בתשובה להעלמה עפרונית, 26/12/13 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את טוענת שמשרד הפנים בודק בקשות מקלט בסטנדרטים שרחוקים מהמקובל בעולם. והשיעור של אישור הבקשות אכן נמוך עד גיחוך. יש לך מספרים על קליטה של אריתראים בשאר העולם? ואיפה בדיוק נמצא ההבדל בין הגישה של משרד הפנים הישראלי לאחיו בצרפת או בשבדיה, האם את יכולה להביא מקרה שמדגים על מה פוסלים בארץ בקשת מקלט שבחו"ל היו נעתרים לה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי נתונים של ארגוני סיוע שיעור ההכרה במבקשי מקלט מאריתראיה הוא 88% ומסודן - 64%. שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא 0.2%. אלו מספרים כל כך מובהקים שגם אם מישהו יראה בהם נתונים מוטים ויטען שהם מוגזמים,1 הרי שאפילו מחצית מהם עדיין מציירים תמונה עגומה. אני לא מכירה את בחינת בקשות המקלט בצרפת ובשבדיה, אבל יכולה לתת כמה דוגמאות לכשלים בראיונות בישראל. הכלל אומר שבקשות מקלט שמגלות עילה לפי אמנת הפליטים ולא מופרכות "על פניו" צריכות לעבור הלאה לראיון מעמיק. ובישראל הן נדחות לא פעם על הסף.4 כלומר, בשלב ראשון השאלה היא רק אם בהנחה שמה שמבקש המקלט טוען יתגלה כנכון, האם יש לו עילה. אם כן - צריך להעביר אותו לשלב השני (בחינת השאלה האם מה שהוא אומר זה נכון) וגם דרישה לנטל הוכחה מחמירים יותר ממה שצריך.2 מעבר לכך, כמובן שאפשר למצוא את הכשלים הכללים של המשפט המינהלי - הסקת מסקנות לא סבירה, אי מתן מענה בפרקי זמן סבירים, החלטות לא סבירות, החלטות בחוסר סמכות, תרגומים כושלים וכו'. 1 הנתונים מפה - http://assaf.org.il/he/sites/default/files/%D7%9E%D7... לא חיפשתי לעומק, אבל אלה סדרי הגודל שאני מכירה גם ממקורות אחרים. 2 לדוגמא: בעולם3 מקובל לדרוש ראיות ל"חשש מבוסס היטב" לרדיפה במדינת המוצא, לא נדרשת רדיפה בפועל בעבר (כי מדובר בבקשה צופה פני עתיד) 3 אני זוכרת פסיקה מקנדה, אנגליה ואוסטרליה. 4 רוצה להגיד "בדרך כלל", אבל מוכנה לקבל את הטענה הנגדית שהמדגם שלי מוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור ישירות להודעתך, אבל ב1 הוזכר שאלפי אנשים מתו השנה בטביעת סירות בים התיכון במטרה למצוא מקלט באירופה. לא ברור לי עד כמה הם היו מודעים לסיכוני הדרך. לשם השוואה, כתבה בניו יורק טיימס (תרגום לעברית ב"הארץ") על המסלול המקביל לאוסטרליה. שימו לב גם לטקס שרפת הדרכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שעוד שני אירנים ניסו להגיע לארץ מערבית בדרך לא חוקית וטבעו בים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יצאה תגובה מעט עילגת, מקווה שהיא מספיק ברורה גם ככה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לא מסתדר לי. במספרים שהבאתי יש כ 14,500 בקשות חדשות, כ 5,800 דחיות על הסף וכ 9,000 שעברו ראיונות עומק. הדחיה על הסף, אם כך, מסבירה פחות ממחצית הדחיות. אמנם האישור לדחיה על הסף התקבל רק ב 2011 ויתכן שבסופו של דבר תהיה אחראית ליותר אבל מה קורה לאותם 9000 שעברו ראיונות עומק ובקשם נדחתה? ככל שאני מכיר מערכות ביורוקרטיות הן נוטות להשתמש בעילות ידועות ובטקטיקות קבועות כדי להשיג תוצאות הדירות. למשל- בבתי משפט לתעבורה הנאשמים פעמים רבות מעוניינים לכפור באשמה אבל השופט, בטקטיקות חקירה במסווה של הקראת כתב האישום גורם להם להודות באשמה (ומשם מתחיל פרוטוקול המשפט). זו טקטיקה מוכרת שמביאה את שיעור ההודאה באשמה במשפטי תעבורה לרוב מוחץ (כולל במקרים שהבקשה להשפט באה מצד הנאשם, מן הסתם כי חשב שהוא לא אשם). קשה לי להאמין שהמערכת מביאה עילות מן הגורן ומן היקב, ודאי ישנו איזה מבחן ספציפי ש 99% מהבקשות לא מצליחות לעבור, ובו משתמשים. לדוגמה (אני מאלתר על סמך מה שכתבת) - על המבקש להוכיח שרדפו אותו בפועל בכך ששמו חייב להופיע ברשימת מבוקשים של השלטונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שיעור ההכרה" *איזו הכרה בדיוק*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמבקש מעמד של פליט ממלא בקשה. המדינה מחליטה להכיר בו כפליט או לדחות את בקשתו. שיעור ההכרה בארץ הוא בסביבות 0.15% (בין אחת לשתי בקשות מתוך אלף מזכות את המגיש במעמד פליט, ושאר תשע מאות תשעים ושמונה או תשע נדחות). אפשר לומר שמשרד הפנים הישראלי חסר הכרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו לא השאלה. יש מעמדות שונים לפני שאתה מקבל פליטות (אגב, בכל העולם בסביבות 70-80 אחוז נדחות. לא זו השאלה). הנקודה היא, למשל, אם מעמד "לא מוכר כפליט אבל לא מגורש כי יש הגנה קולקטיבית מסויימת" נכנס לסטטיסטיקה של האו"ם - כי ברור שאתה יכול לבחור את הנתונים (למשל, *כל סוגי ההגנה* אצל האו"ם מול *מי שזוכה למעמד מלא של פליט* בישראל) לתמוך במסקנות שתרצה. אני רוצה לדעת אם אכן מדובר *בסטטיסטיקה לגבי אותו סוג הגנה בדיוק*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודעת - כן. הכוונה למעמד פליט ממש. בכל מקרה, מי שזוכה להגנה קולקטיבית (או בפרשנות שנותנים לה בישראל "אי גירוש") לא נחשב לבעל מעמד פליט. "הגנה קולקטיבית" היא סטטוס שאמנם לא מקנה זכויות פליט מלאות, אבל מעניקה יותר זכויות ממה שנותנים בישראל. אצלנו מה שיש לאריתראים ולסודנים זו אשרה שמבטיחה שלא יגרשו אותם.1 המעצרים ההומניים שמתרחשים עכשיו, למשל, הם גם של אריתראים שמחזיקים באשרה תקפה. 1 ועד לאחרונה - לא יודעת מה המצב בשבועות האחרונים - גם מדיניות כללית שאומרת שמי שמחזיק באשרה הזו (אשרת 2א5) לא יאכפו נגד מעסיק שלו את איסור ההעסקה.1 2 אפילו שזו לא אשרה שכוללת אישור עבודה. ולתפארת המינהל הציבורי התקין בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שמאוד, אבל *מאוד* קשה למצוא נתונים ממש. מה שכן מסתבר, שבאיטליה יש תנאים גרועים לא פחות מפה, ועיכובים בטיפול בבקשות 'מבקשי מקלט' עד שיקבלו מעמד פליט: ששווייץ הפסיקה לאחרונה להכיר ב'התחמקות מצבא אריתראה' כעילת פליטות, שב-"44 המדינות המתועשות" היו ב-2012 11,900 בקשות פליטות מאריתראה (בקשות, לא מעמד), ואפילו את העובדה התמוהה שיש באריתראה עצמה מחנות פליטים (לסומלים, אתיופים וסודאנים בעיקר): כמו- כן מצאתי שאפילו לפי HRW, בשום אופן לא מדובר ב"מעמד פליט ממש". ואני מצטט: "some 80 percent of Eritrean asylum seekers “are granted some form of protection because of credible fears of persecution relating to punishment for evading indefinite military service in Eritrea and other widespread human rights abuses”" עכשיו, בהתחשב בכך שאין לי שום הגדרה למה זה "סוג כלשהו של הגנה", הסטטיסטיקה נראית לי טיפל'ה שונה ממה שהציגו אותה: אם אני מחליט שאי-גירוש הוא סוג מסויים של הגנה, אז בארץ יש יותר מתשעים אחוזים לאריתראים... אשרה שמבטיחה אי-גירוש היא *בהחלט* סוג של הגנה. אשרה שמבטיחה אי-גירוש ומחייבת להישאר במתקן שבו מקבלים אוכל, טיפול רפואי, אפשרות גישה מוגבלת ליישוב סמוך וכמסתבר פעילויות תרבות שונות - היא *בהחלט* יותר ממה שאותם אנשים מקבלים באריתראה עצמה.http://www.indepthnews.info/index.php/global-issues/... כמו שאמרתי, נתונים, נתונים, נתונים - זה כנראה מה שחסר. ואפילו מדברי HRW עולה שבתרגום לעברית נפל, במכוון או בטעות, פגם קטן שנועד להנגיד את המצב בארץ עם המצב בארצות אחרות בצורה הרבה יותר גדולה מאשר כנראה הוא בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החפזון מהשטן. הקישורית השניה שלך עובדת יותר טוב בלי הפסיק: נפרס שם סיפורם קורע הלב של שני פליטים מאריתראה. שניהם גברים, אגב. ולא כתוב שם ששוויץ חדלה להכיר ב"מתחמקי" עבדות צבאית כפליטים, אלא שהיא לא מקבלת יותר בקשות לפליטות בשגרירויות. כלומר מי שמבקש את חסותה צריך (לעבור את הסהרה, לחצות את הים התיכון ו)להגיע לתוככי המדינה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה כן, ואם הרדיפות הן פוליטיות, אין שום דבר תמוה שבאריתראה יש מחנה פליטים לבני מדינות אחרות. (חוץ מזה הקישורית הראשונה שלך לא פועלת בכלל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Until June of this year, Switzerland accepted avoidance of Eritrea's military service as a valid reason for claiming asylum" זה כתוב באותו לינק.אגב, וזה כתוב גם במקומות אחרים,כגון פה, ושם גם מדברים במפורש על המצב המאוד מוגבל של מבקשי מקלט מאריתראה בעקבות זה: "fter the current revision of the asylum law conscientious objection to military service will no longer be a valid reason to receive political asylum in Switzerland. Especially persons who originate from Sudan, Myanmar or, as in B.D.’s case, from Eritrea cannot be deported after a negative decision by the Swiss authorities since their life would be at danger in their native country. But not being able to return home means a life in Switzerland with an F permit." בלינק שבאותו מקור מסתבר שב-2011, מתוך 3260 אריתראים שהגישו בקשה לקבלת מקלט באותה שנה בשווייץ, 1319 הם "בתהליך", 1930 "התקבלו זמנית" (חלקם בבדיקה למעמד פליט, אבל אני לא בטוח שהבנתי את דקדוקי הסעיפים הגרמניים שם), ושישה ממש קיבלו מעמד פליט מלא.
http://www.humanrights.ch/en/Switzerland/Internal-Af... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (המוגבלת) - ''הכרה'' הכוונה ''הכרה בכך שלמבקש המקלט יש עילת פליטות בהתאם לאמנה והוא קיבל מעמד של פליט''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |