בתשובה להעלמה עפרונית, 28/04/14 14:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל הרי אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים. כמובן שאפשרויות הבחירה שלנו מוגבלות - לעולם לא מלאות. תראי כמה מגבלות מנית, שכולן משפיעות על אפשרויות הבחירה שלך, שאת כולן אפשר להכליל תחת ''נסיבות החיים'' שלאורן ובמסגרתן את בוחרת. גם מגוון ההזדמנויות בשוק העבודה והאילוצים שכרוחים בכל אחת מהן הן נסיבות. חבל, אבל לא נראה שנגיע (בדורינו) למצב של בחירה חופשית לגמרי, שאיננה תלויה בכלל בנסיבות החיים. כל מה שאפשר לקוות לו הוא שבמסגרות האלו יהיו ליותר מאיתנו יותר אפשרויות מאשר פחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם אנחנו מסכימים על (חלק מ)העובדות, הוויכוח נותר על הפרשנות שלהן, שאני יכולה רק להניח שנובעת מנסיון החיים השונה שלנו. רוצה לומר - בהנתן שיש שלל מגבלות עלי כעובדת, אני חושבת שנכון וראוי שיהיו מגבלות על המעסיק שיאזנו את פערי הכוחות. אני מאמינה שהמגבלות של חוקי המגן בעבודה מגדילות את האפשרויות של עובדים (ואפילו, מעזה לומר, משפרות את מצבם של המעסיקים) ולא מצמצמות אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר כמובן לסכם ב-"אז אתה מפרש/מאמין ככה ואנ מפרשת/מאמינה אחרת". אני חושב שנבין יותר (אם בכלל זה מה שאנחנו מנסים לעשות) אם נבחן את האמירות הכלליות - "חוקי המגן" - על דוגמאות פרטניות. כי לא ברור מהנ"ל,למשל, האם את חושבת שחוק כללי שאוסר עבודה של יותר מ-8 שעות הוא כזה שמצמצם או מרחיב את מגוון האפשרויות שעומדות בפני העובד והמעסיק. או, האם את חושבת שיש לאסור בחוק קיומם של משרדים/עסקים שתנאי העבודה בהם דומים לאלו שלא התאימו לך במשרד שעזבת (כפי שתיארת למעלה). או למשל האם עדיף - לצורך השאת מגוון האפשרויות - שכל המעסיקים במשק יחויבו בחוק להציע בדיוק את אותה חבילת תנאים (שכר, שעות, חופש, גמישות, קביעות). גם לדעתי דרושים חוקי מגן (למשל, מפני הטרדה מינית, או הפרת חוזה, או הלנת שכר) אבל יש חוקי מגן מיותרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, אגב, שמדובר על 8 שעות עבודה לעובד, לא לעסק, נכון? אם העסק דורש בקביעות שעובדיו יעבדו 11 ו-12 ויותר שעות, מדי יום, יתכן שבעל העסק צריך לשכור עוד אנשים, או לרווח את לוח-הזמנים בהתאם1. אם העסק צריך להיות פתוח שעות רבות, יותר שעות מאורך יום עבודה, אפשר לשכור עובדים נוספים לאחה"צ. ברור שלא כל המעסיקים יכולים לעמוד באותם התנאים. אבל יש תנאים בסיסיים שצריך לקיים. 1 אישי היקר, שכיום עובד במקום עבודה שמשלם לו על כל שעה נוספת, עבד עד לא מזמן במקום עבודה שלא טרח לעשות אף אחד מאלה: אנשים נוספים לא נשכרו, ולוח הזמנים לא רווח בהתאם. התוצאה - אישי היה עובד לפני דדליינים 24 שעות ויותר, (כמובן שבלי תשלום על שעות נוספות), ומספיק בקושי, או שלא עמד בלוח הזמנים. תגובת הבעלים? למה לא עבדת גם בסופ"ש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אנחנו מדברים על העובד. (מעניין לשים לב איפה אנחנו עומדים: את מדגישה ש"אבל יש תנאים בסיסיים שצריך לקיים" ואני "אבל יש חוקים מיותרים". אלו לא עמדות מנוגדות בהכרח.) נגיד שאני בא אליך (עסק קטן, לא יודע למה) לראיון ואת מוצאת את כישורי מתאימים. את מסבירה לי שאת יוצאת עכשיו בקמפיין חדש שבו את מושקעת עד צוואר, כולל הלוואות מהמשפחה, מישכון חלק מהדירה וכו'. את מקווה כמובן (לא בלי סיבה) שהקמפיין יצליח ויביא עשרות לקוחות. אבל יכול להיות שהוא ייכשל והעסק יקרוס. עד שהוא מצליח את לא יכולה להרשות לעצמך להביא 3 עובדים נוספים. לכן את מחפשת עובד - בדיוק עם כישורי - שמוכן לעבוד במשך שנה או שנתיים, "כמה שצריך" לפי מספר הלקוחות שיגיעו, אין לך מושג כמה - את מקווה שהמון! ייתכן שזה יהיה גם סופי שבוע... כשצריך כדי לא לאבד את הלקוח. את מדגישה ומפצירה בי לא לקחת את המשרה אם יש לי מחובויות אחרות בשנה-שנתיים הקרובות שלא יאפשרו לי לעמוד במה שאת מבקשת. אם אקח את המשרה אקבל, תמורת הנכונות שלי "להתגייס", משכורת של 30% יותר מהמקובל למשרות דומות, אבל לא אקבל שעות נוספות. אם הכול מצליח, את מבטיחה לשקול בונוס עבורי, וגם לגייס עוד עובדים ולמנות אותי לראש הצוות, עם שכר מתאים - אבל את כל זה את משאירה לשיקול דעתך בהתאם לנסיבות המתפתחות. אני מודה שזה לא מפתה. אולי יש לי הצעה אחרת, ב 30% פחות אבל שתבטיח לי חיים סבירים. אולי אין בשוק הצעה אחרת שמתאימה לכישורי, ובשלב זה אין לי ממש ברירה. אבל השאלה החשובה (בעיני) היא האם את רוצה שלמשמע הצעה כזו אוכל להגיש נגדך תלונה במשטרה או במשרד העבודה. האם זו הצעה שצריכה להיות "בלתי חוקית"? אם זה לא חוקי, את לא תגייסי אותי ולא מישהו אחר. את גם לא תגייסי את 3 העובדים הנוספים שהיו מגוייסים אם הקמפיין היה מצליח. לכן נראה לי שכדאי שההצעה (הכמעט מגונה) הזאת תהיה חוקית, כי היא מוסיפה אפשרות ולא גורעת אפשרות. (אחר כך אפשר לחשוב, אם כדאי להרשות לעסק של 20 איש להציע לי דבר כזה, ואולי גם לאינטל - למרות ששם לא נראה לי שזה כדאי אפילו להם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה בדיוק מה שקורה בארץ גם בחברות בסדר גודל של אינטל-ישראל, אבל ה-30% שלך הם הגזמה פראית, תנסה 10%). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נשאיר את זה למו"מ. אם אני משיג לך 30% אתה לוקח חוזה גלובאלי? ומוכן לעבוד 70 שעות בשבוע... "כשצריך"? ז"א, עכשיו שהעיסוק של הגב' כבר ברור נשאר לדבר רק על המחיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, אני מתנגד לחוזה גלובלי מכל וכל, אני בעד לעבוד ולקבל שכר בדיוק על הכמות שבה אני עובד, לא פחות ולא יותר. וכשיש חודש עמוס, שהמעסיק ישלם לי על המאמץ הנוסף שלי, וכשיש חודש לא עמוס ואני רוצה לבלות יותר עם הילדה שלי, שישלם לי פחות. הקטע הזה שבו יש ולו דקה (שלא לומר שעה) שבה אתה עובד בחינם, הוא סוג של עבדות ומוטציה שמוטב להם שייעלמו. וודאי, כמו שאמרתי, לאלפי העובדים של חברות גדולות וממוסדות, שבדרך כלל גם את הרווחים העודפים שלהן לא מחלקות לעובדים, בניגוד לאדם השלישי בסטארטאפ כלשהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. זה כמעט ברור לגמרי. אם הבנתי לגמרי אז אתה לא מעוניין בחוק שמגביל את שעות העבודה אלא רק בחוק שאוסר חוזים גלובליים. מאחר שהדיון הזה צריך להסתיים פעם (כי אני עובד באייל על חוזה גלובאלי), בשבילי זה מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם עפרונית, אבל רוצה לחדד עוד נקודה: בעיני 'הצעה מגונה' מהסוג שהעלית לגיטימית רק במקרה אחד, והוא שהמעסיק מוותר על יחסי מעסיק-עובד ובעצם לוקח את העובד המוכשר כשותף. כאן מקבל העובד את האפשרות להיות חלק מהעסק, בלי לסכן את כספו. חוזה שאומר 'תעבוד שנה-שנתיים בתנאים האלה אבל תקבל בעלות על 15% מהחברה' צריך להיות חוקי, כי הוא משווה את התנאים בין העובד למעסיק: שניהם עובדים קשה ושניהם ירוויחו בגדול אם העסק יצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"לגיטימית רק במקרה אחד" זה אומר שהיא לא לגיטימית כפי ש"הציגה" לי נועה בראיון האמור. ואם זה מה שאתה אומר, אז עמדך ברורה (ואני חולק עליה) אשר להצעת השותפות, מעניין אם אתה סבור שבמסגרת השוואת התנאים בין המעסיק לעובד, נועה יכולה להתנות את העסקתי בכך שגם אני אמשכן את דירתי כדי להיכנס לשותפות, כמו שהיא עשתה כדי ליצור (גם) עבורי את ההזדמנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם אתה מקבל 50%. ואז לא מדובר כלל על ההעסקה, אלא פשוט על שותפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתשובה לשאלה הזו יש כמה חלקים. ראשית, אני חושבת שפער הכוחות בין מעסיקים לעובדים הוא כזה, שחוקי מגן שמצמצמים אותו הם טובים וחשובים גם במחיר פגיעה בחירות של המעסיק וצמצום האפשרויות העומדות בפניו. שנית, כן. אני בהחלט חושבת שאכיפת החוק הקיים בנוגע לשעות עבודה ומנוחה,1 בתור התחלה, יגדיל את הבחירה של העובדים. למה? בתור התחלה, כי זה יאפשר לאלו מאיתנו שמעוניינים להקדיש את שעות הערות שלהם לדברים נוספים פרט לפרנסה לבחור בין יותר מקומות עבודה. על עצמי אני יכולה להגיד שכשהחלטתי שמספיק ודי עם שבוע עבודה של 55 שעות מינימום-לא-כולל-נסיעות, הצטמצמו דרמטית מספר מקומות העבודה שהיו רלוונטים עבורי. כמובן שזה לא היה הסינון היחיד, אבל זה בהחלט היה שיקול כבד משקל. בעולם שבו רוב מקומות העבודה שמתאימים לכישורים ולרצונות שלי היו מקפידים על שעות עבודה סבירות2 הייתי יכולה לשלוח קורות חיים ליותר מקומות. וזה עוד לפני שאמרתי מילה על הורים (ובדרך כלל - אמהות) שנזקקות ל"משרת אם" ומוגבלות למקומות עבודה שמציעים כזו. ויותר מזה - בעולם שבו כולנו הולכים הביתה אחרי 8-9 שעות, הפער בין נשים (בין אם אנחנו אמהות בפועל ובין אם תופסים אותנו כאמהות-בדרך) לגברים (ששאלת הילדים והמשפחה לא נתפסת כרלוונטית עבור המעסיק שלהם) מצטמצם, כי מעל לראש המראיין לא תרחף העננה "היא תרצה לצאת מוקדם בשביל הילדים". אגב, במובן הזה זה גם מגדיל את הבחירה של המעסיק, שפתאום יוכל לבחור את העובד המתאים ביותר בלי לשקול שיקולים זרים. אני יוצאת מנקודת הנחה, פשוט, שכמו כל אדם גם מעסיק/מראיין לא מקבל החלטות רציונליות ומיטביות והוא מוטה על ידי אינספור גורמים, במודע ושלא במודע. 1 כלומר, "משרה מלאה" של 45 שעות, תשלום אמיתי על כל שעה נוספת וכו'. נדבר אחר כך על ימי עבודה של שמונה שעות. 2 לטעמי, ואני מסכימה עם גישת השליש/שליש/שליש שציינו פה קודם, ושואפת שככה הימים שלי יראו. בינתיים אני מתקרבת יפה אבל עוד לא שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח למצוא תשובה ישירה למה ששאלתי, אבל את כמובן לא מחויבת... - ראשית, כאמור, גם אני בעד "חוקי מגן" וכו'. השאלה היא ספציפית אם חוק שקובע את מספר שעות העבודה (המקסימלי) ביום/שבוע הוא חוק שמצמצם או מרחיב את מגוון האפשרויות של העובד. - שנית, גם כאן את עדיין שומרת על עמימות: 45 שעות + תשלום אמיתי על שעות נוספות. זה נשמע כמו "מותר לעבוד כמה שרוצים, בהסכמה בין העובד למעסיק, ובלבד שתתקבל תמורה אמיתית עבור העבודה הנוספת". זה למשל חוק מגן שגם אני מעוניין בו - אסור לחייב אנשים לעבוד חינם! (אבל האם את רוצה לאסור חוזי עבודה גלובאליים?) - אני לא מנוסה את בשוק עורכי הדין אבל יודע שהם עובדים שעות ארוכות מאוד בשכר גלובאלי נמוך, בייחוד בזמן הסטאז'. אם יאלצו אותם לשלם שעות נוספות (ולי אין בעיה עם זה) הם ישלמו לעורכי דין מתחילים שכר מינימום - פשוט כי יש יותר מדי עורכי דין מתחילים. השאלה אם אז, כאשר משלמים (מינימום) על שעות נוספות, מותר או אסור לעבוד/להעביד שעות נוספות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם חוק שקובע את מספר שעות העבודה (המקסימלי) ביום/שבוע הוא חוק שמצמצם או מרחיב את מגוון האפשרויות של העובד. עניתי - התשובה היא כן. א. יהיו לעובדים יותר אפשרויות כי הסינון לפי "שעות עבודה" יתבטל (או יצומצם משמעותית), וישאר רק סינון לפי קריטריונים אחרים (נגישות, תחום עיסוק, שכר וכו') ב. יהיו לנשים (ובפרט - אמהות ו/או נשים בגיל פוריות) יותר אפשרויות כי מעסיקים לא יחשבו עליהן בתור "מי שלא יכולות לתת מספיק שעות כמו גברים". ופרמטר נוסף שלא חשבתי עליו קודם: ג. מגדיל את האפשרויות כי לפחות בתחומים מסוימים, הגבלת שעות העבודה באופן ממשי תייצר יותר מקומות עבודה. נניח שבעל עסק צריך 210 שעות בממוצע כדי לייצר את מה שהוא מייצר (כתבי תביעה, שמלות, תיקוני אופניים). במצב היום הוא מעסיק ארבעה עובדים שכל אחד עובד משמונה עד שבע1. אם הוא יוגבל להעסקה של 8 שעות ביום (כלומר, 40 שעות עבודה בשבוע מכל אדם), הוא יצטרך לשכור את שירותיו של אדם נוסף3. והנה, במקום שיהיו לי, כמחפשת עבודה, 8 בעלי מוסכי אופניים לפנות אליהם, נהיו תריסר שמחפשים לשכור את שירותי תיקון הפדלים המשובחים שלי. כן, אני רוצה לאסור על חוזי עבודה גלובלים. כלומר, לא לאסור עליהם לחלוטין, אבל לצמצם אותם לתפקידים מאד בכירים או לתפקידים שבאופן אינהרנטי למהותם אי אפשר לכמת. אני רק רוצה להזכיר שהרעיון של חוזה גלובלי הוא שאתה נמדד לפי התפוקות שלך ולא לפי השעות בהן אתה נמצא במקום העבודה. המצב כיום הוא שבהרבה מאד מקרים, המשמעות של חוזה גלובלי הוא שאתה צריך לעבוד יותר (בלי שישלמו לך אקסטרא), אבל לא יכול לעבוד פחות כשהיקף העבודה יורד. את השאלה לגבי שכר המינימום אצל עורכי דין לא הבנתי. 1 כלומר, על הנייר מקבל 220 שעות במקום העבודה2 2 ואני בכוונה לא משתמשת במונח "שעות עבודה", כי מי שנמצא 11 שעות ביום במשרד או במפעל, כמעט בהכרח מקדיש חלק מהזמן לטיפול בענייניו הפרטיים. החל מקפיצה לרופא ועד לשיחות טלפון עם המטפלת בנוגע לילד שקצת עלה לו החום ומסרב לאכול קציצות גבינה. 3 או להקטין את היקף העבודה. תלוי כמובן אם מדובר בעסק רווחי או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 עבדתי פעם (עבודה זמנית) במקום עבודה ידוע לשמצה בנושא מוסר העבודה של עובדיו. יום אחד נתבקשתי להישאר לאחר שעות העבודה. שאלתי מה לעשות, אמרו לי להמתין. כאשר ההמתנה התארחה הבעתי את חוסר הנחת מכך שמשלמים לי עבור אי עשיית דבר. "כאן משלמים לך על הזמן שאתה נמצא פה" היתה התשובה, "אם אתה גם עובד תקבל פרמיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות המעביד הזה יודע לארח המתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות ש"עבדתי" באותו יום קרוב ל 7 שעות נוספות, מתוכן כשעה אחת עבודה "אמיתית", והשאר המתנה, היתה לכך סיבה הגיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי (כידוע) היה ניסיון כזה. כששאלתי את החברה', לתומי, למה יש פה כל כך הרבה אנשים שלא צריכים לעשות כלום, אחד התנדב להסביר לי: "אתה תמים. אתה לא מבין את השיטה. לא מחזיקים אותי כאן בגלל שאני יודע משהו, או עושה משהו. מחזיקים אותי כאן כי יש תקן. כשלא יהיה תקן, יעיפו אותי מכאן, בלי קשר למה שאני עושה או יודע לעשות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. עובדתית - למרות העוינות הנהוגה בציבור כלפי אותו מעסיק (ועובדיו), עובדתית הוא מספק את הסחורה. נכון, במחיר (שלי כצרכן נראה) גבוה ממה שהיה צריך להיות, אבל באיכות שעומדת בדרישות המפרט ואינה נופלת מהמקובל במפותחות שבמדינות, (כמעט) בכל כמות שהצרכן דורש, יום ולילה, שבתות, חגים וימי חול, קיץ וחורף. אז להגיד שהם לא יודעים כלום ולא עושים כלום זה אולי בון טון, אבל זה בפרוש לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה לך שהזכרת את השקר הגדול של כל (רוב)1 ההסכמים הגלובליים במשק: הם 'גלובליים' רק בכיוון אחד - זה שבו אתה עובד יותר שעות. אף אחד לא יסלח לך על חודש שבו החסרת עשר שעות, בטענה 'אבל השכר הוא גלובלי ועמדתי היטב במטלות שלי'. השקר הלכאורה חבוי הזה רק מראה עד כמה המנגנון הגלובלי הזה הוא מעוות ובזוי. זה מזכיר את התקופה ששכר-דירה היה 'צמוד' לדולר: בטח צמוד, כשהדולר היה עולה היית משלם יותר, אבל כשהדולר היה יורד, היה סעיף בחוזה שמונע משכר הדירה לרדת על ידי קביעת שער דולר תחתון (אף פעם לא עליון) פיקטיבי וקשיח. 1 עדות פשוטה להונאה הזאת נמצאת בעובדה, שבמקומות רבים שמעניקים שכר 'גלובלי', עדיין העובדים מעבירים כרטיס לרישום שעות בכניסתם ובצאתם. אם באמת השכר שלהם גלובלי, למה צריך רישום שעות? כי הוא לא גלובלי, הוא משרה מלאה + שעות נוספות בחינם למעביד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה אתה חושב ככה. בחודש הזה, אפריל, החסרתי הרבה יותר מ-10 שעות ולא רק ש"סלחו לי" אלא שקיבלתי משכורת מלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. נסה לעשות את זה לא בחודש שיש בו חופשות קבועות בחוק1. לא באפריל, אלא נניח, ביולי. 1 אגב, אם יש במקום עבודתך עובדים שעתיים, הם לא קיבלו שכר על פסח. ואם במקרה אצלכם נהוגה הדממה - אז הם נאלצו להתמודד עם חשבון מצומק החודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שהטענה היא ששכר גלובלי *תמיד* משמעותו X שעות+כמה שצריך, אלא שבהרבה מקרים זו התוצאה. להערכתי, כמה שמדובר בתפקיד יותר זוטר, כך התוצאה הזו נפוצה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון, כמובן, חוץ מהחופשות הרגילות, פשוט כי אין כל כך הרבה עבודה כרגע (כפי הנראה זה אמור להשתנות עוד שבועיים). למעסיק שלי לא איכפת אם אני לא עובד כשאין עבודה, מה שמעניין אותו זה שאני אעבוד כשיש עבודה, ובשביל זה הוא משלם לי גם כשיש וגם כשאין עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשריך וטוב לך. זה לא מאד רלוונטי לדיון העקרוני המדבר על מצבם של רוב העובדים, או במילים אחרות - איך לגרום למירב העובדים1 להיות מרוצים מתנאי העסקתם כמו שאתה מרוצה. 1 כשמובן שבעצם מה שצריך זה לגרום למנהלים לשפר את דרכיהם, בעקבות המנהלים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרוצים"? בו לא נקפוץ למסקנות... בכל מקרה, אולי יש כאן תפקיד גם לעובדים, לפחות לעובדים החזקים (ברור שלעובדים במקדונלד זה לא יעזור)? אולי העובדים צריכים לדעת, ולהבהיר למעסיקים שלהם, איזה תנאים הם לא מוכנים לקבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקומות שאני הכרתי, חברות של מעל מאה איש, כלל לא קיימת אופציה כשאתה נשכר לעבודה לדון בהאם ההסדר שלך הוא גלובלי או כולל שעות נוספות. נקבעה נורמה מפעלית וזהו, טייק איט אור ליב איט. כמובן שעובד יכול לבחור מראש מקום אחר, אבל לאורך עשרים השנים האחרונות ראיתי איך בהדרגה כל המשק (ההייטקי לפחות) עובר מהנורמה הקודמת לנורמה החדשה והפסולה. כולל הכנסה הדרגתית של כל מיני סעיפים מכסתחים בחוזים האישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טייק איט או ליב אי כולל שתי אפשרויות. כשאין לך ברירה, תיקח את הראשונה. אבל אם אתה עובד בתחום בו יש ביקוש, אז האופציה השניה גם קיימת, ואם יותר מאיתנו נשתמש בה, פחות מהם לא יבינו את המסר. בכל מקומות העבודה שעבדתי בהם היתה נורמה דומה: משרה גלובלית שאומרת שכשצריך עובדים כמה שצריך, ושלא צריך, עובדים פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שהדבר לא יפגע באלמוניותך - מותר לשאול באיזה תחום אתה עוסק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה הנחתי. אני חושבת שדי בטוח להגיד - על סמך הדיון כאן ובכלל - ששוק ההייטק,1 על כשליו הידועים (והידועים פחות), לא משקף את שוק העבודה בכללותו. למען הסר ספק, גם מאופי ההעסקה של רופאים לא הייתי ממהרת להקיש לגבי שאר שוק העבודה. 1 ובפרט - מתכנתים ומהנדסים בשוק ההייטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוק הייטק לא משקף, אבל אני חושב שהכלל נכון לכל השווקים. לכל מקום עבודה עם שכר גלובלי יש מספר שעות ממוצע אותו הוא מצפה שהעובד יתן, והמשכורת של העובד לא תרד עם העובד עשה את מה שמוטל עליו גם אם הוא עשה את זה בפחות שעות, ולא תעלה אם הוא עשה את זה ביותר שעות. מספר השעות הזה אולי לא תמיד כתוב במפורש בחוזה, אבל הוא גם לא סוד כמוס, ואפשר להבין את העיקרון די מהר (עוד בשלב של הראיונות). בשוק הייטק, למיטב ידיעתי, המספר הזה הוא מאד לא יציב, ונע בין 12 שעות במקומות מסויימים ל-7 שעות במקומות אחרים. למיטב ידיעתי, יש שווקים בהם המספר יותר יציב, ובהרבה שווקים הוא נמצא במספרים מגוחכים (בעיני), אבל, גם שם, למיטב ידיעתי, אם אין צורך אף אחד לא ידרוש ממך את הכסף בחזרה עם לא תעמוד בממוצע המצופה. כמובן שיש עבודות בהם אין מצב בו אין צורך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל מקום עבודה עם שכר גלובלי יש מספר שעות ממוצע אותו הוא מצפה שהעובד יתן, והמשכורת של העובד לא תרד עם העובד עשה את מה שמוטל עליו גם אם הוא עשה את זה בפחות שעות, ולא תעלה אם הוא עשה את זה ביותר שעות.'' זה פשוט לא נכון. וזה לא נכון לא רק בעולם של עורכי דין, אלא בהרבה תפקידים אחרים של צווארון לבן עלק. מעבר לזה, אם יש תפקיד שבו ''אין מצב בו אין צורך'', זה מחזיר לנקודת המוצא שלי - אתה עובד (בפועל, ולא חשוב למה) ימים ארוכים שמתגמשים רק לכיוון אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, ואני מוסיף שזה כך גם בחלק מעולם ההיטק. אני עבדתי במקומות עם שכר גלובלי, שהורידו שעות/ימי חופש אטומטית כשהשעות החודשיות ירדו ממשרה מלאה - שזה שקול לחלוטין להורדת משכורת לעובד שעבד פחות שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אם תסתכל על המסביר לצרכן, תגלה שלעובדים החזקים כנראה שאין בעיה להבהיר למעסיקים איזה תנאים הם לא מוכנים לקבל. הבעיה היא אף פעם לא של הג'ניוס, של השפיץ, של העובד ששמו הולך לפניו כמומחה בתחומו1. 1 בהנחה, כמובן, שמדובר בתחום מבוקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מדבר על "עובדים חזקים" אני לא מתכוון לג'ניוס, של השפיץ, של העובד ששמו הולך לפניו כמומחה בתחומו, אני מתכוון לעובדים פשוטים (כמוני) בעלי נסיון וידע בתחומים בעלי ביקוש (תוכנה, במקרה שלי). עובד שמצליח לקבל משכורת יותר מכפולה משכר המינימום הוא עובד בעל כח מול המעביד, וככזה אולי כדאי שינצל את הכח שלו לא רק להגדיל את המשכורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תכנת חסר נסיון מקבל משכורת כפולה מהמינימום, להגדיר אותו כבעל כח מול המעביד נשמע לי כמו בדיחה (גרועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שהיה חסר נסיון, בהחלט היה לי מספיק כח להגיד לא לכמה מקומות עבודה עד שמצאתי את זה שהתאים לי. כשאומרים לעובד במקדונלד ייק איט או ליב איט, אז באמת אין לו ברירה, או שהוא יקח את זה במקדולנד, או שהוא יקח את זה בבורגר קינג, התנאים יהיו כמעט אותם תנאים. כשאומרים לך טייק איט אור ליב איט, אתה יכול לדעת שאם תעזוב את זה יש עוד חברות בשוק שרוצות אותך, ושיתנו לך תנאים אחרים לגמרי (שכוללים, אולי, משכורת נמוכה יותר, אבל גם שעות נוחות יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייאת. פעמיים המינימום זה פחות מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הוא גדול בהרבה מהשכר החציוני (שהוא מה שנראה לי שמעניין כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון (אם כי ממש מעט פחות). שכר המינימום החודשי היום הוא 4,300 ש"ח1 והשכר הממוצע במשק נכון לתחילת 2014 היה 8,955 ש"ח2. ורק כי זה האייל פה אני מרשה לעצמי שלא להזכיר שמדובר בשכר ממוצע ולא בשכר חציוני.נ 1 לפי משרד הכלכלה (לשעבר התמ"ת) - http://www.moital.gov.il/NR/exeres/2F5EA151-6FAE-420... 2 לפי נתוני הביטוח הלאומי https://www.btl.gov.il/MEDINIYUT/GENERALDATA/Pages/%D... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כל פנים, לי נראה יותר הגיוני, שבמקום שכולם יעשו הסבה לתכנות1, מה שגם קצת טיפשי, כי הרי בסופו של דבר צריך במשק עוד כמה בעלי מקצועות חוץ ממתכנתים2, או במקום "שמי שחזק - שיתעקש" - שעובדים יתאגדו. 1 מה שיוריד דראסטית את שכר המתכנתים, אז לו הייתי מתכנתת לא הייתי מציעה את זה 2 אם אין צורך בעובדים, לא מעסיקים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: הדיון החל מהתאגדות. אבל בתחומי ההי־טק בלבד (בצרפת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמועה שמעתי, שבארצות אחרות אין כזה פער בין עובדי ההייטק ליתר העובדים. לא בשכר ולא בתנאי העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעברתי עכשיו על התפוקה היומית בדיון, למדתי ממך, מעפרונית ומענת, תובנה חדשה: מקום עבודה טוב - כזה שבו לא מתאמצים יותר מדי ומקבלים שכר טוב - הוא זכות בסיסית של כל אזרח. כל מה שצריך לעשות הוא לדרוש מקומות עבודה כאלה - ואז הם יופיעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת איך למדת את זה מהדברים שלי. נועה וענת ידברו בשם עצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא תומכת במקרה באיגודים מקצועיים וחקיקה שמתערבת להגנת זכויות עובדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כן. מכאן ועד למסקנה שאתה מייחס לי הדרך ארוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקיקה ואיגודים מקצועיים זו לא דרך לדרוש ולצפות שאיכשהו הדרישה תתממש בלי לשלם שום מחיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מי משלם את המחיר? רק המעסיקים, או אולי גם אנשים שמחפשים עבודה אבל נשארים בחוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. אם שעות העבודה ירדו, עסק שנדרש דרך קבע להעסיק עובדים הרבה שעות, ישכור עובדים נוספים. וכך - פחות ישארו בחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בעבודות פשוטות, שיש בהן ממילא תחלופה גבוהה. בתעשיה מודרנית העובד צריך להיות עם הראש בעבודה, הוא צריך נסיון וידע, ידיעת ההקשר שבתוכו נעשית העבודה, הזדהות עם הפרוייקט והצוות. אנשים הם לא בקבוקים שיוצאים מקו יצור כולם אותו דבר. למעסיק יש סיכון ועלויות קבועות על כל עובד הרבה מעבר לשעות עבודה. זו הצעה תאורטית שמנותקת מהמציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מעסיק מתכנן את לוחות הזמנים תוך הסתמכות על כך שהצוות (6 אנשים) יעבוד יום-יום 12 שעות. במקום להעסיק 6 אנשים 12 שעות, שישכור עוד 2. באותה הצורה בדיוק ששכר את הצוות הקיים. ויקפיד על הנסיון, והידע, וידיעת ההקשר, וההזדהות עם הפרוייקט והצוות. הרי אם הוא היה צריך לשלם 25% יותר לשעה על השעתיים הראשונות, ו-150% לשעה מעבר לזה, ל-6 אנשי צוות, מהר מאוד הוא היה שוכר צוות נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. איגודים זו דרך לנהל משא ומתן תוך שיוויון בין המעסיק לעובדים, ולא באחד-על-אחד, כשצד אחד חזק מאוד והאחר חלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שיוויון זה כוח, כפיה. העובדים מקבלים יותר ממה שמגיע להם בכוח. זו הסיבה שיש תופעה של נפורטיזם במקומות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אתה חושב על הועדים של הנמל והרכבת וכיו"ב, ושם זה ככה משום שזה ממשלתי, והדרישות שלהם לא מגיעות מכיס של מעסיק אלא ממשלם המיסים. כפי שהתאגדות עלולה להפוך לניצול לרעה, גם שיטת ה"אחד על אחד" והעמדת פנים כאילו מעסיק ועובד הם שווי כוחות במשא ומתן, ו"אם לא מתאים לך - לך" הופכות לניצול לרעה. זה כוח? כפיה? ו"אני צריך אותך 12 שעות ביום בתקופה הקרובה, אם לא טוב לך - אתה יכול לקום וללכת (בשעה שיש לך משכנתא / שכ"ד, ותשלומים לגן של הילד, ובכלל משפחה לפרנס" - זה לא כוח וכפיה? ומנין לך שהם מקבלים יותר ממה שמגיע להם? המנכ"ל שמקבל שכר מנופח ללא שום קשר לביצועים, ומצנח זהב גם אם החברה בקשיים - מקבל כפי שמגיע לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר החציוני בארץ מראה באמת שהעובדים מקבלים יותר מדי. גם משכורות הבכירים נמצאות בסטטיסטיקה של השכר החציוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר החציוני לא ישתנה אם משכורות הבכירים כולם יהיו שכר חציוני ועוד שקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ככה עובד החציון. ראה: 1000 2000 3000 4000 5000 חציון 3000 1000 2000 3000 4000 50000 חציון 3000 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. היה לי ממוצע בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שבשבילך זו תובנה ישנה, שזה מה שאנחנו חושבות. _______________ ולא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לכן כתם עיוור שמסתיר ממכן את האמת המרה שבכל פעם שמשפרים בכוח החוק עיסקה לטובת אחד הצדדים, אז מישהו משלם את המחיר, ומי שמשלם זה לא בדיוק מי שאתן חושבות, אלא מי שאותו צד השני לא יעשה איתו אותה עיסקה, שעכשיו היא לא כדאית לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בכל פעם שמוזילים את העלות למפיצים (הורדת מחירי חלב מהרפתנים, ירידת מחירי הדולר או הין למכוניות, הורדת מכסים ומע"מ, הקטנת מס חברות), הציבור מיד מצביע ברגליים ולא קונה, עד שההוזלה מגולגלת ומורגשת גם במחירים לצרכן. מה, לא? איזו הפתעה, כמה מוזר שזה לא עובד כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהעסקת עובדים או יזמות בכלל, פחות כדאיות ויותר מסוכנות, יהיו פחות מעסיקים ופחות יזמים. יזמים הם אנשים שדואגים לאינטרסים שלהם, וגם חברות שוקלות פתיחת פרוייקטים או העברתם מארץ לארץ. מקומות עבודה לא יורדים מהשמיים, אלא הם נוצרים ע''י אנשים שדואגים לאינטרסים של עצמם. אני לא טוען שכל חוק עלול לגרום לאבטלה המונית. בסופו של דבר כל רגוליה נוספת הוא בבחינת קש נוסף. יתכן שאין לחוק מסויים השפעה דרמטית מידית נתנת למדידה בכלים הסטטיסטיים הקיימים. זו סוג של רפואה הומאופטית. אבל במדינות שבהן שוק העבודה קשיח, ויש בהן הרבה רגולציה, גם אבטלת הצעירים גבוהה. לפי ההגיון שלי צריך להיות קשר סיבתי, אבל אולי אני טועה ומעסיקים לא מגיבים לתמריצים, ולא איכפת להם אם הם מרוויחים יותר או פחות או מפסידים קצת - העיקר בשבילם זה היעוד החברתי לספק מקומות עבודה טובים. אין להם ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בסופו של דבר כל רגולציה נוספת הוא בבחינת קש נוסף.'' - זאת אכסיומה, או תיאולוגיה, עובדה זה לא. זה תקף כמו ''בסופו של דבר כולם יודעים שבשר זה מזיק''. ''במדינות שבהן שוק העבודה קשיח, ויש בהן הרבה רגולציה, גם אבטלת הצעירים גבוהה''. גם זה לא בהכרח נכון, בדנמרק ונורבגיה יש פחות אבטלה מאשר בישראל, למשל. כבר הראו לך כאן תנאים שמראים שדווקא שעות עבודה ארוכות מגדילות אבטלה, מבלי להשפיע על ההוצאות של המעבידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמה שאני אומר זו תאולוגיה. זו האמונה הדתית שלי: שכל שמערימים יותר קשיים על עסקים, כך יהיו פחות עסקים: אנשים יפחדו לפתוח אותם, ויותר עסקים יכשלו. אבל יתכן שבאמת ככל שמכריחים עסק לפרנס יותר רואי חשבון ועורכי דין, פקחים ומשגיחי כשרות, ככל שצריך לשלם יותר שוחד כדי לקבל רשיונות ולזרז הליכים, וככול שהעובדים לעומתיים יותר - כך העסקים נהיים רווחיים יותר, ויש יותר השקעות ויותר מקומות עבודה. זו פשוט שאלה של השקפת עולם. כל אחד וההגיון שלו. אני דווקא חשבתי שארצות סקנדינביה מאופיינות בשילוב של חופש כלכלי גבוה ומיסים גבוהים שמאפשרים מדינת רווחה. אבל יתכן שאני טועה גם בכך. המשפט האחרון שלך ברור לחלוטין. יש הקצבה קבועה מהשמיים של שעות עבודה, ואם יש חזירים שלוקחים יותר, אז לאחרים נשאר פחות. ואני עוד מעקש אחרי שכבר "הראו" לי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל ההערכה שיש לי לרטוריקה שלי, שכנוע מאמיני דתות וכתות נבצר מיכולתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא תאולוגיה, זו תורת המשחקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודו אין רגולציה. הצעירים מתפרנסים יפה והכל דבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר בשבילם זה היעוד החברתי לספק מקומות עבודה טובים. אין להם ברירה נכון. מדויק. בדיוק. כמובן שהם לא צריכים לעשות את זה בהתנדבות, החוקים הם שצריכים להכתיב בדיוק את זה. תוך שמירה על מתח רווחים כזה שיחזיק את המערכת רצה. יזמים בקנה מידה גדול וקטן יזמו ויזממו דברים כל עוד יש בזה רווח, הסיכון *הסיכון* ישאר אותו הסיכון אם החוקים הם פרוגרסיביים, כמו החוק האמור. התמריץ(**) של *עסקים מסוימים* ירד. כשתהליך כזה מתרחש, ההיסטוריה מלמדת, הכל נהיה יותר טוב קצת. עבדים משתחררים, ילדים הולכים ללמוד, כליות נשארות על מכונן המקורי וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" ומי שמשלם זה לא בדיוק מי שאתן חושבות, אלא מי שאותו צד השני לא יעשה איתו אותה עיסקה, שעכשיו היא לא כדאית לו" למרות שנראה לי שאני יודע מה רצית להגיד, קראתי את החלק הזה שלוש פעמים ואני עדיין לא בטוח למי מתייחסות המילים המודגשות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למשל מחוקקים חוק לטובת שוכרי דירות, יש מי שחושב שהחוק יהיה אך ורק על חשבון המשכירים. אבל מה שיקרה באמת שאת המחיר ישלמו גם אנשים שרוצים לשכור ועדיין לא שכרו דירה. עיסקת ההשכרה תהפוך להיות פחות כדאית ויותר מסוכנת למשכירים, ההיצע יקטן, ומי שיצליח לשכור בכל זאת יצטרך לעשות זאת בתנאים גרועים יותר. אותו דבר ביחסי עבודה. ככל שהתנאים של העובדים משתפרים בכוח החוק (או איגודים מקצועיים, שזה למעשה אותו דבר), השיפור יהיה על חשבון העובדים ומבקשי העבודה האחרים מפני שיהיה משתלם פחות ומסוכן יותר להעסיק. האבטלה תגבר ויהיו יותר עובדי קבלן, עובדים במשרות חלקיות, פרילנסרים וכדומה. אבל לא צריך להבהל, הכל אמונה דתית שמבוססת על ההשערה שאנשים מגיבים לתמריצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה מה שחשבתי. אם כך אז: א. אתה בטוח שהמשפט שכתכת באמת אומר את מה שרצית להגיד? ב. אתה בטוח שמדובר על משחק סכום אפס? (ז"א שכל שיפור תנאים לעובדים יהיה על חשבון מישהו אחר) ג. אתה בטוח שאין כאן כשל שוק? (האמת, רק השאלה הראשונה מעניינת אותי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברצינות, אני לא הכתובת לשאלות בתחביר. ניסיתי לרנדר את המחשבה שלי לשפה טבעית, וזה מה שיצא. ב. שיפור תנאי העובדים הוא על חשבון המעסיק. נניח שהמעסיק מסכים לשיפור מפני שהוא מעריך ששיפור התנאים יעלה את הפריון, והתועלת שבשיפור תהיה גדולה מעלותו. במקרה כזה, אם המעסיק צודק בהערכתו, כולם מרוויחים. נראה שהתנאי הבסיסי שהתועלת תהיה גדולה מהעלות לא מתקיים תמיד, מפני שאם היה כך המעסיקים שמכירים את העסק שלהם מקרוב היו משפרים את תנאי העובדים עוד ועוד... ג. למה הכוונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרנדר: לנסח משפט כמו שאיין רנד היתה מנסחת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני מבין, אבל זאת בדיוק הנחת משחק סכום האפס שבדרך כלל אופיינית לא אופינית לדוברי השוק החופשי. יכול להיות מצב, אני לא טוען שהוא קיים רק שהוא יכול להיות, בו שיפור תנאי העובדים דווקא ישפר את מצבו של המעסיק. ההנחה שהמעסיק מכיר את העסק שלו טוב מספיק היא סבירה, אבל לא מספיקה, המעביד לא מכיר בהכרח את ההשלכות של כל ההחלטות שלו לגבי דברים שלא קשורים באופן ישיר לתחום העיסוק שלו אבל משפיעים על הרווחים שלו (למשל, בריאות העובדים). ג. כשל שוק - מצב בו השוק החופשי לא מצליח להגיע לשיווי משקל אופטימלי. גוגל יתן לך הרבה דוגמאות. אתה טוען שזה מצב שלא קיים במקרה הנוכחי, או שזה מצב שלא קיים אף פעם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעשה לי טובה, אני מעדיף לא להתפלסף על תאוריה כלכלית מפני שתהיה בכך מידה גדושה של שרלטנות. חוץ מזה הרשת מלאה בשטויות כלכליות ואין טעם להוסיף עליהן משלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרחיש אפשרי נוסף: עסקת השכרה פחות כדאית > חלק מבעלי הנכסים מוכרים את הדירה הנוספת שלהם (זו שקיבלו בירושה או קנו כהשקעה כל עוד השכרה הייתה כדאית) > מחירי הדירות ירדו > חלק מהשוכרים יוכלו לקנות דירה > פחות מתחרים על שוק הדירות להשכרה > מחירי השכירות יורדים ומאפשרים למי שרוצים לשכור ולא יכולים לעמוד במחיר. במקביל, חלק מבעלי הנכסים שלא רואים אפיק השקעה טוב יותר יפחיתו מעט במחיר השכירות החודשי בתמורה לבטחונות גבוהים יותר > מחירי השכירות יורדים מעט (ובעלי הנכסים מרווחים, אבל פחות ממה שהרוויחו קודם). במקביל, חלק מבעלי הנכסים שלא רואים אפיק השקעה טוב יותר ומפחדים משוכר "מסוכן" (לא בלי צדק), ידאגו שהדירה והשכ"ד יהיו הולמים מספיק כדי שהדיירים הנוכחיים (שעד כה לא עשו בעיות) לא יסתלקו. כן, שני התרחישים האחרונים יביאו לכך שבעלי נכסים ירוויחו *מעט פחות* ממה שהם מרוויחים היום. שים לב שהם עדיין *מרוויחים*. פערי הכוחות *במציאות*, לא באיזה שיעור תיאורטי בכלכלה, הם כאלה שאין לי בעיה (מוסרית, ערכית) שיצטמצמו, בטח לאור אי השוויון ההולך וגדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שחלק מהמשכירים ימכרו את הדירות שלהם, שיגדילו את היצע הדירות למכירה, והן ישמשו סחורה חליפית לשכירת דירה כפי שכתבת. אבל זה יהיה אפקט קצר טווח מפני שבסופו של דבר מי שרצה למכור ימכור וזהו. המחירים ותנאי השכירות נקבעים ע"י שתי הסדרות האינסופיות של קצבי הביקושים וההיצעים. לאורך זמן, לאחר התאמות שונות בטווח הקצר, השוכרים יצטרכו להסתדר עם היצע נמוך יותר. התסריט הוא שתנאי השכירות שונו בחוק לטובת השוכרים: יהיה אסור להעלות את שכר הדירה לדייר ותיק, יהיה קשה יותר לפנות דיירים וכדומה. מה יגרום למשכירים בנוסף לכל הצרות להוריד את שכר הדירה? למה? מפני שיש להם עכשיו פחות תחרות? השחקנים בשוק לא פועלים מתוך שיתוף פעולה ורצון טוב לשם כינון חברה טובה וצודקת יותר. זו מערכת אנוכית, לעומתית, שבה כל שחקן פועל לטובת האינטרס שלו. לדעתי כאן בדיוק ההבדל בין תפיסות העולם של ההימין והשמאל. אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, לעומתיות מול שיתוף. כך זה בתחום הכלכלי חברתי, והבדלי התפישות משליכים גם על התחום המדיני. תמיד נכון שבעלי הדירות עשירים יותר מהשוכרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באורח מעניין, דווקא בעשור האחרון, כשכל זב-חוטם עם מעט כסף נכנס לשוק הנדל"ן וכביכול היצע הדירות להשכרה עלה1, מחירי השכירות עלו פלאים. 1 כולל מחסנים שהוסבו למגורים, שירותים שהוסבו למגורים, חדרי זבל שהוסבו למגורים וקומות עמודים שנסגרו והפכו לדירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: האוכלוסייה גדלה ולכן הביקוש ממשיך לגדול. האם ההיצע גדל מהר יותר מגידול האוכלוסייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה ב-2006? היה בייבי-בום שלא שמתי לב אליו ב-1980-1981? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאת יודעת ביוק מה קרה (ב-2006-2008 ליתר דיוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת חידה מעניינת. מצאתי מחקר רלוונטי שמתיחס לשאלה זו: תיאור וניתוח שוק הדירות להשכרה והשפעת רגולציה מוצעת על הגבלת שיעור העליה בשכר-דירה. המחקר מכיל אוסף נתונים שמקורם במשרדי הממשלה, בנק ישראל והלמ"ס, ניתוח שוק השכירות והתיחסות להצעות לרגולציה שלו. בקיצור, אין עדות סטטיסטית למחסור בדירות להשכרה, ובסה"כ המסקנה היא שמחירי השכירות עתידים לרדת. ההשערה היא שהמחסור זמני ונובע מפער הזמנים שבין רכישת דירה חדשה לפני תאריך האיכלוס, ובין השכרתה ע"י המשקיעים. אני מרשה לעצמי לא להתכנע. לדעתי האמת היא שהחוקר לא הצליח למצוא מידע מספיק על שוק השכירות ממקורותיו שהם בעיקר עקיפים. אולי היה צריך לאסוף מידע סטטיסטי ישיר מאתרי אינטרנט שעוסקים בהשכרת דירות או ממשרדי תיווך כדי להבין איך השוק הזה מתנהג. אני גם חושד שאין בדיוק התאמה בנתונים כפי שהם מתפרסמים ע"י משרדי ממשלה שונים, וחלק מהנתונים הם אומדנים בלבד. במשך התקופה הרלוונטית, החל נניח מ-2007 הייתה עליית מחירים גבוהה של מחירי דירות חדשות, עלייה בהתחלות הבניה, עליה במספר הדירות שנרכשו וגם עלייה במספר הדירות שנרכשו לצורך השקעה. העליה במספר משקי הבית במהלך התקופה, דומה למספר הדירות החדשות שנוספו. מדוע הייתה גם עליה מתונה יותר אבל משמעותית בשכר הדירה, אני לא יודע. לעלמה עפרונית, פרק 3 במחקר מתיחס להצעות לרסן את שוק השכירות באמצעות רגולציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שירון מתכוון, זה שאם בעל עסק צריך לשלם לאדם שכר X + שעות נוספות אם הוא צריך אותו יותר מ-8.5 שעות + פנסיה + דמי הבראה + ימי מחלה + ימי חופש + בטח שכחתי כמה ירקות + צריך להוסיף לזה את הביטוח הלאומי, שמעסיק משלם על העובד - הוא יעסיק אך ורק את העובד שיתן לו תמורה מלאה עבור זה. היינו - אם כל אלה מסתכמים ל-6,000 שקל, הוא לא יעסיק את מי שהתפוקה שלו פחות מ-6,000 שקל (+ הרווח שהמעסיק מן הסתם רוצה לעשות). ומי שנופל קורבן לזה הם עובדים חדשים, זקנים, נכים, מיעוטים אתניים - בקיצור, כל מי שאנשים לא כל כך רוצים להעסיק, והיתרון היחיד שלהם הוא היותם זולים. הוא גם מתכוון לזה, שאם לא היו טריליון רגולציות וזכויות עובדים, וההעסקה היתה יותר זולה, היה שווה למעסיק להמציא עבודות שככה הוא לא משלם עליהן (נניח - אדם שינפח בלונים בכניסה לעסק, ויתן לכל לקוח ביציאה. או אדם שיעמוד בפתח החנות ויצעק לעוברים ושבים להכנס), והאבטלה היתה קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו ראיתי, שבזמן שלקח לי לחבר את התגובה, ירון ענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, אתה צודק. באמת, כשהורידו את שעות העבודה בבריטניה מ-16 ל-12 ול-8 נגרמה אבטלה נוראית. וכשחייבו חברות לאיוורור הולם ולהגנה על בטיחות העובדים - חברות קרסו. וכשהגבילו את גיל העבודה של הילדים להחל מ-8 ו-10 ו-12, נגרם רעב נוראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי קודם: "אני לא טוען שכל חוק עלול לגרום לאבטלה המונית. בסופו של דבר כל רגוליה נוספת הוא בבחינת קש נוסף. יתכן שאין לחוק מסויים השפעה דרמטית מידית נתנת למדידה בכלים הסטטיסטיים הקיימים. זו סוג של רפואה הומאופטית." ממש אין לי מושג מה קרה בעת ההיא בבריטניה. רעב ותת תזונה היו תופעות שכיחות במאה ה-19 גם ללא התערבות של המחוקק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תודה. על השאלה הראשונה ענית. אני חולק על התשובה ועל האופן שבו את מגדירה "אפשרויות", אבל נשאיר את הדיון בזה לזמן/אנשים אחרים. (רק אומר שהרבה קולה זה לא יותר אפשרויות מאשר קצת קולה וקצת אורנג'דה). כמו עם הפונז, אם לגמרי הבנתי את תשובתך, את לא מעוניינת בחוק שיאסור על עבודת שעות נוספות, אלא רק כזה שמחייב שכל שעה תשולם במפורש. כלומר שלאנשים מותר יהיה "לעבוד את עצמם לדעת", רק תמורת פיצוי נאות. תודה על הדיון המרתק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעוניינת בחוק שיחייב שכל שעה תשולם במפורש. למעשה, חוק כזה קיים (בישראל) כבר הרבה מאד שנים, כך שמה שאני מעוניינת זה שיאכפו אותו. כמו כן, אני מעוניינת שתהיה מגבלה כלשהי שתמנע מאנשים לעבוד את עצמם לדעת גם כשכרוך בכך פיצוי נאות. המגבלה הזו לא צריכה להיות על 11 שעות עבודה ביום או על שבוע של עבודה אינטסיבית פעמיים בשנה, אלא על שבועות רצופים של עבודה כזו. זה נובע מהתפיסה הכללית שלי לפיה במצבים מסוימים, בעיקר כאלה שמאופיינים בפערי כוחות, ראוי לפגוע בחירות כדי להגן מפני ניצוּל. ברור שמי שבאמת רוצה (ובדרך כלל - נאלץ) לעבוד 24*7 ימצא דרכים לעשות זאת (למשל על ידי עבודה במספר מקומות במקביל), אבל חוקים ונורמות כלליות צריכים להתמודד עם המצב המקובל, ולא עם מצבי קיצון (בחריגים, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נטפוק, ברשותך: הגבלת שעות העבודה לא תביא לכך שיהיו תריסר בעלי מוסכי אופניים, אבל כל אחד מהשמונה יעסיק יותר עובדים. אגב, את מה שאת אומרת אמר פועל בריטי בשם יהושע דרייק עוד ב-1832. הועדה: כשהם (ילדיו של יהושע) קיבלו 6 ו-7 שילינג לשבוע, אם הם היו עובדים פחות, האם הם לא היו משתכרים פחות? יהושע דרייק: הם היו מקבלים חצי פני פחות ליום, אבל הייתי מעדיף משכורת נמוכה יותר ופחות עבודה. הועדה: האם אתה מקבל עזרה מהקהילה? יהושע דרייק: לא הועדה: למה אתה מתיר לילדיך לעבוד במקומות בהם מתייחסים אליהם רע ומעבידים אותם בפרך? יהושע דרייק: המחסור מכריח אדם שיש לו ילדים לשלוח אותם לעבודה. הועדה: היינו, לא היית מתיר לילדיך ללכת לבתי החרושת בתנאים הנוכחיים, אלמלי היית חייב. יהושע דרייק: נכון. הועדה: נניח שהיש חוק שמגביל את שעות העבודה ל-8 ביום, או משהו דומה, אתה מודע בוודאי לזה שהתעשיין לא יוכל לשלם להם את אותו השכר. יהושע דרייק: לא, אני לא מניח שהוא יוכל, אבל הייתי מעדיף זאת, ואני מאמין שזה היה מכניס אותי לשוק העבודה. אם הייתי מאבד 5 דיים ליום מעבודתם של ילדי, ומרוויח חצי כתר בעצמי, זה היה טוב יותר. הועדה: איך זה היה מכניס אותך לשוק העבודה? יהושע דרייק: ע"י כך שהיו עוד מקומות עבודה ליד המכונות, והעבודה מחולקת בין יותר אנשים. כיום, אדם אחד נזרק לרחוב, בעוד האחר מתרוצץ יום ולילה. הועדה: כוונתך, שאם על התעשיינים היה להגביל את שעות העבודה, הם היו מעסיקים יותר אנשים? יהושע דרייק: כן. ועדת סדלר, 1832 1 כמה זה dime בבריטית? בארה"ב זה 10 סנט. אבל לבריטים היתה מערכת מופרעת2 של מטבעות, שלא מבוססת על השיטה העשרונית. האם הכוונה ל-10 פני, היינו 50 פני בסה"ך? 2 לא ברור לי איך הם תפעלו אותה, לפני שרוב האנשים למדו בבית ספר יסודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנטפקת את ניטפוקך: התכוונתי לכך שאם היום יש 20 מוסכים וב-8 מהם מחפשים עובדים, במצב החדש 12 מתוך העשרים יחפשו עובד נוסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 dime, גם בבריטית (אם כי לא שימושי כמו באמריקאית בגלל הכינוי של המטבע), הוא עשירית. אבל כשהוא אומר (או יותר נכון, ככתוב בפרווקול): "and if I lost 5d. a day from my children's work" הוא לא מתכוון ל-dime אלא לפני (מהמילה denarius) (מקור) הכוונה היא ל5 פני בסה"כ, שהם כמעט חצי שילינג, שהוא 5% של פונד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני קוראת את 1 the London Labour and the London Poor, ונתקלת בקושי כל פעם שהם מזכירים את המונח הזה - להעריך למה הכוונה. 1 טוב. תקציר של, בשם Mayhew's London, לצערי. החיבור2 המלא פשוט לא קריא בקינדל ועתיר ג'יברישים. 2 שם דל-תיאור ל-4 כרכים עבי כרס |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |