בסיסמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים לא פלשו לארץ ישראל כחלק ממסע אימפריאליסטי לכבוש את כל המזרח התיכון וחלקים מאירופה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הסימטרית היא שהיהודים פלשו לישראל כחלק ממסע אירופי לכבוש את כל אפריקה ואסיה. סיסמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיתן לערביי השטחים אזרחות ישראלית, האם הם יהיו נאמנים למדינה שנתנה להם אזרחות, כשם שיהודים נאמנים למדינות שנותנות להם אזרחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בינהן הוא שהטענה המקורית נכונה, והטענה ה''סימטרית'' שקרית. אבל מהי האמת בשביל שמאלנים. ''נראטיב'' ותו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים שלך פועלים נגדך. אפשר לומר שהבעיה תיפתר אם היהודים יחזרו לאור כשדים או לפחות למצרים. את זה יכולים לטעון אנשים שחושבים שהם צאצאי הכנענים. הם יכולים לטעון שהייתה להם עיר-יריחו -כבר 7000 שנה לפני הספירה. עם ותק כזה לא נוכל להתווכח. כל הטיעונים ההיסטוריים אינם מחזיקים מים. על כל טיעון היסטורי שלך, יש לתושבי הארץ טיעון נגדי. התוקף שלהם הוא באנרגיות שגרמו ליהודים לבוא לכאן מסוף המאה ה-19 ובעזרת הבריטים להתיישב/להתנחל ולכבוש את הארץ. ב-48 נוצר מצב אותו קיבל רוב העולם, לכן הרוב המחלט של העולם מכיר בגבולות 67. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים לא הגיעו ממצרים ככובשים אימפריאליסטים אלא כפליטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק שהרי לפי אמנת הפליטים הם נחשבים פליטים רק במדינה הראשונה שאליה נמלטו. אחרי שעברו בסיני ועבר הירדן ובחרו להמשיך לכנען הרי שמדובר לכל היותר במהגרי עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעלם לרגע מהאנכרוניזם שבהודעתך, מדבר סיני היה שייך אז למצרים (ובכל מקרה הם היו עדיין בסכנה שם מיד רודפיהם), עבר הירדן היא חלק מארץ ישראל - ואכן חלק מהשבטים התיישבו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנכרוניזם שבהודעתי? טול קורה מבין עיניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבר סיני לא היה שייך למצרים והם לא היו בסכנה מצד רודפיהם (שבכלל טבעו בים 40 שנה לפני זה). מי שמגיע כפליט לא שורף עיר שלמה, מחרים את כל הרכוש שבא (כולל בני אדם "מאיש ועד אישה, מנער ועד זקן"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם--לֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל, לְפִי-חָרֶב; וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד-יַבֹּק" לי אין בעיה עם כיבוש שמגיע מתוך הגנה עצמית כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הסכמנו שהם לא היו פליטים, שהם לא נמלטו מאף אחד, ושהם עברו במדינה שלישית (" ויירש את ארצו מארנן עד יבק" בציטוט שלך). יפה, התקדמות. המלחמה בסיחון מלך האמורי הסתיימה הרבה לפני כיבוש והשמדת יריחו וסיחון, כידוע, לא שלט ביריחו אלא בשטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק ("ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון" בציטוט שלך) ככה שגם הגנה עצמית לא היתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להכריז "הסכמנו" כשאתה היחיד ש"הסכים" זה פתטי. 1. בני ישראל ברחו מהשלטון המרכזי במצרים ששעבד אותם ובהמשך איים על חייהם. זו בדיוק ההגדרה של פליטים. 2. עבר הירדן המזרחי (כולל השטח בין הארנון ליבוק), כמו מדבר סיני, היה באותה תקופה חלק מארץ ישראל (/כנען/ח'ורו/רתנו) סיחון מלך האמורי כבש את אותה חלקת ארץ בין הארנון ליבוק, וגירש משם את האדומים והעמונים. בני ישראל בסך הכל גירשו את הפולש, ולא את האוכלוסיה הילידית (השווה למשל לבקשת המעבר בארץ האדומים: "וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו", וכנ"ל גם בני מואב ובני עמון) 3. לפי הקונצנזוס הארכיאולוגי הנוכחי, כיבוש יריחו כנראה לא היה ולא נברא, ורק משל היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק אתה טוען? שבני ישראל השמידו את האמורי בגלל שהם היו פולשים ולא התושבים האוטנטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שעוד כמה חודשים הייתה מגיעה קבוצת פליטים / מסתננים / מהגרי עבודה שמונה מאות אלפים (ומסתבר שיש להם גם יכולת לחימה) עם בקשה צנועה: הם לא רוצים להישאר בארץ. הם רק רוצים לעבור דרכה ולהגיע לירדן. מה הייתה צריכה להיות תגובת הממשלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> מדבר סיני היה שייך אז למצרים (ובכל מקרה הם היו עדיין בסכנה שם מיד רודפיהם) אתה מדבר על האריתראים או על הסודאנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התורה בני ישראל התרחקו מדרך החוף המהירה יותר בסיני מכיוון שהמצרים שלטו בה. (על הקשר בין מה שכתוב שם לאמת ההיסטורית כבר דיברנו במקומות אחרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא מקבל את התנ"ך כאמת היסטורית, אז מנין לך שבכלל היתה "תקופת ההתנחלות" ולא התגבשות שבטים מקומיים שישבו בארץ ישראל מקדמת דנא לעם, עקב היעלמות השלטון החיצוני ("האסכולה הסוציולגית")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח כאן כמה וכמה הנחות שהן בעייתיות מאד, מעבר לשאלת התכנות "החזרת הפולשים". 1. הערבים שמצויים כאן היום הם מצאצאי פולשים מחצי האי ערב (ולא, למשל, יהודים שנשארו בארץ ואוסלמו), ואילו אנחנו מצאצאי בני ישראל שישבו כאן עד הגלות. זו טענה שבוודאי אינה נכונה לכל בני שתי האוכלוסיות, וקשה מאד לבסס אותה באופן פרטני או אפילו ביחס לתת-קבוצות גדולות של כל אוכלוסיה. אתה צריך גם להגדיר מה קורה עם מי שהוא צאצא של אנשים שהגיעו מיותר מאיזור אחד - סביר להניח ש-99.99% מכל אוכלוסיה עונים להגדרה הזו. 2. המולדת של בני אדם אינה המקום שבו הם נולדו וגדלו, אביהם נולד וגדל, סבם נולד וגדל אלא המקום ממנו באו אבות אבותיהם לפני כ-1,500 שנים ומעלה. 3. הדבר ההגון לעשות הוא להחזיר את צאצאי הפולשים למקום ממנו באו (גם אם הפלישה התרחשה לפני דורות רבים מאד), ולתת את הטריטוריה באופן בלעדי לצאצאי תושביה הקודמים. אם נקבל את ההנחות האלה, יהיה צורך להחזיר "למולדתם" כנראה חלק גדול מאד מאוכלוסיית העולם. מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה או ארגנטינה יהיה צורך לרוקן מתושביהן כמעט לגמרי. גם במדינות כמו בריטניה יהיה צורך לבדוק מי מצאצאי הקלטים ומי מצאצאי הסקסונים או הנורמנים (ואותם להחזיר לגרמניה ולצרפת), וכן הלאה. האם זה נראה לך סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הרוב הגדול והמוחלט של הערבים המוסלמים בא"י (כמו ברחבי המזה"ת) הוא אכן צאצאי הפולשים (ובאופן ספציפי, צאצאי הגברים הפולשים) ולא צאצאי יהודים שאוסלמו. זו הוכח במחקרים גנטיים (הפלוטייפ JP209 על ענפיו השונים), כמו גם בסקרי מוצא (מחקרו של ד"ר שלמה אריה בן-אלקנה). ישנן אוכלוסיות קטנות ומבודדות שהן אכן צאצאי יהודים שאוסלמו בכח (בכפר יטא למשל), והיוצא מן הכלל מעיד על הכלל. 2. יש הבדל גדול בין דרישת זכויות אינדיבידואליות (שנובעת מעצם ישיבתו של אדם, אביו וסבו במקום מסויים) לבין דרישת ריבונות וזכויות לאומיות (שאז יש לבדוק את כלל הנסיבות היסטוריות). ז'בוטינסקי ניסח זאת יפה: לערבי כאדם - הכל. לערבים כלאום - מאומה. 3. תושבי ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וכו' הגיעו להסכמים (צודקים או לא, זו כבר שאלה אחרת, אבל הם הגיעו למצב של יציבות ואי לוחמה) עם הילידים (אינדיאנים, אבוריג'ינים וקלטים בהתאמה), ואינם מבקשים "לזרוק אותם לים" כפי שהערבים מבקשים לזרוק אותנו. במצב יציב צריכה להיות סיבה טובה מאוד למה להפר את ההסכמים הללו. במצב של מלחמה צריכה להיות סיבה טובה מאוד למה להשאיר את הפולש במקומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם הם ידרשו רק זכויות אינדיבידואליות, כמו להיות אזרחים כאן - זה מקובל עליך? שיטה מענינת "להגיע להסכמים": להמית 90% מהתושבים המקוריים, לקחת את אדמתם ואז לאפשר להם לקיים את אורח חייהם המקורי רק בשמורות מיוחדות. אני בטוח שהפולשים הערבים היו מוכנים לחתום לך על השיטה הזו. הרבה יותר יעיל מלזרוק לים (או אפילו מסבון וחינוך, כהמלצתו של מארק טוויין). אבל מדבריך יוצא שאם מגיעים להסכם יציב ולאי-לוחמה אז די בכך. מכאן אנו חוזרים רק לשאלה האם ניתן להגיע להסכם יציב, ושאלת הצדק הופכת שוב לבלתי רלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שנחתם הסכם יציב (בין אם הוא צודק מלכתחילה או לא), כל הפרה של ההסכם גורמת לאי צדק גדול יותר (מוות של חיילים, סבל של פליטים, אלמנות ויתומים, וכו') מאשר אי הצדק ההתחלתי. כל עוד לא נחתם הסכם (ואין סיכוי להסכם יציב), יש מלחמה (חמה או קרה) בין שני הצדדים, והצד הפולש דורש להשמיד את הצד הילידי (ועוד טוען שזהו ''פתרון צודק''), האינטרס של הצד הילידי לפעול למען הצדק ולגרש את הפולש בחזרה למולדתו בחצי האי ערב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |