בתשובה לאיציק ש., 24/09/13 10:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצלחת לבלבל אותי. האם היתה הסכמה בין הצדדים להסכם על עתיד ההתחלויות, או לא? לדעתי לא היתה הסכמה. לחותמים הישראלים היתה תקווה שבעיית ההתנחלויות שמחוץ לירושלים תהיה פחות כואבת אחרי כמה שנות שלום וביטחון, ושניתן יהיה לפנות כמה מהן ולספח בהסכם כמה אחרות. דווקא למלכוד 22 שאתה מציין אני מסכימה: הניסיון של אוסלו נכשל, ולא נכשל במקרה. הוא לא יכול היה להצליח, בין השאר מהסיבה שציינת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה הסכמה בע"פ אבל היה ברור שהישראלים לא יוכלו פוליטית לחתום על הפסקת ההתנחלויות ומסגרת של גבולות 67 עם תיקוני גבול פרופורציונליים. דיברו על זה. אם המדיניות הממשית הייתה להקפיא את ההתנחלויות- יתכן ולא היה לחץ ציבורי בצד הפלסטינאי לאינתיפאדה השנייה. הפוליטיקאים שלנו לא יכלו לבצע את זה. חלק מהפיגועים היו בגלל גולדשטיין. אחר כך בא נתניהו שוודאי שלא היה יכול פוליטית לעצור את ההתנחלויות. ברק קידם את ההתנחלויות יותר מנתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובת ההוכחה על קיום הסכמה בע"פ היא עליך. מי המסכימים? הסכם שלפחות אחד הצדדים לא מסוגל לעמוד בו הוא הסכם כושל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הסכם אוסלו היה הסכם כושל. היו בו שני מרכיבים עיקריים: הראשון היה הכרה הדדית וירידת הצדדים ממעמד הדמון למעמד אויב סתם שאפשר להגיע עימו להסכם. השני היה מו"מ להסכם קבע שייחתם תוך 5 שנים. היה ברור לשני הצדדים מהו הסכם הקבע. היו הבנות ביילין-אבו מאזן. ההסכם היה אמור להיות שתי מדינות לשני עמים, גבולות 67 עם חילופי שטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הצדדים להסכם אינם שני אנשים מלאי כוונות טובות, אלא שתי ישויות פוליטיות. ולשתי הישויות האלה *לא* היה ברור מהו הסכם הקבע. אילו זה היה ברור, לא היה צורך במו"מ של חמש שנים. נראה שאתה מבלבל בין הסכמות לבין תקוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנות ביילין-אבו מאזן נוסחו בערך שנתיים אחרי חתימת הסכמי אוסלו, ונדחו על ידי ראש הממשלה פרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפלסטינאים היה ברור מאד מהו הסכם הקבע שהם חותרים אליו: מדינה ריבונית בגבולות 67 עם אפשרות של חילופי שטחים. הצורך בחמש שנים נבע מהעובדה שמול הפלסטינאים הייתה מדינת ישראל שהייתה ועדיין מצויה בתהליך בניית מפעל התנחלות ברחבי הגדה המערבית. לאנשים בצד הישראלי-ביילין ואחרים- היה ברור מה יכול להיות הסכם הקבע. פרס הוא סיפור אחר שכאן לא המקום להתחיל ולנתח אותו. הוא רוצה גם וגם וגם. הוא מודע לכוחותיו הפוליטיים הדלים ולעובדה שלימין, אם יעשה את מהלך הפשרה, תהיה תמיכה של כל מה שמשמאלו. לשמאל אין את הפריווילגיה הזאת. אני גם מפקפק בכנות דבריו בעניין חשיבות השלום על פי עברו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך לבלבל בין הסכם הקבע שמעולם לא נחתם לבין הסכמי אוסלו, ובין הסכמים לבין תקוות של אחד הצדדים. אי אפשר להבין מה אתה אומר, חוץ משההתנחלויות הן המכשול היחיד לשלום (טענה שקל להפריך בנפרד). לפיכך כדאי לי אולי להפסיק ולזהם את הדיון על 73 בקשקושים על 93. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם אוסלו היה כושל, מפני שבמקום להיות הסכם שלום וחלוקת הארץ, הוא היה הסכם שקובע שהצדדים ייפגשו שוב לשוחח על שלום וחלוקת הארץ. ובינתיים מוסכם על הצד הישראלי לא להרוג פלסטינים מסויימים, ולהוציא את כוחות הצבא שלו מנקודות מסויימות. ישראל לא הייתה צריכה להזיז חייל אחד ממקומו לפני שהיה הסכם סופי ומוחלט שמטפל בכל הסוגיות מההתנחלויות ועד ה"פליטים". (שמימושו, כמובן, היה צריך להיות מורכב מממספר נסיגות, שתיזמונן ידוע מראש, והסיבות לעיכוב בנסיגה1 ידועות אף הן מראש). הסכם אוסלו, קל היום לראות בדיעבד, הביא עלינו את הטרור ואת אי הלגיטימציה. 1 נגיד, אלימות פלסטינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרמית אוסלו היתה פשע כנגד העם היהודי באופן פרטי וכנגד החירות הלאומית באופן כללי, בכך שהיא נתנה לגיטימציה לכיבוש הערבי האימפריאליסטי של ארץ ישראל המערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להלן תגובתי לדברי נשיא ארה"ב לפיהם "ידידיה של ישראל, כולל ארה"ב, חייבים להכיר בכך שביטחון ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תלוי בהקמתה של מדינה פלסטינית, ועלינו לומר זאת מפורשות" עד רבין ונתניהו, חזרו ושיננו כל מנהיגי ישראל את האמת ההיסטורית לפיה - אין עם "פלסטיני", אין היסטוריה "פלסטינית" ואין שאיפות לאומיות "פלסטיניות". יש אומה ערבית השואפת להשמיד את ישראל וההמצאה ה"פלסטינית" היא הדרך המרכזית לעשות זאת. גם מנהיגי המערב הבינו זאת תמיד: "מטרת היהודים היא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ואילו מטרת הערבים היא שלא תהיה מדינה יהודית בארץ ישראל". (שר החוץ הבריטי בווין, מסביר באו"מ את מהות העימות היהודי ערבי, במעמד העברת את בעיית ארץ ישראל לאו"ם.) מאז שהכירה ישראל ב"עם הפלסטיני ובזכויותיו" החל תהליך של אובדן הלגטימיות לקיומה של מדינה יהודית על פני הגלובוס. זהו חוק הכלים השלובים באזור - זו או ארצנו או ארצם. אם הכרנו בזכותו של עם אחר על ארצנו - איבדנו את זכותנו שלנו. לכן - טועה ברק אובמה ומטעה את אזרחי ישראל. מדינה פלסטינית אינה ערובה לביטחון ישראל אלא מתכון לחיסולה."-משה פייגלין,צודק כתמיד, בפייסבוק שלו היום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש לומר, אובמה הוא יזיז ישראל | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |