|
||||
|
||||
זה לגבי ישראל? אם רוב מוחלט של הבקשות נדחה גם לאחר ראיון עומק, למה בעצם חוזרת ועולה הדרישה לבחון בפרוטרוט את מצבו של מבקש מקלט? הרי עדיף שיהיה לפני בחינת בקשתו מאשר אחרי דחייתה (זה שיקול פרקטי וציני כמובן). |
|
||||
|
||||
כמובן שזה בישראל. בעולם המערבי מכירים בהרבה הרבה יותר בקשות מקלט ומעניקים להרבה הרבה יותר אנשים מעמד פליט. ולמה עדיף שיהיה לפני בחינת הבקשה? אם אתה אריתראי או סודני, אי אפשר לגרש אותך ממילא, גם אם בקשתך למקלט נדחתה. אם את מבקשת מקלט מכל מדינה אחרת (סין, חוף השנהב, מולדובה) ואין לך מעמד בישראל, את יכולה להיות מגורשת *עכשיו* או להגיש בקשה למקלט, ובמקרה הנדיר לקבל מעמד, ובמקרה הרגיל - לדחות את גירושך עד למיצוי ההליכים. |
|
||||
|
||||
הבנתי, תודה. כלומר, הדרישה לבחון את מעמדו של כל אחד בפרוטרוט, מבחינה פרקטית, מיטיבה (בסיכוי קטן) דווקא עם אלה שאינם מאריתריאה. זה לא שאם יבדקו את כל האריתראים, פתאום כולם יקבלו מעמד פליט ואפשרות להתפרנס והממשלה בורחת מהאפשרות המחייבת הזו (כפי שהוצג עד עתה). אגב, בפייסבוק אפשר לקרוא שיש היום ''אקציה'' בדרום תל אביב. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. יש שתי קבוצות: קבוצה א - מבקשי מקלט שמגיעים ממדינות שאפשר לגרש אליהן. במקרה כזה, מדובר באדם שטוען שיש לו עילה אישית למקלט. ואז, במצב הנדיר שיקבלו את הבקשה שלו הוא מקבל מעמד פליט עם כל הזכויות (והחובות) שנלוות לכך ובמקרה השכיח יותר - מגורש בסוף מיצוי ההליך. קבוצה ב - מבקשי מקלט שמגיעים ממדינות שאי אפשר לגרש אליהן1. במקרה כזה אם בקשת המקלט שלך מתקבלת, את מוכרת כפליטה עם כל הזכויות והחובות וכו'. וחשוב לא פחות - מרגע שקיבלת את הסטטוס הזה את לא תלויה יותר בהגנה הקולקטיבית. רוצה לומר - אם אריתראי קיבל מעמד פליט בישראל ומחר מסירים את ההגנה הקולקטיבית על האריתראים, הוא יכול להשאר כאן (כאילו היה חבר בקבוצה א'). כשהחליטו לגרש את הדרום סודנים ועתרו נגד ההחלטה הזו, בית המשפט קבע שניתן לגרש אבל צריך לאפשר למי שיש לו טענת מקלט אישית להגיש בקשה כדי שעניינו ייבחן. ואז גירשו אותם לפני שהיה להם זמן להגיש בקשות אישיות. הרעיון של הגנה קולקטיבית נובע מההכרה שלעתים יש מצב של "שטף פליטים" שצריכים פתרון דחוף ומיידי ואי אפשר לבדוק את כולם פרטנית, אבל מכירים בכך שבסבירות גבוהה יש להם טענה טובה בגלל המצב במדינה ממנה הגיעו. כלומר מניחים שאם היו בודקים פרטנית את המקרה של מי שהגיע ממדינה X בתקופה Y, הוא היה זכאי לקבל את המעמד. אז אולי לא "כל" האריתראים יקבלו מעמד פליט אם יבדקו את הבקשות שלהם2, אבל כן באחוזים גבוהים מאד. ועוד משהו - בניגוד לטענה הרווחת, הרבה3 "תומכי פליטים" לא מבקשים "להביא לכאן את כולם" ולא מתנגדים לכך שאם מישהו נכנס לישראל ללא סיבה מוצדקת יגורש. הדרישה המקובלת היא לבדוק, ולבדוק כמו שצריך, ולהתנהג בצורה אנושית למי שנמצא כאן. 1 היום אלו אריתראיה וסודן, עד לפני כשנתיים שלוש זה היה נכון גם לגבי חוף השנהב (ולגבי מי שהיום הם תושבי דרום סודן) 2 ושוב - יבדקו לפי הסטנדרטים המקובלים, לא לפי הפרשנות הנוכחית של משרד הפנים. 3 אני נזהרת מלומר "רוב". |
|
||||
|
||||
את טוענת שמשרד הפנים בודק בקשות מקלט בסטנדרטים שרחוקים מהמקובל בעולם. והשיעור של אישור הבקשות אכן נמוך עד גיחוך. יש לך מספרים על קליטה של אריתראים בשאר העולם? ואיפה בדיוק נמצא ההבדל בין הגישה של משרד הפנים הישראלי לאחיו בצרפת או בשבדיה, האם את יכולה להביא מקרה שמדגים על מה פוסלים בארץ בקשת מקלט שבחו"ל היו נעתרים לה? |
|
||||
|
||||
לפי נתונים של ארגוני סיוע שיעור ההכרה במבקשי מקלט מאריתראיה הוא 88% ומסודן - 64%. שיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא 0.2%. אלו מספרים כל כך מובהקים שגם אם מישהו יראה בהם נתונים מוטים ויטען שהם מוגזמים,1 הרי שאפילו מחצית מהם עדיין מציירים תמונה עגומה. אני לא מכירה את בחינת בקשות המקלט בצרפת ובשבדיה, אבל יכולה לתת כמה דוגמאות לכשלים בראיונות בישראל. הכלל אומר שבקשות מקלט שמגלות עילה לפי אמנת הפליטים ולא מופרכות "על פניו" צריכות לעבור הלאה לראיון מעמיק. ובישראל הן נדחות לא פעם על הסף.4 כלומר, בשלב ראשון השאלה היא רק אם בהנחה שמה שמבקש המקלט טוען יתגלה כנכון, האם יש לו עילה. אם כן - צריך להעביר אותו לשלב השני (בחינת השאלה האם מה שהוא אומר זה נכון) וגם דרישה לנטל הוכחה מחמירים יותר ממה שצריך.2 מעבר לכך, כמובן שאפשר למצוא את הכשלים הכללים של המשפט המינהלי - הסקת מסקנות לא סבירה, אי מתן מענה בפרקי זמן סבירים, החלטות לא סבירות, החלטות בחוסר סמכות, תרגומים כושלים וכו'. 1 הנתונים מפה - http://assaf.org.il/he/sites/default/files/%D7%9E%D7... לא חיפשתי לעומק, אבל אלה סדרי הגודל שאני מכירה גם ממקורות אחרים. 2 לדוגמא: בעולם3 מקובל לדרוש ראיות ל"חשש מבוסס היטב" לרדיפה במדינת המוצא, לא נדרשת רדיפה בפועל בעבר (כי מדובר בבקשה צופה פני עתיד) 3 אני זוכרת פסיקה מקנדה, אנגליה ואוסטרליה. 4 רוצה להגיד "בדרך כלל", אבל מוכנה לקבל את הטענה הנגדית שהמדגם שלי מוטה. |
|
||||
|
||||
לא קשור ישירות להודעתך, אבל ב1 הוזכר שאלפי אנשים מתו השנה בטביעת סירות בים התיכון במטרה למצוא מקלט באירופה. לא ברור לי עד כמה הם היו מודעים לסיכוני הדרך. לשם השוואה, כתבה בניו יורק טיימס (תרגום לעברית ב"הארץ") על המסלול המקביל לאוסטרליה. שימו לב גם לטקס שרפת הדרכונים. |
|
||||
|
||||
נראה שעוד שני אירנים ניסו להגיע לארץ מערבית בדרך לא חוקית וטבעו בים. |
|
||||
|
||||
(יצאה תגובה מעט עילגת, מקווה שהיא מספיק ברורה גם ככה) |
|
||||
|
||||
משהו לא מסתדר לי. במספרים שהבאתי יש כ 14,500 בקשות חדשות, כ 5,800 דחיות על הסף וכ 9,000 שעברו ראיונות עומק. הדחיה על הסף, אם כך, מסבירה פחות ממחצית הדחיות. אמנם האישור לדחיה על הסף התקבל רק ב 2011 ויתכן שבסופו של דבר תהיה אחראית ליותר אבל מה קורה לאותם 9000 שעברו ראיונות עומק ובקשם נדחתה? ככל שאני מכיר מערכות ביורוקרטיות הן נוטות להשתמש בעילות ידועות ובטקטיקות קבועות כדי להשיג תוצאות הדירות. למשל- בבתי משפט לתעבורה הנאשמים פעמים רבות מעוניינים לכפור באשמה אבל השופט, בטקטיקות חקירה במסווה של הקראת כתב האישום גורם להם להודות באשמה (ומשם מתחיל פרוטוקול המשפט). זו טקטיקה מוכרת שמביאה את שיעור ההודאה באשמה במשפטי תעבורה לרוב מוחץ (כולל במקרים שהבקשה להשפט באה מצד הנאשם, מן הסתם כי חשב שהוא לא אשם). קשה לי להאמין שהמערכת מביאה עילות מן הגורן ומן היקב, ודאי ישנו איזה מבחן ספציפי ש 99% מהבקשות לא מצליחות לעבור, ובו משתמשים. לדוגמה (אני מאלתר על סמך מה שכתבת) - על המבקש להוכיח שרדפו אותו בפועל בכך ששמו חייב להופיע ברשימת מבוקשים של השלטונות. |
|
||||
|
||||
"שיעור ההכרה" *איזו הכרה בדיוק*? |
|
||||
|
||||
מי שמבקש מעמד של פליט ממלא בקשה. המדינה מחליטה להכיר בו כפליט או לדחות את בקשתו. שיעור ההכרה בארץ הוא בסביבות 0.15% (בין אחת לשתי בקשות מתוך אלף מזכות את המגיש במעמד פליט, ושאר תשע מאות תשעים ושמונה או תשע נדחות). אפשר לומר שמשרד הפנים הישראלי חסר הכרה. |
|
||||
|
||||
לא, זו לא השאלה. יש מעמדות שונים לפני שאתה מקבל פליטות (אגב, בכל העולם בסביבות 70-80 אחוז נדחות. לא זו השאלה). הנקודה היא, למשל, אם מעמד "לא מוכר כפליט אבל לא מגורש כי יש הגנה קולקטיבית מסויימת" נכנס לסטטיסטיקה של האו"ם - כי ברור שאתה יכול לבחור את הנתונים (למשל, *כל סוגי ההגנה* אצל האו"ם מול *מי שזוכה למעמד מלא של פליט* בישראל) לתמוך במסקנות שתרצה. אני רוצה לדעת אם אכן מדובר *בסטטיסטיקה לגבי אותו סוג הגנה בדיוק*. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודעת - כן. הכוונה למעמד פליט ממש. בכל מקרה, מי שזוכה להגנה קולקטיבית (או בפרשנות שנותנים לה בישראל "אי גירוש") לא נחשב לבעל מעמד פליט. "הגנה קולקטיבית" היא סטטוס שאמנם לא מקנה זכויות פליט מלאות, אבל מעניקה יותר זכויות ממה שנותנים בישראל. אצלנו מה שיש לאריתראים ולסודנים זו אשרה שמבטיחה שלא יגרשו אותם.1 המעצרים ההומניים שמתרחשים עכשיו, למשל, הם גם של אריתראים שמחזיקים באשרה תקפה. 1 ועד לאחרונה - לא יודעת מה המצב בשבועות האחרונים - גם מדיניות כללית שאומרת שמי שמחזיק באשרה הזו (אשרת 2א5) לא יאכפו נגד מעסיק שלו את איסור ההעסקה.1 2 אפילו שזו לא אשרה שכוללת אישור עבודה. ולתפארת המינהל הציבורי התקין בישראל. |
|
||||
|
||||
מסתבר שמאוד, אבל *מאוד* קשה למצוא נתונים ממש. מה שכן מסתבר, שבאיטליה יש תנאים גרועים לא פחות מפה, ועיכובים בטיפול בבקשות 'מבקשי מקלט' עד שיקבלו מעמד פליט: ששווייץ הפסיקה לאחרונה להכיר ב'התחמקות מצבא אריתראה' כעילת פליטות, שב-"44 המדינות המתועשות" היו ב-2012 11,900 בקשות פליטות מאריתראה (בקשות, לא מעמד), ואפילו את העובדה התמוהה שיש באריתראה עצמה מחנות פליטים (לסומלים, אתיופים וסודאנים בעיקר): כמו- כן מצאתי שאפילו לפי HRW, בשום אופן לא מדובר ב"מעמד פליט ממש". ואני מצטט: "some 80 percent of Eritrean asylum seekers “are granted some form of protection because of credible fears of persecution relating to punishment for evading indefinite military service in Eritrea and other widespread human rights abuses”" עכשיו, בהתחשב בכך שאין לי שום הגדרה למה זה "סוג כלשהו של הגנה", הסטטיסטיקה נראית לי טיפל'ה שונה ממה שהציגו אותה: אם אני מחליט שאי-גירוש הוא סוג מסויים של הגנה, אז בארץ יש יותר מתשעים אחוזים לאריתראים... אשרה שמבטיחה אי-גירוש היא *בהחלט* סוג של הגנה. אשרה שמבטיחה אי-גירוש ומחייבת להישאר במתקן שבו מקבלים אוכל, טיפול רפואי, אפשרות גישה מוגבלת ליישוב סמוך וכמסתבר פעילויות תרבות שונות - היא *בהחלט* יותר ממה שאותם אנשים מקבלים באריתראה עצמה.http://www.indepthnews.info/index.php/global-issues/... כמו שאמרתי, נתונים, נתונים, נתונים - זה כנראה מה שחסר. ואפילו מדברי HRW עולה שבתרגום לעברית נפל, במכוון או בטעות, פגם קטן שנועד להנגיד את המצב בארץ עם המצב בארצות אחרות בצורה הרבה יותר גדולה מאשר כנראה הוא בפועל. |
|
||||
|
||||
החפזון מהשטן. הקישורית השניה שלך עובדת יותר טוב בלי הפסיק: נפרס שם סיפורם קורע הלב של שני פליטים מאריתראה. שניהם גברים, אגב. ולא כתוב שם ששוויץ חדלה להכיר ב"מתחמקי" עבדות צבאית כפליטים, אלא שהיא לא מקבלת יותר בקשות לפליטות בשגרירויות. כלומר מי שמבקש את חסותה צריך (לעבור את הסהרה, לחצות את הים התיכון ו)להגיע לתוככי המדינה עצמה. |
|
||||
|
||||
אה כן, ואם הרדיפות הן פוליטיות, אין שום דבר תמוה שבאריתראה יש מחנה פליטים לבני מדינות אחרות. (חוץ מזה הקישורית הראשונה שלך לא פועלת בכלל) |
|
||||
|
||||
"Until June of this year, Switzerland accepted avoidance of Eritrea's military service as a valid reason for claiming asylum" זה כתוב באותו לינק.אגב, וזה כתוב גם במקומות אחרים,כגון פה, ושם גם מדברים במפורש על המצב המאוד מוגבל של מבקשי מקלט מאריתראה בעקבות זה: "fter the current revision of the asylum law conscientious objection to military service will no longer be a valid reason to receive political asylum in Switzerland. Especially persons who originate from Sudan, Myanmar or, as in B.D.’s case, from Eritrea cannot be deported after a negative decision by the Swiss authorities since their life would be at danger in their native country. But not being able to return home means a life in Switzerland with an F permit." בלינק שבאותו מקור מסתבר שב-2011, מתוך 3260 אריתראים שהגישו בקשה לקבלת מקלט באותה שנה בשווייץ, 1319 הם "בתהליך", 1930 "התקבלו זמנית" (חלקם בבדיקה למעמד פליט, אבל אני לא בטוח שהבנתי את דקדוקי הסעיפים הגרמניים שם), ושישה ממש קיבלו מעמד פליט מלא.
http://www.humanrights.ch/en/Switzerland/Internal-Af... |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי (המוגבלת) - ''הכרה'' הכוונה ''הכרה בכך שלמבקש המקלט יש עילת פליטות בהתאם לאמנה והוא קיבל מעמד של פליט''. |
|
||||
|
||||
סתם מסקרנות (למה אני שואל אותך? כי נראה שאת כאן הכי מכירה את העובדות): איך יודעים בכלל מאיזו מדינה מגיעים המגיעים? הם באים עם תעודות? התעודות לרוב אמינות? או שעושים להם מבחן סיבולת בסיוע אפריקאים נאמנים? |
|
||||
|
||||
אוף טופיק, עם קשר לשאלתך: לאחרונה למדתי שכדי לנסות לזהות מרגלים רוסיים, האמריקאים השתמשו בתקופת המלחמה הקרה באפקט סרטופ [ויקיפדיה] (כשהמילה "כחול" כתובה בירוק, נבדקים מתקשים לנקוב בשם של צבע המילה בזריזות). |
|
||||
|
||||
אפקט סטרופ [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון. (פעם במאה שנה אני לא בודק את הקישורים בתגובה שלי, ודווקא אז יש לי שיבוש.) |
|
||||
|
||||
תלוי לאיזה צורך. חלקם (רובם?) מגיעים עם דרכון או תעודה מזהה אחרת ואין מחלוקת לגבי השאלה מאיפה הגיעו. במקרים בהם יש תשאול לפני מתן אשרה חלק ממנו כולל שאלות של ידע כללי לגבי מדינת המוצא, ידע ספיציפי יותר לגבי הכפר/עיר/מחוז ממנו את טוענת שהגעת וכו'. נתקלתי בשאלות כמו מה המרחק מהכפר שלך אל העיר הסמוכה, מה את רואה כשאתה הולכת מהכפר לשם, למה את מדברת אמהרית אם את טוענת שהגעת מאריתראיה, איך לא הזכרת שיש נהר או הר גבוה ליד הכפר וכו'. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שתי נקודות: 1. למיטב ידיעתי, ב*כל* המדינות ש'מקבלות יותר' יש יותר נשים וילדים וזקנים פליטים מגברים בגיל עבודה. בישראל *רוב מוחלט* - יותר משלושת רבעי - הם גברים בגיל העבודה. זה מטיל צל כבד על התיאוריה שלך: אם הם פליטים מסכנת חיים, מה קורה עם המשפחות? גם ה'בריחה מגיוס' לא מסבירה את זה. 2. תומכי פליטים (ומבקשי מקלט ומהגרי עבודה שבאו מאפריקה וטרם בוררו) אולי לא "מבקשים להביא לכאן את כולם", ואולי לא "מתנגדים לכך שאם מישהו נכנס לישראל ללא סיבה מוצדקת יגורש", אבל זה היה יותר משכנע לו היינו רואים שמץ של רמז לכך שהם אשכרה מתכוונים לזה, ולא רק מעלים את הטענה כאמצעי הגנה בלבד. במילים פשוטות, טרם נראו כמדומני אותם "תומכי פליטים" רבים שאשכרה עשו צעד של תמיכה במשהו שהוביל לסילוק מי שנכנס שלא כדין. אם להביא אנקדוטה, שמייצגת לא פחות מכל האנקדוטות האחרות בשרשור הזה וגם לא יותר, מישהי שאני מכיר עבדה בעמותת סיוע לפליטים. כשפנו אליה דרום-סודאנים שרצו לחזור לשם - פנו מרצונם - היו בעמותה כאלה שהתנגדו נמרצות לסייע להם בזה, שמא זה יאמר שיש לגיטימציה למדיניות הישראלית... |
|
||||
|
||||
אני לא חברה בארגון סיוע, אבל כשהממשלה פועלת כל כך בנחרצות לגירוש כל מי ש''לא צריך להיות פה'' ואפילו כל מי שיש צל של אפשרות שלא מוצדק שהוא יהיה פה, אני לא רואה סיבה לתמוך בה אקטיבית. היא לא צריכה את התמיכה שלי. |
|
||||
|
||||
הוא אשר אמרתי: הטענה הזו ("אין לי התנגדות וכו"') לא מייצגת אמת, היא רק לצרכים רטוריים. |
|
||||
|
||||
אחלה. תן לנו דוגמא מתי ''תומכי הגירושים'' כמוך הוכיחו שאין להם התנגדות לפעולות הומניטריות באשר הן, וחוסר תמיכתם באלו נובע אך ורק מכך שהם לא מאמינים שנזקקי מקלט אותנטים הגיעו לשטחה של ישראל. |
|
||||
|
||||
בבקשה: תמיכתי בהותרת מבקשי המקלט שלא נבדקו במתקן 'חולות' (עם שינוי הבדיקה מ-3 ל-2, בתחילת היום ובסופו ובלי באמצע) ואי-גירוש מבקשי המקלט הנ"ל חזרה לאריתראה היא ראיה דיה. מצד שני, מלבד העובדה שלא אני העליתי את איש הקש הנידון, אתה רוצה להדגים לי את *התנגדותם* של אנשים כמוני לפעולות הומניטריות דוגמת סיוע להאיטי, לפיליפינים ואפילו לטיפול בפצועים סורים (על חשבון תקציב הביטחון והבריאות הישראלי)? ראית הפגנות נגד זה? לא נראה לי. אז נעזוב את זה שהבעתי כבר את דעתי באייל שפליטים אמיתיים צריך לקלוט זמנית, ושהדעה שלי היא עקבית ושיצא לי לתרום לכמה פעילויות הומניות כאלה ואחרות. אבל נראה שיש מתאם לא רע בין מי שמוחה נגד כל פעולה ביחס למהגרים-או-פליטים למי שמחה נגד גירוש ילדים שנולדו פה גם אם יש להם אחים במקום אחר וגם אם הם בני שנה ולמי שמחה והתנגד גם לסילוק עובדים זרים שפשוט נשארו בארץ מעבר לאשרת השהייה שלהם וטוב להם פה, ומתאם הרבה פחות טוב בין מי שאומר שכמובן-שזכותה-של-המדינה, למי ש*ממש* ימצא הזדמנות *אמיתית* שבה מותר למדינה להפעיל את זכותה הנ"ל. |
|
||||
|
||||
מדובר כאן שהמדינה מסרבת לערוך בדיקות פרטניות מיהו פליט ומי לא. יש גם אנשים שנמצאים כאן 20 שנה, יש להם ילדים בגיל העשרה, הם מדברים היטב עברית, מדוע לא לאזרח אותם? כי אין להם דם יהודי או שלא גוירו? |
|
||||
|
||||
מהגרים מאריתראה עשרים שנה? זה חדש לי. והאם, מבחינתך, יש קריטריון לסרב לקבל לא יהודים? האם כל מהגר לא חוקי, אם התחמק מתפיסה במשך מספיק זמן, צריך לאזרח? |
|
||||
|
||||
תעיף מבט בסעיף האחרון: http://www.slideshare.net/estsegal/facts-about-refug... ומה זה "לצרכים רטורים"? כשאני נשאלת מה אני חושבת על מי שרוצה לקבל מעמד בישראל גם כשאין לו סיבות מוצדקות, אני אומרת מה דעתי. זו לא טענה לצרכים רטורים, זו *דעתי*. אני לא יוצאת להפגנות למען גירוש/הרחקה של מי שנמצא בישראל ללא סיבה מוצדקת, כמו שאני לא יוצאת להפגנות (או קוראת לפעילות בדרכים אחרות) עבור עמדות אחרות שאני מחזיקה בהן והרשויות ממילא פועלות בהתאם להן. יותר מזה, אני גם לא פועלת בצורה נחרצת לקידום מטרות שתואמות את השקפת עולמי אבל לא נמצאות בראש סדר העדיפויות שלי. ככה זה, המשאבים שלי מוגבלים. |
|
||||
|
||||
א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) טוענים שבקישור ששמתי יש אי דיוקים. אמנם הנקודה שלי היא לעניין סעיף 9, אבל לטובת מי שמסתמך על הקישור לצרכים אחרים: סעיף 8 - מבקשי המקלט *כן* משלמים מסים (לא יודעת אם את כולם או את חלקם). סעיף 7 - הנתון על עליה של 40% שגוי. סעיף 3 - המספרים על קליטת פליטים שגויים ולא ברור מה מקורם. אין לי נתונים משלי כדי להגיד מה המספרים הנכונים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |