בתשובה להפונז, 07/06/13 15:57
הקיצוץ בביטחון 616508
היכן שאני עובד, והיכן שאתה עובד, לא עושים חישובים כאלה בכלל‏1. פשוט מפני שאין בהם צורך. אין היום שום תוכנה בשוק שמבצעת חישוב כזה (ולמה שתהיה) ולא היתה לפני 30 שנה. וזה אולי לא בשמיים לכתוב כזאת, אבל כמעסיק יש לך שתי אפשרויות, לכתוב כזאת לבד או לקחת תוכנה חיצונית. האפשרות הראשונה יקרה ויש בה סיכון מובנה. לכן, רוב החברות יפנו למדף, אף אחד לא מחבר סתם תוכנה מהשוק למערכת ניהול החשבונות שלו, בשביל למכור תוכנה כזאת אתה צריך יצרן עם מוניטין (גם שהוא לא טעה בחישוב, גם שהוא לא יגנוב לך את כל הכסף וגם שאם הוא כן טעה, תוכל להאשים אותו) והמוניטין הזה עולה כסף. מן הסתם הממשלה תשמח לייצר איזה תקן שמפתחים יחוייבו לעמוד בו, וגם זה עולה כסף, אולי לא בשמיים, אבל להזכיר, התועלת כאן היא לא אפסית, היא שלילית, ואת המחיר אתה משלם. אולי אם תצליחו להסביר לי מה אתם מנסים להשיג נוכל להתקדם בדיון...

1 יש לי תחושה מאד חזקה של שיח חרשים. נראה לי שלא הבנת מה צריך לחשב, וברור לי לחלוטין שאני לא הבנתי מה אתה רוצים להשיג.
הקיצוץ בביטחון 616509
המשפט הראשון שלך פשוט לא נכון, לפחות לגבי כל מקומות העבודה שאני מכיר. אז אנחנו כנראה לא מסכימים על העובדות, חבל. מה, אתה צריך את טופס השעות שלי? אמרו לך כאן כמה אנשים שהתוכנות האלה קיימות, עובדות, ודורשות 0 השקעה. אם אנחנו לא מסכימים על העובדות, אפשר להסכים לא להסכים ולכם את הדיון הזה.

אנחנו מנסים להשיג רק שוויון בפני החוק, וגם אולי משהו מוסרי - שאדם לא יעבוד שעות חינם ללא משכורת. במאה ה-‏19 זה היה נפוץ, אנחנו במאה ה-‏21.
הקיצוץ בביטחון 616512
התחושה שאנחנו לא מסונכרנים הפכה להיות לוודאית, לפחות מבחינתי. אני לא מדבר על "טופס שעות" אני מדבר על תוכנה שמחשבת <מודגש לאחור< את משכורת הבסיס על סמך אותן שעות.

שיוויון בפני החוק כבר קיים היום. אף אדם לא עובד בחינם (בישראל במאה העשרים) מלבד מתנדבים ועבדים. אם אתה עובד בחינם, אז פשוט תלך הביתה, מה יעשו לך, יפסיקו לא לשלם? (וכן, אני שואל את השאלה בפעם החמישית, עדיין לא קיבלתי תשובה)
הקיצוץ בביטחון 616515
בוא נסתנכרן ע"י כך שתענה על השאלה הפשוטה, הישירה, והפרטנית שכבר שאלתי:
אם בחודש הבא תעבוד 20 שעות יותר מהממוצע שלך, האם תקבל משכורת גבוהה יותר עבור אותו חודש?

(על השאלה שלך אי אפשר לענות כי היא לא מנוסחת היטב, אני - סליחה, לא אני אלא כל מי שחתום על חוזה כזה - לא עובד חינם כל החודש, אל רק בשעות הנוספות).
הקיצוץ בביטחון 616519
העובדות: שכר המינימום הוא 23.12 ש"ח לשעה, ויום עבודה הוא 9 שעות. על השעה הנוספת הראשונה והשניה יש לקבל 125% מהשכר (28.9 ש"ח), ועל השעה השלישית 150% מהשכר (34.68 ש"ח). בסה"כ, שכר המינימום על יום עבודה של 12 שעות הוא 300.56 ש"ח. בחודש של 22 ימי עבודה, זה מסתכם בשכר חודשי (ברוטו) של 6612.32 ש"ח. כל שכר גבוה מזה עבור חודש עבודה של 12 שעות(!) ביום (ההחוק מרשה גם 13 בלי החרגות מיוחדות) הוא חוקי וכשר לפי חוקי מדינת ישראל. אז באמאש'ך, כל השיח הזה על "ניצול", "עבריינות", "שוויון בפני החוק" וכדומה בהקשר של הייטק בישראל - זה אבסורדי. בערך כמו תלונה על אסון הומניטרי בעקבות הרעב שאתה סובל במסעדה, כשהמנה העיקרית קצת מתעכבת במטבח. אתה אפילו לא ב-ballpark.

אתה ונועה עוסקים כאן בעיקר בפורמליסטיקה זניחה. מה זה משנה איך חוזה העבודה מנוסח, ואיזה רכיב מהשכר מוצדק באיזו תואנה? בשורה התחתונה, היקף עבודה של 10 שעות ביום תמורת שכר של 30 אש"ח בחודש, לא יכול להחשב לניצול בכל מקום שאינו ללה-לה-לנד.

נ.ב.
מטבח שמנוהל על ידי שף (למעשה שלושה מטבחים: אחד חלבי, אחד בשרי ואחד לא-כשר) + שני חדרי מסזיסטים מאובזרים - יש בגוגל בתל אביב. זו אמנם דוגמא קצת קיצונית - אבל לא הכי קיצוני, לא רחוקה מהנורמה, ובטח שלא "פנטזיה".
הקיצוץ בביטחון 616522
אין שום קשר בין חוק שעות עבודה ומנוחה לגובה השכר, הקישור שאתה עושה קיים רק בספר החוקים הפרטי שלך.

ואם לא הבנת שאין בטיעון שלי שום התנגדות לשכר של 30 אלף ש"ח עבור 10 שעות עבודה ביום, לא הבנת כלום .
הקיצוץ בביטחון 616523
לא, לא הבנתי. מה אתה רוצה?
הקיצוץ בביטחון 616525
מה קורה בימים בהם העובד נאלץ לעבוד 10.5 שעות?
הקיצוץ בביטחון 616528
מה זאת אומרת?
הקיצוץ בביטחון 616539
חתמת על חוזה שמדבר על יום עבודה של עשר שעות במאה שקל לשעה, כולל שעות נוספות. דא עקא, ביום זה או אחר מצאת את עצמך עובד 10.5 שעות. כלומר עברו עשר שעות, ואז המנכ״ל ביקש ממך להשאר עוד חצי שעה כדי לסיים את הפרוייקט לדמו של מחר. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, על המעסיק לפצות אותך... לא? אחרת זה פתח לניצול, ומחרתיים המנכ״ל יכול לבקש ממך לעבוד 20 שעות, או בשבת.
הקיצוץ בביטחון 616559
לא.
משום שמרגע שאתה מסכם על שכר עם עובד, אתה לא יכול להחליט - "זה עדיין יותר המהמינימום, אז כל פגיעה בתנאים היא תקינה".
אם קבעת שמשלמים שכר X, אבל מתברר שיש שעות נוספות שעליהן לא משלמים - או שהעובד עובד בלא תשלום, או שהתמורה שהוא מקבל פר שעת עבודה - נשחקת.

__
והנה שוב אנקדוטה: בהיותי סטודנטית עבדתי חופש פסח אחד במוזיאון ישראל. הובטח לנו שכר של 20 ש"ח לשעה. בבואנו לקבל את המשכורת, מתברר שלא שולמו נסיעות.
מתברר שהם חשבו כמוך.
"לא שילמתם נסיעות!" אמרנו להם.
"שכר המינימום הוא 17 ש"ח, אתם קיבלתם 3 ש"ח יותר לשעה, זה מקזז את הנסיעות שלא שילמנו. מעדיפים להשתכר שכר מינימום + נסיעות?"
כמובן שמינימום + נסיעות היה יוצא פחות ממה שקיבלנו. ועדיין מה שהם עשו לא היה חוקי ולא היה תקין.
הקיצוץ בביטחון 616510
(ואם היית שם לב לדיון היית רואה שהמקום בו אני עובד עבד במודל של שעות נוספות עד לפני 12 שנה. מה אתה חושב, שאז הוא עשה את כל החישובים ביד? על מה אתה מדבר בכלל?)
הקיצוץ בביטחון 616514
(אהה, אבל אני מדבר על מודל אחר לגמרי בו שכר הבסיס מחושב לאחור. יש טעם בלהסביר את עצמי בפעם השלישית אם בפעמיים הקודמות לא קראת ולא טרחת להבהיר לי שלא קראת והתעקשת שאנחנו כן מדברים על אותו הדבר?)
הקיצוץ בביטחון 616516
מאחר וכיום אין מודל היפותטי כמו שאתה מציע, הבה נצמד לעובדות ולא לספקולציות. המודל החילופי הוא זה שבו יש לך משכורת בסיס קבועה, ואתה מקבל שעות נוספות באחוזים גדלים והולכים על פי חוק מדינת ישראל.
הקיצוץ בביטחון 616521
המודל ש''אני מציע'' (אני לא מציע אותו, אני טוען שזה יהיה המודל אליו יתכנסו חוזי השכר במדינה אם תאסר משכורת גלובלית) הוא חוקי לחלוטין והולך לפי חוקי מדינת ישראל. אם תאסור גם את המודל הזה הם יתכנסו למודל דומה לו. את הגלגל אי אפשר להמציא מחדש. והחוקים של המשחק הזה הם מאד פשוטים. כל מה שישתנה הוא מה שכתוב בתלוש המשכורת ומה שירוויחו המתווכים.
הקיצוץ בביטחון 616555
השכר אמור להיות מחושב קדימה, ולא אחורה.
סגרת על שכר עבור משרה מלאה? משרה מלאה זה 8.5 שעות עבודה ביום כפול 22 ימים לחודש בממוצע אם מדובר במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע? יופי.
מכאן אפשר להסיק את השכר השעתי. ובמידה והיו שעות נוספות - תוסיף אותן ואת ה-‏125% וה-‏150% בהתאם.
מה הבעיה?

________
תשמע, לפני כ-‏14 שנה עבדתי במסגרת העבודות שאחרי הצבא במוטורולה, דרך חברת כ"א. הייתי מגיעה לעבודה ב-‏7:30 כי התאים לי‏1, והבוסית הישירה שלי, וורקוהולית שלא יצאה ממקום העבודה כלל, ככל הנראה, שיתפה עם זה פעולה היטב‏2.
זה נחשב אוטומטית כשעות נוספות.
נחש מה? שילמו לי שעות נוספות מהדקה הראשונה. והמערכת שלהם (של מוטורולה? של חברת הכ"א?) לא התקשתה בזה כלל. והיו להם עובדים בכמויות.
אני מנחשת שמערכת כזו כבר קיימת במקום העבודה שלך. לענ"ד כל תוכנה סטנדרטית יכולה לעשות את זה. וגם אם לא, העלות שלה מתחלקת על כל כך הרבה עובדים, במשך חודשים ושנים - אולי תשאל מי משלם על המסז'יסט האגדי ועל השף?
אם תשים לב, יש מצב שאתה *לא* מקבל שכר זהה בכל חודש. מה קורה כשאתה חולה? בטח משלמים לך על פי חוק? ללא תשלום, חצי, חצי ותשלום מלא (על הימים הראשון, השני, השלישי והרביעי בהתאמה)? יוצא מזה שמשכורתך עלולה להיות נמוכה מהרגיל. ומה קורה כשמפרישים דמי הבראה? הנה המשכורת שלך גבוהה מהרגיל.

1 סבא שלי עבד קרוב והייתי יכולה לנסוע איתו טרמפ.
2 גם היא היתה בעבודה ב-‏7:30.
הקיצוץ בביטחון 616569
אני מכיר לא רע את שוק העבודה לגווניו. מי ששכרו הגלובלי הוא 20.000 איננו מייצג בעיה -אולי הוא מייצג את הציבור שכותב באייל. הכיוון המעוות והנצלני אליו הלך חלק משוק העבודה, עוסק באנשים ששכרם החודשי הוא 5000-6000 ש"ח לחודש ומשרתם מוגדרת כמשרת אמון גלובלית.
הקיצוץ בביטחון 616572
זאת נראית לי דוגמה מצוינת למדרון החלקלק: בהתחלה רק מנכ"לים ובכירים מאד הם עובדי אמון, אחר כך כל מי שמרוויח מעל 30 אלף, אחר כך כל מתכנת שמרוויח מעל 15 אלף - ולא משנה שיש מאות מהם כמו שנועה אמרה - ובסוף זה הופך לנורמה כל כך מקובלת שגם אלה שמשתכרים 6000 סובלים מזה. אילו היית עוצר את זה בשלב הראשון כנדרש, גם עובדי ה-‏6000 שקל היו יוצאים נשכרים.
הקיצוץ בביטחון 616576
להבנתי, עובד אמון הוא מי שלא צריך את הגנת החוק כי הוא יכול לדאוג לעצמו.

מנהל בכיר יכול לדאוג לעצמו. מי שמשתכר מעל 30,000 ש"ח: יכול לדאוג לעצמו בהסתברות גבוהה. מעל 15,000 ש"ח - ההסתברות כאן כבר יורדת. 6,000 ש"ח: כאן כבר לא סביר להניח מראש שיש לו יכולת מיקוח והגנת החוק נדרשת.

אתה מניח שאין כלל תועלת מעבודה בשכר גלובלי. אם כך, למה קיימת ההחרגה לשכר גלובלי עבור משרת אמון, לדעתך?

בכל מקרה, כדי שתוכל לקבל משרת אמון, אתה צריך טמפרטורה קרה יותר מ־‎-30°C ואני חושב שזה יהרוס את הבשר.
הקיצוץ בביטחון 616577
ספר את זה לכל התכנתים שהרוויחו 30 אלף עד שנת 2000.

ההחרגה קיימת מאחר והחוק הוא עם רגלים על הקרקע, ויודע שאכן יש סוגי משרות (מעטים, צריך לציין כאן) שאי אפשר להגביל אותם בשעות. מנכ"לים ועובדים אחרים של חברות סטארטאפ קטנות שעובדים סביב השעון, מנהלים מדרג מסוים שאמורים להיות פנויים לפניות של לקוחות מכל העולם 24 שעות ביממה, המייסדים של חברה קטנה שכל חייהם סובבים סביבה (אבל מנגד, אם היא תנפיק בכמה עשרות מיליוני דולרים - הם יהיו מיליונרים גם בפאונדים). ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות משלי.

בעצם סעיף ההחרגה על משרת אמון הוא היוצא מהכלל שקיומו מעיד על הכלל. להפוך את החריג לנורמה היא הפיכת רוח החוק על ראשה.

ואשמח אם תסביר את השנינה הקפואה.
הקיצוץ בביטחון 616578
טמפ' רתיחה (ניזול?) של אמוניה, נירלי. שין ימנית.
הקיצוץ בביטחון 616579
אוי לי - עיבוי.
הקיצוץ בביטחון 616613
אני מבין את "משרת אמון", בהקשר שלנו, כעובדים שבאמת קשה (מתוך אופי העבודה) לפקח על שעות עבודתם, ו/או קשה לפעמים להגדיר בכלל את שעות עבודתם, ו/או אין מישהו אחר שיכול להגיד להם להפסיק לעבוד (כי הם המנהל).

אם אתה חושב שהשכר הוא אינדיקציה טובה (ביחס לכוונת החוק), מדוע המחוקק לא קבע רף שכר?
הקיצוץ בביטחון 616574
אכן.
תגובה 616457
תגובה 616477
תגובה 616442
הקיצוץ בביטחון 616580
בדרך כלל אני מעדיף את ההסכמים על חקיקה, אבל כאן דרושה חקיקה. משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון.
הקיצוץ בביטחון 616584
הגדרה מצוינת! אני מצטרף בלב שלם.
אני מוכן אפילו שהאחוזון יגדל כשהחברה קטנה מתחת 20 איש.
הקיצוץ בביטחון 616594
שכר (כמו הרבה דברים אחרים) נקבע לפי היצע וביקוש. חקיקה מהסוג שאתם מציעים יכולה להסיט את הכסף בין מרכיב שכר א' לב', אבל האפקט העיקרי שלה הוא עוד פריט מידע שחשב השכר צריך להתחשב בו (מה שמעלה עוד קצת את הרף לעסקים קטנים).
הקיצוץ בביטחון 616598
אחץ המטרות העיקריות של החוק, חוק כלשהוא, הוא לעשות רגולציה על השוק ה''חופשי'' של היצע וביקוש. ראה שכר המינימום, שאם היית נותן למעסיק לקבוע אותו (כמו שכאן אתה נותן למעסיק שליטה רחבה מדי על שעות העבודה של העובד שלו), הוא היה הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהוא בפועל.
ואם חשב השכר שלך לוקח עוד כסף על שתי שורות קוד שעושות ערך משולש, אולי כדאי שתפעיל שוב את כללי ההיצע והביקוש החביבים עליך ותמצא חשב אחר.
הקיצוץ בביטחון 616600
1. בנוגע למטרת החוק, אנחנו מסכימים. בנוגע לתוצאות, כנראה שנישאר חלוקים.
2. דוגמאת שכר המינימום היא מצויינת לכוונות טובות שגורמות נזק בדיוק לאנשים להם החוק בא לעזור.
3. אני מודה לך מאוד על הדאגה לעלות חשב השכר שלי, אבל נראה לי שאני מסתדר לא רע (ושוב תודה על העיצה). העלות הנוספת לעסקים קטנים שאינם מעסיקים חשב מקצועי במשרה מלאה לא מתבטאת בשתי שורות הקוד אלא בחסרונם‏1
4. וכמו שתומאס סווול אומר - בכלכלה כדאי לחשוב גם מעבר לשלב א' ‏2.

__

1. עוד תביעה אפשרית - מעלה במקצת את הסיכון בהעסקת עובדים. אמנם אני בנאדם טוב (לצורך הדיון) ויש לי כוונה לשמור על זכויות העובדים, אבל גם יש לי עסק לנהל ורק עשרים שעות עבודה ביום.

2. סוף סוף מצאתי את המועמד המושלם לתפקיד מנכ"ל השיווק - תותח אמיתי שמכיר את ורדי ושמידט באופן אישי. אבל עכשיו צריך לפטר את המתכנתים‏3 בגלל חוק הפונז-איציק תשל"ה

3. דווקא הטיימינג דווקא לא רע כי רק בעוד חודש ישתחררו להם עוד אופציות. על מה לעזאזל חשבתי בתחילת הדרך שהבטחתי להם עשר אחוז? אמנם הם עבדו שעות ארוכות בשכר זעום, אבל תחשוב כמה ניסיון הם צברו! נו, אני אגיד להם שזה בגלל שהחברה ממש בקשיים או משהו.
הקיצוץ בביטחון 616601
2 למה לפטר את המתכנתים? כל מה שאנחנו רוצים זה שתשלם לכל עובד שלך על כל שעה שהוא מקדיש לעסק שלך מזמנו, ולא תצפה לקבל ממנו לא 50 שעות חינם בחודש, לא 10 שעות חינם, וגם לא שעה אחת חינם.

אני אגב כבר הסתייגתי למעלה ואמרתי שבמקרה שיש לך חברה קטנה עם 10-20 אנשים, הגדרת משרת אמון לכל אחד מהם היא סבירה מאד.
הקיצוץ בביטחון 616608
עכשיו אני מבולבל. האם "משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון" או שחוק הפונז-איציק לא חל על חברות עם 10-20 עובדים (ודווקא בחברה שלי יש 21 ! לא כולל סמנכ"ל השיווק החדש)
הקיצוץ בביטחון 616632
אתה מדבר על הייטק?
הקיצוץ בביטחון 616634
בדוגמה הספציפית כן. ככלל לאו דווקא.
הקיצוץ בביטחון 616602
3 מתכנת שמקבל ממך 10% אופציות ברור שהוא עובד במשרת אמון, אתה סתם משליך פה אנשי קש לכל עבר, אני מקווה שאתה לא משליך עובדים באותה קלות.
הקיצוץ בביטחון 616609
ברור למי? האם אתה רוצה לנסח מחדש את חוק הפונז-איציק?
מה דעתך פשוט לוותר עליו?
הקיצוץ בביטחון 616603
יום עבודה של 20 שעות, פיטורי עובדים כי הכושי עשה את שלו ויכול כבר ללכת‏1, פיטורין על מנת שלא לשלם אופציות שהובטחו, עבודה שעות ארוכות ובשכר זעום‏2...
בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה. אילו כל המעבידים היו מעסיקים עובדים בהגינות, הרי לא היה צורך ברגולציה ובחקיקה מלכתחילה.

וזה בלי להזכיר את המודל עסקי שלך שאינו בר-קיימא‏3.

1 נגמר שלב הפיתוח ועכשיו חשוב השיווק, לכן נפטר את המתכנתים. וזו, דוגרי, הסיבה האמיתית, ולא חוק הפונז-איציק.
2 ומן הסתם בלי תשלום של שעות נוספות.
3 עם מודל עסקי מוצלח היית שומר על המתכנתים גם בשלב השיווק, כי הם כבר היו עובדים על הפיתוח הבא.
הקיצוץ בביטחון 616610
> בשבילך ובשביל כמותך המציאו את הרגולציה
אולי בשבילי המציאו את הרגולציה, אבל ההשפעה שלה עלי קטנה מאוד. זאת בדיוק הפואנטה של התגובה שלי.

וגם:
1. נניח שזה נכון. עדיין חוק הפונז-איציק הוא טריגר נהדר. אתה לא תאמין כמה (אי) החלטות עסקיות נעשות רק כי הן ברירת מחדל.
2. בטח שלא. הרי זאת משרת אמון!
3. חבריקו, אתה לא תגיד לי איך לנהל את העסק שהקמתי. זה ברור!

ודרך אגב - בדוגמא (ההיפוטטית, דרך אגב) שנתתי יום העבודה של 20 שעות הוא שלי. המתכנתים מסתפקים ב 16.
הקיצוץ בביטחון 616615
מה אתה מנסה להגיד, שמעסיק חלאה יכול להיות מעסיק חלאה?

נכון.
איזה מזל שהמעסיק ההיפותטי שלך - הכל חוזר אליו כמו בומרנג?
הקיצוץ בביטחון 616618
נבצר ממני להבין למה חוק הפונז-איציק הוא-הוא הסיבה להתנהלותו של המעסיק הנ''ל.
הקיצוץ בביטחון 616619
זה פשוט. המעסיק הנ''ל הוא אדם שומר חוק (הפונז-איציק).
הקיצוץ בביטחון 616620
גם ממני נבצר.
הקיצוץ בביטחון 616622
שכר סמנכ"ל השיווק החדש מעלה את ממוצע המשכורות באירגון.
שכר המתכנתים התמימים, שמלכתחילה הוגדרו כמשרת אמון יורד אל מתחת העשירון (או החמישון) העליון באירגון. במילים אחרות - לפחות עשירית (או חמישית) מהעובדים באירגון מרוויחים יותר מהם‏1.
וזה, על פי חוק הפונז-איציק, עבירה חמורה כמו גילוי סודות האטום לשרת הספורט של מיקרונזיה.

__
1. או לחילופין, שכרם הוא פחות מ-X% מהשכר הממוצע או החציוני או המקסימלי או השד יודע מה, אבל בתנאי שהשד יתחפש לצדק חברתי.
הקיצוץ בביטחון 616623
מעניין, על פי מה שאני יודע על ממוצע וחציון גם אם הסמנכ''ל מקבל שקל יותר מהמתכנת הבכיר, העשירונים זהים לזה שהוא יקבל כפול. אז המשכורת הגבוהה שאתה רוצה לתת לו לא רלוונטית לענין החוק, ואתה מוזמן לשמן אותו ככל יכולתך.

(וכבר הזכרנו את ההסתייגות לגבי מספרים קטנים - וגם לגבי אנשי קש גדולים).
הקיצוץ בביטחון 616624
אבל אם המתכנתים שלך עובדים 16 שעות ביום ומשתכרים שכר זעום, ההגדרה שלהם כ"משרות אמון" עקמומית מלכתחילה.

חוץ מזה, שתודה ששום חוק לא אילץ את מר בעלים לפטר אותם, אלא שפשוט - שכר הסמנכ"ל החדש כל כך מנופח, שצריך לפטר מתכנתים כדי לפנות לו תקציב. חוק הפונז-איציק או לא.
הקיצוץ בביטחון 616625
אני לא מודה בכלום (מסיבות אידיאולגיות, כמובן).

שכר זעום זו הגדרה יחסית. העובדות המוצקות (שהומצאו כלאחר יד) הן שהמתכנתים שהיו בעשירון העליון של השכר ירדו ללפני אחרון אחרי שהמנכ"ל ישכר. כמנהל עסוק מאוד יש לי שתי אפשרויות - האחת להיכנס איתם למשא ומתן מתיש רווי לחצים ודמורליזציה על שינוי חוזה ההעסקה שלהם. השניה פשוט להחליף אותם. מה את היית עושה?

(רק בבקשה להחליט מהר כי יש לך עוד אלף דברים חשובים יותר לעשות ומחר בבוקר פגישה בלונדון ומשם לQA בהודו ואתמול חטפת עוד פעם על הראש על זה שאת לא רואה את הילדים והלילה שוב תהיה בטלפונים עם המשקיע הנוזף ההוא שבא לך לחנוק)

___

איך שלא מסובבים את חוק הפונז-איציק, הוא מאפשר רק לעשרה אחוז מהעובדים (במקרה הזה שתיים מתוך עשרים) להיות בחוזה אמון. ועל כל עובד שנכנס להגדרה מישהו צריך לצאת. אבל נראה לי שהנושא כבר מוצה.
הקיצוץ בביטחון 616628
אז תשלם להם על שעות נוספות ותסגור עניין, או שתקבע סקג'ואלים שפויים מראש, מתוך הנחה שיום עבודה הוא 9 שעות ולא 16.
זה בריא גם לך. לעבוד 20 שעות ביממה כל יום, פירושו 4 שעות שינה ברוטו גם אם אתה ישן במשרד ולא מתקלח.
הקיצוץ בביטחון 616629
למה "סקג'ואלים" ולא "לוחות זמנים"?

סם אוף ת'יס ת'ינגס, איי ג'אסט דונט אנדרסטנד...
הקיצוץ בביטחון 616631
הצדק עמך.
הקיצוץ בביטחון 616633
אני לא התייחסתי רק לסטרטאפים. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין מה טיבה של מישרת אימון בשכר של 5500 ש"ח. אפילו 10.000 ש"ח.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים