בתשובה להאייל האלמוני, 24/08/14 16:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי אחורה ואני מבינה את מקור הבלבול: כשכתבתי בתגובה לך "שאלה טובה" לא התכוונתי לשאלה לגבי האשפה, אלא לקישור שעשית בין המדיניות הישראלית העכשווית לגבי פליטים ובין השאלה היהודית. 2. אני לא מדברת על זכויות יתר, אלא על זכויות אלמנטריות - זכותה של כל מדינה לקבוע גבולות ומכסות למבקשים להתאזרח בה. 3. אני מסכימה לעניין ההשתלבות באורח החיים המקומי. אני ודאי לא טוענת שכולם צריכים לעמוד ב"תקוה", אבל מראה עיניים של נורמטיביות ציבורית יהיה נחמד. השאלה היא מה פירוש "לפגוע בילדים הללו" - ברור שלהחזיר אותם למדינת עולם שלישי יכול להיחשב כפגיעה לעומת החיים בישראל. אז מה, לאזרח אוטומטית את כל מי שנולד פה? זה שהילדים לא מכירים חיים אחרים, לא נכנס אצלי ברשימת השיקולים, ודאי לא מסכימה לטענה שמעבר לתרבות אחרת (תרבות משפחתם, עם שפה שהם דוברים מהבית!) הוא פגיעה בלתי הפיכה. כל עוד הוריהם אתם, אלה חייהם וההמשכיות המשפחתית נשמרת. ואיך תאזרח ילדים ולא תאזרח את הוריהם שגרים פה? זו בעיה מוסרית ופרקטית. מכל מקום, אותו מהגר שלא רצית הגיע הנה והוליד 3 ילדים, נניח, ונתת אזרחות לכולם, משמע הוא יכול להישאר פה עכשיו כי ילדיו פה, וקיבלת 3 אזרחים חדשים במקום 1 שלא רצית. 4. אני לא רואה קשר בין אנטישמיות לבין ליברליות של היהודים. רדיפות יהודים תמיד היו, מאז ייסוד הנצרות לפחות, והחשיבות של בית לאומי יהודי לא נגזרת מנחמדותו או ממידת הליברליות של יהודי X. לצורך העניין, עם כל הצער והכאב, גם למשתוללים שבין אוהדי בית"ר ולפושעים המאורגנים בנתניה מגיע ביטחון במדינה שלהם בשבתם כיהודים. אם כי לא הייתי מתנגדת שיגורו במקום אחר. אגב, אני לגמרי בעד מתן טריטוריה בינלאומית מוסכמת ליזידים (שטחי C? סתם, סתם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הבלבול, אני חושב שהתגברנו ורק אציין שאם היה בדברי קישור בין המדיניות הישראלית לגבי פליטים (שלא ידוע לי עליה) לבין השאלה היהודית, אז זהו קשר שהשתרבב לשם בטעות. אשר לדברים האחרים, נראה שלא הצלחתי להבהיר את עמדתי. 2. טענתי היא שבגלל היחס בין מספר הלאומים הגדול לבין מספר המדינות הקטן, בית לאומי בלעדי הוא מלכתחילה זכות יתר שבלתי אפשרי לממש עבור כולם. ולכן מימושה של הזכות הזו מותנה בין היתר בכך שהלאום המממש יגלה אחריות ויתחשב, במידה מסוימת, בלאומים שלא יכולים לממש את זכותם זו. באופן כללי, עם שמתנהג כאילו הוא "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", עלול לאבד את זכותו (המוסרית) לבית לאומי בלעדי. למשל, לאנשי דאע"ש אין זכות לחליפות משלהם אפילו אם יהיה להם כוח לממש אותה. 3. מה פירוש "לפגוע בילדים הללו"? כאן נכנס הקוץ הזה שנקא "מדתיות". כמו כל זכות, גם הזכות של לאום לבית לאומי (בלעדי) איננה מוחלטת. יש זכויות יותר חשובות - למשל זכויות הפרט. כשמגרשים ילד בן 14, מהמקום שבו הוא נולד וגדל זו פגיעה די נוראה בזכות הפרט שלו (אפילו אם לא נשקפת סכנה לחייו). אם מגרשים אותו בגיל 4, הפגיעה פחות קשה. לכן כשיש בעיה קונקרטית (משפחה מסוימת שמבקשת אזרחות), צריך להושיב אנשים שיודעים לשקול "מידתיות" - ולהתגבר על נטיות ליבם - כדי שישקלו את הנזק שיוסב לפרטים מגירושם, מול הנזק המצטבר לבית הלאומי ולתרבות המקומית מאזרוחם. ובאופן כללי, ככל שמקדימים לגרש מסתננים ומהגרי עבודה - ועדיף למנוע את כניסתם בכלל - הנזק היחסי של גירוש פוחתת. אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו. ובכל מקרה, אי אפשר ללכת אחורה שנים רבות - אין הצדקה, למשל, לגרש 400 אלף רוסים לא יהודים שהיגרו לכן לפני 20 שנה, אפילו אם הם מאיימים על אופיו של הבית הלאומי בעוד 30-50 שנה. אחרי 20 שנה של שהיה כאן, גירוש יפגע בהם בחומרה שתביס כמעט כל שיקול לאומי. 4. "והחשיבות של בית לאומי יהודי לא נגזרת מנחמדותו או ממידת הליברליות של יהודי X". זו האמת, אבל לא כל האמת. קודם כל החשיבות של בית לאומי איננה תלויה בדבר. אפשר להניח שזה תמיד חשוב לכל הלאומים (כמעט). או שכל לאום צריך ורוצה בית. אבל זה שלאום צריך ורוצה בית לאומי, לא אומר שיש לו זכות לבית לאומי. אם הלאום - להבדיל מאדם X אחד או תת קבוצה קטנה - איננו מספיק ליברלי, אז בהתאם לטענתי ב 2, אין לו זכות לבית לאומי (בלעדי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |